10 שנות מאבק: אשת נכה צה"ל תקבל אזרחות

בפסק דין חריג הורתה שופטת להסדיר את מעמדה של אזרחית אוקראינית הנשואה לפצוע מיום הכיפורים. ביקורת קשה נמתחה על התנהלות המדינה

מערכת פסקדיןפורסם: 15.04.21 , 08:13

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל השבוע ערעור שהגישו נכה צה"ל ואשתו מזה עשור, אזרחית אוקראינה, והורה למשרד הפנים להעניק לה אזרחות ישראלית.

דוד שילנסקי נפצע בראשו במלחמת יום הכיפורים והוכר כנכה צה"ל. ב-2011 הוא פגש את מרינה דוידיוק ונישא לה. מאחר שהיא אזרחית אוקראינה, פנו השניים לרשות האוכלוסין וההגירה כדי להתחיל בהליך מדורג להכרה בזוגיותם.

הזוגיות של השניים שונה, בחלקה בשל הפציעה: הם חיים יחד אבל ישנים בחדרים נפרדים ואין להם חשבון בנק משותף. בשל כך, ובשל סתירות נוספות לכאורה בדבריהם, סירבה הרשות פעם אחר פעם להכיר בזוגיות והורתה על גירושה של דוידיוק.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בני הזוג נאלצו לנהל הליכים רבים מול הרשות ובשנה שעברה הגישו באמצעות עו"ד ליאת שטיינברג חרלמפ ערעור למחוזי בתל אביב, לאחר שבית דין לעררים סבר שיש לרשות האוכלוסין זכות לשוב ולבחון את הקשר של בני הזוג. בערעור עם דרשו להורות לרשות להכיר בזוגיות שלהם ולהעניק לאישה אזרחות מידית.

הם טענו שהרשות מתעללת בהם, והחליטה שלא להסדיר את מעמד המערערת על אף שהיא זכאית לכך. הם הוסיפו שההליך המדורג אמור לקחת כ-4.5 שנים. כיום, לאחר שנים שבהן לא היה כל ממצא ממשי לכך שלא מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, הגיע העת לתת לאישה מעמד.

רשות האוכלוסין, שיוצגה על ידי עו"ד וסים סיבאט מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי, טענה כי מדובר ביחסים של מטפלת סיעודית-מטופל ולא של בני זוג. לשיטתה, יש להמשיך לבדוק את כנות הקשר לפחות שנה וחצי נוספות, ואחריהן, אולי, ישקל קיצור ההליך.

אבל השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את הערעור והדגישה את החוב של החברה בישראל לנכי צה"ל. "אנו, כחברה, צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להקל על נכי צה"ל ככל הניתן, בוודאי, בכל פנייה שלהם לרשויות", כתבה.

בפסק הדין היא עמדה על הבעייתיות בבחינת כנות הקשר על ידי הרשות. כך, זוג שאינו מתאים לתפישת זוגיות נורמטיבית הכוללת ניהול חשבון בנק משותף, שינה משותפת ופרמטרים נוספים, תמיד תטען נגדו הרשות כי הקשר אינו כנה.

השופטת הבהירה כי הזכות לחיי משפחה כוללת זוגיות על גווניה ופניה הרבים והשונים, לרבות בני זוג המעדיפים לישון בנפרד, ולנהל חשבונות בנק נפרדים.

עוד צוין כי אף שמדובר בנכה צה"ל, איש מעובדי הרשות לא גילה ולו שביב של הבנה או חמלה. ההפך הוא הנכון: דווקא בשל היותו של המערער נכה, ייחסו לשניים מערכת יחסים של מטופל ומטופלת, למרות שלא היה לכך בסיס בחומר הרפואי.

השופטת הוסיפה כי הרשות הפרה את חובת ההגינות שלה ב"טרטור" המערערים ובסחבת שננקטה בעניינם. היא ציינה בהקשר זה שאין מדובר בהתנהלות חריגה של הרשות.

לאור מחדלי הרשות הורתה השופטת לרשות לראות במערערים כמי שסיימו את ההליך המדורג ולתת למערערת מעמד קבע בישראל – אזרחות או רישיון לישיבת קבע לבחירתה - באופן מיידי: "ראוי וסמלי הוא כי ביום הזיכרון יזכה המערער כי מדינת ישראל תיזכר בו ובקרבן שהקריב למענה, ויום העצמאות של מדינת ישראל, יהיה היום בו תזכה מרינה להסדרת מעמדה בישראל."

לטובת בני הזוג נפסקו הוצאות גבוהות במיוחד בסך 100 אלף שקל, והרשות חויבה בנוסף להשיב להם באופן מיידי ערבות בסך 30 אלף שקל שהפקידו במשרד הפנים.