פולקסווגן טרנספורטר היה אמור היה להיות רכב מסחרי, שימושי, יעיל. בלי יותר מדי גינונים, צבעים או זוהר, רחמנא ליצלן. הגרמנים התייחסו אליו ברצינות, כמו שהם נוהגים לגבי כמעט כל דבר, ודאי בכלי תחבורה - מאופנועים דרך משאיות ועד לצוללות. אבל הפעם יצא להם משהו שונה. כן, יעיל ושימושי, אבל עם המון אופי וכריזמה. והקהל - בכל מקום בעולם - לא פספס את האיכות הנדירה הזאת והמציא לו שמות חיבה לרוב: בולי, קומבי ומיקרובוס הם רק רשימה חלקית. האמת? בצדק. כי מדובר באגדה מוטורית יוצאת דופן, מהגדולות והחשובות ובוודאי המוצלחות ומצליחות בהיסטוריה של תעשיית רכב.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לא רק בגלל ותק על הכביש של יותר משבעה עשורים - יותר מכל דגם אחר בתעשייה - או מכיוון שייצרו ממנו יותר מ-13 מיליון יחידות. גם לא בגלל שסייע רבות לשיקום כלכלת אירופה בכלל וגרמניה בפרט לאחר מלחמת העולם השנייה, או בעקבות הפיכתו לרכב הרשמי של דור "ילדי הפרחים" בצפון אמריקה של שנות ה-70. אלא מכיוון שמדובר ברכב רב-יכולת, כלי עבודה סופר-יעיל באמצע השבוע, ומכונת חוויות לטיולים משפחתיים בסוף השבוע. רכב שכמעט לכל אחד יש אנקדוטה כלשהי שקשורה בו. כעת, כשהוא עומד בפני סדרת שינויים דרמטית - אולי הקיצונית ביותר מאז הוצג לראשונה - החלטנו לצאת למסע נוסטלגי בזמן אל ההיסטוריה המפוארת של הטרנספורטר.
שנות ייצור: 1950 עד 1967
כמות ייצור: 2.3 מיליון
מנוע: בנזין מקורר אוויר (24 כ"ס עד 30 כ"ס)
תיבת הילוכים: 4 הילוכים ידנית
הנעה: אחורית
כיום פולקסווגן היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם, עם ייצור שנתי שחוצה בקביעות את ה-10 מיליון. קצת קשה לזכור, אבל בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה זה ממש לא היה המצב. החברה הייתה אז קטנה במידה ניכרת, והטרנספורטר שהוצג לראשונה ב-1950 היה דגם שני בסך הכול שיוצר אחרי שהסתיימו הקרבות. הקדימה אותו החיפושית כמובן, ולכן היה שמו המקורי Type 2.
הטרנספורטר נועד לענות על הצורך בשנים שבהן החלה אירופה להשתקם, אז נדרשה הובלה מהירה של חומרי גלם, סחורות ומצרכים בין מפעלים ובתי מלאכה שונים לחנויות במהירות וביעילות, על כבישים מהירים וברחובות ערים צפופות במידה זהה.
את המנוע מקורר האוויר (עם 24 או 30 כ"ס) ותיבת ארבעה הילוכים ידנית תרמה החיפושית, בעוד שאר המכלולים (שלדה ומתלים) תוכננו מחדש או חוזקו. זאת, במטרה לאפשר לו כושר העמסה (850 ק"ג) זהה כמעט למשקלו העצמי, וגבוה בכ-70% מזה של המתחרים באותה תקופה. תצורת מרכב אחוד עם מנוע אחורי הקנתה לו יכולת דינמית יוצאת דופן, ורמת נוחות גבוהה יותר בהשוואה למשאיות קלות בעלות שלדה נפרדת. מרווח גחון נדיב יחסית סייע לו בדרכים לא סלולות ובאתרי בנייה.
ראשונה הוצגה גרסת ואן עם שתי דלתות בצידו הימני, ופתיחה זו כנגד זו. בהמשך הייתה גם דלת-על-מסילה שהפכה את ההעמסה לקלה יותר. מאוחר יותר הצטרפו להיצע גם גרסאות טנדר ונוסעים עם מקום לשמונה - אבל המפורסם ביותר הוא הבאס דה-לוקס, או בשמו הלא רשמי "סמבה באס", עם חלונות בצד התקרה ומנגנון פתיחה לגג עצמו.
