נתניהו, היום
(צילום: לע"מ )
נתניהו, גנץ וכוכבי נראו שופעי ביטחון עצמי ונחישות ואכן, במערכת הביטחון לפחות יש תחושה ברורה שמבצע "שומר החומות" מתקדם כמתוכנן, ומהצלחה להצלחה. לעת עתה, לא היו כישלונות למרות האבדות והנזק בצד הישראלי.
עד כמה שאפשר להתרשם, במערכת הביטחון אכן רוצים להמשיך במבצע עוד שתיים-שלוש יממות כדי להגיע הכי קרוב להכרעה תודעתית ופיזית של חמאס, בידיעה ברורה שתמונת ניצחון לא תהיה כאן; יחיה סינוואר ומוחמד דף לא יצאו עם דגל לבן מתוך הבונקר התת קרקעי ויתחננו להפסקת אש. אבל, הפניות שלהם למצרים ולאנשיהם בחו"ל לארגן הפסקת אש יהיו דחופות ובנוסח מיואש, ויהיה ברור שהאפקט ההרתעתי נצרב היטב. נראה שבצה"ל ובשב"כ מעריכים שאנחנו די קרובים למצב כזה, אף כי, כאמור, אנחנו עדיין לא שם.
השגת "צריבה תודעתית הרתעתית", ובכלל הישגים תודעתיים, קשה לאמוד, בהיותם מושג מופשט ואמורפי. אבל מה שמחזק את הביטחון העצמי של נתניהו ושל מערכת הביטחון הם ההישגים הפיזיים שקצר המבצע הצבאי:
- הרס חלק ניכר ממערך המנהרות ששימש את חמאס להסתתרות, והיה אמור לשמש אותו ללחימת "פגע וברח" בכוחות צה"ל הפולשים לרצועה. המנהרות האלה היו חוט השדרה האסטרטגי של חמאס והוא איבד אותן ועל הדרך גם קצר חיל האוויר הישג תודעתי, כשללוחמי חמאס יש היום דילמה אם להישאר מעל פני הקרקע ולחטוף טיל קטן, או לרדת למערך הבונקרים והמנהרות ולחטוף פצצה חודרת ביצורים של שני טונות ולהישאר לכוד או פגוע.
- השמדת רוב מערך ייצור הרקטות והטילים, באופן שלחמאס ולג'יהאד האיסלאמי לא תהיה יכולת לשקם את עצמם באמצעות ייצור עצמי במשך שנים.
מפתחים שיטה תוך כדי לחימה
ביממה האחרונה חל בלחימה הפיזית מפנה נוסף שעובד לטובת צה"ל, אבל בעיקר לטובתנו, האזרחים. מדובר ביכולת לחשוף במהירות משגרי טילים רבי-קנים שלרוב מוטמנים מתחת לפני הקרקע, ולפגוע בהם. זהו פרי פיתוח מודעיני שהתבצע תוך כדי לחימה וכבר מיושם. ואכן, היום ובלילה שעבר הושמדו כבר כ-80 משגרים כאלה, שהם המרכיב החשוב ביותר במערך התלול-מסלול של חמאס ושל הג'יהאד.
המשגרים, שחלקם הידראוליים וחלקם ידניים, יורים מטחים של רקטות וטילים מכל הגדלים והטווחים. אלו המטחים שמאתגרים את כיפת ברזל. כידוע היא מיירטת 90% מהטילים שאמורים לפגוע בשטחים בנויים או אסטרטגיים, אבל הירי של מטחים מגדיל את עשרת אחוזי הסיכוי לפגיעה. הפגיעה במשגרים התת-קרקעיים, אם צה"ל יצליח לפתח אותה לידי שיטת השמדה בספיקה גבוהה, עשויה לשלול מארגוני המחבלים את היתרון היחיד שעוד נותר בידיהם. זה חשוב לא רק למבצע הנוכחי, אלא בכלל לעתיד העימותים, כולל עם חיזבאללה וארגונים שבסוריה.
תקיפת משגרים
(צילום: דובר צה"ל)
חשוב להבהיר בעניין זה: השיטה עדיין נמצאת בשלב פיתוח תוך כדי לחימה, ועדיין לא הגיעה אפילו קרוב ליעילות מעוררת ההשתאות של כיפת ברזל. אבל ההתחלה מאוד מבטיחה, ואין ספק שזה גם משפיע על כושר הלחימה של חמאס והג'יהאד.
למה להמשיך
אנחנו אפילו לא מתקרבים למצב שבו לצה"ל ולחיל האוויר יחסרו מטרות. להיפך, הלחימה מייצרת כל הזמן מטרות שהמודיעין מאתר וחיל האוויר תוקף במעגלים קצרים. אבל קיימת במצבים כאלה, ביום השביעי ללחימה, בעיקר סכנה של הסתבכות. פצצה תועה, רקטה שלא יורטה שפגעה באזרחים רבים, פצצות מרגמה על יישובים צמודי גדר שhקטלו חיי אדם - כל אלו עלולים למחוק את אותו מצב רוח מלא ביטחון עצמי שראינו היום אצל נתניהו, גנץ וכוכבי.
