משרדי חברת פיוניר (Payoneer) באזור התעשייה של פתח־תקווה לא מזכירים אפילו ברמז את היכלי הפאר של ענקיות ההיי־טק הבינלאומיות בישראל. פה לא תמצאו מסעדת שף בכל קומה, והריהוט לא תוכנן בידי מעצב־על. חדר המנכ"לית חובבת הווינטג', קרן לוי, כמעט סגפני: "אני לא מרגישה צורך לשבת במשרד יותר מפואר. ורמת המשכורות כאן מאפשרת לאנשים לצאת בערב למסעדה מפנקת; אני לא בטוחה שצריך במהלך היום לפנק בשלוש ארוחות שף. יש תן־ביס".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פיוניר דווקא יכולה להרשות לעצמה: מדובר בענקית טכנולוגיה בקנה מידה בינלאומי ובחברת הפינטק המצליחה בעולם (והגדולה בארץ), ששוויה מוערך ב־3.3 מיליארד דולר. היא הוקמה לפני 16 שנים על ידי היזם יובל טל, ומאז פועלת מתחת לרדאר התקשורתי בשירות חמישה מיליון לקוחות מ־190 מדינות.
בשבועיים הקרובים אמור להסתיים תהליך המיזוג שלה (ובעקבותיו הנפקה) עם חברת ספאק, שתזרים לה 1.05 מיליארד דולר. 450 מיליון דולר מתוכם יחולקו בין בעלי המניות, ביניהם אחד, יזם הייטק לשעבר בשם נפתלי בנט, שהשקיע בחברה לפני כ־13 שנה כמה מאות אלפי שקלים ולפי ההערכות יגרוף עכשיו מיליוני דולרים.
קשה לתאר את חיינו כיום ללא פיוניר, שפיתחה טכנולוגיה להעברת כספים מיידית דרך האינטרנט בין עסקים מכל הסוגים, מכל העולם. היא המנוע שמאחורי העברות הכספים של אמזון, גוגל, אייר־בי־אנ־בי, Fiver, ועוד. למעשה, "חומר הגלם" של החברה הזו הוא כסף. היא אחראית למהלכים המתרחשים בשברירי שנייה מאחורי הקלעים, כאשר סכומים גדולים וקטנים עוברים ברשת בין בעלי עסקים זעירים במקומות הכי נידחים לבין ענקיות מסחר אלקטרוני במערב, וההפך. רק ב־2020 היא העבירה בדרך הזו 44 מיליארד דולר ברחבי העולם.
לוי, 47, אם לשניים מת"א, 12 שנים בחברה, היא מנכ"לית פיוניר מחקר ופיתוח ולמעשה מנהלת השלוחה הישראלית שלה, שמונה כ־1,000 עובדים מתוך כ־1,800 בכל רחבי העולם. מטה החברה אמנם ממוקם בארה"ב ויש לה מנכ"ל אמריקאי, סקוט גאליט, אבל עיקר הפעילות שלה מרוכז בארץ.
איך מגיעים מסטארט־אפ של 30 עובדים לענקית בינלאומית? מהו האגוז שהצלחתם לפצח?
"פיוניר הייתה גם חכמה וגם בת מזל לזהות בזמן את הטרנדים של המסחר האלקטרוני, שמאפשרים לקונה מארה"ב, למשל, לרכוש שירותים מבעל עסק קטן בהודו על בסיס אינטרנטי בלבד, בלי לראות ולהכיר אותו.
"תחשוב על זה: אמזון היא בעצם מתווך, ש'מפגיש' אותך עם מוכר סיני ומגשר על בעיית חוסר האמון ביניכם. כך גם אר־בי־אנ־בי: היא מתווכת בינך לבין בעל הדירה ששכרת לטיול במלדיביים. שתיהן התמודדו עם השאלה איך מעבירים כסף בעולם. במתכונת הבנקאית המסורתית זה אפשרי אבל עולה המון, כי הרבה בנקים מרוויחים בדרך, וכשהכסף כבר מגיע לחשבון שלך מישהו עוד מוריד ממנו קופון על ההמרה מדולר לשקל.
