כדי לפצח את מה שכולם רוצים לדעת בחנו שכונות רבות, בפריסה יחסית רחבה בכל הארץ. נעזרנו בגורמי מקצוע בענף הנדל"ן, שוחחנו עם תושבים מקומיים וביקרנו בשכונות.
כדי לאתר את השכונות ולאסוף נתונים עליהן, התבססנו על הטכנולוגיה והדאטה של חברת madlan בראשות המנכ"ל, טל קופל. בנוסף נעזרנו במומחי הנדל"ן חיים מסילתי, שמאי ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין; אוהד דנוס, שמאי ומומחה נדל"ן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין; ליליה נחמן, מנכ"לית רשת התיווך הארצית אנגלו סכסון; ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך הארצית רימקס; ודניאלה פז־ארז, בעלים ומנכ"לית חברת ייעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה.
הפרמטר המרכזי שבחנו הוא שיעור המשפחות הצעירות מכלל האוכלוסייה בשכונה. מדובר באחד הגורמים החזקים המנבאים את מידת שביעות הרצון של משפחות מהשכונה. יש לכך שתי סיבות: משפחות רוצות לחיות בתוך קהילה של משפחות; וככל שיש יותר משפחות צעירות, כך השכונה, כנראה, כוללת בתי ספר טובים, גינות שעשועים, חיי קהילה, חוגים ומתנ"סים ועוד.
לכתבות נוספות בפרויקט:
פרמטר נוסף וחיוני לא פחות הוא איכות מערכת החינוך. ככל שנמצאו בשכונות בתי ספר מעולים באזור הרישום, כך ניתן להן ציון גבוה – שכן בית הספר הוא עוגן משמעותי בבחירת שכונת מגורים. כך גם המרחק מבית הספר: מוסד החינוך צריך להיות נגיש על מנת שהילדים יוכלו ללכת ולחזור ממנו ברגל, דבר שיש לו משמעות בטיחותית וגם תורם לאיכות החיים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משקל נוסף ניתן לשיעור השטחים הירוקים (פארקים וגינות) המצויים במרחק הליכה מבתי המגורים. מדובר בשטחים המאפשרים בילוי בשעות הפנאי, אחרי צהריים וסופי שבוע, למשפחות רבות עם ילדים.
משתנים חשובים נוספים שתורמים לאיכות החיים בשכונה הם למשל קיומו של פארק מיוחד בסביבה, הימצאות מרכזי פעילות של תנועות נוער בסמוך, שבילים להולכי רגל בלבד, והמדד החברתי־כלכלי (סוציו־אקונומי) של האוכלוסייה.
מרבית התושבים בשכונות שנבחרו ציינו כי לשכונה נגישות טובה בעיקר מבחינת הגעה לצירים ראשיים או לתחנות הרכבת ברכב פרטי. לעומת זאת, הנגישות בתחבורה ציבורית קיבלה ציון נמוך מאוד ברוב השכונות. הסיבה היא שמדובר לרוב בשכונות סגורות עם אווירה כפרית ומעט כבישים ראשיים, שהילדים יכולים להסתובב בהן בחופשיות. היעדר תחבורה ציבורית טובה בשכונות יכול להעיד יותר על מצב התחבורה הציבורית בישראל, מאשר על השכונות עצמן.
בית הכרם, שכונה ותיקה במערב ירושלים, גובלת בצפון בקריית משה, במערב בשכונת יפה נוף, יער ירושלים ושדרות הרצל, בדרום ברמת בית הכרם, ובמזרח בדרך בגין וגבעת רם. השכונה שומרת על מעמדה כאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בירושלים. על אף ההתפתחות האורבנית של ירושלים ומיקומה המרכזי של השכונה, היא נותרה שקטה ובעלת בניינים נמוכים. בשל הביקוש הרב למגורים בשכונה הוקמו סביבה שכונות לוויין יוקרתיות כמו יפה נוף ורמת בית הכרם. בשלוש השכונות יחדיו מתגוררים כ־20,000 איש, רובם חילונים. אוכלוסיית השכונה ברמה סוציו־כלכלית גבוהה. עם תושביה נמנו ראשי הממשלה מנחם בגין, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט. נשיא המדינה רובי ריבלין, השר וחבר הכנסת לשעבר בני בגין וראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת הם תושבי השכונה.