הם יודעים את זה היטב, וגם מודעים להשלכות הפוליטיות שיהיו להסתבכות אפשרית. לכן, יש היום אינטרס לישראל ולצה"ל לסיים את המבצע כל עוד התמיכה הבינלאומית איתה, וכל עוד הפרות הסדר ביהודה ושומרון לא יצאו מכלל שליטה וההתפרעויות האלימות בערים המעורבות נראה שדועכות.
מצד שני, יש שיקולים לטובת המשך הלחימה לפחות עוד כמה יממות. אחד הוא הרצון של שר הביטחון גנץ ושל הרמטכ"ל כוכבי להשלים את התוכנית המדורגת, לקחת מחמאס עוד מנהרות, לוודא שהיכולות שבאמצעותן הוא מנסה להפתיע את ישראל, כמו פשיטות ימיות על אשדוד ואשקלון, כטב"מים ורחפנים מדויקים על אסדת הגז "תמר", רחפנים, ומצנחי רחיפה – כל אלו נוטרלו בחלקן הגדול. עדיין קיימת יכולת שיורית והיא עלולה להפתיע אותנו ולאפשר לחמאס לקצור הישג תודעתי.
פינוי בבניין שהופל ובו עיתונאים מסוכנויות זרות. חשש מהסתבכות
מעל הכול, יש עוד בכירים בחמאס שבשב"כ מאמינים שניתן לחסל. עד כה חוסלו ראשי מערך הייצור והפיתוח של חמאס, וארבעה מתוך שישה מפקדי החטיבות. לשם השוואה, בצוק איתן חוסלו רק שני מח"טים של חמאס. בשב"כ ובאמ"ן סבורים שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בתחום הזה.
סיבה נוספת היא שעדיין לא כל הגורמים בעולם המערבי ובזירה הצפונית השתכנעו שאכן המכה האנושה לחמאס והג'יהאד מרתיעה. לכן יש אינטרס להמשיך את הלחימה, ולכן גם נתניהו, גנץ וכוכבי פנו כמעט בתחינה אל האזרחים לשמור על הנחיות פיקוד העורף. הם החליטו כנראה להמשיך עוד שתיים-שלוש יממות, וקיבלו לכך אור ירוק מהקבינט, אבל באותה שעה גבר חששם מפני הסתבכות שעלולה לשים לאל את ההישגים הפיזיים של הלחימה.
שב"כ משנה את המשחק
גם בזירה הפנים ישראלית חל מפנה, כשהשב"כ נכנס לפעולה לעזרת המשטרה. שב"כ אמנם אינו מפטרל ברחובות הערים המעורבות, אבל בכל מקרה שניתן להגדירו כטרור - כמו ירי מנשק חם, יידוי בקבוקי התבערה, תכנון לביצוע פיגועים מסכני חיים - שב"כ יכול חוקית לפעול ולא רק להשיג מודיעין מסכל, אלא גם להביא את הפורעים הערבים והיהודים לחדר החקירות ולהוציא מהם ראיות והודאות, יכולת שהמשטרה איבדה זמנית.
לשב"כ יש גם יכולת טובה יותר מכל ארגון אחר בקהילת המודיעין לנטר את הרשתות החברתיות ולזהות איומים לפני שהם יוצאים לפועל. לכן כניסתו לצד המשטרה היא אירוע "משנה משחק" ותהיה לו כנראה השפעה מרגיעה על השטח. כבר עכשיו יש בידי שב"כ והמשטרה מאות עצורים שנחקרים לקראת הגשת כתבי אישום.
במצב כזה, אומרים הקלפנים, "כדאי לקום מהשולחן". ואכן בישראל שוקלים איך עושים את זה. מחפשים מה שמכונה "מנגנון יציאה". והכוונה היא לא לתת לחמאס לשלוט בזה, אלא שישראל היא שתכתיב חד-צדדית את סיום המערכה ולא תיתן לחמאס ולמצרים למשוך אותנו ולמסמס את ההישג כמו שעשו בצוק איתן. סיום חד צדדי הוא ללא ספק הסיום המועדף במצב הנוכחי, ועל הנושאים כמו מניעת התעצמות בעתיד והחזרת השבויים והנעדרים אפשר בהחלט יהיה לדון כשחמאס יבוא לבקש סיוע מארה"ב וממדינות אירופה להקלת המצוקה הנוראה שיש כבר ברצועה. אז תגיע שעתה של העבודה המדינית בתיאום עם בעלות בריתנו.
