על פי החלטות הדרג הביטחוני-מדיני הבכיר ביותר, ישראל תפתח במאמץ דיפלומטי מרוכז לשפר ככל האפשר את ההסכם שממשל ביידן והמעצמות עתידים לחתום עם האיראנים בנושא הגרעין. במערכת הביטחון - כולל צה"ל, בתוכו אמ"ן וכן המוסד - קיימת תמימות דעים שממשל ביידן - וכך גם האיחוד האירופי, סין ורוסיה - נחושים לחזור להסכם הגרעין המקורי מבלי לשנות את הסעיפים הבעייתיים שבגללם פרש ממשל טראמפ.
בשיחות סגורות עם גורמים ישראלים ומזרח תיכוניים אחרים האמריקנים מכנים זאת "הסכם ביניים", שיאפשר את הסרת הסנקציות מעל איראן. בעקבות הסכם כזה צפוי לגרסתם להיפתח משא ומתן רציני על הסכם גרעין חדש או משופר, שבמסגרתו גם יטופלו נושאים כמו ייצור טילים ארוכי טווח ובעלי כושר נשיאה של ראש קרב גרעיני, וגם הפעילויות החתרניות ומערערות היציבות שאיראן מבצעת במזרח התיכון במטרה להשיג הגמוניה ובאמצעות שלוחים שיעים למיניהם.
נראה שמסתמנת בחינה של הסכמה ושיבה למדיניות העמימות הישנה והטובה בימים ובחודשים הקרובים
החשש המרכזי בישראל הוא שהסכם הביניים יישאר על כנו. אחרי שיוסרו הסנקציות ואחרי הבחירות באיראן הצפויות ביוני השנה, האיראנים לא ימהרו להיכנס למשא ומתן על הסכמים חדשים, ואם כן - ימשכו זמן. לכן, בירושלים החליטו לפתוח במסע שכנוע מרוכז בכמה ערוצים של ממשל ביידן.
בירושלים מעריכים שלא ניתן למנוע חתימת הסכם ביניים כזה, שבמסגרתו יסירו האמריקנים את רוב הסנקציות הקשות שמוטלות כרגע על איראן, כבר בתוך שבוע-שבועיים. אבל ניתן בהחלט "לעזור" לארה"ב להימנע משגיאות חמורות שיאפשרו לאיראן להפוך למדינה "סף גרעינית" בתוך כמה שנים באישור הקהילה הבינלאומית. לשם כך צפוי "בליץ" של דיפלומטיה צבאית ומדינית בוושינגטון.
בדיונים שנערכו בישראל הגיעו למסקנה שאיראן התקדמה מאוד בשנה האחרונה בטכנולוגיות וטכניקות להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות מדגמים מתקדמים, וכן בטכניקות לייצור רכיבים של הפצצה עצמה. בשל כך יתקצר מאוד פרק הזמן שיידרש לאיראן כדי להיות בעלת יכולת לייצר נשק גרעיני, בתוך כשנה עד שנה וחצי מהחלטה לנוע בכיוון, גם אם תחזור להסכם הגרעין המקורי (לטור המלא על התקדמות איראן לגרעין והשפעת הפיצוץ בנתנז).
בישראל גם שוררת הסכמה בין כל הגורמים הנוגעים בדבר שצריך להיענות לבקשת האמריקנים שלא לעשות פעולות שעשויות לטרפד את המשא ומתן, כמו למשל פעולות שיוחסו לישראל במסגרת המלחמה הימית, או הפיצוץ במתקן העשרת האורניום בנתנז. ממשל ביידן אמנם לא ביקש במפורש, אך מסרים הועברו בכמה ערוצים ביטחוניים מהממשל הנוכחי בוושינגטון, שבהם ישראל מתבקשת לגלות "איפוק מקסימלי" כל עוד ביטחונה לא נמצא בסכנה ממשית, זאת בשעה שהמשא ומתן עם האיראנים מתנהל עדיין.
האמריקנים חוששים שפעולה ישראלית תטרפד להם את תהליך החזרה להסכם הגרעין המקורי עם האיראנים, וחושדים שבכוונת ישראל למנוע את הסרת הסנקציות באמצעות פרובוקציות כלפי האיראנים במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות) שישראל מנהלת נגד הפעילויות השונות של איראן שמסכנות את ביטחונה.
אין אינטימיות
הבעיה המרכזית עם הממשל האמריקני, ושר הביטחון גנץ אמר זאת במפורש, היא שאין מגעים ישירים ושיחות אינטימיות בין ראש הממשלה נתניהו לבין הנשיא ביידן. לא מפני שנתניהו לא רוצה שיחות כאלה, אלא שהאמריקנים מעדיפים שהמגעים יתנהלו בדרג מקצועי ולא בדרג המדיני-פוליטי.
לכן ישראל משתדלת כרגע לשפר את יחסיה עם ארה"ב, וזו בדיוק הסיבה שבגללה יש כנראה כוונה בירושלים ובקריה בתל אביב לגלות ריסון ואיפוק מקסימלי בפעולות המב"מ. הכוונה היא להוריד להבות ופרופיל ולבצע רק פעולות נחוצות ביותר, למשל כדי לסכל חימוש חיזבאללה והסורים בטילים מדויקים, במערכות נ"מ חדישות, ובמערכות צבאיות אחרות שעשויות לשנות בצורה מהותית את האיום הנשקף בזירה הצפון-מזרחית.
כאמור, כל זה במאמץ לגייס את רצונו הטוב של ממשל ביידן וכדי להגיע להידברות מלאה ואינטימית גם בדרג המנהיגותי הגבוה ביותר עם בעלת בריתנו ארה"ב, במיוחד למקרה שאיראן תהפוך סף-גרעינית או אפילו גרעינית, כך שבמצב כזה יהיה עם מי לעבוד.
נושאים אלה, אפשר לשער, נידונו בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אתמול, שלמעשה לא הסתיימה. לשבוע הבא נקבעה ישיבה נוספת שבה ימשיכו לדון בנושאים אלה ואחרים הנוגעים לאיראן. אפשר להניח גם שאחד הנושאים על שולחן הקבינט הוא שיפור התיאום בין צה"ל לבין המוסד והמועצה לביטחון לאומי בכל מה שקשור לפעילות המב"מ, ובעיקר למדיניות הפרסום או העמימות שישראל תנקוט להבא. ידוע ששר הביטחון גנץ וכך גם בכירי צה"ל, סבורים שהייתה התרופפות ואפילו הפקרות לאחרונה במה שהם מכנים "הפטפטת", וכי מה שמפחיד את האמריקנים ומגרה את האיראנים לפרובוקציות, היא אותה פטפטת ולא המעשים עצמם. נראה שמסתמנת בחינה של הסכמה ושיבה למדיניות העמימות הישנה והטובה בימים ובחודשים הקרובים.