שולה ביטרן (73) עברה לגור בירושלים ב־1967, כאשר החלה את לימודיה באוניברסיטה העברית, ובעקבות בן זוגה המנוח נשארה בה עד היום. לשכונת בית הכרם הגיעה לפני 17 שנה, אחרי מגורים בשכונות נוספות בעיר. "השכונה מאוד מצאה חן בעיניי מההתחלה. זו השכונה הכי יפה בירושלים, ואני מאוד אוהבת את המקום שאני גרה בו, בית הכרם הוותיקה. השכונה מלאה בירק ובעצים ובפינות קסומות שמתגלות כל פעם מחדש ולא גלויות לעין ממבט ראשון. זו שכונה שנבנתה בתקופה שעדיין היו מגרשים עם חצר גדולה. הדירה שלי מוקפת בחצרות כאלה, מה שנותן תחושה כפרית מאוד. חיי הקהילה עברו תהליך מדהים בשנים האחרונות בעקבות צעירים שמגיעים ונתנו לה זריקת חיים קהילתית. הקימו את 'קפה בית הוועד' שיש בו פעילות לכל הגילים וזה מחמם את הלב. זה הפך את המגורים בשכונה לחוויה מאוד חיובית. לעומת תופעת ההתחרדות בשכונות אחרות בירושלים, דווקא בבית הכרם האופי החילוני נשמר. יש פעילויות גם בשבת, וזה מאוד נדיר בירושלים".
אסף פינקלשטיין (44), אב לשתי בנות, עבר מרעננה לירושלים והגיע לשכונת בית הכרם לפני למעלה מעשור. "אני קורא לבית הכרם 'רעננה הקטנה', כי זו שכונה (מאוד מטופחת, כאילו יש איזשהו גנן מטורף וגאון שאחראי כאן על כל הגנים. לאנשים יש המון מודעות סביבתית, וזו שכונה יפה ונעימה. יש כאן אנשים מבוגרים, ולכל אדם יש סיפור שכל פעם מפתיע אותי מחדש. האסתטיות של השכונה מרגיעה ומאזנת את הנשמה. מצד אחד זו שכונה מרכזית ונגישה לכל מקום, ומצד שני צדדית ושקטה. יש בה סימטאות יפהפיות שכל פעם מחדש מפתיעות אותי. בתקופת הקורונה הייתי מטייל בלילות ברחובות של השכונה וזה היה פשוט תענוג. אנחנו גרים ברחוב החלוץ, שרק עושה לנו חשק להישאר. כל הבניין שלנו טובל בירק. השכונה קרובה לטבע ומדי פעם ניתן לפגוש בה הרבה בעלי חיים כמו דורבנים שיוצאים לטייל בלילות. השכנים המבוגרים שלנו צעירים ברוחם ויש להם סיפורים מדהימים מתקופת ראשית המדינה. זה מקום שכיף להשתלב בו ולהיות חלק מההון האנושי שבו".
מה אומרים המומחים: שכונה ותיקה וירוקה עם אוכלוסייה מבוססת וחילונית ברובה. בית הכרם הוותיקה, ממזרח לשדרות הרצל, שמרה על אופיה הכפרי של השכונה שהוקמה לפני כ־100 שנה, ויש בה רחובות קטנים וירוקים לצד בנייה נמוכה. ביפה נוף, חלקה המערבי, ניתן למצוא בניינים גבוהים יותר בני 8-6 קומות. החינוך בשכונה נחשב לאיכותי ביותר וכולל מספר רב של גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכונים מהמבוקשים בעיר, וכן שני שבטי צופים. שכר הדירה הממוצע עומד על 5,250 שקל בחודש. מחצית מתושבי השכונה מחזיקים בדירה בבעלותם.
בשכונה יש מספר מוקדי קניות קטנים כמו כיכר דניה, אבל אין בה הרבה מקומות בילוי, וכדי לערוך קניות קצת יותר מסיביות צריך לנסוע למרכזי קניות גדולים ומרוחקים יחסית. למרות הריחוק היחסי ממרכז העיר, בזכות הרכבת הקלה התושבים יכולים להגיע במהירות ובנוחות יחסית למגוון יעדים בעיר, כולל לתחנה המרכזית ולתחנת הרכבת יצחק נבון, שממנה ניתן לתפוס רכבת מהירה לתל־אביב ולנתב"ג. בסוף 2022 צפויה להיפתח הארכת הקו האדום, שתאפשר גם נסיעה לבית החולים הדסה עין כרם.
(נינה פוקס)
שכונת מוריה במודיעין (שמכונה גם בוכמן דרום על שמו של האדריכל מאיר בוכמן שתיכנן אותה) החלה להתאכלס ב־2007 והיא נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיקרות בעיר. השכונה מאופיינת בצביון דתי־לאומי אך יש בה גם אוכלוסייה חילונית, וכן חיים קהילתיים שהפכו אותה למעין יישוב קהילתי בתוך עיר, בעיקר עם משפחות צעירות. השכונה ממוקמת בדרום העיר ומאופיינת בבנייה נמוכה של עד 3 קומות, קוטג'ים טוריים וצמודי קרקע ונחשבת שקטה ואיכותית. רוב התושבים אקדמאים, שכירים שעובדים במרכז הארץ או בירושלים, ויש גם מתחם של יוצאי צבא. המדד החברתי־כלכלי גבוה, ויותר מ־60% מהתושבים מחזיקים בדירות בבעלותם.
בשכונה יש גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים ותיכון, מרכז מסחרי, סניף תנועת נוער, ישיבה, פארקים ומתחמי ספורט לנוער. התחבורה הציבורית סדירה. יש נגישות לצירים ראשיים כגון כביש 431, כביש 1 וכביש 6, וכן קיימת בעיר תחנת רכבת.
ענת (40), נשואה + שניים, תושבת ותיקה בעיר, מתגוררת עם משפחתה בבית דו־משפחתי שכולל 5 חדרים וגינה קטנה. "עברנו לשכונה לפני 8 שנים ואנחנו מאוד מרוצים", היא מספרת. "יש כאן תכנון נכון מבחינת התשתיות הציבוריות, המון בתי ספר וגני ילדים. יש הרבה גינות שעשועים לכל הגילים, כל אחד יכול למצוא כאן עיסוק. השכונה מלאה בשטחים ירוקים, גינות פנימיות ברחובות. ברחוב הראשי יש מרכז מסחרי. מצד אחד יש תחבורה ציבורית נגישה, מצד שני אין עומס — לא מרגישים שחיים בעיר אלא בשכונה קטנה וסגורה. יש הרבה חניה וזה חשוב, כי במודיעין יש שכונות שקשה למצוא בהן חניה.
11 צפייה בגלריה
קלטה אוכלוסייה מבוססת, בעיקר מירושלים. שכונת מוריה, מודיעין-מכבים-רעות
(צילום: יריב כץ)
"האוכלוסייה מאוד נחמדה, יש אפילו ווטסאפ שכונתי. התושבים אכפתיים. כולם יוצאים בערב, הילדים משחקים בחוץ. הנגישות לירושלים מהירה יותר מאשר לתל־אביב, אבל בסך הכל קל לצאת מהשכונה. ממש כל כמה רחובות יש פארק משחקים. בנוסף, אנחנו קרובים לגבעות הדרומיות של מודיעין, שם הוחלט שלא לבנות, ואנחנו יוצאים לטייל שם. גרים בעיר אבל לא מרגישים חנוקים".
מה אומרים המומחים: זוהי שכונת "צפון תל־אביב" של מודיעין. השכונה הצעירה כוללת פארקים עירוניים, את הספורטק העירוני, מרכזי מסחר ומוסדות חינוך מינקות ועד לתיכונים. חיי הקהילה עשירים. היא נחשבת שכונה יוקרתית ושקטה, שאליה עברו שכבות אוכלוסייה מבוססות מירושלים בעיקר. יש תחנות רכבת במרחק נסיעה קצר משכונת מוריה, מה שהופך אותה למקום מגורים נגיש למרכזי התעסוקה השונים. בעשור האחרון הציגה השכונה עליית מחירים של כ־50% בממוצע.
