כדי לפצח את מה שכולם רוצים לדעת בחנו שכונות רבות, בפריסה יחסית רחבה בכל הארץ. נעזרנו בגורמי מקצוע בענף הנדל"ן, שוחחנו עם תושבים מקומיים וביקרנו בשכונות.
כדי לאתר את השכונות ולאסוף נתונים עליהן, התבססנו על הטכנולוגיה והדאטה של חברת madlan בראשות המנכ"ל, טל קופל. בנוסף נעזרנו במומחי הנדל"ן חיים מסילתי, שמאי ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין; אוהד דנוס, שמאי ומומחה נדל"ן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין; ליליה נחמן, מנכ"לית רשת התיווך הארצית אנגלו סכסון; ברנרד רסקין, מנכ"ל רשת התיווך הארצית רימקס; ודניאלה פז־ארז, בעלים ומנכ"לית חברת ייעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה.
הפרמטר המרכזי שבחנו הוא שיעור המשפחות הצעירות מכלל האוכלוסייה בשכונה. מדובר באחד הגורמים החזקים המנבאים את מידת שביעות הרצון של משפחות מהשכונה. יש לכך שתי סיבות: משפחות רוצות לחיות בתוך קהילה של משפחות; וככל שיש יותר משפחות צעירות, כך השכונה, כנראה, כוללת בתי ספר טובים, גינות שעשועים, חיי קהילה, חוגים ומתנ"סים ועוד.
לכתבות נוספות בפרויקט:
פרמטר נוסף וחיוני לא פחות הוא איכות מערכת החינוך. ככל שנמצאו בשכונות בתי ספר מעולים באזור הרישום, כך ניתן להן ציון גבוה – שכן בית הספר הוא עוגן משמעותי בבחירת שכונת מגורים. כך גם המרחק מבית הספר: מוסד החינוך צריך להיות נגיש על מנת שהילדים יוכלו ללכת ולחזור ממנו ברגל, דבר שיש לו משמעות בטיחותית וגם תורם לאיכות החיים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משקל נוסף ניתן לשיעור השטחים הירוקים (פארקים וגינות) המצויים במרחק הליכה מבתי המגורים. מדובר בשטחים המאפשרים בילוי בשעות הפנאי, אחרי צהריים וסופי שבוע, למשפחות רבות עם ילדים.
משתנים חשובים נוספים שתורמים לאיכות החיים בשכונה הם למשל קיומו של פארק מיוחד בסביבה, הימצאות מרכזי פעילות של תנועות נוער בסמוך, שבילים להולכי רגל בלבד, והמדד החברתי־כלכלי (סוציו־אקונומי) של האוכלוסייה.
מרבית התושבים בשכונות שנבחרו ציינו כי לשכונה נגישות טובה בעיקר מבחינת הגעה לצירים ראשיים או לתחנות הרכבת ברכב פרטי. לעומת זאת, הנגישות בתחבורה ציבורית קיבלה ציון נמוך מאוד ברוב השכונות. הסיבה היא שמדובר לרוב בשכונות סגורות עם אווירה כפרית ומעט כבישים ראשיים, שהילדים יכולים להסתובב בהן בחופשיות. היעדר תחבורה ציבורית טובה בשכונות יכול להעיד יותר על מצב התחבורה הציבורית בישראל, מאשר על השכונות עצמן.
שכונת נווה רסקו הוקמה באמצע שנות ה־70 של המאה הקודמת ונחשבת לאחת הוותיקות ברמת־השרון, אולם לאורך השנים נכנסה אליה אוכלוסייה צעירה יותר והמחירים טיפסו. כיום היא נחשבת לאחת השכונות היקרות והמבוססות, והאוכלוסייה שלה מאופיינת ברמה חברתית־כלכלית גבוהה מאוד. השכונה ממוקמת בדרום רמת־השרון, בין דרך הראשונים ושכונת הדר בצפון, רחוב היסמין ושכונת נווה מגן במזרח, כביש 5 בדרום ורחוב משה סנה במערב. הבנייה משלבת בתים פרטיים ודו־משפחתיים, לצד בניינים משותפים בבנייה נמוכה יחסית. לצידם, מוסדות ציבור ושירותים כגון גני ילדים, בתי ספר, מרכזים מסחריים, בית כנסת, מועדוני נוער, בתי קפה ומסעדות מוכרות כמו ארקפה ורביבה וסיליה.
