המשא ומתן בעניין חזרת ארצות הברית ואיראן להסכם הגרעין משנת 2015 למעשה הסתיים. אחרי סבב המשא ומתן השישי של השיחות בווינה סוכמו כמעט כל הפרטים המאפשרים לארה"ב ולאיראן להודיע על חזרתן להסכם שנחתם ב-2015 בין איראן לארה"ב, רוסיה סין, צרפת גרמניה ובריטניה. על פי ההסכם שהתגבש תסיר ארה"ב את מרבית הסנקציות הנשכניות שהטיל הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על ייצוא הנפט האיראני, ואילו איראן תחזור לציית לדרישות המקוריות של ההסכם המגבילות את כמות האורניום שהיא מעשירה ומחזיקה במלאי.
מה שמונע כעת חתימה על ההסכם, לדברי מקורות אמריקניים, הן שתי דרישות: האחת איראנית, שהאמריקנים טוענים שאינם יכולים להיענות לה, ואחת אמריקנית - שטהרן אינה מוכנה לקבל.
מזכיר המדינה בלינקן מתייחס להסכם הגרעין בביקורו בישראל לפני חודש
(צילום: רויטרס)
האיראנים דורשים התחייבות בכתב מממשל ביידן שארה"ב לא תפר בעתיד את הסכם הגרעין אחרי שתחזור אליו, עד שיפוג תוקפו ב-2030. משמעות הדרישה האיראנית היא שנשיא ארה"ב - אף נשיא - לא יוכל לפרוש מההסכם כפי שעשה הנשיא טראמפ. נציגי ארה"ב במשא ומתן בווינה מסבירים לאיראנים שאינם יכולים לתת התחייבות כזאת מפני שההסכם המקורי אינו אמנה בין לאומית שאושררה על ידי שני שלישים מהסנאט כפי שמחייב החוק האמריקני. גם להסכם הגרעין המקורי עם המעצמות אין תוקף של אמנה, אלא הוא הסכם ביצועי שחתם עליו הנשיא אובמה מתוקף סמכותו כראש הרשות המבצעת. יתרה מזאת, גם אם הנשיא ביידן ירצה לתת להסכם המחודש עם האיראנים ועם המעצמות האחרות תוקף של אמנה, הוא יצטרך לקבל אישור משני שליש מחברי הסנאט, שבו יש לדמוקרטים כעת יתרון זעום של קול אחד.
למרות הסבריהם של נציגי ארה"ב, האיראנים לא נסוגים מדרישתם, כנראה בהוראת המנהיג העליון חמינאי. הם טוענים שפרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין המקורי מחייבת אותם לקבל ערבות מוצקה מארה"ב שמעשה כזה לא יחזור על עצמו על ידי נשיא עתידי. תוקפו של ההסכם המקורי שנחתם ביולי 2015 יפוג בעוד תשע שנים, כלומר ישנה אפשרות שטראמפ או נשיא רפובליקני אחר יעלה לשלטון וירצה לפרוש שוב מההסכם ולהטיל את הסנקציות על איראן. נציגי ארה"ב במשא ומתן בווינה לא רואים דרך חוקית למלא את הדרישה האיראנית הזו וטוענים שהאיראנים צריכים להתגמש אם הם רוצים בחזרת ארה"ב להסכם.
3 צפייה בגלריה
האמריקנים מקווים לסתום את הפרצות בהסכם המקורי. בית המלון בווינה שבו התקיימו שיחות הגרעין
(צילום: רויטרס)
אבל גם לאמריקנים יש דרישה עקרונית שאינם מוכנים לוותר עליה. נציגי ביידן למשא ומתן דורשים שהאיראנים יתחייבו בכתב שמיד עם החזרה להסכם הגרעין המקורי יסכים משטר האייתולות לפתוח ללא שהות במשא ומתן על הסכם גרעין נוסף שיהיה המשך משופר ומתוקן של ההסכם המקורי. כלומר הסכם חדש שיקיף נושאים רבים יותר ואשר יהיה ארוך טווח יותר מההסכם המקורי. מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, אמר בראיונות שנתן לאחרונה לכלי תקשורת כי הוא רוצה מיד אחרי חתימת ההבנות על חזרת ארה"ב להסכם הגרעין מ-2015 להיכנס למשא ומתן על הסכם, שיהיה "ארוך וחזק" יותר מההסכם המקורי.
