מי שחשב שאחרי קופיקס ופרשת קרן הגשמה, ואחרי ההחלמה מהקורונה, אבי כץ ייקח פסק זמן - טעה בגדול. כץ כבר כולו נלהב לקראת הפרויקט הבא שלו שנקרא Q - "חנות בלי קופה - לוקחים הולכים". החלום החדש שלו יוקם בבניין לשימור בשדרות רוטשילד, ויציע בשורה בישראל: סופר שפועל 24 שעות ביממה בלי קופה ועובדים, עם כל הקטגוריות - ממזון ועד טואלטיקה, בנוסח "אמזון גו". המיזם עדיין בשלבי הקמה.
כתבות נוספות למנויים:
הכניסה לחנות היא באמצעות זיהוי טביעת אצבע. בפנים יש ארונות תצוגה ומקררים עם המוצרים, ובעת שליפת המוצר כרטיס האשראי מחויב בגינו. אם הלקוח התחרט והחזיר את המוצר למדף, הוא יזוכה אוטומטית. לאחר ליקוט המוצרים אפשר לצאת מהחנות, בלי מעבר בקופה, והחשבונית נשלחת בסמס. הרכישה מחייבת הרשמה חד־פעמית הכוללת פרטי כרטיס אשראי וטביעת אצבע, שמתבצעת בעמדת הזיהוי לפני הכניסה לחנות. לאחר מכן אפשר להיכנס חופשי לכל חנויות הרשת (אם יוקמו).
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הדבר מתאפשר באמצעות מערכת סחר שפותחה על ידי הסטארט־אפ סייב־אורג של היזם ארז גור, שלא משתמשת בטכנולוגיה החכמה של אמזון (מצלמות ואלגוריתמים שמפענחים את פעולות הלקוח), אלא בעקרון שקילה: ארונות חכמים מצוידים בחיישני שקילה וראיית מכונה וכך יודעים מה הלקוח לקח או החזיר. בחנות שפתחה אמזון בלונדון, אגב, היא חזרה להשתמש בסריקת המוצר על ידי הלקוח. במקביל, סייב־אורג פיתחה מערכת לניהול ולשליטה בנעשה בחנות: לוגיסטיקה, מלאי, סליקה, חיוב לקוחות ועוד.
כץ מקים את המיזם עם קבוצת שותפים רוסים בראשות לאוניד פוסמן, ובעלי רשתות מזון גדולות אמרו כי כץ פנה אליהם בניסיון לעניינם להיכנס כשותפים בחברה. החנות ברוטשילד, שכבר חולקה בגבס לנישות לקליטת הארונות החכמים (אך עדיין ריקה מציוד), אמורה להיפתח כפיילוט לקראת סוף השנה. כמו בקופיקס, גם הפעם כץ בונה על זכיינים מפעילים שישקיעו בהקמת החנות ויקבלו את הציוד ואת שירותי התוכנה להפעלת המקום.
"אני מאמין שקיו היא הפתרון בעידן של מחסור בכוח אדם ושל שכר דירה גבוה, במיוחד ביישובים קטנים ומרוחקים שלא משתלם להקים בהם סופר גדול, או בלובי של מגדלי משרדים", הוא אומר. לפי מצגת של החברה, העלות של הקמת סופרמרקט קומפקטי על שטח של 50 מ"ר תהיה 850 אלף שקל בלבד, בית קפה אוטומטי יעלה 232 אלף שקל. בדומה לטבלאות שהוצגו עם השקת קופיקס, המודל של כץ מבטיח למפעיל, על הנייר, רווח נאה.