באזור התעשייה, הממוקם צפונית למחלף מורשה, ונמצא במרחק נסיעה קצר יש מרכז קניות, ודרומית לשכונה קיים מתחם של מגרשי טניס. היא אינה רחוקה ממוקדי הקניות המרכזיים ברחובות סוקולוב ואוסישקין. אמנם אין בה תחבורה ציבורית סדירה, אך היא קרובה לצירי תנועה ראשיים כמו כביש 5 (הגובל בשכונה), כביש 6, כביש 4 ונתיבי איילון. הקרבה לצירי תנועה ראשיים מאפשרת מקורות תעסוקה בערים כמו הרצליה, תל־אביב, פתח־תקווה והוד־השרון. גובה השכירות הממוצעת עומד על כ־8,000 שקל בחודש. קרוב ל־90% מהתושבים מחזיקים בדירה בבעלותם בשכונה, מחצית מהתושבים בעלי השכלה אקדמית.
"גדלתי במערב רמת־השרון, אחרי שהתחתנתי גרתי כמה שנים בהרצליה ואז החלטנו שאנחנו רוצים לחזור הביתה - רק הפעם לנווה רסקו", מספר חיים שרף (54), בעלי חברת ייעוץ בתחום אבטחת המידע, נשוי פלוס 3 בנות. "לאורך השנים ראיתי איך נכנסת לכאן אוכלוסייה צעירה, רעננה יותר. יש פה אווירה קהילתית של חברותא. השכונה מלאה בגינות, פארק קטן, בתי קפה. הרבה מדיירי השכונה מסתובבים בשדות הסמוכים ורואים את השקיעה. יש תחושה של מושב קטן. אין פה מפלצות נדל"ניות ולא צריך להזיז את האוטו".
"את החיבור לשכונה מרגישים כשמגיעים הילדים", מוסיפה בילי, (50), שמתגוררת בשכונה. "יש פה ווטסאפ שכונתי שבמסגרתו התושבים מארגנים פעילויות, ממליצים זה לזה על אנשי מקצוע. למרות שמחירי הנכסים גבוהים, אופי הבתים צנוע, אין כאן נכסים ראוותניים".
מה אומרים המומחים: השכונה נחשבת לאחת השכונות האיכותיות והיוקרתיות ביותר ברמת־השרון. בנוסף, היא מצויה בהליכי התחדשות וצפויה להציג שיפור בנגישות התחבורתית עם הרחבת מחלף מורשה. על פי ההערכות, הביקוש צפוי לעלות וכך גם מגמת עליית המחירים.
(הילה ציאון)
שכונת לב הפארק ברעננה החלה להיבנות בתחילת שנות ה־90 כאזור מגורים לאוכלוסייה צעירה ומשפחות בתחילת דרכן, והיא מוכרת בתור השכונה המאכלסת את פארק רעננה הענק. היא מאופיינת באווירה קהילתית וממוקמת בגבולה הצפוני־מערבי של העיר, מצפון ומדרום לרחוב ויצמן (בקצהו המערבי) וממערב לרחוב דרך ירושלים (המחבר את רעננה עם הרצליה) ובקרבתה פרדסים ותחושה של טבע. יתרון מובהק שלה הוא הקרבה לתחנת רכבת השרון החדשה ולכביש המהיר 531, ששיפר משמעותית את הגישה לנתיבי איילון. לעומת זאת, על מנת להגיע לכביש 4 (גהה) יש לחצות את העיר כולה. המרחק בנסיעה לחוף הים בהרצליה הוא כ־12 דקות בממוצע (ללא פקקים).
