לפני כמה שנים טובות ניהלתי שיחה בלתי נשכחת עם חברה שעשתה רילוקיישן. היא סיפרה אז ששכבה לראשונה עם גבר לא נימול. אירופאי, חתיך כזה, באדי גארד מהסרטים. "זה מרגיש אחרת?" שאלתי בתמימות, והיא ענתה בכנות מקסימה: "הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים".
כתבות נוספות למנויים:
ברית מילה היא חלק מחיי העם היהודי עוד מימי אבותינו, והדיון עליה ניצת כל פעם מחדש. פעם מדברים על הדת והיהדות, ברגע אחר עוסקים בבריאות וישנה גם התהייה של הורים חילונים רבים - לחתוך או לא לחתוך. אבל על ההשפעה של המילה על סקס קצת פחות מדברים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
אז האם חתך אחד באמת משנה את התחושה? האם הוא משפיע על הזוגיות ועל יחסי המין? או שאולי אין שום קשר, ואותה חברה נהנתה כל כך בזכות פרטנר מדהים? כמה גברים שאינם נימולים הסכימו לשוחח (תחת שמות בדויים) ולשפוך קצת אור על הנושא.
"הרבה בנות שיצאתי איתן אמרו לי שזה הבדל של 180 מעלות. אני לא אומר את זה כי אני חושב שאני סקס מדהים, כן? יש לזה גם הסבר פיזיולוגי", טוען רון, רווק בן 33 מתל אביב.
הסבר פיזיולוגי?
"כשמקיימים יחסי מין עם ערל יש הרבה יותר לחות. אצל נימול לעומת זאת, העטרה רחבה מהפין והיא גורפת חלק מנוזלי הסיכוך, ככה שזה יותר יבש והסקס פחות נעים".
רון עלה לארץ מגיאורגיה בשנת 1995, כשהיה כמעט בן שבע. "אמא אמרה שאנחנו יהודים ושלא טוב לנו להיות בין גויים", הוא מספר. "להגיד לך שידעתי מה ההבדל בין יהודי לגוי? לא, כי לא ניהלנו אורח חיים יהודי. עד היום אני לא בטוח שאני מבין", הוא צוחק.
"לא היו לי קשיים כיהודי בגיאורגיה. אם כבר, אז נראה לי שכאן היה לי הרבה יותר קשה להיות יהודי, בעיקר בגלל הפער בין מה שידעתי לבין מה שהייתי אמור כביכול לעשות כמו להניח תפילין, לשמור שבת, כל זה. אין בעיה, אני אניח תפילין, אבל מה זה ייתן לי? ואם אני לא מרגיש שאני רוצה, אז בכוח להניח? משהו בחיבור שלי ליהדות לא עבר חלק, ואני באמת אומר את זה בצער. ההורים שלי, לעומת זאת, קיבלו את העלייה לישראל הרבה יותר בטוב ובאופטימיות מעוררת הערצה".
למה לא עשו לך ברית מילה אחרי שעלית?
"יכול להיות שהעניין הזה עלה לסדר היום וההורים שלי לא רצו להעביר אותי את ההליך המורכב בגיל הזה, אין לי מושג. האמת היא שלא שאלתי אותם אף פעם. זה לא באמת מפריע לי, אבל אני יודע שיש נשים שנרתעו מזה שלא עברתי ברית מילה".
תגדיר "נרתעו".
"זאת אומרת שכבר היינו במצב, עירומים במיטה, העניינים התחממו ואז הן הסתכלו ואמרו, 'הלו, רגע, למה זה נראה ככה מוזר?', ותמיד מגיעה אותה שאלה, 'מה, אתה לא יהודי?'. הלם ותדהמה. אני חושב שהדגש בארץ הוא יותר על הקטע של היהדות, לא נראה לי שלמישהי מפריע אם לבן הזוג שלה יש עורלה או אין עורלה. זה משהו זניח. להיפך, אני דווקא חושב שעורלה רק הופכת את הסקס למשובח יותר. אגב, מישהי שיצאתי איתה פעם אמרה לי שזה גם מדליק אותה שהעורלה עולה ויורדת, התזוזה מטריפה אותה וזה גורם לה לגמור מהר. אבל ברור לי שיש נשים ישראליות שיותר חשוב להן שבן הזוג שלהן יהיה נימול, וזה לגיטימי לגמרי".
