עד לפרוץ הקורונה, אטילה קלאוס פיטר הילדמן חי את החלום הגרמני. הוא נולד לפני 39 שנים בברלין והוריו הטורקים מסרו אותו לאימוץ לזוג הורים גרמנים. "חייתי בשני עולמות מאז שהייתי ילד", אמר לפני שנה בראיון לעיתון גרמני. "הילדים הגרמנים הבהירו לי שאני לא אחד מהם אף על פי שניסיתי להיות, והילדים הזרים חשבו שאני בוגד משום שניסיתי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יש לו צלקת מסכין על הצוואר, ועוד אחת על היד, אחת מכל מחנה ילדים. כשהיה בן 20, אביו מת מהתקף לב במהלך חופשת סקי, והילדמן החליט שזה קרה בגלל אכילה מוגזמת של בשר, והחליט להפוך לצמחוני. הוא ניסה למלא את הצוואה של אביו המת ולסיים לימודי פיזיקה באוניברסיטה, אך ללא הצלחה. הדיאטה החדשה השילה מעליו 30 קילוגרמים ואורח החיים הבריא הביא אותו להחלטה שבזה יעסוק: הוא ילמד אנשים איך לאכול ולחיות בריא.
הילדמן למד הכל בעצמו, קידם את המתכונים שלו ביוטיוב, פירסם שורה של ספרי מתכונים לטבעונים ומכר מעל מיליון עותקים. הצהובונים כינו אותו "טרזן הברוקולי" (אחרי שצילם את עצמו חצי עירום באחד הספרים כדי להמחיש את השינוי בגופו). הוא היה אורח קבוע בתוכניות אירוח ובישול בטלוויזיה, רקד ב"רוקדים עם כוכבים", נהג בפורשה, גר בבית יפהפה צפונית לברלין, הייתה לו מסעדה, ושלל מוצרים שלו פיארו את המדפים של הסופרמרקטים הגדולים. ואז הגיעה הקורונה.
תוך כמה חודשים החנויות הורידו את המוצרים שלו מהמדפים, עובדיו הפסיקו להגיע, המפרסמים התנערו ממנו וחנויות הספרים החזירו את ספריו למוציא לאור. טרזן הברוקולי קיבל את הכינוי "אבוקדולף", צו מעצר הוצא נגדו לפני עשרה ימים, ועוד לפני כן אטילה הילדמן נעלם מעל פני האדמה.
הקורונה מכה את הילדמן בשיגעון. זה מתחיל בערוץ הטלגרם שלו. הוא מתחיל את הקורונה עם עשרים אלף עוקבים ובשיא הוא מגיע למעל מאה אלף. הוא כותב כמעט 300 הודעות ביום, בהן הודעות אנטישמיות, מכחישות קורונה ותיאוריות קונספירציה מטורפות עד אבסורדיות. העובדה שהוא סלבריטאי מביאה לו עוד ועוד עוקבים. אבל זה לא נגמר בטלגרם, שם אין שום שליטה על התכנים. מההודעות לעוקבים מגיע הילדמן לרחוב, מארגן הפגנות אנטי־קורונה שבהן הוא מהדהד את המסרים הקשים שלו, נעצר לחקירה, חוזר שוב, הפעם עם יותר מפגינים סביבו, והופך לאט־לאט לסמל של ההפגנות שהביאו עשרות אלפים לברלין בחודשי הקיץ.
מכל המראות הקשים של הפגנות האנטי־קורונה בקיץ הגרמני (שבסוף אחת מהן אף נעשה ניסיון פריצה לפרלמנט), כולל התמונות של המונים הולכים עם טלאי צהוב על בגדיהם כדי לסמל את היותם קורבנות — אטילה הילדמן הוא הפרצוף שהכי מזוהה עם הטירוף והאימה, ומייצג את המסלול המסוכן שעליו הולכת החברה הגרמנית. מי שרוצה לחפש את הסימן הראשוני לטירוף הזה צריך להסתכל על משבר הפליטים ב־2015. "גרמניה קוטעת לעצמה את התרבות והערכים שלה", אומר הילדמן באמירה פרובוקטיבית על ההחלטה לאפשר את הגעת הפליטים למדינה. "זו תופעה ידועה אצל מהגרים", אומרת פרדה אטאמן, פובליציסטית גרמניה, מהגרת בעצמה. "לנסות להרחיק את עצמם בברוטליות ממהגרים. מדובר בהכחשה ושנאה עצמית. יש מהגרים שמתחילים לאכול חזיר ולשתות בירה, ויש את אלו שהולכים עוד צעד אחד ומצטרפים לימין הקיצוני".