השכונה מאופיינת בבתים צמודי קרקע לצד בניינים מדורגים נמוכים. המדד החברתי־כלכלי של האוכלוסייה גבוה (8 מתוך 10). יותר מ־60% מהתושבים מחזיקים בדירה בבעלותם. בשכונה קיימים גנים, בתי ספר, מרכזים מסחריים, קופת חולים ומרכז קהילתי. דרומית־מזרחית לשכונה יש שני מרכזים מסחריים - פארק מול ופארק הצומת וכן בית החולים לוינשטיין. פארק רעננה נחשב מקום הבילוי המרכזי וכולל מדשאות ופינות ישיבה, שבילי הליכה ואופניים, מתקני משחקים לילדים, מגרשי ספורט, אגם מלאכותי, אמפיתיאטרון ועוד. בפארק מול הסמוך יש בתי קולנוע ומולו בתי קפה ומסעדות. השכונה נמצאת בסמיכות לאזור התעשייה ברעננה ונגישה לכפר־סבא ולאזור התעשייה הרצליה פיתוח.
12 צפייה בגלריה
"השכונה מרושתת בגשרים ואפשר להגיע לכל מקום בלי לעבור כבישים ראשיים". לב הפארק, רעננה
(צילום: שאול גולן)
"אנחנו גרים פה רק חמישה חודשים אבל כבר הספקנו להבין שזה היה רעיון טוב מאוד להשתקע פה", מספרת איילה פוגל (38), מנהלת פרויקטים בעמותת תפוח, נשואה ואם לשניים (4.5, 2). "גרנו בשנים האחרונות בגבעתיים ואחרי הסגר החלטנו שאנחנו חייבים דירה לפחות עם מרפסת", מספרת פוגל. "מצאנו דירת גן מול בית ספר יסודי וגן ילדים, בקרבת מרכז מסחרי. האווירה כאן שכונתית וצעירה, הילדים מסתובבים בלי בעיה, אין כבישים בקרבת מקום, כל השכונה מרושתת בגשרים כך שאפשר להגיע לכל מקום מבלי לעבור כבישים ראשיים. התחושה היא שהשכונה מתוכננת בדיוק למשפחות צעירות עם ילדים. היא מעט מנותקת ממרכז העיר, אבל מצד שני יש כאן המון פרדסים קרובים".
חן סלפקוב (33) נשואה + שניים (5 ו־2.5), עוסקת בתחום המסחר באינטרנט, עברה מתל־אביב לשכונה. "בהתחלה זאת הייתה התפשרות מבחינתי, אבל כשהכרתי את השכונה התאהבתי בקסם שלה. יש פה קהילה להורים ולילדים, ובמיוחד אחרי הקורונה הבנו כמה זה חשוב. יש חוגים, מרכז קהילתי, גני ילדים ובית ספר. לא צריך לעבור כבישים כדי לעבור ממקום למקום בזכות הגשרים, והקרבה לפארק רעננה מאפשרת לצאת להליכה רגלית עם הילדים ולטיולי אופניים. הטבע במרחק נגיעה. בקרוב יסללו כביש עוקף וכך ניתן יהיה להגיע לכביש 4 בלי לעבור את הרמזורים ברחובות ויצמן ואחוזה הראשיים שחוצים את העיר".
מה אומרים המומחים: שכונה שמחירי הדירות בה נוחים יחסית לשאר הנכסים ברעננה ולכן היא אהודה על משפחות צעירות. היא מאופיינת בבתים פרטיים הקרובים יותר לפארק רעננה אך גם כוללת בנייני מגורים. ישנה הבחנה בין שני חלקי השכונה באיכות הבנייה — רחוב ויצמן מפריד בין חלקה הצפוני לדרומי. בחלק הצפוני, הבניינים ברמה מעט יותר גבוהה מהדרומי, אם כי ב־7 השנים האחרונות חל שינוי ודווקא באזור הדרומי נבנו בניינים חדשים ומודרניים.
בחלקה הצפוני־מערבי נבנה קומפלקס גדול של דירות להשכרה לטווח ארוך, חלקן יושכרו במחירים מסובסדים עבור זכאים והשאר יושכרו במחירי השוק החופשי. המדד החברתי־כלכלי של השכונה הוא גבוה (8 מתוך 10) והאוכלוסייה מורכבת בעיקר ממשפחות צעירות עם ילדים. כמעט מחצית מהתושבים אקדמאים שעוסקים במקצועות חופשיים. השכונה שקטה ונעימה, מרוחקת מתנועה סואנת אך נגישה תחבורתית למרכז העיר וכן בעלת נגישות לתחבורה ציבורית עירונית ובין־עירונית.