(הילה ציאון)
שכונת נווה גן ממוקמת בצפון־מערב פתח־תקווה, בקרבה לצירי תנועה ראשיים: רחוב ז'בוטינסקי הצמוד מדרום, ויציאה נוחה לכביש 5 מצפון. היא נמצאת במרחק הליכה מהקניון הגדול, ויש ממנה גישה נוחה יחסית לתחנת הרכבת קריית אריה ולכבישים המחברים את פתח־תקווה עם הערים השכנות. מדובר בשכונה המאופיינת בבתי מגורים בבנייה רוויה, חלקם נמוכים וחלקם מגדלים בני כ־20 קומות ומעלה, לצד מעט בתים צמודי קרקע. בשכונה קיים קאנטרי קלאב שסביבו צמחה השכונה. ממערב לה קיים פארק רחב ידיים ואגם, והיא כוללת גם גינות רבות, שטחים ירוקים ומוסדות ציבור ושירותים כגון גני ילדים, מתנ"ס, מרכז נוער וצעירים, תנועות נוער, בתי ספר יסודיים ותיכון. מרבית האוכלוסייה מורכבת ממשפחות צעירות, אך יש גם אוכלוסייה ותיקה. מערכת החינוך נחשבת ברמה גבוהה ולמעלה מ־80 אחוז מהתושבים מחזיקים בדירה בבעלותם.
"הגענו לכאן ב־2009 וקנינו דירת 4 חדרים בבניין בן 8 קומות כשרק החלה הבנייה בשכונה. היינו בין הראשונים באזור", מספר אמיר ארבל (44), נשוי פלוס שלושה (4, 10 ו־13) העוסק בתחום הבנקאות. "אחרי עשור החלטנו להתרחב, מכרנו את הדירה ורכשנו דירת 5 חדרים בקומה ה־22 במגדל שמשקיף על הפארק הגדול. זאת עיר של ילדים: יש פה המון גני ילדים, בתי ספר ומשפחות צעירות. התחושה קהילתית, אנחנו מבלים עם השכנים וקל להכיר את התושבים בשכונה. הקאנטרי קרוב, הקניון קרוב, ואפילו הגישה לאוטובוסים — אני לא נוסע לתל־אביב ברכב, אני מעדיף את התחבורה הציבורית שהיא מהירה יותר על ציר ז'בוטינסקי".
11 צפייה בגלריה
נוסחת הקסם של קרבה למרכז העיר, בלי הצורך לעבור בחלק הפקוק. נווה גן, פתח תקווה
(צילום: יריב כץ)
דני מנור (69), גמלאי, נשוי פלוס שלושה: "אצלנו הילדים כבר מזמן עזבו את הבית, אבל הנכדים מאוד אוהבים להגיע לכאן ולשחק בפארקים ובמגרשי המשחקים. אנחנו גרים בקומפלקס סגור בקומה 19 בדירה שמשקיפה כמעט על כל החלק הצפוני של השכונה. האוכלוסייה ברמה טובה, הרבה משפחות צעירות, הכל מסודר ופורח. יש פה מוסדות לכל הציבור — בתי כנסת ובתי ספר לחילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים".
מה אומרים המומחים: השכונה נתפסת פחות צפופה משכונת אם המושבות הסמוכה לה. האוכלוסייה צעירה יחסית, חילונית בעיקרה, עם משפחות של 2־4 ילדים שזו אינה דירתן הראשונה. בעשור האחרון הציגה השכונה עליית מחירים של כ־50 אחוז בממוצע. שכר הדירה הממוצע עומד על 5,900 שקל. בשכונה מתקיימת נוסחת הקסם של קרבה למרכז העיר, בלי הצורך לעבור בחלק הפקוק בכניסה וביציאה ממנה, למשל כדי להגיע לשטחי בילוי ותרבות ולשטחי תעסוקה
(הילה ציאון)
עד לאמצע שנות ה־90 שטח שכונת פרדס רייספלד בקריית־אונו היה כשמה — פרדס. ב־1995 אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה שכוללת בניינים בבנייה רוויה לצד בתים צמודי קרקע. השכונה הוקמה בפועל בתחילת שנות ה־2000 והיא משתרעת על פני כ־300 דונם. מה שמייחד אותה הוא פארק ענק בהיקף של עשרות דונמים שנבנה במקום הפרדס במרכזה והפך לסמל ולמוקד משיכה לתושבי השכונה ולתושבים מבחוץ, ובעקבותיו לעיתים מכונה השכונה פארק רייספלד. בפארק, המוקף במגדלים בני 12 קומות, ניתן למצוא את מיצג הפסלים הכחולים של האמנית עפרה צימבליסטה. חוץ מהפארק היא גדושה בשטחים ירוקים נוספים.