"קח לדוגמה את חברת גטי אימג'ס, בעלת מאגרי תמונות, שנוסדה בכלל כסוכנות צילום לפני 28 שנים. פתאום היא נדרשה להתמודד עם הצורך לשלם להרבה צלמים ברחבי העולם סכומים קטנים יחסית, של בין 20 ל־500 דולר, וזה היה אתגר לא פשוט. כשמשרד פרסום מעוניין לרכוש ממנה תמונת נמר של צלם מטנזניה — אם גטי לא יכולה להעביר כסף לצלם בצורה אפקטיבית, פשוט לא יהיה צילום. ואם מתכנתים מעולים מהודו לא יכלו לספק שירותים על גבי פלטפורמה לשירותי פרילנס כמו Fiver, הם לא יכלו להיות חלק מהכלכלה הגלובלית.
5 צפייה בגלריה
'''פיוניר' פתחה לאנשים מהודו, מבנגלדש, מפקיסטן, את האפשרות להתרחב מעבר למדינה שלהם''. חנות אוכל בבנגקוק
(צילום: Shutterstock)
"פיוניר פתחה לאנשים מהודו, מבנגלדש, מפקיסטן, את האפשרות למכור סחורות ומוצרים על גבי פלטפורמות אמריקאיות ולהתרחב מעבר למדינה שלהם. זה הפיצוח הגדול שעשינו: הנגשנו שווקים מתפתחים לשווקים מפותחים. אנחנו פותחים חשבונות ל־300 אלף עסקים מדי חודש, למרות שמעולם לא ראינו אותם. לשם כך יש צורך בהמון עיבוד מידע ונתונים שנאספו אצלנו, וגם בהרבה טכנולוגיה. זה לא רק להכיר אותם, זה גם לנהל סיכונים בזירות כל כך שונות, וגם לנהל שירות לקוחות".
איך זה מתבצע בפועל?
"יש שתיים־שלוש בעיות גדולות שאנחנו פותרים בהעברת כספים בין חברות. הראשונה - עצם היכולת של חברה קטנה לפתוח אצלנו חשבון. הדרך המסורתית לפתיחת חשבון בבנק היא להגיע אליו פיזית, ושם להזדהות ולעבור תהליך מורכב שדרכו הבנק לומד על הלקוח. אנחנו פיתחנו כבר ב־2009 יכולת להכיר את הלקוח, ללמוד עליו ולפתוח לו חשבון דרך האינטרנט, גם אם הוא עסק קטנטן במדינה אקזוטית. בהמשך אנחנו לומדים עליו מכל צעד שהוא עושה במערכת.
"היום עושים את זה גם אחרים: חברות כמו פייפאל והבנקים המסורתיים עצמם הם מתחרים שלנו. אבל השוק מספיק גדול. היתרון שלנו הוא בידע שנצבר לאורך 16 שנים, בפלטפורמה הרחבה שמכסה כמעט את כל התחום. למעשה, כל עסק בעולם שרוצה לפתוח את עצמו לפעילות בינלאומית מקבל דרכנו את כל מה שנדרש לשם כך.
"הבעיה השנייה שפיצחנו היא, שהעברת הכספים דרכנו בין מדינות נעשית כאילו מדובר בהעברה מקומית, בלי שיהיה צורך בסניף שלנו בכל מקום. בכלל, בשום מקום בעולם לא תראה שלט של פיוניר. אם אתה עסק בסין ורוצה את הכסף שלך, יש לנו כסף בסין; אתה לא תחכה אפילו רגע. ה'מלאי' שלנו הוא כסף, ואנחנו יודעים לנהל אותו ביותר מ־100 מטבעות בצורה שמאפשרת לעסקים גישה מהירה לכסף שלהם".