הילדמן לא מסתפק בהצטרפות לימין הקיצוני. הוא מגדיר את מה שדומה בינו לבין היטלר (אהבה לכלבים ואותיות ראשונות דומות בשם ובשם המשפחה), ומכריז על עצמו כשומר הסף של גרמניה, לפני שהיא הופכת לדיקטטורה. ההודעה הראשונה שלו מגיעה ב־12 במארס לפני שנה, פרסומת למשקה אנרגיה שלו. אחריה, המבול: הוא קורא לעצמו אולטרה־ימין, מכחיש הקורונה מספר אחד. קורא לחיסון זריקה של רעל, וקורא למרקל מכשפה שטנית, יהודייה פולנייה שרוצה לכלוא אותו כדי שלא יעצור את רצח ההמונים.
גרמניה סוגרת גבולות? בשבילו זה אומר שגרמניה הופכת למחנה ריכוז אחד גדול. הוא טוען שהיטלר הגן על גרמניה מהיהודים, וכי לעומת מרקל הוא היה ברכה לגרמניה. הוא מבטיח לשחרר את גרמניה מהכיבוש כשיהיה ראש המדינה. הוא טוען שהיהודים מפיצים רעל, שהם רוצים לסלק את הגזע הגרמני ושהם מימנו את השואה. לטענתו יש סדר עולמי חדש שבו שולטים הרוטשילדים, הרוקפלרים, צוקרברג, סורוס וביל גייטס. למה גייטס? כי הוא משקיע בפיתוח חיסונים ורוצה להשתיל לנו צ'יפ בגוף עם החיסון. גייטס לא יהודי? הילדמן מגייר אותו גיור זריז. כל האליטה הכלכלית הזאת עסוקה בסדר עולמי חדש ובתכנון הקורונה ועד אז הם חוטפים ילדים ושותים את דמם.
ואת כל השטויות האלה אנשים בולעים. כיוון שהם לא יכולים לצאת מהבית, הטלגרם מקבל עוד יותר תהודה. יש קיבל עוד ועוד בקשות לצאת החוצה, לדבר להמונים שמתחילים בהפגנות נגד תקנות הקורונה. הילדמן הוא החבילה המושלמת, יש לו אפיל לכל אחת מהקבוצות שמתנגדת לקורונה: ימני קיצוני, אנטישמי, מכחיש קורונה ומפיץ תיאוריות קשר. ביוני עלה מספר העוקבים שלו ל־66 אלף. הוא הבטיח לעוקביו שייתן פרס כספי למי שיעביר לו פרטים על עיתונאים ופעילי שמאל.
"זמנים של קטסטרופה ומשבר הם הקרקע הכי פורייה למפיצי תיאוריות קונספירציה", מסבירה נטשה שטרובל, חוקרת אוסטרית של הימין הקיצוני. "הם מראים להם חוזק כשהעולם חלש, החלטיות כשיש ספק, הם מראים להם קבוצה איפה שיש בדידות". בשביל הילדמן, היא אומרת, זו הזדמנות להיכנס למיינסטרים, ועוד כאביר הלבן שהולך להוליך אותם לניצחון נגד כוחות השחור שהרסו להם את החיים. "הוא מגיע לקהל כסלבריטאי טבעוני, שהימין הקיצוני לעולם לא יגיע אליו, מפתה אותם להיות בצד של הטובים נגד ביל גייטס הרשע, ונותן לגיטימיציה לתיאוריות מסוכנות מאוד. ואז הרדיקליות מתחילה להכפיל את עצמה גם בין אנשים נורמטיביים ששולחים ביניהם הודעות ושואלים זה את זה אם יש משהו בדברים שלו".
ההפגנות הראשונות של הילדמן ממגנטות עשרות בודדות. הוא מופיע עם דגל של הרייך. לתמהונים מצטרפים מכחישי הקורונה, לאלו מצטרפים שמאלנים מחבקי שלום, הרי קרישנה ורוחניים, תומכי טראמפ ואנטישמים. ובסוף מגיעים הימין הקיצוני והנאצים.
הילדמן נעצר ומשוחרר כמה פעמים בגלל עבירה על חוקי הקורונה. כשהילדמן רואה את הפוליטיקאי לשעבר ממפלגת הירוקים, וולקר בק (אוהד ישראל ידוע) בהפגנה ביולי, הוא מבטיח לו: "כשאהיה הקנצלר אחזיר את עונש המוות, ואותך נהרוג בבעיטות בביצים בפומבי". זה אולי זמן טוב להזכיר שהילדמן טבעוני. בק מגיש תלונה שמצטרפת ל־41 תלונות אחרות על איומים, והסתה בציבור לביצוע פשעים. כיוון שהילדמן גר בברנדנבורג, החקירה מועברת לתובע בקוטבוס, אזור כבד של ימין קיצוני. החקירה שם תוקפא עד לנובמבר, אז יעביר אותה התובע המחוזי בברלין אליו.