שנת ייצור: 1967 עד 1979. בברזיל עד 2013
כמות ייצור: 3.9 מיליון
מנוע: בנזין מקורר אוויר (42 עד 70 כ"ס)
תיבת הילוכים: 4 הילוכים ידנית או 3 הילוכים אוטומטית
הנעה: אחורית
הטרנספורטר השני היה למעשה עדכון של הראשון, עם בסיס גלגלים זהה (240 ס"מ) אבל תוספת של 20 ס"מ לאורך - לטובת יכולת הטענה משופרת. דלתות צד נפתחות על מסילה הפכו אז לציוד תקני. המשקל העצמי עלה, אבל גם כושר ההעמסה שעמד כעת על טון. מה השתנה מבחינה עיצובית? לא המון, אבל שמשה קדמית מלאה עם שדה ראייה משופר החליפה את המפוצלת מלאת האופי ב-T1.
ה-T2 הראשון ירד מפס ייצור בהנובר באוגוסט 1967, אבל מפעל פולקסווגן בברזיל המשיך בייצור שנים רבות אחרי שבמפעל הגרמני עברו לייצר את הדור הבא, וגם את זה שאחריו. ה-T2 האחרון יצא ממפעל בסאו פאולו בדצמבר 2013, וקבע בכך שיא עולם של 46 שנים לייצור דגם - ואם הברזילאים לא היו משנים את התקנות ומחייבים ABS לכל רכב חדש, הוא כנראה היה מיוצר עד היום.
שנת ייצור: 1979 עד 1992. בדרום אפריקה עד 2005
כמות ייצור: 1.7 מיליון
מנוע: בנזין מקורר אוויר (50 עד 70 כ"ס), בנזין מקורר מים (55 עד 112 כ"ס) וטורבו דיזל (70 כ"ס)
תיבת הילוכים: ידנית 4 או 5 הילוכים ואוטומטית 3 הילוכים
הנעה: אחורית או כפולה
השלישי בשושלת כבר נראה שונה ועדכני, עם זוויות במקום קווים מעוגלים. בתחילה הגיע עם יחידות תאורה עגולות, שהפכו רבועות במתיחת הפנים שעבר באמצע שנות ה-80. הוא גדל בכל ממד (15+ ס"מ לאורך, 8+ ס"מ לרוחב ו-6+ ס"מ לבסיס הגלגלים), ושיפר את נפח ההטענה והמרחב לנוסעים. בכך הפך גם יעיל יותר לצורך הסבה למוטורהום, שהפכה פופולרית.
בשונה משנים קודמות, שבהן בוצעה ההסבה לאחר הרכישה, פולקסווגן שיתפה פעולה עם סדנת Westfalia המפורסמת לשדרוג ואנים לבתים על גלגלים, והציעה לראשונה גרסה כזו באולם התצוגה תחת השם המוכר לנו גם כיום - קליפורניה.
כושר התמרון שופר הודות למערכת הגה חדשה ומתוגברת הידראולית, ותנאי השירות שודרגו הודות למיזוג האוויר. ובכלל, ה-T3 התבסס על מרכב קשיח יותר, עם מערכת מתלים עדכנית שאפשרה התנהגות כביש כשל מכוניות נוסעים. הוא גם הראשון בשושלת שעבר סדרת מבחנים נגד התהפכות ומבחני ריסוק, בהתאם לדרישות שעודכנו באותה תקופה בשוק האמריקני.
היצע המנועים כלל בתחילה יחידת בנזין מקוררת אוויר, אך בהמשך נוסף לראשונה מנוע טורבו-דיזל חסכוני, בעוד מנועי בנזין חדשים עברו לקירור נוזל. בהמשך הוצג גם סינכרון כפול-הנעה, שנחשב לאחת הגרסאות הנחשקות ביותר של הטרנספורטר עד היום.
