תיעוד מתקיפת צה"ל בצפון רצועת עזה
צה"ל פעל הלילה כמצופה ממנו: ביצירתיות, בעורמה ובשילוב מיטבי של זרועות האוויר והיבשה. בפעולה שלא ראינו כמותה זמן רב, הנחית צה"ל מהלומה מרוכזת על תשתיות הלחימה התת-קרקעיות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי ועל לוחמי ארגונים אלה שיצאו לסכל על פני השטח.
הפעולה התחילה בשעות הערב המאוחרות אתמול, סמוך לתשע, כששני גדודים של טנקים וגדוד של גולני התחילו לנוע לעבר מערכת הגדרות מסביב לצפון רצועת עזה. הנהמה של מנועי הטנקים והנגמ"שים נשמעה כמובן היטב בתוך הרצועה. בנוסף לכך, נסעו הטנקים בקרבת יישובים ישראלים באופן שאורות הגדר של הישובים האירו לדקות ספורות את הטנקים והנגמ"שים, שנעו לעבר הגדר המקיפה את הרצועה אך לא עברו אותה.
כל זה גרם ככל הנראה למפקדי חמאס והג'יהאד להעריך שמתחילה מתקפה קרקעית ישראלית. הערכת הפלסטינים התחזקה כתוצאה מהודעה שהוציא דובר צה"ל על כוחות אוויר וקרקע שתוקפים (וגרמה גם לתקשורת העולמית לפרסם שצה"ל נכנס לרצועה). בתגובה, כדי לבלום את המתקפה, הוציאו ארגוני המחבלים הפלסטינים ממסתוריהם את לוחמי המערך הקדמי שאמור לבלום פלישה כזו: תצפיות, צוותי טילים נגד טנקים (בעיקר קורנט), וצוותי מרגמה שהיו אמורים לירות ולבלום או לפחות לעכב את כוחות צה"ל.
הטנקים, הנגמ"שים ותותחי ה-155 מ"מ של צה"ל חיכו להם וכטב"מים מצוידים במערכות לראיית לילה זיהו את התנועות וכיוונו את האש מהקרקע. גם חוליות של לוחמי אגוז ומגלן ובהם צלפים ומשגרי טילי "גיל" חיכו להם בשטח
כתבנו יואב זיתון מדווח
(צילום: סיני דודפור)
לוחמי גולני ושריון פועלים בגבול עזה בזמן שהמטוסים מפציצים את מנהרות הטרור מעזה
(צילום: דובר צה"ל)
בעוד הטנקים והנגמ"שים מתקדמים לעבר הגדר החיצונית הנמצאת מעבר למכשול התת-קרקעי (ציר הוברס), נכנסו כ-160 מטוסי קרב וכטב"מים של חיל האוויר למטס תקיפה בפאתי העיר עזה, שנועד לפגוע בעיקר במה שמכונה בצה"ל "המטרו"; אלו מנהרות התנועה והלחימה שבנו חמאס והג'יהאד בשולי ובתוך העיר עזה וביישובים אחרים ברצועה, כדי שאנשיהם יוכלו לנוע בהסתר מגזרה לגזרה מבלי שיפגעו בהם מהאוויר.
חמאס בנה מערך תת קרקעי אדיר כזה אחרי "צוק איתן" לקראת אפשרות של סבב נוסף שבו צה"ל ייכנס לרצועה. אבל בינתיים בשנים האחרונות פיתח גם חיל האוויר יכולות חדשות. למעשה, כל הפעילות נגד התת-קרקע הפלסטיני בעזה מבוצעת כיום על ידי חיל האוויר באמצעות מטוסי קרב שמשגרים חימושים מדויקים והרסניים המתפוצצים בתוך המנהרות.
הכוח האווירי פגע הלילה ב-150 מטרות כאלה. עדיין לא ידוע כמה אנשי חמאס נפגעו או נלכדו בתוך המנהרות, אבל גם מי שעלו אל פני השטח נפגעו מהאש הקרקעית או מהאוויר. הטנקים, הנגמ"שים ותותחי ה-155 מ"מ של צה"ל חיכו להם וכטב"מים מצוידים במערכות לראיית לילה זיהו את התנועות וכיוונו את האש מהקרקע. גם חוליות של לוחמי אגוז ומגלן ובהם צלפים ומשגרי טילי "גיל" חיכו להם בשטח.
כמעט אף לוחם ישראלי על הקרקע לא היה צריך לחצות את "ציר הוברס" (כביש וגדר המסמנים את קו הגבול בין השטח הריבוני של ישראל לשטח הרצועה שבשליטת חמאס), אבל מאחורי קו זה ובצמוד אליו, בינו לבין "המכשול" התת-קרקעי והגדר שמעליו, יש מערך מוכן מראש של עמדות טנקים וסוללת עפר שמהן יכול היה הכוח לפעול ולפגוע במטרותיו בדיוק רב - כשהוא מוגן יחסית מפני טילים נגד טנקים ואש מרגמות. מערך קרקעי זה שבין הגדרות נקרא בצה"ל "ספארי".
