רגע הנפילה בחולון אמש
ההפתעה אתמול בשיגורים לגוש דן ומעבר לו הייתה היכולת של חמאס והג'יהאד האיסלאמי לדייק לטווחים ארוכים. היכולת הזו הושגה בשני ערוצים: הברחה לרצועה של משגרי רקטות וטילים תקניים - למשל מאיראן - ושימוש בהם "על פי הוראות היצרן", והניסיון הרב שארגוני הטרור צברו ברצועה. הם משגרים רקטות לישראל מאז 2001.
הערוץ השני הוא ייצור עצמי, שגם בו צברו חמאס, הג'יהאד ו"הסוררים" ניסיון רב מאז הצליחה ישראל באמצעות המב"מ לצמצם מאוד את הברחת הרקטות והטילים התקניים. משטר א-סיסי במצרים מסייע רבות למנוע הברחות כאלה.
שיגורים מעזה
רוב הרקטות והטילים שמייצרים ברצועה הם חיקויים (Reverse Engineering) של טילים ורקטות מתוצרת איראן או סוריה. העזתים נותנים להם כינויים המורכבים מאות לועזית שהיא תחילת שמו של מפקד בכיר שחוסל, ומספר שהוא הטווח המקסימלי בקילומטרים שאליו אמור הטיל להגיע. בכתבתו בפרויקט לציון 20 שנה לירי מעזה הזכיר אליאור לוי כי חמאס גם הוציא אנשים להשתלמות מקצועית בחו"ל (בעיקר לאיראן אבל לא רק) לצורך פתיחת תעשיית ייצור מקומית.
עד לאחרונה (2018) העזתים ייצרו טילים לטווחים קצרים, קסאם או גראד, לטווח של עד 10 קילומטרים; לטווחים בינוניים, למשל סיג'יל 55 המגיע לטווחים של עד 80 ק״מ; וארוכים כמו M-302 שאמור להגיע מעזה לחיפה. ראשי הקרב של טילים אלה הם בגדלים וכושר הרס שונים, בהתאם למשקל וסוג חומר הנפץ. משקל ראש הקרב של קסאם הוא 7-6 ק"ג ומשקל ראש הקרב של M-302 הוא כ-200 ק"ג חומר נפץ תקני. אפשר להניח שרוב הטילים ששוגרו אתמול למרכז הארץ היו מהסוגים ארוכי הטווח והכבדים ממשפחת ה"פאג׳ר 5" האיראני וחיקוייו ומעלה עד לחיקויי הטיל הסורי m-302. (המספר שלו מסמן את קוטר הטיל).
את הדיוק משיגים ה"יצרנים" העזתים באמצעות שיפורים טכניים וטכנולוגיים בייצור הדלק הרקטי המוצק, שמעלה את הטיל לשיא המסלול הבליסטי שלו שממנו הוא נופל נפילה אינרטית - ללא מנוע - אל מטרתו. הכמות והשליטה בקצב השריפה של החומר ההודף קובעים את הטווח של הרקטה או הטיל, ומאפשרים לקבוע פחות או יותר היכן ייפלו, אם אזימוט וזווית השיגור היו מדויקים, ואם המשגר היה מותאם לסוג הטיל והדלק הרקטי (׳אזימוט׳ הוא הכיוון במעלות ביחס לצפון שבו שוגרו הרקטה או הטיל).
שיפור נוסף בדיוק מושג באמצעות עיבוד שבבי ומתקדם של גוף הטיל, התאמת מייצבים (כנפונים) לראש הקרב שימנעו סטייה שלו מהמסלול, ובניית משגרים מתאימים.
החמאס והג'יהאד האיסלאמי הפתיעו אתמול גם ביכולת לתזמן ולתאם שיגורים מדויקים של רקטות וטילים גדולים ממנהרות אחסון או שיגור מוטמנות בקרקע, שאמ"ן אולי לא הצליח לאתר לפני המבצע הנוכחי.
ערב המבצע היו בידי חמאס כ-8,000 רקטות מכל הסוגים וכמספר הזה - אולי קצת יותר - היו בידי הג'יהאד האיסלאמי. מתוכן מאות רקטות לטווחים בינוניים וארוכים מהסוגים שנורו אמש למרכז ישראל. זאת בנוסף לרקטות קצרות הטווח והלא יעילות שמשגרים "הסוררים".
המומחים לייצור ושיגור רקטות של הג'יהאד וחמאס השקיעו את עיקר מאמציהם בייצור וניסוי התלול-מסלול ארוך הטווח והכבד במטרה להפתיע את ישראל ו"להרוות" את סוללות כיפת ברזל, מתוך הנחה מוצדקת שגם אם כיפת ברזל יודעת ליירט 90 אחוז מהשיגורים - יש בכוחם של 10 אחוז מהשיגורים הכבדים - אם ינחתו באזורים מאוכלסים - לגרום נזק רב.
ועדיין לא דיברנו על הפצמ"רים בקוטר 120 מ״מ, שבסבבים קודמים גרמו את עיקר הנזק והאבידות בעוטף עזה.
לאור כל אלה מתכוון צה״ל במבצע "שומר החומות" להרוס לא רק את המשגרים המוטמנים והגלויים ואת מחסני הרקטות והטילים, אלא גם ובעיקר את אמצעי הייצור - כדי שחמאס והג'יהאד יתקשו לשקם את היכולות הירי התלול-מסלול לטווח ארוך ועם ראש קרב כבד. אם ילך מהאוויר - מה טוב. אם לא - אפשר להניח שיהיה תמרון קרקעי מסיבי שישלים את המלאכה.
