במשך עשרות שנים תפסה משפחת בן־לאדן את המקום החמישי ברשימת עשירי סעודיה. מדובר בחברת קבלנים כל־יכולה בממלכה הערבית, שהונה נאמד ב־7 מיליארד דולר. ואם השם נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. הטרוריסט ומנהיג אל־קאעידה, אוסאמה בן־לאדן, האחראי לפיגועים במגדלי התאומים בניו־יורק, הוא אח־למחצה של בני המשפחה, אם כי בני המשפחה התנערו ממנו מזמן.
כתבות נוספות למנויים:
בראש המשפחה הסעודית עומד בכר בן־לאדן (בכר בן מוחמד בן עוואד בן לאדן), היום בן 75, שבמשך עשרות שנים נודע כשליט האמיתי של העיר ג'דה, בירת העסקים של סעודיה. מבניין משרדיו הוא ניהל פרויקטים רבים להקמת משרדים ובתי מגורים. עסקיו, בשותפות עם שני אחיו, סעד ועבדאללה, התרחבו גם לחברות יצוא ויבוא. פועלים מקומיים ששכר הקימו בניינים גם מחוץ לסעודיה, בבריטניה ובאירלנד.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
כוחו והשפעתו על המלך הקודם, עבדאללה, היו חזקים כל כך, עד שהוא קיבל משרד מפואר בקומה השנייה של ארמון המלך, כדי לנהל את עסקי הכספים והמשכורות של הנסיכים. המלך היה מאשר, ובן־לאדן היה מבצע – ומחלק מתוך הארמון את הקצבה החודשית למאות נסיכים. הוא ידע כמה בדיוק מגיע לאיזה נסיך, את מי להרחיק באמצעות תשלום חודשי זעום ואת מי לטפח. גם יורש העצר מוחמד בן־סלמאן קיבל תשלום חודשי, נוסף למשכורתו כיועץ מיוחד לאביו סלמאן.
מקור משפחת בן־לאדן הוא בתימן. האב מוחמד היגר ב־1920 לסעודיה ופתח את המפעל הראשון שלו בעיר ג'דה. הוא הגיע לסעודיה בלי לדעת קרוא וכתוב, הסתמך על חושיו העסקיים, ורק בגיל מבוגר למד קריאה וכתיבה. כשנהרג ב־1967 בתאונת מסוק הוא הותיר אחריו 5 מיליארד דולר, 53 בנים ו־10 בנות. המוצלחים ביניהם נכנסו מיד לעסקים, ובחרו בבכר לעמוד בראש הקבוצה. סניף גדול של חברת בן־לאדן הוקם במצרים, בניהולו של האח חאלד, מהנדס בהתמחותו, שגייס אלפי פועלים, התקשר עם חברות מקומיות והחל לבצע עשרות פרויקטים. חברת בן־לאדן פרחה בקהיר ועבדה גם באלכסנדריה ובשארם א־שייח.
הכול התנהל כשורה, עד שב־2015 עשה בכר בן־לאדן טעות גורלית: הנסיך הסעודי מוחמד בן־סלמאן, הסגן הראשון ליורש העצר הרשמי, ביקש ממנו להצטרף לחברת הקבלנים כשותף חיצוני. בן־לאדן החליט להגיב בהתחמקות. "תן לי להתייעץ עם בני המשפחה", הודיע לנסיך, אז בן 29. בן־לאדן היה סמוך ובטוח שיורש העצר באותם הימים, מוחמד בן־נאיף, יתמוך בהחלטתו. "אחזור אליך מיד אחרי ההתייעצויות", אמר ולא חזר. הנסיך מוחמד ניסה את מזלו פעם נוספת, וכששוב הסתמנה התחמקות הוא התחיל לתכנן את הנקמה.
כעבור פחות משנתיים, כשבן־סלמאן הוכרז כיורש העצר הרשמי, וקודמו בן־נאיף נשלח לבית סוהר, הובלו שלושת האחים - בכר, סעד ועבדאללה בן־לאדן - למעצר ולחקירות בבית המלון המפואר ריץ קרלטון בריאד. זה היה מעצר בנסיבות מוזרות. יותר מ־200 בכירי המשק הסעודי, בהם שרים לשעבר ושרים מכהנים, מיליארדרים, אנשי עסקים, פקידים בכירים ושני עורכי עיתונים, נלקחו גם הם בהפתעה לחדרי המלון המפואר. השלטונות דאגו להרחיק ולהשתיק את כל האורחים הקבועים, ומבחוץ לא נראו תנועות חשודות. איש לא יכול היה לנחש שבתוך המלון מתרחש מעצר בתנאי דה־לוקס: המלון סיפק לעצורים הבכירים ארוחות מפנקות, ואפילו תיעד את הנסיך המיליארדר אל־וואליד בן טלאל, כיום בן 67, כשהוא מתעקש להסביר לשתי כתבות טלוויזיה, מקומית וזרה, ש"לא פוגעים בי".