(הילה ציאון)
מקור שמה של שכונת רמת פולג הוא בנחל פולג הנשפך לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה הוקמה בסוף שנות השבעים והיא הדרומית ביותר בנתניה ואחת היוקרתיות בה. בשנים האחרונות נצמדה לשכונה היוקרתית שכונה יוקרתית נוספת, עיר ימים, ולידה הקניון הנושא את אותו השם. בראשיתה של השכונה נבנו בתי השכונה לאנשי צבא קבע ולנכי צה"ל בבתים צמודי קרקע ותוך הקפדה על מערך שירותים רחב לקהילה: מתנ"ס, ספרייה, בית כנסת, מרכז ספורט, תנועות נוער ועוד. בשכונה גם בית ספר לשכבות הצעירות וקניון קטן. בשל העובדה שהאזור כולו נושק לחופי הים, תוכננו כל הצירים המרכזיים בו לכיוון הים.
בשנות התשעים הופשרו קרקעות נוספות והשכונה התרחבה למתחם נוסף שנקרא נאות מנחם בגין. כיום הבנייה בשכונה מגוונת ומאופיינת בבנייה רוויה ובבנייה צמודת קרקע. "האוכלוסייה בשכונה היא בעיקר חברה מגוונת של משפחות צומחות או משפרות דיור, לצד תושבים מבוגרים", מסביר התושב טל ג'אן. "יש תושבים מקומיים והרבה משפחות של עולים מצרפת. השכונה ממוקמת בסמוך לחוף הים וכולנו נהנים מגישה רגלית לחוף פולג שסמוך ממש לבתי התושבים שלנו. אנחנו מרגישים כמו בסוג של ריברייה צרפתית. יש פה איכות חיים והכי חשוב לכולם חינוך מדהים לילדים".
12 צפייה בגלריה
"קרובים לכביש החוף, לחוף פולג ולמרכז הגדול ליד איקאה. צריך עוד משהו?" רמת פולג, נתניה
(צילום: יאיר שגיא)
גם לני לוי, תושבת בשכונה, מציינת שרמת החינוך בשכונה גבוהה וכי ילדים נעים בבטחה לחוף הים עם קורקינט חשמלי. "יש הרבה פעילויות לטובת הילדים שנמצאים במסגרות גיל שונות. ההורים מרגישים ביטחון כאן בעיקר בשל רמת החינוך. העובדה שמחירי הדירות רק עלו מאז ששכונת עיר ימים היוקרתית נבנתה בצמוד אלינו רק משכה עוד תושבים לרמת פולג. החיבור לכביש החוף מהיר מאוד, חוף פולג במרחק קצר מהבתים שלנו, יש יציאה מהירה מהשכונה לצד יציאה למרכז העסקים המסחרי הגדול שליד איקאה. צריך עוד משהו? השכונה מצולמת, הכל מצוחצח בה, פרחי הקיץ כבר נטעו בכיכרות ואפילו דגל לבן הונף ברצועת החוף".
מה אומרים המומחים: השכונה נחשבת לאחת השכונות היוקרתיות בעיר והיא מטופחת וירוקה מאוד. ניתן למצוא בה דירות בבנייני מגורים בבנייה לא גבוהה לצד בתים צמודי קרקע. היא מאופיינת בעיקר באוכלוסייה צעירה בזכות שירותים מתאימים למשפחות עם ילדים. בנוסף, היא קרובה מאוד למרכזי קניות גדולים וגובלת בשכונת עיר ימים, שם ישנו קניון ענק ופארקים.
