דרש מגרושתו: יש להחזיר 200 אלף ש' לאחותי

במסגרת הליך הפרידה בין בני הזוג טען הבעל שסכומים שקיבלו במהלך נישואיהם היוו הלוואה למטרות שיפוץ הבית. ביהמ"ש קבע: זו הייתה מתנה

עו"ד אייל גונן | פסקדיןפורסם: 24.06.21 , 10:19

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני זוג בהליכי גירושין, וקיבל את עמדת האישה שלפיה כספים שקיבלו מהאחות של הבעל במהלך נישואיהם מהווים מתנה ואין חובה להחזיר אותם.

בני הזוג התגרשו ב-2018 ובמסגרת ההליך הגישה האישה תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים של השניים ולאיזון משאבים. בכתב ההגנה טען בעלה שבמסגרת איזון המשאבים יש להתחשב בחוב משותף של הצדדים בסך 200 אלף שקל עקב הלוואה שלקחו מאחותו.

כטענה חלופית הוא הוסיף שככל שייקבע שמדובר בכסף שניתן להם במתנה, הרי שהמתנה הייתה מותנית בכך שימשיכו לחיות יחד כזוג. עוד נטען כי חזקת המתנה שלפיה כסף שמועבר בין הורים לילדים ייחשב כמתנה בשל יחסי הקרבה ביניהם לא חלה כשמדובר בהעברה בין אחים, וממילא היחסים בין אחותו לגרושתו לא היו כה קרובים.

אילוסטרציה: הלוואה (צילום: shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הבעל צירף תצהיר של אחותו שבו היא טוענת שמדובר בהלוואה, והוסיף כי מאחר שהתובעת מודה בקבלת הכספים, הנטל להוכיח שלא מדובר בהלוואה מוטל עליה.

האישה טענה מנגד שהכספים שהוענקו לצדדים במתנה כדי שיוכלו לשפץ את דירתם ולא יאלצו לעבור דירה ולהתרחק מהאחות שגרה בסמוך. היא צירפה תמליל של שיחה שלה עם האחות, שממנו עולה לטענתה שהאחות הודתה שמדובר במתנה.

לדבריה, מערכת היחסים בין בני הזוג לאחות הייתה קרובה מאוד. היא נתנה להם את הכספים לפני יותר מ-12 שנים ומעולם לא דרשה את השבתם עד להתערערות היחסים בין בני הזוג.

השופטת פאני גילת כהן קבעה שבנסיבות מקרה זה יש להחיל את חזקת המתנה. היא שוכנעה שמערכת היחסים בין הצדדים והאחות הייתה קרובה מאוד והאחות ראתה בילדיהם של בני הזוג כילדיה ונהגה לסייע להם לאורך השנים. הדבר מקבל חיזוק בכך שהכספים ניתנו לצורך הלוואה לשיפוץ ביתם של בני הזוג וילדיהם, כדי שלא יצטרכו לעבור דירה ובכך יוכלו להמשיך להתגורר בסמוך אליה.

היא הוסיפה כי התרשמה שגרסת האישה מהימנה, לעומת הבעל שהציג גרסאות סותרות באשר לסיבות למתן ההלוואה והמועדים והנסיבות בהם על הצדדים לפרוע אותה.

כמו כן, לא נערך בין הצדדים הסכם הלוואה בכתב, הבעל לא הביא אף ראייה אחרת לכך שמדובר בהלוואה, ואי אפשר להתעלם מזה שהאחות לא תבעה החזר במשך שנים עד לפירוק הנישואים.

לבסוף דחתה השופטת את טענתו החלופית של הבעל שלפיה מדובר במתנה על תנאי, מאחר שמדובר בטענה עובדתית שסותרת את טענתו שמדובר בהלוואה. לפיכך נקבע כי הכספים ניתנו לצדדים במתנה ולא מדובר בחוב משותף. הבעל חויב בהוצאות האישה בסך 10,000 שקל.