השכונה מצויה בקרבת נתיב היציאה מהעיר לעבר כביש גהה, ולכן תושבי השכונה שעובדים בגוש דן יכולים להגיע לצירים הראשיים בקלות יחסית. יש בה גני ילדים ובתי ספר במרחק הליכה. הרוב המוחלט של תושבי השכונה (כמעט 90%) מחזיקים בדירה בבעלותם, ויותר ממחצית מהם אקדמאים. המדד החברתי־כלכלי של השכונה גבוה מאוד, וכך גם דירוג מערכת החינוך. התיכון של קריית אונו, תיכון בן צבי הנחשב, ממוקם בסמוך לשכונה וכן קניון קריית אונו המשופע בדוכני מזון מהיר, חנויות ומרפאות נמצא במרחק הליכה קצר המהשכונה.
"השכונה הזאת היא בית. אני במקור מגני תקווה הסמוכה, אבל החלטנו שאנחנו רוצים לגור כאן כי זה שדרוג משמעותי, ורייספלד מצוינת למשפחות", מספר זאב דבשי (42), נשוי פלוס שלושה (13, 10 ו־3.5), מנכ"ל חברת הסטארט־אפ "פלאס־פרי" מתחום המדיקל. "אנחנו כאן מ־2003, מתגוררים בדירת 5 חדרים. יש כאן אוכלוסייה טובה מאוד, קהילתית, אנשים טובים, יזמים, הייטקיסטים, משפחות מדהימות. שכונה טובה מתחילה מאנשים, לא מבניינים. כולם תומכים כאן בכולם. הפארק הוא אבן שואבת לכל העיר ויש מרווחים בין המבנים — דבר מאוד נדיר בעיר. מצד אחד זה נותן תחושה מאוד פרטית, מצד שני תוך כמה דקות מגיעים למוסדות הלימוד המצוינים ולפארק, ומערכת החינוך היא מהטובות שנתקלתי בהן. יש המון מרחבים, התחושה היא שלא נמצאים בגוש אורבני עם אספלט אלא בשכונה אוורירית. יש כאן מרכז מסחרי, מתקנים לילדים, ספרייה עירונית, יש את כל הפסיליטיז שצריך".
רקפת, נשואה + שלושה (10, 8 ו־3), העוסקת גם היא בתחום ההיי־טק, מוסיפה: "הבית שלנו משקיף אל הפארק והבניינים, והתחושה היא כפרית. הבניינים בנויים ברווחים מאוד גדולים זה מזה כך שלא מרגישים את הדיירים מסביב. אני במקור מקריית־אונו, גרנו בשכירות בתל־אביב והחלטנו לחזור לשכונה הזאת, כי היא הזכירה את הצביון של העיר שבה גדלנו. ומצד שני אנחנו ממש במרכז הארץ. בבוקר אני שומעת את הציפורים, רואה את העצים, הילדים משחקים בגינה של הבניין ובפארק. זה כמו קיבוץ — אנחנו מכירים את השכנים, השכנים מכירים אותנו, אווירה מאוד נעימה. אין כבישים מסביב, הילדים יכולים ללכת ברגל לבתי הספר ולספרייה, וזה מאוד נוח. האוכלוסייה איכותית, האווירה כיפית, ואני מקווה שזה יישמר".
מה אומרים המומחים: מאז הקמתה נחשבת השכונה לאחת האיכותיות והיוקרתיות בעיר ובערי המרכז בכלל. סימן ההכר הבולט שלה הוא הפארק הגדול. הבנייה בשכונה משלבת בתים צמודי קרקע ובנייה רוויה, והאוכלוסייה ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. בשכונה קיימים בתי ספר, גני ילדים, מוסדות ציבור, מרפאות וקהילה.
היא קרובה לרמת־גן, פתח־תקווה ושיבא ומציעה שילוב של תחושה עירונית לצד כפרית. מחירי הדירות בשכונה זינקו בשנים האחרונות. כיום המחיר הממוצע עומד על למעלה מ־3 מיליון שקל לדירות 4 חדרים, כאשר השכירות הממוצעת עומדת על 7,500 שקל בחודש. בשל הביקוש הרב כמעט אין להשיג בשכונה דירות 5 חדרים. על פי ההערכות, ככל שהשכונה תמשוך אוכלוסייה איכותית, כך צפוי המשך מגמת עליית המחירים.