כתוצאה מהמבצע נפגעו כמה חוליות נ"ט, חוליות תצפית וכמה צוותי מרגמה פלסטיניים. הנתונים המדויקים על היקף הפגיעה יתבררו בהמשך, אבל נראה שלא מדובר במספרים מאוד גדולים. העיקר היה ההלם הפסיכולוגי ושיבוש מהותי של יכולת מפקדי השטח של חמאס והג'יהאד להעריך נכון את כוונות והיערכות צה"ל ולפעול על פיהם.
הירי של הטנקים אל הפאתים הצפוניים והמזרחיים של עזה ושל דרום הרצועה היה כנראה עוצמתי במיוחד, והוא התרחש בו זמנית עם המהלומה האווירית. חשוב לציין שהמהלומה הונחתה בזהירות מרבית כדי שלא לפגוע באזרחים לא מעורבים.
"חשיפת תקיפה"
עדיין מוקדם לשפוט מה יהיה האפקט ארוך הטווח של המבצע, אבל ברור לגמרי שצה"ל הוציא כאן לפועל בצורה מרוכזת ובפעם הראשונה את דוקטרינת הלחימה החדשה שלו שגורסת פעולות רב-ממדיות קטלניות, שבהם פועלים ביחד לוחמים מכל הזרועות במבצע משולב. נעשתה פה גם עבודה מדויקת בשיטת "חשיפת תקיפה" שזרוע היבשה מטמיעה כעת בצה"ל.
במבט ראשון נראה שחמאס הופתע וכתוצאה מכך גם פחתו השיגורים לעומת לילות קודמים, אף שבאשקלון בעיקר ספגו לא מעט. עם זאת מוקדם עדיין לברך על המוגמר. לחמאס ולג'יהאד יש עדיין אלפי רקטות וטילים, מהן לטווח ארוך - וארוך מאוד - שהארגונים הפלסטיניים יכולים לשגר ולגרום נזק רב, ולצה"ל יש עוד הרבה עבודה.
הטיל R250 שחמאס הציג אתמול בערב סרטון של הפעלתו, מסוגל להגיע לטווחים ארוכים, אבל הוא אינו מדויק ולכן הטיל שכוון אתמול לעבר שדה התעופה רמון, נפל אי שם בשטח פתוח בסביבות המועצה האזורית רמת נגב.
(צילום: סיני דודפור)
- לשקם את ההרתעה;
- לפגוע ולהרוס עד כמה שאפשר את כל מה שמאפשר לחמאס ולג'יהאד להילחם. החל בתשתיות והמשך בפגיעה ובנטרול לוחמים ומפקדים, כולל מפקדים בכירים של חמאס.
- פגיעה בתשתיות הייצור וההתארגנות של חמאס והג'יהאד באופן שימנע את שיקומם למשך שנים
- לשמור על הלגיטימיות של צה"ל לפעול להגנה עצמית: יצירת תמיכה בזירה הבינלאומית במיוחד בקרב המדינות הדמוקרטיות והמערביות.
גם בזירה האחרונה יש התפתחויות מעודדות. נראה שישראל הצליחה לשכנע את ממשל ביידן לתמוך בהמשך המבצע לעוד כמה ימים, לכן נדחתה מועצת הביטחון של האו"ם ליום ראשון. היכולת של ישראל לשכנע את ממשל ביידן וכמה ממדינות האיחוד האירופי לתמוך בזכותה להפעיל כוח ברצועה, נובע בעיקר מההתגרות הבוטה של חמאס כשירה על ירושלים ועל ריכוזי האוכלוסין הגדולים במרכז הארץ, אבל בעיקר מהצורה הזהירה והסלקטיבית שבה מפעיל חיל האוויר את עוצמתו.
איך זה מתבטא? באזהרות לאוכלוסייה באמצעות טלפונים של אנשי השב"כ לדיירי בניינים להתפנות מדירותיהם; בנוהל "הקש בגג" - טילים קטנים שמשוגרים לעבר גגות בניינים ולרחובות כדי להזהיר את יושביהם; ובשיטות תקיפה באמצעות חימושים מדויקים מאוד, שנועדו לגרום להפלת מבנים של חמאס או פגיעה במנהרות אך במינימום פגיעה באזרחים לא מעורבים.
חלק ניכר מהנפגעים האזרחיים בתוך הרצועה, כולל ילדים ונשים, הם מרקטות וטילי-נפל שמשגר חמאס ונופלים בשטח הרצועה. כשליש מסך הרקטות כושלות כך, וגם עובדה זו לא נסתרה מעיני הארגונים הבינלאומיים.
גם הפגיעה באיכות החיים ובתנאי המחיה ברצועה, חלקה הגדול נובע מהפגיעות העצמיות הללו בחוטי חשמל ובמתקני תשתית אזרחיים ברצועה. אפשר להניח שאחרי שתחדל האש חמאס יצטרך להתמודד עם מצוקה חמורה של האוכלוסייה האזרחית; אולי חמורה יותר מזו שנוצרה אחרי "צוק איתן". לכן כרגע חמאס מאותת למצרים שהוא רוצה להפסיק, אבל לישראל אין עניין להפסיק וארה"ב תומכת, ולכן אפשר להניח שהמבצע יימשך לפחות עד אמצע השבוע הבא.