כץ, איש עשיר שסיים בימים אלו בניית בית חדש ברמת־השרון, מחזיק כיום ב־2% בלבד ממניות קופיקס, לאחר שמכר את יתרת המניות שלו (8%) לרמי לוי, בעל השליטה הנוכחי בקופיקס. לוי גם רכש לאחרונה, בתמורה לארבעה מיליון שקל את מניותיה של חגית, בתו של כץ, שהחזיקה ב־5.8% ממניות קופיקס. הכסף שימש אותה להקמת רשת חנויות לממכר יהלומי מעבדה, עוד יוזמה חדשנית בשיתוף משקיעים רוסים. בסוף 2019 כץ מכר את השליטה גם בקרן הגשמה, קרן ההשקעות שעשתה כותרות בשנה האחרונה בגלל תביעות של חלק מהמשקיעים בה בעקבות פרויקטים בארה"ב ואנגליה שכשלו, ליוג'ין מנדלוביץ', משקיע יהודי־אמריקאי, שיצרף אליו את אליהו קנפלר מבעלי מצלאוי. כץ נותר עם כ־12% ממניות הקרן.
"לא הרבה פעמים בחיים יש לך הזדמנות לגעת במשהו שהוא 'משנה משחק' בתחום שבו אתה מתמחה. קיו היא דבר כזה", אמר כץ בתשובה לשאלה מה ממשיך להמריץ אותו אחרי הביקורת שחטף בקופיקס והתביעות בהגשמה. "יש 1,000 יישובים במדינה שכלכלית לא מוצדק לפתוח בהם חנות, ויש אלפי מגדלים שהיו רוצים נקודת מכירה בלובי. הפורמט החדש מאפשר זאת. אנחנו מדברים כמעט ברמה של אפס כוח אדם, כשהעלות הכי גבוהה בסופרים היא כוח אדם - יותר מהשכירות".
למה בחרת להתחיל בשדרות ברוטשילד?
"מהפכה צריך להתחיל איפה שמהפכות מתחילות. אל"ף־בי"ת של השיווק, כשרוצים שמשהו יתפשט צריך ללכת מהמרכז".
אי־אפשר לדבר עם כץ בלי לדבר על קופיקס, "הדבר הכי חשוב שעשיתי לטובת המדינה ב־35 שנות העשייה שלי", הוא אומר, "והייתי חוזר שוב על אותו דבר. קופיקס עשתה מהפכה שלא הייתה כדוגמתה בתחום. הבעיה היא שמרוב שההצלחה הייתה אדירה - היא פגעה בה. אילצנו את כל השוק ללכת אחרינו ולמכור קפה בחמישה שקלים, עד היום! ברור שקופיקס תיחלש, כי כבר לא צריך ללכת דווקא אליה בשביל קפה זול. רק בישראל יכולים לקחת מהפכה שהשפיעה על כל אחד ולהשמיץ אותה, בגלל מספר מסוים של זכיינים שנפגעו והשמיצו. כל ילד יודע ש־80% מבתי הקפה שייפתחו עתידים להיסגר בשלוש השנים הראשונות. כשפתחנו את קופיקס 6,000 איש פנו אלינו בבקשה לקבל זיכיונות. גילינו אחריות, נתנו זיכיון ראשון רק לאחר חצי שנת פעילות, כשהבנו לאן זה הולך".
מה היית עושה אחרת?
"הדבר היחיד שהייתי עושה אחרת? לא מקבל החלטות על בסיס לחץ תקשורתי, כמו הורדת מחיר הקפה בחזרה לחמישה שקלים לאחר שהעלינו אותו לשישה שקלים. אם כל מהפכן גורלו שייסרו אותו בשוטים ועקרבים, אז אני מקבל את גורלי באהבה".
למה שוב לצאת להרפתקאות? להיחשף שוב לביקורת?
"זה חזק ממני. צריך להיות פושע כדי לא להוציא את היכולות לפועל. לאדם יש ייעוד, הייעוד שלי הוא לעשות מהפכות בקמעונאות. קופיקס סוגרת שמונה שנים ועדיין פועלת ומתחדשת, רשת כפר השעשועים שייסדתי ומכרתי פועלת כבר 27 שנה. אנשים כועסים עליי שיצאתי מהעסקים שהקמתי, כאילו שפטו אותי למאסר עולם וברחתי מהכלא. את שואלת מה אני צריך את זה? מאותו צורך שביבי צריך להיות שוב ושוב ראש ממשלה. כבר השלמתי עם העובדה שהציבור מתחלק לאלו שאוהבים אותי, אלו שמקנאים בי ואלו שנפגעו ממני".
"את קולטת שיש יישוב בשם אירוס עם 100 משפחות ואין להן צרכנייה? טכנאי שהתקין לי בבית מיזוג גר שם, ואמר לי שאם שכח לקנות חלב הוא צריך לנסוע חצי שעה לסופר הקרוב. מספיק שאנגיש את קיו ל־500 יישובים ועשיתי מעשה, גם אם בתחקיר בתוכנית כלכלית כלשהי יגלו שהעגבניות שלי יקרות או לא ממש טריות. מה ששלי שלי ולא ייקחו לי את זה. תאהבו אותי, תשנאו אותי, אבל אל תגידו עליי שני דברים: שאני אידיוט ושאני לא יזם מצוין. אני 35 שנה בעולם העסקים, כולל בחברות ציבוריות, לא נחקרתי כאדם פרטי בחיים על ידי שום רשות ולא ראיתי תחנת משטרה מבפנים (בחקירת הרשות לניירות ערך בנושא קרן הגשמה נתן עדות), ובימים משוגעים כאלה זה הישג".
בדצמבר האחרון 71 משקיעי הגשמה תבעו מהקרן 20 מיליון שקל בטענה למצגי שווא.
"אם מישהו רוצה להבין את כוחן לרעה של הרשתות החברתיות, זה המקרה. כשיש 5,000 משקיעים של קרן הגשמה שהרוויחו בפרויקטים שהשקיעו בהם, לא קמה אף קבוצת פייסבוק של 'משקיעים מרוצים', וכשיש 500 איש שהפסידו יש ארבע קבוצות מחאה. איך אדם יכול להגיד בנשימה אחת שהבטחנו לו תשואה של 20% בשנה ושהוא הבין שאין מצב להפסיד? זה שקר. טסתי עם לב לבייב באותה טיסה שבוע אחרי שהפסדתי במניות אפריקה ישראל 400 אלף דולר, כשהמניה התרסקה. יכולתי לכעוס, להתחרט שהשקעתי, אבל בטח לא עלה בדעתי לגשת אליו ולהאשים אותו. השיטה של קרן הגשמה הייתה פשוטה: כספי המשקיעים עבור הפרויקט שבו בחרו להשקיע הופקדו בנאמנות, והשימוש בהם נעשה רק למטרה ספציפית. חשבון הנאמנות לא היה כלל בידינו.
"אם מישהו חושב שעם שלוש שנים של ברקזיט ושנה של קורונה הוא היה מצליח יותר אם היה מבצע לבדו את ההשקעות, אז הוא מוזמן להגיש מועמדות לפרס ישראל לכלכלה. כל ההשקעות שהקרן ביצעה בנכסים ברמת מחירים עממית הצליחו, גם בניו־יורק. הבעיה הייתה בפרויקטים של יוקרה, אף אחד לא היה יכול לצפות ששוק הנדל"ן היוקרתי ייחתך בחצי. גם צריך לציין שהמשקיעים עצמם בחרו את ההשקעה, והם יכלו לבחור פרויקטים של יזמות ב'מולטי פמילי', שהם מקבצי דיור להשכרה, שם הסיכון נמוך וגם התשואה נמוכה".
מה הלקח שהפקת מהגשמה?
"בדיעבד הייתי צריך ללכת בשיטה של מקבצי השקעות. כלומר כל משקיע היה משקיע בחבילה של מספר פרויקטים ולא באחד בלבד, כדי לחלק את הסיכון".
פורסם לראשונה: 10:53, 16.03.21