השכונה קרובה לפארק העסקים של נתניה ובכך היא מאפשרת נגישות לתושבים שעובדים בעיר. הקרבה לכביש החוף הופכת אותה לנגישה עוד יותר ולאטרקטיבית מבחינת נוחות, הגם שהיא אינה רחוקה מתחנת הרכבת העירונית. מחיר ממוצע של דירה טיפוסית בשכונה עומד על 1.95 מיליון שקל ושכר הדירה הממוצע עומד על 5,100 שקל בחודש. מובן שהמחירים יכולים לטפס עד סכום של 3 מיליון שקל — תלוי בסוג הדירה ובקרבה לים.
(איתן גליקמן)
בשנת 2005 נזרעו הזרעים לחזון החיבור של העיר עפולה לשכונות עפולה עלית וגבעת המורה, וזמן קצר לאחר מכן כבר אוכלסו 18 יחידות הדיור הראשונות בשכונה. כמה שנים לאחר מכן הפך רובע יזרעאל ליהלום של העמק. הסוד הוא הקירבה לתחנת רכבת העמק, למרכז הרפואי "העמק", למרכז מסחרי ענק ולפארק העירוני.
"אני גרה ברובע יזרעאל כבר 5 שנים, גרנו בפתח־תקווה ועברנו לעפולה. כשגרתי בת"א הייתי אומרת שהכל ממש מתחת לחלון של הדירה שלי, בית הקפה, הסופר, וירדתי לכל מקום בכפכפים. היום כהורים לתאומים לא הנענו את הרכב ולא יצאנו מעפולה בחול המועד, ירדנו מהבית לפארק והייתה בו תעסוקה מלאה לילדים. יש גם מרכז מסחרי קרוב, הכל קרוב", מספרת יאנה קריספיל, 37, עובדת באגריטק בעפולה.
"זו השכונה הכי מבוקשת והכי יוקרתית בעפולה, הצפון־תל־אביב של עפולה", אומר יוני רחמים, 38, בעלי חברת התיווך אל.אר נכסים. "בחול המועד פגשתי אנשים מרעננה ונתניה שהגיעו במיוחד לפעילות שהייתה בפארק. אני 13 שנים בתחום ויכול לקבוע שזו שכונה טובה מהחדשות בישראל. המחירים מאוד נגישים, כמעט במיליון שקל ניתן לרכוש דירה חדשה עם נוף מהמם לעמק".
12 צפייה בגלריה
"בפחות ממיליון שקל ניתן לרכוש דירה חדשה עם נוף מהמם לעמק". רובע יזרעאל, עפולה
(צילום: שרון צור)
בשנת 2010 החל אכלוס מהיר של השכונה, שכוללת היום 3,500 יחידות דיור: דירות בבניינים משותפים, בנייני בוטיק, בנה ביתך וצמודי קרקע. 500 יחידות דיור נמצאות היום בבנייה. פארק בשטח של 100 דונם צמוד לשכונה, וכבר נבנו בה בתי ספר, גני ילדים ושירותי רפואה ומסחר.
"אני גר כבר שנה ברובע עם משפחתי, אני מתמחה באורתופדיה בביה"ח העמק ועבדתי קודם בביה"ח סורוקה ובצבא כרופא צבאי", מספר ד"ר יגור יפרמוב, 30. "חיפשתי שכונה מתקדמת שקרובה לעבודה שלי עם שקט ואיכות חיים גבוהה, וככה הגעתי לרובע. יש פה כל מה שמשפחה צעירה צריכה. אחד היתרונות הגדולים הוא המחיר הנמוך של השכירות - אני משלם על דירת 4 חדרים חדשה מה שמשלמים על חצי חדר בתל־אביב".
אבי אלקבץ, ראש העיר עפולה: "רובע יזרעאל הוא הגשמת החלום העירוני של עפולה. השכונה צפויה להגיע ל־15,000 תושבים ופנינו לשכונות החדשות".
מה חושבים המומחים: מדובר בשכונה המאפשרת לזוגות צעירים דיור בר־השגה במחיר של פחות ממיליון שקל לדירת 4 חדרים חדשה. היא נגישה, מערכת החינוך בה מתפתחת והיא מאופיינת בחיי קהילה עשירים. אחוזי ההגירה לעיר עצמה ולרובע בפרט גבוהים מאוד ונרשמה עלייה משמעותית ברכישת דירות למגורים על פני דירות להשקעה. בשנה האחרונה חלה עלייה של כ־10% במחירי הדירות.