(הילה ציאון)
שכונת נווה אביבים, או כפי שהוותיקים מכנים אותה "רמת אביב ב'", שוכנת בצפון תל־אביב ונחשבת לאחת השכונות היוקרתיות והמבוקשות בעיר הגדולה. השכונה החלה להיבנות בשנות ה־60, אך התפתחותה הגדולה נרשמה בשנות ה־70. השכונה האקסקלוסיבית הייתה מקום מגוריהם של אנשי בוהמה ופוליטיקאים, בהם שמעון פרס, שחברה בבעלות אחיו גיגי פרס בנתה חלק מהשכונה. גם יצחק ולאה רבין התגוררו בשכונה, כמו גם נעמי שמר, עמוס עוז, ועוד. כיום מנעד התושבים רחב והוא נע בין תושבי הגיל השלישי שמתגוררים בשכונה מאז הוקמה, משפחות צעירות עם ילדים וסטודנטים שחולקים דירות עם שותפים כדי להיות קרובים יותר לאוניברסיטה. זאת בנוסף למעונות סטודנטים הנמצאים בשכונה.
התושבים נהנים משירותים רבים שנמצאים ממש ליד הבית, שכן בשכונה הקטנה יחסית ישנם שני בתי ספר יסודיים, בית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אשכול גנים, קאנטרי קלאב, מרכזים מסחריים, בית האיגוד הישראלי לשחמט, בתי כנסת וגינות ציבוריות ובהן "גן פוליטי" רחב הידיים עם משחקים ומתקנים לכל הגילים ומדשאות גדולות ומטופחות, שם חוגגים ילדי השכונה ומחוצה לה ימי הולדת, קרנבל פורים וחגיגת יום העצמאות.
דני קורמן (52), יליד השכונה, מספר: "בעבר השכונה הייתה סוג של קיבוץ. כולם הכירו את כולם, לא הייתה הגירה, והתושבים היו ממובילי המשק, שרים וראשי ממשלות. עם השנים השכונה התבגרה באופן טבעי, ולפני שני עשורים היא שוב חזרה להיות צעירה, כשהתחילו להגיע משפחות חדשות וגם מה שאני קורא 'בנים ממשיכים', כאלו שירשו את הבית של ההורים.
"יש פה את איכות החיים הטובה ביותר. אפשר להישאר בשכונה ולקבל מענה לכל - מתנועות נוער עד בתי קפה, מוסדות חינוך מעולים. התושבים שייכים לחתך סוציו־אקונומי יחסית גבוה. זה מקום איכותי וטוב, שבו הילדים יכולים להסתובב לבד בשכונה. השכונה כל הזמן מתחדשת, בין אם זה מעדניות בוטיק שנפתחות, בתי קפה. אתה מקבל את המקסימום. אין עוד שכונה כזאת בתל־אביב".
מה אומרים המומחים: שכונה בבנייה רוויה מהטובות בישראל. השכונה הוותיקה הוקמה מצידה המערבי של אוניברסיטת תל־אביב, מה שהשפיע רבות על הרכב האוכלוסייה האיכותי. זוהי האחות הסולידית והבוגרת של רמת אביב ג'. היא מתאפיינת בבתי מגורים בעיקר בגובה 8 קומות ובמגוון דירות גדולות יחסית למספר החדרים בהן. בשנים האחרונות יש מיזמים של תמ"א 38 ותוכניות פינוי־בינוי. השכונה קרובה לכביש החוף ולחוף תל ברוך. האוכלוסייה בוגרת יחסית, אך אט־אט משנה פניה לטובת אוכלוסייה צעירה יותר ומבוססת. יש גינות רחבות ידיים, מוסדות חינוך איכותיים מינקות ועד לאוניברסיטה, ובית אבות וקניון רמת אביב מצויים בגבולה הדרומי. מחירי דירות 3 חדרים נעים סביב 3 מיליון שקל, דירות 4 חדרים – כ־4 מיליון שקל, ודירות 5 חדרים – כ־5 מיליון שקל. בעשור האחרון עלו המחירים בכ־60% בממוצע.
(קורין אלבז־אלוש)