האמריקנים מקווים באמצעות הסכם המשך כזה לסתום את הפרצות והליקויים שהיו בהסכם הגרעין שחתמו הנשיא אובמה ונציגי המעצמות עם איראן ב-2015. ארה"ב רוצה שהסכם ההמשך יכלול הסכמות בנושאים כמו הגבלת פיתוח וייצור טילים באיראן והפסקת החתרנות האזורית של איראן, שכלל לא נזכרו בהסכם הגרעין המקורי. האיראנים מסרבים בתוקף לדרישה זו. שני נושאים אלה מעכבים כרגע את חזרת ארה"ב ואיראן להסכם הגרעין המקורי. מה שיכול לפרוץ את המבוי הסתום הזה בשיחות וינה הן אך ורק החלטות עקרוניות של שני המנהיגים: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.
מומחים בישראל ובארה"ב מעריכים כי גם אם ייחתם בווינה הסכם שיחזיר את איראן להגבלות הסכם הגרעין המקורי, הוא למעשה ייטה את הכף לטובת איראן מכיוון שהיא צברה בינתיים ידע ויכולות שמאפשרים לה להפוך למדינה סף גרעינית בתוך שלושה עד ארבעה חודשים, במקום שנה כפי שהיה תחת הסכם הגרעין המקורי. מדינה סף גרעינית פירושו של דבר שלאיראן יהיה מספיק אורניום מועשר לייצר כמה ראשי נפץ גרעיניים בתוך חודשים, אולי אפילו שבועות ספורים.
במערב לא ידוע כרגע על תוכנית נשק פעילה באיראן, כלומר על מאמץ להפוך מתקן נפץ גרעיני גולמי לראש קרב שהוא נשק גרעיני. לשם כך צריך למזער את ליבת הפצצה ולבנות סביבה מנגנון ניפוץ מדויק מאוד ולאיראנים, עד כמה שידוע כיום לגורמי מודיעין במערב, אין כעת יכולת כזו. טהרן בכלל מכחישה שהיא מנסה לייצר נשק גרעיני. בעניין זה קיימת מחלוקת בין ארה"ב לבין ישראל. בארה"ב טוענים שהאיראנים הפסיקו לפתח מנגנון נפץ לראש קרב גרעיני עוד ב-2003, וכי יש להם רק תוכניות סיניות ישנות שקיבלו ממדען הגרעין הפקיסטני עבד אל קדיר חאן. בישראל טוענים שאמנם אין הוכחות מודיעיניות חד משמעיות שלאיראן יש 'קבוצת נשק' פעילה, אבל סביר להניח ויש סימנים מובהקים, שקבוצת נשק כזו פועלת במסתור במקומות שונים באיראן.
מכל הנתונים האלו עולה בבירור שבכירי מערכת הביטחון לשעבר שפרסמו דו"ח אזהרה איחרו את המועד. איראן כבר צברה כמות של אורניום מועשר וידע טכנולוגי שמקרבת אותה מאוד למעמד של מדינה סף גרעינית, וההסכם על חזרת ארה"ב להסכם הגרעין המקורי גם הוא כבר הושלם וטעון למעשה אישור שני המנהיגים שרוצים בו מאוד. לכן לא ברור למה חיכו שלושת המומחים, בהם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל') זאבי פרקש וראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל, גדעון פרנק עד שבוע שעבר לפני שפרסמו את הדוח המתריע שכתבו. אם העדיפו להמתין עד שנתניהו יחדל להיות ראש ממשלה הם עשו טעות חמורה, מכיוון שסגרו את הדלת רק אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.
