בת 82 ביקשה לבטל את מכירת דירתה לאחיין

הקשישה טענה שבן אחיה הפעיל עליה לחץ והיא לא הבינה שחתמה על הסכם להעברת הזכויות בנכס לבנותיו. אבל התביעה נדחתה בהעדר הוכחה

מערכת פסקדיןפורסם: 20.04.21 , 10:06

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד אחיינה ובנותיו שבמסגרתה ביקשה לבטל הסכם שבמסגרתו מכרה לבנות את דירתה שבקריית גת. השופט גד גדעון לא השתכנע מטענתה שלפיה אביהן של השתיים הטעה אותה והחתים אותה על ההסכם מבלי שהבינה את תוכנו.

התובעת, בת 82, היא אלמנה ללא ילדים. באמצעות עו"ד אביטל אדרי-כהנא היא סיפרה שמאז מות בעלה המנוח הפעיל עליה אחיינה (הנתבע) לחץ כבד להוריש לו את זכויותיה בדירה, וכפה עליה את רצונו.

לדבריה, באוקטובר 2017 הוא לקח אותה לעורכת דין והחתים אותה על הסכם שבמסגרתו מכרה לבנותיו ולאחיו את דירתה מבלי שהבינה על מה היא חותמת. התובעת הסבירה כי הזכויות לא הועברו על שם הנתבע משיקולי מס משום שבבעלותו כמה דירות והוא בחר לרשום שני שלישים מהזכויות על שם בנותיו ושליש נוסף על שם אחיו, שאין בבעלותו דירה.

אילוסטרציה(Shutterstock)

התמורה נקבעה על סך של 860 אלף שקל. במועד חתימת ההסכם התחייבו הרוכשים לאפשר לה להמשיך לגור בדירה למשך כל ימי חייה, לטפל בה והתנהג אליה בכבוד.

היא טענה כי יש לבטל את ההסכם בשל הטעיה, כפייה ועושק, וכן בשל היעדר גמירות דעת. לדבריה היא לא קיבלה תמורה כלשהי מהעסקה. לחילופין היא טענה שאם נכרת הסכם כדין, מדובר בהסכם מתנה והיא רשאית לחזור בה לנוכח התנהגותו המחפירה של הנתבע כלפיה.

הנתבעים, האחיין ובנותיו, שיוצגו על ידי עו"ד רחמים טובים, טענו כי אחיו של הנתבע עומד מאחורי התביעה ומנסה להשפיע על התובעת לחזור בה מהמתנה לנתבעות וכך לזכות בכל הדירה.

הם הצביעו על קשיים וסתירות שנפלו בגרסת התובעת. לדבריהם, היא התייצבה פעמיים במשרדה של עורכת הדין שערכה את ההסכם. היא אף חתמה על הסכם דומה כשנה לפני חתימת ההסכם נשוא התביעה אך הוא בוטל בשל רצונה של אחת האחייניות לפרוש ממנו כדי להמשיך לקבל קצבת ביטוח לאומי.

לדבריהם התמורה הנקובה בהסכם הועברה בפועל לתובעת על ידי אחי הנתבע אך היא השיבה לו את הסכום מרצונה. כמו כן, גם אם מדובר במתנה היא הושלמה ברישום ולא ניתן לבטלה.

ואכן השופט גד גדעון דחה את התביעה. הוא קבע שהתובעת לא הוכיחה שההסכם נחתם על ידה שלא מתוך גמירות דעת, או מתוך הטעיה, עושק או כפייה.

הוא התרשם שכשהתובעת חתמה על ההסכמים היא התכוונה להעניק את הדירה במתנה לאחייניה כנגד התחייבותם לדאוג לה. בהמשך (ככל שניתן להבין, לאחר חתימת ההסכם השני), חזרה בה מכוונתה, ביחס לנתבע בשל התנהגותו כלפיה.

עוד כתב השופט כי לאחר סקירת העדויות נראה כי לא נפרשה בפני בית המשפט התמונה המלאה של כל ההתרחשויות. הוא הוסיף כי אין לשלול את האפשרות שהתמורה הועברה בהתאם לחוזה והושבה על ידי התובעת לאחי הנתבע, בדומה למתנות אחרות שהעניקה לו.

כמו כן, גם אם מדובר בהסכם מתנה, לא ניתן לבטלה שכן היא הושלמה ברישום לפני למעלה משלוש שנים והתובעת לא הוכיחה התנהגות מחפירה של הנתבעות. התובעת חויבה לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.