(ישראל מושקוביץ)
שכונת אחוזה רחבת הידיים על רכס הכרמל בחיפה, המשתרעת על 3,100 דונם בין כיכר קריית ספר לבית בירם, נחשבת לאחת משכונות העילית של העיר. "אנחנו אוהבים מאוד את השכונה וקשורים אליה", מספרת רותי קליין, אשת חינוך ותיקה.
מה את אוהבת באחוזה?
"אני חיה כאן כמו בתוך גלויה. אני מסתכלת בחלון ויש לי גלוית נוף. הכרמל והים. גם תמהיל התושבים מצוין. יש אוכלוסייה מגוונת של חילונים וציבור דתי־לאומי. יש מספר בתי כנסת. כולם חיים בהרמוניה וכולם מכבדים".
יש גם מספר בתי ספר יסודיים, וכשהתלמידים מגיעים לחטיבת הביניים הם עוברים ללמוד בבתי הספר הריאלי העברי, עירוני ה', חוגים ועוד. אבל כאשר מזכירים את מצב הכבישים בשכונה, קליין מחייכת ואומרת: "אנחנו משלמים את הארנונה הכי גבוהה, אבל לא מקבלים את התמורה הכי גבוהה. מצב הכבישים בחלק מהרחובות לא הכי טוב. יש גם מצוקת חניה ענקית בשכונה. הבתים נבנו לפני שלכל משפחה היו שתי מכוניות לפחות, ויש מצוקת מקום".
קליין טוענת שמבחינתה אין מצב לעבור לשכונה אחרת בעיר. "בחיפה אין שכונה טובה יותר מבחינתי. למרות ששלוש מבנותיי הנשואות מתגוררות בשכונת נווה שאנן".
פרופ' יוסי בן ארצי, מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, מספר כי שכונת אחוזה קמה בשנת 1922, אך בפועל החלו לבנות את בתיה הראשונים רק בשנים 1924־1925. "הקרקעות של אחוזה, בהיקף משמעותי של כמה אלפי דונם, נמכרו לחברה של יהודים מרומניה. החברה לקחה על עצמה לתכנן, לבנות ולנטוע גנים בשכונה. היא תוכננה בעיקרון על ידי אדריכל חשוב בשם ריכרד קאופמן, שגם תיכנן את נהלל. קאופמן תיכנן שם שכונה בדגם של עיר גנים: רחובות שכולם ירוקים, עם מגרשים בגודל דונם ואולי קצת יותר שרק 12% מהם, ואחר כך זה עלה ל־20%, אושרו לבנייה, כאשר חלק גדול מהמגרש הפרטי אמור להיות בכלל מטעים ועצים, והבתים אמורים להיות חד־משפחתיים קטנים. במילים אחרות, שכונה טובלת בירק".
פרופ' בן ארצי מציין כי השכונה נבנתה באיטיות רבה מאוד. "בתחילה היא הייתה רחוקה מחיפה, שהייתה מורכבת למעשה מהעיר התחתית בלבד. היה קשה להגיע, ולכן רק כמה עשרות אנשים בנו בה את בתיהם. בשנות ה־30, כשהגיעו היקים, הם הצטרפו ליהודים מרומניה וליהודים אחרים שהגיעו לארץ ובנו כאן בתים".
מה אומרים המומחים: אחוזה היא שכונה ותיקה ומבוקשת והתושבים זוכים לנוף למפרץ חיפה או לחוף הכרמל, בהתאם למיקום הבית. עם זאת, למעט כמה גינות ציבוריות מטופחות והגישה לוואדיות של רכס הכרמל, אין לה פארק גדול, והרחובות המפותלים והתלולים הופכים את ההליכה הרגלית ברחבי השכונה לקשה.