עבור אנדריי, סטודנט לרפואה בן 26 מאשדוד, החוויה שונה לחלוטין. הוא עלה לארץ בגיל חמש מבלרוס יחד עם משפחתו שהתמקמה בבאר שבע. ברית המילה הייתה עבורו עניין חסר חשיבות, וכמי שמתייחס אליה בקלילות, הוא מספר שמעולם לא חש אי-נוחות בשל היותו ערל.
"אני בן-אדם מאוד פתוח", הוא אומר. "בצבא שירתי כקצין מחשב. אני זוכר שבפעם הראשונה שנכנסתי למקלחות המשותפות שאלתי 'מי רוצה לראות זין לא חתוך?', וכולם נשפכו מצחוק וגם היו סקרנים. זה עניין של גישה. רוב הנשים ששכבתי איתן בכלל לא שמו לב שאני לא נימול, אבל אני כן זוכר שבצעירותי היו לי מין רגעים כאלה עם עצמי שחשבתי מה לא בסדר ולמה זה אצלי ככה ואצל אחרים שונה. אני מאמין שהפעם הראשונה שרוב האנשים נחשפים לאיבר מין של חברים שלהם קורית בזמן הצבא כשישנה בגרות מסוימת. אז מתחילות התהיות".
זה לא פגש אותך לפני כן?
"לא זוכר משהו כזה. שוב, זה לא היה עניין שדיברו עליו. גם בבית הספר, הנושא הזה אף פעם לא עלה. אני מנסה להיזכר, אולי פספסתי משהו, אבל לא. הדבר היחיד שכן לעגו לי לגביו ולא פעם אחת היה המבטא שלי כי הוא כבד מאוד, אבל עם השנים התגברתי על זה ואפילו למדתי באולפן איך לטשטש".
איך הייתה הפעם הראשונה שלך?
"וואו, זה היה מזמן, אני חושב שלפני עשור. גיל 16, היינו אצלה בבית. דווקא הייתה כיפית. בגלל המבוכה לא היו יותר מדי מבטים לכיוון איברי המין שלנו, זה גם היה חדש לשנינו. אני כמעט בטוח שהיא לא ידעה או שלא הייתה לה מודעות לזה. כשכבר הפכתי לגבר בשנות ה-20 המוקדמות אני זוכר את האישה הראשונה ששכבתי איתה ושאלה אותי למה אני לא נימול. אמרתי לה שאני יהודי חוץ מהקטע של הברית, והיא לקחה את זה בסבבה".
אתה חושב שיש לזה השפעה מסוימת על היכרויות או על יחסי מין?
"אני לא הרגשתי צורך לספר על זה למישהי לפני שנפגשתי איתה, כי עבורי זה לא ביג דיל. אולי עבור אחרים כן, אבל אני לא רואה סיבה לחשוף את זה בשלב מוקדם. כשכבר היינו במיטה, מי שכן שמה לב, ואני מדבר על אולי 15% מתוך כלל הנשים ששכבתי איתן, שאלה למה איבר המין שלי נראה שונה. הסברתי לה והתקדמנו. בואי, זה לא מידבק. כולה עורלה".
אבל אתה יכול להבין את ההירתעות?
"כאן אנחנו נכנסים לעניין של הדת. אני לא בא ממשפחה דתית, אני מגדיר את עצמי כחילוני וכך גם ההורים שלי. בכל שלב בחיים יכולתי לעשות את זה בבית חולים בניתוח בצורה מסודרת, אבל לא ראיתי צורך. כאדם שלא מחפש להתמסד ולהקים משפחה, זה לא אישיו עבורי. מי שעבורה כן – כנראה לא תרצה להיות איתי. אני לא מרגיש שבגלל שאינני נימול אני לא מספיק יהודי".
דן, בן 24 מאבן יהודה, עלה לארץ בגיל שש מנובוסיבירסק שברוסיה. הוא מספר שהבחירה של הוריו לא למול אותו כשהיה תינוק השפיעה עליו רבות בהקשר של הגבריות. "לא עלינו מטעמים ציוניים, עלינו כי היו פה אחלה תנאים סוציאליים. ההורים שלי לא יודו בזה, אני בטוח, אבל היה דיבור שפה יותר בטוח ונוח ליהודים. באותם ימים של השלטון ברוסיה לא היה צריך לעשות כל כך הרבה כדי לשכנע משפחות לעזוב.
"יש לי זיכרון עלייה אחד שחרוט לי ממש טוב: הלכתי עם אמא שלי להירשם במשרד העלייה או משהו כזה והפקידה שאלה את אמא איך קוראים לי, ואחרי שהיא ענתה הציעה לה לכתוב שם יותר ישראלי. ראיתי איך אמא שלי נעלבה מזה, כאילו שדחפו לה את הישראליות עמוק לגרון. היא התעקשה כמובן ובסוף ירדו מזה. יש מצב גדול שהאירוע הזה קשור לעובדה שהיא לא רצתה שאעבור ברית מילה. אני יודע שהיא לא רצתה שליהדות יהיו מחירים וויתורים".
והיו?
"ההתפתחות המינית שלי מאוד הושפעה מזה שלא עברתי ברית מילה כמו כולם. הייתי חסר ביטחון, התמכרתי לפורנו כי התביישתי לספר לבנות שאני לא נימול. מבוכה, פחד, לא יודע בדיוק. אני לא זוכר מתי הנושא הזה עלה, אבל באיזשהו שלב בילדות הבנתי שהפין שלי שונה משל השאר. היום אני בזוגיות והכול טוב, אבל זה משהו שהשפיע עליי מאוד. בגדול אני חושב שזה טקס פולחני שפוגע בגוף, ואולי זו גם הייתה האג'נדה של ההורים שלי. אין ספק שזה קצת שרט אותי".
יש לך זיכרונות לא נעימים גם בהקשר של יחסי מין עם נשים?
"בתיכון הייתי חלק מחבורת רוסים כזו, היו לנו תחביבים משלנו ושפה משלנו ומנהגים שהיו משותפים לנו, את יודעת, נובי גוד וכל זה. זה קצת הפך אותנו לאאוטסיידרים כאלה. הייתה לי חברה רוסייה בזמנו, אז זה לא הפריע לי כשקיימנו יחסי מין לראשונה כי ידעתי שהיא תבין את ה'ערלות' שלי, אבל הפחד מקיום יחסים עם בחורה ישראלית, בשנים המאוחרות יותר, זה כבר היה אתגר אמיתי. פחדתי מזה מאוד".
באיזה מובן?
"פחדתי שיגלו שאני שונה. בחברת רוסים הכול היה בסדר, היה לי נוח, אבל תוציאי אותי מאקווריום הרוסים ותגלי דג זהב קטן, ביישן ומפוחד. גם ברור שזה השפיע לי על הגבריות באופן עקיף. יכול להיות שבפורנו הרגשתי שייך כי זו תעשייה של חו"ל ורוב המצולמים לא עברו ברית מילה, אז הרגשתי בנוח. היום אני שלם עם זה, אפילו מבסוט מהעובדה שההורים שלי הלכו עד הסוף עם ההחלטה שלהם, אבל עדיין שנות הנעורים לנצח ייחרטו אצלי כמשהו שלא באמת חוויתי עד הסוף מבחינה מינית. לא עם נשים ישראליות לפחות".
ויש, כמובן, גם הרבה עולים שעברו ברית מילה אחרי שהגיעו לארץ. אורי, בן 36 מקריית טבעון, הוא אחד מהם, והוא לא מצטער.
אורי נולד באוקראינה והגיע לישראל בגיל שש. "כמה חודשים אחרי שעלינו לארץ, אמא שלי קבעה תור בבית החולים לניאדו. אני לא זוכר אם הייתה לי ברירה, זה בטח היה קולקטיבי בשנות ה-90, כי אני זוכר שבחדר לצידי היה בחור בשנות ה-20 לחייו וגם הוא עלה באותה תקופה מחבר העמים. זה היה חלק בלתי נפרד מהעלייה הרוסית, וזה גם חלק מההוויה של 'להיות ישראלי'. אבא שלי אמר שעדיף לגמור עם זה עכשיו כי בצבא לא אוהבים יוצאי דופן. אני עדיין זוכר את הכאב של הסרת התחבושות. אחרי הברית אני חושב שסיימתי עם המשימות של העלייה לארץ".
יכול להיות שהיום, במבט לאחור, אתה מתחרט על ברית המילה שעברת?
"להיפך. אני מאוד מרוצה מהברית. לא רואה סיבה לא לעשות, זה גם הרבה יותר היגייני. גם בבגרותי פגשתי כמה לא נימולים ומרגישים מיד את האי-נעימות, למשל כשאני משתין במשתנה והחבר שלא נימול נכנס לשירותים. בילדות גם צחקו על מי שלא היה נימול. תמיד שמחתי שאני כמו כולם, ולכן אני ממש לא מתחרט. כיום אני נשוי, יש לנו שלושה בנים בריאים וכולם עברו ברית ביום השמיני. אישית אני מעדיף ככה".