"הימין הקיצוני לא הצטרף בהתחלה להפגנות כי הוא לא הבין מה הרווח שלו", אומרת שטרובל. "מגפה היא לא פליט שאתה יכול לעצור בגבול, וזה מצב שכל העם היה מסביב למרקל ולא הייתה להם שום שליטה עליו. אבל ברגע שהוברר שזה לזמן ארוך, הם עלו על העגלה והבינו את היתרונות של אנשים כמו אטילה הילדמן, בן אדם שיכול לגייס מיליונים של אנשים נורמליים, שחושבים שהוא המחסום האחרון של חופש הביטוי וזכויות הפרט, שמצאו מישהו שיסביר להם את העולם שהם פתאום לא מבינים".
הימין הקיצוני, לדבריה, עשה פה השקעה לטווח ארוך. חלק מהאנשים שהצטרפו יחשפו תכנים ימניים יותר. חלק יישארו ויסתכלו בכעס על הכאוס בגרמניה בתקופת הקורונה. בינתיים הימין הקיצוני משתמש בערוץ של הילדמן כדי להוציא אנשים להפגנות.
פעם אנטישמיות הייתה אסורה בגרמניה והיא התקיימה במחתרת. היום אנשים מתחרים ביניהם למי יש יותר עוקבים. כשהילדמן נשאל מדוע הוא לא מצטרף לפוליטיקה, למפלגת הימין הקיצוני, הוא עונה: "הם יותר מדי שמאלנים בשבילי". הימין הקיצוני עושה עליו סיבוב. הכושי עושה את שלו ובקרוב הוא יוזמן ללכת. הוא גם ההוכחה המושלמת עבורם לכך שהתנועה שלהם לא גזענית.
בסוף אוגוסט מגיע מספר העוקבים שלו בטלגרם ל־114 אלף. ככל שהוא נהיה יותר רדיקלי מצטרפים אליו יותר עוקבים, והוא נהיה יותר עני. באוגוסט הוא שותף להפגנת הרבבות בברלין. למארגנים רבבות לא מספיקות והם מכריזים על הגעה של יותר ממיליון מפגינים. כדי להיות גדול אתה צריך לעשות מעצמך גדול.
כבר מדובר בצעדות אלימות של נאצים (לצידם צועדים גם ישראלים מקומיים בהפגנה נגד ביבי). ההפגנה מסתיימת בניסיון פריצה לפרלמנט הגרמני. לפני הפריצה הילדמן צרח שהמשטרה צריכה להוריד את המחסומים כי הבניין שייך לאזרחים. שלוש שעות לאחר מכן נעשה ניסיון הפריצה. הילדמן נעצר בהפגנה מול השגרירות הרוסית.
זוהי הפגנת השיא. אחריה מספר החולים עולה ותקנות סגר קשות יותר מותקנות. הטמפרטורות יורדות ועימן מספר המפגינים. הילדמן ממשיך להפגיז בטלגרם. יש הפגנות מחוץ למסעדה שלו ואיש שיכור מתקיף אותו. משרד התובע הציבורי בברלין לוקח את התביעה מהמשרד בקוטבוס בטענה שזו תהיה חקירה אפקטיבית יותר, אבל הסאבטקסט הוא: נמאס לנו מהדחייה שלכם, כל העדויות מול העיניים, חלקן בלייב, על מה העיכוב?
בפשיטה על ביתו בנובמבר מוחרמים מחשבים, טלפונים וכונני זיכרון. צוות גדול עמל לפרק את הסיסמאות המסובכות. החקירה המהירה בברלין מבהירה עד כמה הילדמן עשה מהחוקרים צחוק וגרם להם להיראות טיפשים, החקירה של כאלף הצהרות הסתה, איומים והעלבה שלו מראה עד כמה התעקשו בקוטבוס ללכת לפי הספר ולא ללתת למעשים שלו קונטקסט.
לפני כשבועיים הוצא נגדו צו מעצר. הילדמן מעלה תמונה שלו בטלגרם כשהוא בטבע, בחופשה. "מחפשים אחריי כי אני אומר את האמת", הוא כותב ומספר כי "שלושה שורי שטאזי ביקרו בבית אמי", ומבקש מהעוקבים שלו להגיע להפגנה מול בניין התובע בברלין. מתוך כמעט 120 אלף עוקבים, מגיעים פחות מעשרה. ההיעלמות של הילדמן מבהירה משהו אחד בבירור: מישהו הודיע לו על צו המעצר והמליץ לו להיעלם.
כמה ימים לאחר מכן מתאספים כמה אזרחים גרמנים מול המסעדה של הילדמן בשכונת שרלוטנבורג בברלין, המושבתת מאז ינואר. כולם קנו את הספרים שלו בעבר והבינו שהם קנו ספרים של נאצי. באקט מטורף של חוסר מודעות להיסטוריה הגרמנית, הם שורפים את ספריו.