בן־סלמאן דרש מבן־טלאל, הנסיך העשיר ביותר בסעודיה, לשלם 6 מיליארד דולר מתוך 18.7 המיליארד שבבעלותו תמורת השחרור. רופא הגיע לבדוק את העצורים פעמיים בשבוע, ודלתות חדריהם נשארו פתוחות. הטלפונים הניידים הוחרמו ונאסר על העצירים להיפגש או לשוחח. הם השתחררו, כל אחד בתורו, רק אחרי שהסכימו לחתום על מסמכים שמעבירים את הבעלות על נכסיהם, על בתיהם, על המטוסים הפרטיים, מכוניות הפאר וחשבונות הבנקים בסעודיה לידי נציגי השלטון.
בכר בן־לאדן היה בין האחרונים לעזוב את מלון ריץ קרלטון. עשרה חודשים ישב, בלי ביקורי משפחה ובאפס מעשה, בחדר מרווח בקומה הרביעית. רק אחרי שהסכים לחתום, ביחד עם אחיו, על העברת 36.2% מנכסיהם לידי השלטון (קרוב למיליארד דולר) נפתחו שערי בית המלון. אלא שבכר לא חזר לביתו. הוא נלקח למעצר בבית מבודד לארבעה חודשים נוספים, ושוחרר עם אזיקון מתוחכם על רגל ימין, והשלטון הסעודי, מתברר, מתעקש עד היום לדעת איפה הוא מסתובב, עם מי הוא נפגש ועל מה בדיוק הוא משוחח.
מאז שחרורם, שלושת האחים הבוגרים לבית בן־לאדן סגורים ומסוגרים. בכר מעביר את הזמן במשחקי שש־בש עם בניו. לשני אחיו מותר לארח רק קרובי משפחה מדרגה ראשונה. על מה הם נעצרו, מדוע הוחרם רכושם ומי נתן את ההוראה? יורש העצר בן־סלמאן לא נכנס לפרטים. "שחיתות", הוא מבהיר. "כל מי שייתפס נגוע בשחיתות ישלם מחיר גבוה".
נחזור לשנת 2015. שמונה חודשים אחרי שהמלך סלמאן עלה לשלטון אירעה תקלה חמורה: לפני החג', העלייה לרגל למקומות הקדושים, פרצה דליקה במסגד הגדול של מכה. חברת בן־לאדן, שביצעה שיפוץ גדול במסגד, הוכרזה כאחראית למותם של 107 בני אדם באמצע התפילה. בכר בן־לאדן ניסה לטעון שמשטרת השלטון התעלמה מההנחיות ולא התריעה על הסכנה, אבל מוחמד בן־סלמאן החליט אחרת. הוא קבע אחריות מלאה לבן־לאדן, שאיתו כאמור ניהל חשבון ארוך, ואסר על החברה להיכנס למשך חודשים ארוכים לפרויקטים חדשים.
אם זה לא מספיק, כל הזמן הזה התאמצו יועצים בכירים בארמונו של בן־סלמאן לגלות קשרים סמויים בין משפחת בן־לאדן לבין האח־למחצה הטרוריסט אוסאמה בן־לאדן. לא עזר שבכר שלף מכתב התנערות שנשלח בשם כל המשפחה הענפה בסעודיה לאוסאמה בן־לאדן כבר ב־1993, שמונה שנים לפני הפיגוע הגדול. "התנערנו מאוסאמה", דאג להבהיר בכל עיתוני סעודיה ובערוצי הטלוויזיה, "אחרי שלא היה בינינו קשר כלשהו במשך עשרות שנים, והתנהגותו של אוסאמה לא עלתה בקנה אחד עם ערכי המשפחה".
באוגוסט 2018 הצליח בכר לשכנע את עליה גאנם, אמו של אוסאמה בן־לאדן, החיה בסעודיה, להתראיין לעיתון "הגרדיאן" הבריטי ולהצהיר: "בפעם האחרונה ראיתי אותו באפגניסטן, כשנסעתי אליו שנתיים לפני פיגועי התאומים. אני מלאת בושה על הטבח המחריד שביצע ואני מאמינה שהוא עבר שטיפת מוח באפגניסטן. אנחנו בסעודיה מגנים את הרצח".
