המחוזי: העובדה שלאישה 100 אלף ש' לא מצדיקה שלילת מזונות זמניים
התקבל ערעור שהגישה האישה על דחיית בקשתה למזונות זמניים. השופט הבהיר כי היה צריך להביא בחשבון את טענתה שהסכום מיועד לייצוג שלה
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל לאחרונה
החלטה של בית המשפט למשפחה, שדחה בקשה של אם לשניים לקבל מבן זוגה לשעבר מזונות זמניים בטענה שהיא מחזיקה בחשבון בנק פרטי ובו 100 אלף שקל. השופט שאול שוחט החזיר את התיק לבית המשפט למשפחה.
מכיוון שיש לבית המשפט למשפחה שיקול דעת רחב בפסיקת המזונות הזמניים, רק במקרים חריגים ביותר מתערבים בתי המשפט המחוזיים בהחלטות אלה.
ככלל, אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית זכאית למזונותיה מבעלה גם בזמן שקשר הנישואין עומד בתוקפו. בירור תביעת מזונות עלול לעתים להימשך זמן רב, בפרט בנסיבות שבהן לא מדובר בסכסוך היחיד בין בני הזוג.
כדי לספק לאישה סעד זמני בזמן ההליכים, תקנות סדרי הדין מאפשרות לאישה להגיש בקשה למזונות זמניים. מדובר במעין "עזרה ראשונה" עד לבירור התביעה.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
במקרה הנוכחי נדרש בית המשפט למשפחה לבקשה למזונות זמניים של אישה שברוב שנות הנישואין לא עבדה ולא השתכרה, ובעלה היה המפרנס העיקרי, אם לא היחיד. מדובר בבני זוג שחיו ברווחה כלכלית והדבר נלמד מהמזונות הזמניים שנפסקו לקטינים (בשיעור של 11 אלף שקל, אף שהם מחלקים את זמנם באופן שווה בין שני ההורים).
בית המשפט למשפחה לא פסק לאישה מזונות זמניים כשהסיבה העיקרית לכך הייתה העובדה שהיא הודתה שברשותה חשבון בנק פרטי ובו כ-100 אלף שקל.
בבקשת רשות ערעור שהגישה האישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב טענה האישה כי את הסכום המדובר ייעדה למימון ההליך המשפטיים מול בעלה ואף הביאה לפני בית המשפט המחוזי דף חשבון עדכני ממנו עלה כי נותרו בחשבון 2,500 שקל בלבד.
השופט שוחט קיבל את הערעור. מפסק הדין עולה כי טענת האישה שלפיה היא מייעדת את הסכום למימון ההליכים המשפטיים נטענה גם לפני בית המשפט למשפחה, אך לא ניתן לה משקל כלשהו.
השופט ציין בין היתר כי "החלטת ביהמ"ש קמא מביאה למעשה לכך שהמבקשת תיאלץ לבחור בין סיפוק צרכיה השוטפים לכלכלה לבין התפשרות על ייצוגה המשפטי. מטרתו של סעד זמני הוא למנוע בדיוק דילמות מסוג זה.".
לפיכך הוא הורה על ביטול ההחלטה והנחה את בית המשפט לענייני משפחה לדון מחדש בבקשה.
פסק הדין מקדם שוויון מהותי על פני שוויון פורמאלי בין הצדדים המתדיינים. שני הצדדים אמנם שווים לפני החוק אך בשעה שהבעל הוא המפרנס העיקרי ו"בעל המאה" הוא יכול להרשות לעצמו ייצוג טוב ויקר יותר מהאישה. לכן, בנסיבות האלו, גם כשהאישה בוחרת לכלות את כל מה שיש לה בעמידה על זכויותיה ושכירת ייצוג שייתן מענה הולם, לא צריך לראות בכך מותרות או לזקוף את הדבר לחובתה.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האישה: עו"ד רות דיין-וולפנר ואח'
- ב"כ האיש: עו"ד רוברט ליכט-פטרן
- עו"ד עדי חן היא יו"ר הוועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה ומרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