כלומר, בעיני עצמכם אתם לא רק עושים כסף, אתם גם מתקני עולם.
"אתה לא מגזים. אני תמיד אומרת שזה 'נאום המיס יוניברס' שלי בלי להיות מיס יוניברס: אנחנו מספקים יכולת לאנשים סופר־מוכשרים בהמון מדינות לממש את החלומות שלהם בלי לעזוב את המדינה. אחת היזמיות שאני אוהבת במיוחד היא אישה מאינדונזיה שהייתה רואת חשבון וכתחביב נהגה לתפור ציפיות לכריות ולמכור אותן באמזון. זה כל כך הצליח, עד שהיא הקימה מפעל".
5 צפייה בגלריה
''ה'מלאי' שלנו הוא כסף, ואנחנו יודעים לנהל אותו ביותר ממאה מטבעות''. מרכז שירות לקוחות 'פיוניר'
(צילום: אוראל כהן)
פיוניר היא עוף קצת מוזר בין חברות ההייטק בישראל גם בשל עקרונות הניהול הייחודיים שלה. רשימה חלקית: עובדים מקיימים ראיונות קבלה למועמדים שאמורים לנהל אותם; מנהל בכיר גם משמש כ"אחראי גלובלי" לענייני הקהילה הגאה בחברה; ולקינוח, פיוניר גם לא מאמינה ב"רילוקיישן" — שיגור של עובדים לשהייה ממושכת בחו"ל בשלוחה של החברה.
לוי: "הגישה הניהולית שלנו הייתה תמיד למנות בכל שלוחה מנהל מקומי. לא רק כי הוא מבין טוב יותר את האתגרים של עסקים קטנים במדינה שלו, אלא כי אנחנו מאמינים שיש ערך אמיתי בגיוון; שחשוב שאנשים שיושבים בהנהלה הגלובלית ישקפו עמדות ותרבויות ממקומות שונים. לא בגלל שזה מקובל היום, אלא כי זה מביא ערך אמיתי; זה גם מעיד על אמון שאתה נותן באנשים. אנחנו כמו או"ם קטן.
"מצד שני, אין לנו מדיניות של אפליה מתקנת, גם לא לנשים: אנחנו מגייסים את אלה שהכי מתאימים לתפקיד ובדרך כלל גם מונעים על ידי סולם ערכים דומה לשלנו".
שנת הקורונה הייתה בוננזה אמיתית לעולם הפינטק.
"הקורונה המריצה הרבה תהליכים, שבלעדיה היו לוקחים 15־10 שנים. פתאום לא היו חנויות, פתאום לא הייתה גישה לכל מקום. רוב הפעילות של הקמעונאים המסורתיים הפכה אינטרנטית. חברות כמונו- שנותנות שירותים שלא דורשים נוכחות פיזית, כמו מסחר אלקטרוני, תכנות, תרגום וכדומה - פרחו. כך גם עסקים שנאלצו להיפרד מעובדים ולצמצם בעלויות. לא נחזור לאחור, אבל אני מניחה שעכשיו יבוא תיקון מסוים".
ההייטק הישראלי ערוך ומוכן לדעתך לעידן הפינטק?
"בהחלט. התחום צבר תאוצה מרשימה בשנים האחרונות. ברגע שהבנקים הגדולים בעולם פותחים אקסלורטורים בישראל ואת מרכזי החדשנות שלהם - אתה מבין שאנחנו שם. הרבה חדשנות מגיעה גם מהבנקים הישראליים. יחסית לגודל המדינה, אנחנו רואים הרבה צמיחה בתחום".
דוח רשות החדשנות מהשבוע שב ומדגיש את בעיית המחסור הכרוני בעובדים בהייטק.
"בהחלט חסרים לנו אנשי פיתוח ואנשי מוצר. אם היו יותר, הייתי מגייסת בשמחה".
את הפכת ליזמת כבר בגיל 23. יזמות זו תכונה שנולדים איתה? שאפשר לטפח?
"קצת משניהם. זה שילוב של הרבה סקרנות, רעב, מוטיבציה, ורצון לעשות משהו משמעותי. מבחינתי זו הייתה הרפתקאה של גיל צעיר: קהילת ההון סיכון צמחה ופתאום נוצרה איזושהי הזדמנות, וקפצתי על הרכבת עם שני חברים טובים. אני חושבת שבכל החלטה שקיבלתי בקריירה היה מרכיב של אינטואיציה או סקרנות.
"בכלל, בישראל אנחנו מוכנים לקחת סיכונים, מאוד יצירתיים, פותרי בעיות. בעולם מוקסמים מזה. אבל אני חייבת לומר, שזה קרדיט שלא מגיע רק לישראלים. מדהים לראות איך יזמים בכל העולם מאוד דומים. אני פוגשת אנשים בהודו ובסין שנדרשים מגיל מאוד צעיר לפרוץ ממעגל חברתי נמוך או מקסטה מסוימת, יש לנו המון ללמוד גם מאחרים".
לוי, עם משקפיים עבות־מסגרת שהפכו לסמלה המסחרי, לא עונה לשבלונה האופיינית של גאון הייטק בוגר 8200. אמה הייתה מורה לפסנתר ובעלת גלריה לאמנות. כילדה היא חלמה בכלל להיות רקדנית והייתה בצופים. בצבא שירתה כמש"קית חינוך בשריון ואת התואר הראשון שלה עשתה במזרחנות ובמדעי המדינה. רק בתואר השני החלה להתקרב לתחום — מינהל עסקים.
מה לך ולהייטק?
"אני באמת לא מגדירה את עצמי כאשת הייטק. וחוץ מזה, במקביל לזה שחלמתי להיות רקדנית, חלמתי גם לנהל מפעל. גם בצופים וגם בצבא רציתי תמיד לעבוד עם אנשים. בתעשיית התשלומים, חוץ מהייטק, יש משהו שהוא כל כך מורכב, שזה לא יכול להיות מופע של איש אחד".
כשעבדת בחברת "סאיוטה", תחת ניהולו של נפתלי בנט, היית בכלל פעילה חברתית, אפילו פוליטית, כמו שלושת היזמים של החברה.
"חשוב להגיד שכל הפעילות הזו הייתה תמיד התנדבותית. עוד לפני שהערכים שלי מגדירים אותי כאשת הייטק, הם מגדירים אותי כאדם. כיום אני מתנדבת בעמותות שעוזרות לקדם נשים במעגלים שונים, ואני לא יכולה בלי זה".
ערכים? תסתכלי סביבך על מנהלים בהייטק. אתם לא מנהלים מרדף בלתי פוסק אחרי העושר?
"אני חושבת שאתה טועה. זה מרדף אחרי מימוש עצמי, אחרי הצורך לממש את היכולות שלנו. יש היום המון מסגרות שאנשי הייטק פועלים בהן בהתנדבות כדי לשנות, להשפיע, לשפר דברים שקורים בארץ. אלה אנשים שגרים פה, שמגדלים כאן את ילדיהם, שאכפת להם. הם לא רודפים אחרי הכסף, הם אוהבים את העשייה".
את נפתלי בנט הכירה קרן לוי כשהחברה בה עבדה, אפלטיקס, נסגרה, ובנט, שהיה מנכ"ל המתחרה סאיוטה, משך אותה לעבוד אצלו, תחילה כמנהלת קשרי לקוחות ובהמשך כסמנכ"לית פיתוח עסקי. את ראיון הקבלה עברה אצל מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, כיום מנכ"לית מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. סאיוטה, שסיפקה פתרונות סייבר לחברות פיננסיות, נמכרה בסוף 2005 לחברת אבטחת המידע האמריקאית RSA תמורת 145 מיליון דולר.
לוי: "הייתה שם חבורת יזמים מדהימה. מיכל צור־שלו, בן אנוש וליאור גולן הם אנשים אידיאולוגים, מיוחדים, מוכשרים. למרות שכל אחד מהם בא מעולם אחר לגמרי הייתה ביניהם חברות אמיצה, מה שהשפיע מאוד על אופי החברה".
ראש הממשלה חייב לך את מיליוני השקלים שיעשה עכשיו בהנפקה שלכם?
"אני חייבת לו. אחרי מכירת 'סאיוטה' הוא הכיר לי את היזם והמייסד של פיוניר, יובל טל. פגשתי אותו יום אחרי שחזרתי מחופשת הלידה של בתי הבכורה, מה שהביא אותי לכאן".
אני מנחש שאידיאולוגית אתם רחוקים, אבל מה דעתך עליו כמנהל?
"הלב שלו במקום הנכון. נפתלי הוא מנהל שנותן הרבה אמון באנשים שלו. ביצועיסט ממדרגה ראשונה. אני זוכרת שהיה לנו פעם משבר מאוד גדול בסאיוטה. זה היה יום שישי אחה"צ והשבת הייתה בפתח. בנקודה מסוימת הוא אמר לי פתאום 'בהצלחה, אני סומך עלייך לגמרי, נדבר במוצ"ש', והלך. זוהי העצמה אמיתית, וזה מאוד משקף אותו. הוא יודע להביא אנשים טובים, הוא יודע לתת בהם אמון, והוא ביצועיסט. מתכנן ומבצע. איש מאוד ערכי שמביא את הערכים שלו לעבודה".
איך למדת על זה?
"אתה רואה איזו דינמיקה האיש יוצר עם סביבתו, איזו תרבות ארגונית הוא מצמיח, איזו דינמיקה הוא מקדם בין העובדים בחברה".
בעצם, הסיטואציה שהוא נמצא בה עכשיו דומה מאוד לסיטואציה שאת רואה כאידיאל: הוא מנצח על תזמורת המורכבת מכלי נגינה שונים מאוד. את רגועה?
"לגמרי. אני חושבת שמה שמאחד אותו כרגע עם כל שותפיו לממשלה, זה שהוא מאוד אוהב את המדינה. ואני מקווה שכל השונויות האלה יצליחו להתבטא על שולחן אחד. אני בטוחה ביכולת שלו להיות מגשר בנקודה ההיסטורית הזו. הוא גדל בסביבה גלובלית".
דוח מרכז החדשנות מצביע על ירידה במספר הסטארטאפים שנפתחים מדי שנה, ובמקביל על ירידה בפתיחת מרכזים של חברות הענק הבינלאומיות בארץ. אם ראש הממשלה יקרא לך ויבקש את עצתך לקידום התחום ששניכם באים ממנו, מה תגידי לו?
"השקעה גדולה במערכת החינוך. אני מאמינה גדולה בחינוך ובשילוב. חינוך — לאו דווקא חינוך טכנולוגי, גם שפות ופילוסופיה. ושילוב של כמה שיותר מגזרים במערכת, שמתאימה את עצמה לעולם המתחדש.
"תמיד שמענו רק על צ'ק־פוינט או טבע. אבל בשנים האחרונות הפכנו מ'סטארט־אפ ניישן' למדינה שיודעת לגדל גם חברות גדולות, שיכולות להפוך למותג גדול עולמי ולא רק לעשות סיבוב מהיר ולברוח. חלמנו על זה שנים. זה דורש יכולות אחרות. היכולת של ישראל לפתח אנשים שיידעו לנהל חברות גלובליות משמעותיות תלויה ביכולת שלנו להעמיק גם במקצועות אחרים".
פורסם לראשונה: 07:00, 18.06.21