יועצים בכירים מוכנים להישבע שליורש העצר הנסיך מוחמד בן־סלמאן "יש חשבון ארוך עם כל מי שמזכיר לו את תימן, ובראשם בני משפחת בן־לאדן". "אסביר לך", כותב לי איש כספים בכיר בג'דה, "יורש העצר מנהל מלחמה קשה עם החות'ים בתימן, שליחי האיראנים. אבל גם אם תוכרז שביתת אש בין האיראנים לסעודים, הגבול התימני נתפס בעייתי מאוד בחצרו של בן־סלמאן. הוא לא מוכן לעזור לתושבי תימן האומללים ולא מוכן להעניק חסות לתימנים שנשארו בסעודיה. להפך, הוא מגרש אותם. ואני מודיע שאם היה יכול, היה מסלק גם את אלפי בני משפחת בן־לאדן. הוא לא יכול להיתלות בתירוץ של שחיתות נגדם, כי כל החברות הכלכליות בסעודיה מושחתות. אבל, כמו שאני מבין, בן־סלמאן אורב להזדמנות".
אחרי שחיזוריו של בכר בן לאדן אחרי יורש העצר מוחמד עלו בתוהו, הוא מינה, במכתב רשמי שדאג להפיץ בין פקידי הממשל, את אחיו סאלח ליושב ראש הקבוצה במקומו, אבל השינוי לא הועיל, והעוינות כלפי משפחת בן לאדן נמשכה. בן סלמאן, שכזכור חמד את החברה עוד בצעירותו, ניסה ללחוץ על בני משפחת בן לאדן למכור לו אותה. כשלא הצליח, עבר לניסיונות לשכנע אותם להציע מניות של החברה במכרז לאומי, כדי לפתח את השוק הפרטי בסעודיה. בני משפחת בן לאדן חששו, בצדק, שלא יקבלו מחירים טובים על המניות.
לאחר מעצר האחים בן־לאדן השתלט השלטון הסעודי על חברת הקבלנים. רק שניים מבני המשפחה, בני הדור השלישי, נשארו בהנהלה הבכירה, ומסביב לשולחן ההנהלה הוזמנו לתפוס מקומות חמישה חברים חדשים, פקידי ממשלה בכירים ואנשי עסקים המחוברים לארמון יורש העצר. אפילו שם החברה הוחלף זמנית ל"חברת ההשקעות והבנייה הממשלתית".
"חטפנו סטירה מצלצלת", מסביר אחד מבני המשפחה, שמתעקש להישאר בעילום שם. "לא הייתה לנו ברירה אלא להשלים עם המציאות החדשה: לשפשף את מקום הסטירה ולנסות להמשיך". היום אף אחד מבני משפחת בן לאדן מהדור השני והשלישי לא יעז למתוח ביקורת על יורש העצר בן סלמאן. "אנחנו משרתים נאמנים", מבהיר בן המשפחה, "אנחנו יודעים בדיוק עד לאיזה מרחק מותר לנו להגיע".
כדי לנסות לבלום את דעיכתה, שכרה חברת בן לאדן החדשה יועצים מבחוץ, בהם חברת סטנלי מורגן והבנקאי הגרמני קלאוס פרוייליך כאחראי הכספים הראשי. לפרוייליך ניסיון עשיר בעסקים בסעודיה, והוא גם מחובר לשר האוצר החדש, מוחמד אל־ג'דעאן. המצב שוב נראה טוב יותר מבחינת הבן לאדנים. הלחץ הכספי הוקל, ונראה היה שהיחסים עם ראשי השלטון וממשלת סעודיה חוזרים למסלול. אבל השיפור לא החזיק מעמד, ועתידה של החברה כרגע לא בטוח.
בן סלמאן ומקורביו מסרבים להעניק לבן לאדנים בחזרה את המעמד הכלכלי והחברתי שהיה להם, ובכר בן לאדן עצמו – שתתכנן להוריש לבנו הבכור נוואף, בן 51, את אימפריית העסקים ולפרוש לחווילה המפוארת שהקים בשארם א־שייח, וכבר חילק יחד עם אחיו את נכסי האימפריה לבני הדור השלישי – לא יכול לצאת לחו"ל, ואפילו לא לנסוע במכונית עד שארם א־שייח.
