את הביטקוין כולם כבר מכירים. המטבע הווירטואלי המתיימר לחולל מהפכה בתחום הכסף עורר עניין עצום בשנים האחרונות, והפך למושא לוויכוח בין כלכלנים ואנליסטים. הוא ייצר כותרות רבות סביב התנודתיות הקיצונית שלו – והציף סיפורים על משקיעים שהיו חכמים מספיק לרכוש אותו לפני ששערו זינק והתעשרו בתוך מספר שנים. אבל הביטקוין ממש לא לבד בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים. למעשה ישנם כיום כ-4,000 מטבעות וירטואליים פעילים בשוק, הנבדלים זה מזה בטכנולוגיה, בייעוד וכמובן בפופולריות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
שווי השוק של הביטקוין מוערך כיום בלמעלה מטריליון בדולר. הרחק מאחוריו, במקום השני בכל הקשור לגודלו בשוק, נמצא האת'ריום (Ethereum) עם שווי שוק של כ-240 מיליארד דולר. מתחתיהם ישנם עוד אלפי מטבעות, רובם קטנים ולא מוכרים. עם זאת, שווי השוק הוא לא הפרמטר היחיד החשוב בכל הקשור להערכה של מטבעות קריפטוגרפיים. אחת לכמה זמן צץ לו מטבע שרמת השיח סביבו אינה תואמת את שוויו הממשי בשוק. דוגמא טובה ואקטואלית היא הדוגקוין (Dogecoin), מטבע המבוסס על מם ותיק ברשת של כלב. שוויו הוא 35 מיליארד דולר בלבד, אבל ברשתות החברתיות מתנהל סביבו שיח אינטנסיבי בשבועות האחרונים, בין היתר בגלל תמיכתו של חובב המטבעות הווירטואליים ואחד האנשים העשירים בעולם, מנכ"ל טסלה – אילון מאסק.
לפני שניגע בהבדלים בין המטבעות השונים, יש להבין מהם בכלל מטבעות וירטואליים או בשמם הנוסף מטבעות מבוזרים (באנגלית: Cryptocurrency). מטבע וירטואלי הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שערכו לא נקבע על ידי גוף מרכזי כלשהו כדוגמת בנק או מדינה, אלא על ידי המשתמשים עצמם ברשת. מרבית המטבעות הללו מבוססים על טכנולוגיה שנקראת בלוקצ'יין (Blockchain, שרשרת בלוקים), המאפשרת עסקאות מאובטחות בין סוחרים מבלי צורך בבנק או בגוף מסדר.
אלי בז'רנו, מראשי איגוד הביטקוין הישראלי ומנכ"ל בורסת Bit2c, מסביר את הייחודיות של הטכנולוגיה הזו: "המאפיין הראשי שהציג הביטקוין לראשונה הוא קוד שבהמשך ייחסו לו גם ערך כספי, ושאותו אי-אפשר לשכפל. ייצור המטבעות, המכונה כרייה, מתבצע באופן תחרותי ברחבי העולם כאשר הכורה הוא בעצם גם הבנקאי. אלו שזוכים בתחרות מנהלים את רישום הנכסים עד לתחרות הבאה, ומקבלים בתמורה לכך עמלות ומטבעות חדשים שמונפקים. כך יודעים בכל רגע נתון בדיוק מי מחזיק באיזה מטבע, מבלי צורך בגוף מרכזי שמנהל את הרישום.
"כיום הכרייה היא כבר עסק של חברות גדולות. זה דורש שטח, מקצועיות ומשאבים", אומר בז'רנו, ומדגיש: "אבל מה שצריך לזכור זה איך זה התחיל – אצל אנשים כמוני וכמוך במחשבים האישיים. זו לא איזו מדינה שהחליטה על הפרוטוקול ואיך המטבע מתפזר".
בז'רנו מסביר כי כיום, אחד ההבדלים המרכזיים בין המטבעות השונים הוא בפרוטוקול המוניטרי שלהם, ההגבלות השונות שחלות עליהם, כמו למשל במספר המטבעות שניתן להנפיק. "הביטקוין למשל מוגבל בפרוטוקול המוניטרי שלו ל-21 מיליון יחידות. החיקוי המיידי שהגיע אחריו, שנקרא לייטקוין (Litecoin), דומה מאוד לביטקוין, רק שבמקום הגבלה של 21 מיליון יחידות יש הגבלה של 84 מיליון יחידות. יש המון מטבעות שערכו שינויים משלהם".
זה לא אומר בעצם שמרבית המטבעות הם חסרי ערך?
"כן, אבל צריך לזכור שזה תחום מתפתח. אני מקביל את זה לשוק ההיי-טק: מרבית הסטארט-אפים החדשים נכשלים ואנחנו נותרים עם כמה שכן הצליחו, כך גם המטבעות. אתה לא צריך אישור או מסמכים בשביל להוציא מטבע חדש ולנסות אותו בשוק. הקוד הראשוני של הביטקוין הוא מה שנקרא קוד פתוח (Open source), כלומר כל אחד יכול לקרוא אותו, לשנות אותו ולעשות בו שימוש משל עצמו".
