ספינה איראנית הותקפה בים האדום פרשנים בן ישי ידלין
(צילום: משי בן עמי)
יש קשר הדוק בין השיחות המתנהלות בווינה על הגרעין האיראני והסנקציות האמריקניות לבין הפגיעה בספינה האיראנית "סאביז" בים האדום, המיוחסת לישראל. הקשר נובע מכך שגם האיראנים וגם ישראל מנסים לאותת לממשל ביידן בוושינגטון כי המזרח התיכון, ובעיקר העימות עם איראן, צריך לעלות למקום גבוה יותר וחשוב יותר בסדר העדיפויות של מדיניות החוץ של וושינגטון - וכי אם הבעיות שיש לישראל ולאיראן לא יטופלו בצורה יסודית, המצב עלול להסלים לכדי מלחמה.
זו תמונת-העל, אולם הפרטים בשטח, כלומר באזור המפרץ הפרסי, הים האדום והים התיכון מעניינים וחשובים לא פחות. האונייה האיראנית שנפגעה אתמול היא למעשה בסיס ימי צף של הכוח הימי של משמרות המהפכה בים האדום, מול חופי תימן וג'יבוטי.
משרד החוץ האיראני אישר היום שהספינה סאביז הותקפה, וטען כי "הוסבו לה נזקים קלים בלבד. מתבצעת חקירה על מנת להבין את מקור התקיפה ולהעריך את נזקיה. הספינה פועלת בים האדום בתיאום עם הרשויות הבינלאומיות ומטרתה לספק הגנה מפיראטים באזור. הספינה הייתה גורם תמיכה לוגיסטי ימי עבור איראן והרשויות מודעות לכך".
כבסיס ימי צף, היו לסאביז שתי מטרות עיקריות: לאבטח את השיט האיראני בים האדום ולאפשר לסירות המהירות ולקומנדו הימי של משמרות המהפכה לתקוף כלי שיט אזרחיים או צבאיים באופן המשרת את האינטרסים של איראן. למשל, הסירות המהירות שנמצאות על הספינה, ושאותן משיטים אנשי משמרות המהפכה, מספקות הגנה למכליות נפט איראניות או לספינות נשק איראניות השטות דרך תעלת סואץ אל הים האדום כדי להבריח את מטענן לסוריה וללבנון. האיראנים יודעים שהאמריקנים וישראל נוכחים באזור ולכן הם מאבטחים את הספינות שלהם באמצעות כלי שיט מהירים הנמצאים על סאביז.
האתר "אינטלי טיימס", העוסק במידע מודיעיני, פרסם תמונה של הסירות המהירות של הקומנדו של משמרות המהפכה על סיפון סאביז. כמו כן, משמשת האונייה לאיסוף מודיעין על כלי השיט הסעודיים שאוכפים את האמברגו הימי על המורדים החות'ים בתימן ומונעים הגעת סיוע הומניטרי לתימן. הספינה כלל אינה שטה מנמל לנמל, אלא לרוב עוגנת מול החוף התימני, במרחק של 1,600 ק"מ מדרום לישראל. בכך היא מספקת שירותים שונים הן לחות'ים בתימן והן לשיט האיראני בים האדום, שמיועד להבריח נפט ונשק ל"קליינטים" של איראן באזור.
הספינה הזאת, שבבעלות חברת ספנות של משמרות המהפכה של איראן, נפגעה בצורה חמורה בהרבה מאשר ספינות אחרות שלפי פרסומים זרים ישראל פגעה בהן מפני שהבריחו נפט או נשק לסוריה וללבנון. הפגיעה הפעם היא מתחת לקו המים ושיתקה את הספינה שעוגנת בלב ים להרבה מאוד זמן. לפי רשת "אל-ערבייה", הפגיעה היא מתחת לקו המים, אך לא גרמה לטביעת הספינה אלא לשיתוקה.
לכן, ניתן לשער שהפגיעה הייתה במדחף ובהגה של הספינה שנמצאים בירכתיה, וקשה מאוד לתקנם ולהחליף את החלקים שנפגעו בלב ים. מכאן, שהאיראנים יצטרכו לשלוח ספינה כדי שתגרור את סאביז לנמל גדול מספיק שבו אפשר לתקן אותה, סביר להניח שבאיראן עצמה. זה עלול לקחת שבועות, אם לא חודשים, עד שהספינה תיגרר ותתוקן.
פגיעה כזו היא כאמור עליית מדרגה במלחמה הימית-החשאית שמתנהלת לפי פרסומים זרים בין ישראל לאיראן בים האדום ובים התיכון. אפשר להניח שהפגיעה המיוחסת לישראל בספינת משמרות המהפכה יש שלוש מטרות:
האחת, פעולת גמול על הפגיעה בספינה הישראלית בבעלות אודי אנג'ל, במימי הים הערבי, בדרכה מטנזניה להודו.
השנייה, להרתיע את האיראנים ולהבהיר להם שלישראל יש עליונות ימית באזור הים האדום והים התיכון, וכי מוטב להם שלא ינסו לפגוע באוניות ישראליות או בבעלות ישראלית באזורים שסמוכים לחופיהם, כלומר במפרץ הפרסי, במפרץ עומן ובים הערבי. ההרתעה נחוצה גם כדי שהאיראנים יפסיקו את הברחות הנפט והנשק לסוריה וללבנון.
המטרה השלישית היא להבהיר לאמריקנים שישראל תמשיך ללא הרף במלחמתה בהברחות האיראניות ובפעילות החתרנית שלה ברחבי האזור - כלומר בסוריה, בלבנון, בעיראק ובתימן. זאת, אף שהאמריקנים עושים עכשיו מאמצים אדירים להתפייס עם איראן.
זו נקודת החיבור בין השיחות על הגרעין האיראני בווינה לבין המלחמה הימית. בישראל מבחינים שהאמריקנים רוצים להוריד כמעט בכל מחיר את העימות עם איראן מסדר היום האמריקני כדי שיוכלו להתפנות לטפל בקורונה, בפיתוח תשתיות בתוך ארצות הברית ובעימותים עם סין ורוסיה מחוץ לגבולות ארצות הברית. הגרעין האיראני הוא מטרד לאמריקנים מפני שממשל ביידן התחייב שלא יאפשר נשק גרעיני לאיראן ומפני שבוושינגטון חוששים שאם טהרן תמשיך לפתח נשק גרעיני ישראל עלולה לתקוף - וכך תוצת מלחמה במזרח התיכון שאליה האמריקנים ייגררו, בין אם הם רוצים בכך ובין אם לאו. לכן, האמריקנים מוכנים לעשות ויתורים מפליגים כדי שהאיראנים יחזרו להסכם הגרעין המקורי שטראמפ פרש ממנו.
כתוצאה מכך, מודאגים בישראל. בקהיליית המודיעין הבחינו שהאיראנים אינם חותרים להגיע מיד לנשק גרעיני, אלא רק למצב של מדינה סף גרעינית וכי השיחות בווינה, שיימשכו כמה חודשים, יאפשרו להם התקדמות משמעותית בכיוון הזה. ישראל מנסה לקטוע את התהליך הזה אבל היא נתקלת בקושי חמור.
לממשלה הנוכחית בישראל, בראשות בנימין נתניהו, יש אפס השפעה בוושינגטון ועל מדיניות החוץ והביטחון האמריקנית. אולי המילה "אפס" חזקה מדי, אבל ההשפעה שיש לישראל על העמדה האמריקנית היום דלה מאוד ובירושלים רואים בדאגה חמורה איך האמריקנים מוכנים שהאיראנים ישפילו אותם, ובלבד שיחזרו להסכם הגרעין המקורי משנת 2015.
גם אם לישראל אין השפעה על מה שקורה בשיחות הגרעין בווינה ועל מה שייצא מהן, הרי שבכל מקרה ישראל הייתה צריכה להיות מתואמת עם האמריקנים לגבי השלב הבא. כלומר, מה עושים אם הדיפלומטיה מול האיראנים לא תצליח לעצור את פרויקט הגרעין. בעניין זה ירושלים אפילו לא החלה לתכנן יחד עם וושינגטון איך מונעים פצצה מאיראן, במצב שבו הדיפלומטיה כשלה - ואיך זה ישפיע על האזור ועל האינטרסים של ישראל וארצות הברית.
אחת הדרכים של נתניהו להזכיר לאמריקנים שישראל עלולה לקלקל להם את המשחק היא באמצעות "דיפלומטיה קינטית חשאית", שהפגיעה בהברחות איראניות היא אחת האמצעים שלה.
חשוב להבין, האיראנים כרגע אינם ממהרים לשום מקום, משום שהכלכלה האיראנית הצליחה להתאושש והאיראנים גם מבריחים ומוכרים בסתר נפט לסין ולרוסיה בכמויות גדולות מבעבר. כך שהלחץ הכלכלי של הסנקציות האמריקניות אינו מאיים על שרידות המשטר כמו לפני שנה ושנתיים. למעשה, כל יום שעובר מקרב את האיראנים למעמד של מדינה סף גרעינית.
בנוסף, בחודש יוני יתקיימו בחירות כלליות באיראן והשמרנים רוצים להבטיח שייבחר נשיא שהוא לטעמו של המנהיג עלי חמינאי במקום חסן רוחאני המתון. האיראנים אינם מאמינים לאמריקנים ורוצים להשפיל אותם כדי לצרוב בתודעת הנשיא האמריקני שכל עימות עם איראן מסתיים בפגיעה חמורה בתדמיתה של ארה"ב.
לכן, לאיראנים יש עניין לנהל גם עימות על אש קטנה במפרץ שיבהיר להם כי אם לא ייענו לדרישות איראן, ייפגעו האינטרסים של סעודיה ושל איחוד האמירויות ושאר בעלות בריתה הערביות של ארצות הברית במפרץ.
במערבולת הזאת, ישראל נמצאת היום במצב הדיפלומטי הגרוע בתולדותיה. בעיקר בגלל יחסיו הגרועים של ראש הממשלה נתניהו עם הממשל האמריקני. אולם, מבחינה צבאית, חיל הים מפגין כעת יכולות שלא היו לו בעבר וכושר הביצוע שלו במרחק של אלפי מיילים ימיים משטח ישראל מרשים מאוד, ולא היה כזה בעבר.
אם לדוגמה, היום היה ארדואן מנסה לשלוח את ה"מאווי-מרמרה" לחופי עזה, היא הייתה נעצרת הרבה לפני שהייתה אפילו מתקרבת לחופי ישראל. הרמז ברור, אולם המלחמה הימית הזאת עלולה להסלים והיא כרוכה בסכנות לא מעטות. די בתקלה אחת כדי שאונייה איראנית או ישראלית תטבע - ואז העימות החשאי עלול להסלים לעימות גלוי.
