שתף קטע נבחר

כשני מיליון ש' לאורחת שנפלה ביציאה מהמלון

התאונה נגרמה בשל הפרשי גבהים בין שביל היציאה לבין המדרכה ב"ארקדיה ספא" באילת. ביהמ"ש קבע: הנכות התפקודית שלה משמעותית

בית משפט השלום בבת ים חייב לאחרונה את מלון ארקדיה ספא שבאילת לשלם כשני מיליון שקל פיצויים והוצאות לאישה כבת 50 שנפלה לפני כ-8.5 שנים בשביל היציאה מהמלון ונפגעה בשתי רגליה. השופטת שרי סנדר מקובר קבעה כי מלבד ההשלכות הפיזיות של התאונה, היא הובילה להידרדרות קשה במצבה הנפשי של הנפגעת וגרמה לה לנכות תפקודית משמעותית.

 

לפי התביעה שהגישה נגד המלון וחברת הביטוח "הכשרת היישוב", ב-2016 יצאה התובעת מהמלון דרך שביל משופע וכשירדה ממנו מעדה ונפלה עקב הפרשי גובה לא תקניים. במסגרת עדותה בתיק היא ציינה כי יצאה מצד השביל משום שקצהו היה חסום בציוד של קיוסק והיא גם לא רצתה לעבור דרך הקיוסק כדי לצאת לרחוב.

 

הנתבעות התכחשו לאחריות שלהן לתאונה וציינו כי רק בעדותה ציינה התובעת לראשונה שירדה מהשביל לפני שהסתיים ושלא היה לה נעים להיכנס לקיוסק כדי לצאת לרחוב. עוד נטען כי התובעת הכירה את השביל מהימים הקודמים שבהם שהתה במלון והייתה מודעת לפער הגבהים. למרות זאת החליטה לקצר את הדרך – ולכן, נטען, האחריות לתאונה חלה עליה.

שברה את הרגל, אך החברה סרבה לפצותה. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

ויכוח נוסף בין הצדדים נסב על הנזקים של התובעת, שנפגעה בקרסול ובכף רגל ימין ובברך שמאל, עברה ניתוח לאיחוי מפרק ושקעה בדיכאון קשה לאחר התאונה.

 

השופטת שרי סנדר מקובר קיבלה את גרסת התובעת לתאונה שנתמכה במסמכים רפואיים והייתה בעיניה עקבית ואמינה. היא ציינה כי לא מצאה שום בעיה עם העובדה שהתובעת הרחיבה בתיאור האירוע בעדות לעומת כתב התביעה.

 

עוד נקבע כי מחוות דעת של מומחי בטיחות שהציגו שני הצדדים עלה כי הירידה הצדית מהשביל לא הייתה תקנית. "הנתבעות התרשלו ביצירת המפגע של הפרשי הגובה בין השביל למדרכה", נפסק.

 

השופטת לא מצאה לנכון להטיל על התובעת אחריות כלשהי. היא הדגישה כי מדובר במלון שבו ביקרה בפעם הראשונה ועצם העובדה ששהתה בו כמה ימים לא מעידה ש"הכירה" את המקום. גם הבחירה שלה לצאת מצד השביל לא הייתה רשלנית מאחר שהנתבעות אפשרו זאת.

 

"אם רצו הנתבעות למנוע מאורחי המלון לרדת מהשביל למדרכה במקום בו הייתה המדרגה הלא תקנית, היה עליהן לוודא שאותה ירידה תהיה חסומה, למשל על ידי המשך המעקה הבנוי עד לסוף השביל, או לפחות על ידי הצבת שלט ברור וגדול שיזהיר מפני ירידה במקום זה", נכתב בפסק הדין.

 

באשר לנזקים שנגרמו לתובעת, קיבלה השופטת את חוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט, שלפיהן הנכות שלה עומדת על 50% בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי. עם זאת, היא קבעה כי הנכות התפקודית של התובעת גבוהה יותר (75%) בשל קושי ללכת ודיכאון קשה שבגינם היא כמעט לא יוצאת מהבית.

 

לתובעת נפסקו בסופו של דבר פיצויים של 1,585,005 שקל על הפסדי שכר ופנסיה ואובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה וכאב וסבל, וכן שכר טרחת עו"ד של כ-323 אלף שקל והוצאות משפט. הנתבעות גם חויבו להחזיר לביטוח לאומי כ-624 אלף שקל ששילם כתגמולים בתוספת שכר טרחה של כ-127 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד שי אשכנזי
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד שי שמש
  • ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עופר בן צבי
  • עו"ד נור רסלאן עוסקת בנזיקין
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים