בימים האחרונים הונח לפני בכירים בישראל ובממשל האמריקאי מסמך שכתבו שלושה מבכירי מערכת הביטחון לשעבר, האלוף (מיל') אהרן זאבי־פרקש שהיה עוזר ראש אג"ת וראש אמ"ן, גדעון פרנק, לשעבר מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, והפרופ' אריאל (אלי) לויטה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה.
כתבות נוספות למנויים:
במסמך שנחתם ב־25 במאי ופורסם ב”הארץ”, נכללו אזהרות והתרעות חריפות כלפי שני הממשלים. כלפי האמריקני, שההסכם שהוא עומד לחתום עם איראן הוא הסכם שלידו זה המקורי מ־2015 עוד נראה כבטוח יחסית עבור ישראל, וכלפי ממשלת ישראל, כי עליה לשנות באופן דרמטי את המדיניות שהכתיב נתניהו ולנסות להשפיע כמה שניתן על ההסכם המתגבש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
שלושתכם נחשבים אנשי הממסד וכולכם גם חברים בוועדות ובפורומים מייעצים שונים של מערכת הביטחון. מה גרם לכם לכתוב משהו כל כך ביקורתי וחריף נגד המדיניות הישראלית?
"זו פעם ראשונה שאני חבר בצוות שחיבר מסמך כזה, אבל נדמה לי שכולנו הרגשנו שאין ברירה. שאנחנו ממש בדקה התשעים, שזה עניין של ימים, אולי שבועות ספורים עד שייחתם מסמך בעל משמעות דרמטית לביטחונה של מדינת ישראל – בלי שאנחנו מנסים אפילו להשפיע עליו.
"המסמך גובש אחרי הבחירות האחרונות, כשראינו שאין הכרעה פוליטית ונתניהו ממשיך במדיניות בה הוא אוסר כל מגע ושיחות בנושא ההסכם המתגבש עם האמריקאים ועם שלוש המדינות האירופאיות החתומות עליו - גרמניה, צרפת ובריטניה.
"בלי לנקוב בזהות האומרים, אבל אחד הדברים שהניע אותנו הייתה הידיעה הפוזיטיבית כי יש גורמים בכירים ביותר בשלוש המדינות האירופאיות ובארה"ב שלא מבינים את שתיקתה של ישראל. איך יכול להיות שמתגבש הסכם, או לכל הפחות מתגבשת חזרה להסכם של 2015, בנושא שאנחנו אומרים שהוא האיום המרכזי לביטחונה של ישראל וקולנו כלל לא נשמע".
אבל הדיאלוג של הקהילה הבינלאומית עם איראן בניסיון לפתור את סוגיית הגרעין בדרכים דיפלומטיות מתנהל כבר שני עשורים, די בעצלתיים. מה כל כך דחוף וקריטי?
"הבנו שיש התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין ושאמריקה נחושה להגיע להסכם חדש במקום ה־JCPOA המקורי (הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית), ואפילו במחיר שיהיה הסכם מופחת – הסרה של פחות סנקציות תמורת חזרה איראנית לנקודה בזמן שהיא מתקדמת יותר מזו של חתימת ההסכם ב־2015".
אז אולי זה לא כל כך גרוע. הסנקציות פוגעות באיראנים מאוד.
"זה גרוע מאוד. בהסכם הישן למשל היה ניתן להמשיך את המחקר על הצנטריפוגות והאיראנים אכן המשיכו. במקביל, הם התקינו חלק מהן והפעילו אותן ומעשירים בעזרתן אורניום. הצנטריפוגות הללו הן פי שלושה עד חמישה יותר מהירות. אם בהסכם החדש ארצות־הברית תאפשר לאיראן לעצור בנקודה הזו, כלומר לא לחזור למצב בו הייתה ערב ההסכם, הרי כל תפיסת ההתרעה שתהיה לנו, שנדע מתי הם מחליטים להפסיק את הפיקוח הבינלאומי ולרוץ קדימה, קורסת.
4 צפייה בגלריה
איראן מציגה ל ראווה ב 10 אפריל 2021 דור חדש של צנטריפוגות ש נחנך ב מתקן ב נתנז חסן רוחאני
(צילום: רויטרס)
"הבקרה והפיקוח של יכולת העשרת האורניום נקבעת לפי מה שמכונה Break out time – הזמן שייקח לאיראן להשלים את ההליך ולאגור אורניום מועשר בדרגה צבאית. בהסכם המקורי דיברו על זמן של שנה, אבל עם הצנטריפוגות החדשות, שיאושרו כחלק מההסכם המופחת עם ארה"ב, זה יהיה לרדת לשלושה־ארבעה חודשים. מדובר בהבדל עצום. וגם אם יוחלט שאסור להשתמש בהן, יש ויכוח משמעותי האם הן יישארו במקום ורק ישימו עליהן סוגר, כדי לוודא שלא משתמשים בהן, או שמפרקים אותן ומוציאים אותן מאיראן.
"האבסורד הוא שכרגע דווקא מדינות אירופה נוקטות בקו קשוח יותר כלפי האיראנים ומתנגדות לשימוש בצנטריפוגות החדשות".
עיקר הויכוח המודיעיני בין ישראל וארצות־הברית הוא בעניין קבוצת הנשק – המערך הטכנולוגי והמדעי הסודי שאיראן גם היום מכחישה את קיומו ואשר עוסק בפיתוח ראש הנפץ עצמו. ישראל אומרת שהיא פעילה, ואילו האמריקאים טוענים שסיימה את עבודתה ב־2003 והנושא לא רלוונטי.
"הנושא מאוד רלוונטי. אף אחד לדעתי חוץ מהאיראנים לא יודעים עד כמה הקבוצה הזו התקדמה מאז 2003, שעד לאותה תקופה יש לנו את ארכיון הגרעין שהובא לארץ. יש מידע מודיעיני חשוב על פיו מדענים מקבוצת הנשק כנראה ממשיכים לעבוד באוניברסיטאות באיראן, זאת תחת מסווה של מחקר אקדמי. אם יש משהו שהם משקיעים את המשאבים הכי גדולים שלהם כדי להשאיר אותו סודי, זו קבוצת הנשק הזו.
"ובנושא הזה, לרבות ארבעה מתקנים של קבוצת הנשק שזוהו מתוך מסמכי הארכיון ואשר סבא"א מצאה בשניים מהם לפחות שאריות של חומר רדיואקטיבי, האיראנים דורשים שהם יימחקו בכלל מההסכם. כלומר, שהוא יחול מעכשיו והלאה. לשכוח ולשים בצד את קבוצת הנשק זו סכנה חמורה ביותר והתעלמות מהחלק הכי חשוב בפיתוח הגרעיני הצבאי שם.
"עניין נוסף הוא שבהסכם המתגבש אין כל נגיעה משמעותית בפיתוח טילי קרקע־קרקע שיכולים לשאת את הפצצה וכמובן – תאריך התפוגה של ההסכם הזה בעוד עשר שנים – ואם המשטר שם לא ייקרוס, מה אז? הם יוכלו לחזור להעשרה מלאה?"
אז זה אומר שההסכם הישן היה רע וזה שמתגבש רע אפילו עוד יותר. עד כאן – נתניהו צודק. אז מה הטענה כלפיו?
"אם לא נדבר עכשיו הם יגידו אחר כך, ובצדק: 'הייתה לכם הזדמנות להשפיע, לא ניצלתם אותה, אז עכשיו תשתקו. לא שלחתם את הפקידים הבכירים, לא שלחתם מומחים. עשינו הכי טוב שאפשר גם בשבילכם'.
"ישראל היא לא חלק מההסכם הזה ולא מחויבת לו, אבל חובתנו להביע את עמדתנו כדי לנסות ולשנות לפחות חלק מהסעיפים היותר בעייתיים שם. כל זה לא אומר שאנחנו תומכים בו. אני מבקש להדגיש – ההסכם הוא רע והלוואי והיה נחתם ב־2015 או כיום הסכם אחר לחלוטין. אבל רק בדיאלוג עם האמריקאים והאירופאים נוכל לנסות ולשנות וגם להציע להם לגדר את היום שאחרי ההסכם. אם איראן תפר אותו, מה יהיו הקווים האדומים? איך נגדיר מדינת סף ונבין אם איראן בדרך לשם או נמצאת שם?
"המדיניות של נתניהו מעמידה את הממשלה של בנט בעמדה נחותה כבר מנאומו במליאת הכנסת מיד אחרי השבעת ראש הממשלה החדש. בהתנהלות הזו של 'שופוני יא נאס', תראו אותי, אני, איך עמדתי בפני המעצמות והתנגדתי להסכם, הוא בעצם מנסה לכלוא את בנט שאם הוא ינסה להשפיע על ההסכם, הוא ייכשל בתפקידו.
"אבל בפועל זה בדיוק הפוך – נתניהו לא עצר את ההתגרענות של איראן, לא מנע את ההסכם של 2015, לא השפיע עליו לטובתנו בגלל הלעומתיות מול ארצות־הברית, וגם לא היה מצליח להשפיע על ההסכם החדש לו נותר בתפקידו.
"אם נתבונן באופן מפוכח במה שנתניהו דיבר ובמה שהוא עשה, פומבית וחשאית בנושא הגרעין האיראני, הרי הוא נכשל כישלון חרוץ בלמנוע מאיראן את תוכנית הגרעין שלה. בהתנהלות אחרת ניתן היה להרוויח מספר שנים בהן אפשר לפעול עם ארה"ב והאירופאים לשיפור ההסכם והארכתו. אפילו היום יש זמן לפעול עד 2031. שלא לדבר על הימנעות מהסכסוך הקשה עם הממשל האמריקאי".
ונתניהו ואנשיו לא הבינו את כל זאת?
"לצערי לא התעסקו פה בשום נושא באופן רציני. לא הייתה התבוננות אסטרטגית ארוכת טווח, שלא לדבר על כך שבשנתיים האחרונות לא הייתה פה ממשלה מתפקדת. האמריקאים רוצים הסכם מיידי. בניגוד למה שנראה, הזמן לא עובד לטובתנו. כל יום שהצנטריפוגות מסתובבות שם, ולא חתומים על הסכם שכולל גם לפחות חלק מהביטחונות שאנחנו צריכים – הוא רע מאוד".
נדמה שנתניהו לא רצה שהישראלים ינהלו משא ומתן על הסכם הגרעין מחשש שזה דווקא יצליח קצת. שהאמריקאים ישנו כמה סעיפים אבל אז ייראו בישראל מחויבת להסכם, מה שיצמצם את חופש הפעולה שלה לפגוע בפרויקט הגרעין אם תרצה, וכפי שדווח שעשתה בשנים האחרונות.
"האמריקאים ב־JCPOA מתחייבים שלא לפעול נגד פרויקט הגרעין של איראן. להתחייבות הזו יש משמעות גדולה גם עבורנו. חייבים להיכנס איתם עכשיו לדיאלוג אינטימי ובו נדון בקווים האדומים שאם איראן תעבור אותם, האמריקאים אפילו אם יעמדו בהתחייבות שלהם יכולים לקבל בהבנה פעולות שלנו נגד האיראנים".
ואתה באמת חושב שישראל תוכל להשפיע? הרי הם, כדבריך, כל כך רוצים לחתום.
"אני לא בטוח שנותר זמן רב לכך, אבל אין לי ספק שנוכל להשפיע. כשהייתי ראש אמ"ן ב־2003 התקשר אליי בדחיפות ראש הממשלה דאז שרון. הוא אמר לי שנמצא אצלו ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, שטוען בלהט שאין לאיראן פרויקט גרעין צבאי ושאני מתבקש להגיע למלון המלך דוד בירושלים לתדרך אותו למה ההפך הוא הנכון.
"הגעתי לשם. ברלוסקוני היה קצר ולא נראה שזה ממש חשוב לו. 'גנרל, יש לך רבע שעה', אמר לי. ישבנו שעה וחצי, הראיתי לו את כל החומר המודיעיני שהיה בידנו אז, כולל צילומי לווין. הוא השתכנע ושינה את מדיניותה של איטליה בעניין. כשראה שזה הצליח, שרון שלח אותו לסיבוב בגרמניה, צרפת, בריטניה ובעוד מדינות, לחלקו הצטרף מאיר דגן שזה אך מונה לראשות המוסד. ולדברים הייתה השפעה גדולה שאנחנו רואים אותה עד עכשיו במדיניות היותר קשוחה של אירופה. אפשר לעשות את הדברים האלה. זה נותן לך את הלגיטימציה".
ומה אתה מצפה מהממשלה החדשה?
"המינוי של הממשלה החדשה מעניק הזדמנות ייחודית לשנות את כל זה. צריכים לגבש תוכנית אסטרטגית עם צוות פעולה בכיר שיכול לפעול בכל מגוון הערוצים ולנסות להשפיע. כך למשל, לנסות ולתקן את הנזק שנתניהו גרם ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית על מנת שנוכל להיעזר בידידות המסורתית איתם גם אל מול האיום האיראני.
"הביקור של הרמטכ"ל השבוע הוא קריטי ואני מקווה שיצא עם הנחיות ברורות בעניין, הוא וראש חטיבת המחקר שלקח איתו. זו ההזדמנות שלנו. לבנט יש הזדמנות לגבש מדיניות נדרשת שונה מול איום כל כך קריטי לביטחון ישראל. מנהיג חדש יכול לפתוח דף חדש".