השכונה מקושרת היטב, עם גישה כמעט ישירה לכבישים שיורדים מרכס הכרמל ומאפשרים יציאה מהירה מהעיר מזרחה ומערבה. בדיוק בגלל אותה נגישות יש בה עומסי תנועה בשעות הבוקר, בעיקר בציר מוריה ובאזור כיכר חורב, ותושבי השכונה מתמודדים גם עם מצוקת חניה. פתרון אפשרי הוא התחבורה הציבורית הטובה שפועלת גם בשבת. מחצית מהתושבים אקדמאים, ויותר מ־70% מחזיקים בדירה בבעלותם.
(ליאור אל־חי)
"לשכונת הר הקפיצה בנצרת פוטנציאל מבין הגדולים באזור", טוען רביע אבו זהיא, 29, כלכלן ממשרד התיווך easyget בנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). "אחד היתרונות של השכונה הוא שאין בה כמעט שוכרים ולכן אין תחלופת דיירים. כל התושבים הם בעלי בתים, אוכלוסייה אמידה, משכילה ואיכותית. זו אחת השכונות היוקרתיות והמבוקשות - מגרש של חצי דונם מתחיל ב־2.2 מיליון שקל, ובית בנוי ניתן למכור בקלות ב־5-4 מיליון שקל. זו השכונה הכי מרווחת בנצרת, ללא בעיית חניה או פקקים, עם תשתית חדשה ומודרנית".
משפחתו של עו"ד מארון אבו־נאסר, 40, היא בין הוותיקות בעיר. "המשפחה חיה בנצרת מאז 1734, חיינו בשכונה הלטינית בעיר, שכונה מאוד ותיקה - בין הוותיקות בישראל. התשתית שם לא מותאמת למאה ה־21 והייתה בעיית פקקים קשה, ולכן התחלנו לחפש אופציה אחרת. היה ברור שאנו נשארים לגור בעיר. אבי היה מבין הראשונים שהקימו בית בשכונת הר הקפיצה, ואני כמה שנים אחריו. זו שכונה עם אוכלוסייה אמידה ואיכותית, רמת השכלה גבוהה, שמאוכלסת ברופאים, מהנדסים, עורכי דין ורואי חשבון, קבלנים, תכשיטנים ואנשי עסקים מובילים באזור", הוא מתאר. "זו אחת השכונות היקרות והמבוקשות בעיר, היא מספקת איכות חיים שלא ניתן להשיג בשכונות אחרות בעיר: מרחבים, טיילת קרובה, אין פקקים ויש שפע של חניה, יש תחנת אוטובוס קרובה וחנות מכולת ומאפייה".
השכונה מתאכלסת באופן שוטף ובמקביל נבנים כל הזמן בתים חדשים, כאשר סגנון הבנייה הוא צמודי קרקע וכמעט ואין בניינים בשכונה - למעט בניין בוטיק אחד שמיועד ברובו להשכרה. השכונה ממוקמת בכביש העוקף החדש מעפולה לנוף הגליל והיא במרחק של דקה הליכה מהר הקפיצה - אחד האתרים הקדושים ביותר בנצרות ומוקד עלייה לרגל. במרחק הליכה נמצא גם האמפי שהקימו לאירוח האפיפיור שהגיע לבקר בנצרת.
התשתית בשכונה חדשה, והתושבים משקיעים רבות בסלילת כבישים מכיסם הפרטי. האדריכל ראגב זועבי, 60, מספר: "גרנו קודם לכן בשכונת אלעמארה, שכונה צמודה לפיקוד הצפון. הבנייה צפופה, יש מצוקת חניה קשה ופקקים שמונעים תנועה חופשית, ולכן חיפשתי מקום חליפי לגור בו. עברתי לשכונת הר הקפיצה, היא הייתה פתרון מעניין. המיקום מצוין, אתה משקיף על העמק ועל הר הקפיצה. אני בשולי העיר ונהנה מהיתרונות של המרחק ממרכז העיר. זו שכונה צעירה, חדשה ומודרנית. כאדריכל שתיכנן מאות מבנים בצפון הייתה לי ראייה עתידית. אני פטריוט נצרתי וזה פתרון אופטימלי עבורי. השכונה מספקת איכות חיים שלא נופלת מרעננה ומרמת־השרון, השכונה תגיע למאות בתים בלבד".
(ישראל מושקוביץ)
פורסם לראשונה: 10:07, 14.04.21