הבדל עיקרי נוסף שקיים בין חלק מהמטבעות הוא הייעוד שלהם, וכתוצאה מכך הטכנולוגיה. הביטקוין למשל, מסביר בז'רנו, נועד להיות "מזומן שומר ערך". לשם כך, הוא יודע לשמור טוב על המטבעות, על האבטחה שלהם ועל הפרוטוקול שלו – שמאוד קשה לשינוי. האת'ריום לעומת זאת כלל לא מתיימר להיות כסף, אלא פלטפורמה ליצירת תוכנות מבוזרות המבוססות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין. "האת'ריום לקח לראשונה את הטכנולוגיה של הביטקוין, והפך אותה לשפת תכנות הרבה יותר פשוטה ואינטואיטיבית לכל מפתח. האת'ריום הוא למעשה פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין המאפשרת לכל אחד לעשות חוזים חכמים, הנפקות ומטבעות נוספים", הוא מסביר.
שני מטבעות נוספים שמככבים כיום בשוק הם XRP וסטלר (Stellar), עם שווי שוק של כ-133 מיליארד דולר וכ-53 מיליארד דולר בהתאמה. "XRP הוא מטבע די משוכלל ומהיר, אבל הבעיה המרכזית שבו היא שהוא לא מבוזר (מנוהל על ידי חברה אחת - ד"ר). הוא הונפק על ידי חברה בשם ריפל (Ripple) שהרוויחה בזכותו מיליארדים. גם העליות והירידות במחיר המטבע מושפעות ממאבק כוחות של החברה אל מול הרשויות האמריקניות. בסופו של דבר אין בו איזושהי בשורה טכנולוגית", אמר בז'רנו, והוסיף כי "גם הסטלאר זה חיקוי של הריפל, רק של חברה יותר קטנה וצעירה".
ומה באשר ללהיט החדש שמשגע את השוק – הדוגקוין? "בזמנו היה ממש קל לשכפל את הקוד של הביטקוין ולעשות עוד מטבע. זה התחיל כבדיחה והיה אמור להישאר ככה. ההבדל המרכזי בין הדוגקוין לבין חיקויים אחרים של הביטקוין הוא שבדומה לביטקוין המקורי, מאחורי הדוגקוין לא עומדים אף אחד ואף חברה. זו בדיחה, אבל זו לא בדיחה. הגרסאות של הביטקוין מתעדכנות ומתקדמות, והדוגקוין ממשיך להעתיק ממנו ומשתפר יחד איתו. יתרה מכך, זה שהוא התחיל בתור בדיחה משחק עכשיו לטובתו, כי זה נתפס כמטבע שאין מאחוריו אג'נדה, והחבר'ה של רדיט וגיימסטופ אוהבים את זה".
בז'רנו מרחיב: "גם הביטקוין התחיל כמשהו מאוד תמים שהרבה אנשים לא חשבו שישתמשו בו, לכן שומעים כל מיני סיפורים על אנשים שפתאום נזכרו שאיבדו ארנק עם אלפי מטבעות. במידה רבה, הדוגקוין מזכיר את הסיפור של הביטקוין במובן הזה. אלו שייסדו אותו כבר מזמן מכרו את המטבעות שלהם ואין מישהו מאחורי המטבע הזה, מלבד בדיחה – שעובדת".
יחד עם זאת, בז'רנו כן מבחין בשוני מסוים בין המטבעות: "הדוגקוין מהיר יותר ויש יותר אנשים פרטיים שמחזיקים אותו – בניגוד לביטקוין למשל, שהרבה בורסות ועשירי העולם מחזיקים אותו, כמו כסף. תמיד כשיש מישהו שמחזיק את רוב הכסף, אז יש מישהו שיותר קרוב לצלחת.
"מצד שני, זו גם הבעיה עם הדוגקוין – אין שם באמת איזשהו חידוש טכנולוגי, אלא רק אותה אנטי-ממסדיות שאנשים אוהבים. גם אילון מאסק צייץ שלחברה שלו הוא קנה ביטקוין ולבן שלו הוא קנה, בתור בדיחה, דוגקוין. אבל כשאתה אילון מאסק ואתה קונה במיליון דולר, אז זו כבר לא בדיחה".
באשר לעתיד המטבעות השונים ואופן השימוש בהם, בז'רנו מסביר כי ההשערה האישית שלו היא שבטווח הרחוק, הביטקוין והמטבעות הדומים לו יהיו בשימוש, אולם מעט שונה זה מזה. "כמו במכוניות, יש כאלה שיסעו בוולבו ויש כאלה שייסעו בטויוטה. נגיד שבעוד עשר שנים הביטקוין יהיה שווה מיליונים, אתה לא תרצה להסתובב איתו עליך. אבל אתה כן תרצה להיכנס לבר או למכולת ולשלם במטבע זול יותר ומהיר יותר, כזה שלא יהיה אסון אם תאבד את הטלפון שבו נמצא הארנק שלך, כי לא יהיה עליך הרבה ממנו בזמן נתון. לצורך הזה אתה תשתמש בדוגקוין או במטבע אחר דומה לו. זה כמו חשבון בנק וכרטיס אשראי: בשביל לקנות חלב במכולת אתה לא עושה העברה בנקאית, אתה מעביר את הכרטיס, ובסוף החודש יורדים לך כל החיובים".