שנת ייצור: 1990 עד 2003
כמות ייצור: 1.9 מיליון
מנוע: בנזין (66 עד 113 כ"ס) וטורבו דיזל (60 עד 77 כ"ס)
תיבת הילוכים: ידנית 5 הילוכים ואוטומטית 4 הילוכים
הנעה: קדמית או כפולה
הדור הרביעי בשושלת, שהוצג ב-1990, הביא לשינוי הגדול ביותר בהיסטוריה של הדגם. 40 שנה אחרי שהגיע לאוויר העולם, נטש הטרנספורטר את תצורת המנוע וההנעה האחוריים שהיו מזוהים עימו כל כך, לטובת פתרון מקובל ונוח יותר לתחזוקה ולהתאמה - מנוע קדמי, הנעה קדמית. השינוי אפשר שיפור משמעותי בתא מאחור עם פתח הטענה נמוך יותר, שהקל על העמסת מטען או ציוד, ובמקביל מרחב מחיה משופר עוד יותר בגרסאות הנוסעים. שינוי מיקום המנוע אפשר לפולקסווגן לצייד אותו במנועי בנזין ודיזל מודרניים, כולל היחידה הכוחנית שהניעה את גולף VR6 עם 208 כ"ס.
התקנת המנוע מלפנים שינתה לחלוטין את המראה, לאכזבת חסידי הדגם, אבל גם הביאה לשיפור דרמטי מבחינה אווירודינמית, ולצד זאת שדרגה את רמת הבטיחות. מהנדסי פולקסווגן גם הקפידו על כך שהיכולות הדינמיות של ה-T4 יהיו דומות לאלו של מכוניות הנוסעים המשובחות של היצרנית באותה תקופה.
שנת ייצור: 2003 עד 2015
כמות ייצור: 1.7 מיליון
מנוע: טורבו דיזל (84 עד 180 כ"ס)
תיבת הילוכים: ידנית 5 הילוכים ואוטומטית כפולת מצמד 6 או 7 הילוכים
הנעה: קדמית או כפולה
החמישי בשושלת החליף בתחילת המילניום השלישי את קודמו תוך שהוא שומר על אותה נוסחה. העיצוב דינמי יותר, והוא כולל גם ממדים גדולים יותר ששיפרו את נפח ההטענה ל-5.8 קו"ב, 0.4 קו"ב יותר מה-T4. הוא צויד במנועי טורבו-דיזל מודרניים, בהספקים שנעו בין 102 כ"ס ל-180 כ"ס, והיה הראשון להציע תיבת DSG כפולת-מצמד.
ב-T5 עברה פולקסווגן לייצר בעצמה את גרסת קליפורניה, שכן המתחרה דיימלר (מרצדס) רכשה את הבעלות על סדנת Westfalia שהייתה אחראית עליה עד אז. בנוסף, הוצגה גרסת פאן-אמריקנה ייעודית לשטח עם הנעה כפולה, מערכת מתלים שונה, מרווח גחון משופר, צמיגי שטח דו-שימושיים ונעילת דיפרנציאל אחורית.
שנת ייצור: מ-2015 עד היום
כמות ייצור: 1.5 מיליון
מנוע: טורבו דיזל (90 עד 204 כ"ס)
תיבת הילוכים: ידנית 5 או 6 הילוכים ואוטומטית כפולת מצמד 7 הילוכים
הנעה: קדמית או כפולה
השישי בשושלת ראה אור באמצע העשור הקודם, וכמקובל בפולקסווגן - הוא הציג אבולוציה של קודמו, עם מנועי טורבו-דיזל חזקים ונקיים עוד יותר (כפול מגדשים עם 204 כ"ס). במתיחת הפנים שעבר נוספו גם מערכות בטיחות אקטיביות, וסביבת הנהג הפכה מודרנית יותר עם לוח מחוונים דיגיטלי. הוצעה גם אפשרות למרכב בצביעה דו-גונית כהומאז' ל-T1 המקורי.
אגב, ה-T6 מחזיק בשיא ההקפה המהירה לכלי רכב מסחריים מסוגו במסלול נורבורגרינג. נהג אליפות בריטניה במכוניות סאלון (BTCC), רוב אוסטין, עצר את השעון על 9 דקות ו-58 שניות - 10.5 שניות פחות מהשיא המפורסם של סבין שמידט עם פורד טרנזיט, שתועד בתוכנית הטלוויזיה "טופ גיר".
ה-T6 הוא הטרנספורטר האחרון שמפותח על-ידי פולקסווגן, שכן הדור הבא יעשה שימוש בפלטפורמה של פורד טרנזיט. גרסת מולטיוואן לנוסעים תהפוך למיניוואן, עם פלטפורמת MQB של היצרנית שמיועדת למשפחתיות ולרכבי פנאי. עד כמה זה ישפיע על עתידו בשנים הבאות, ועד כמה זה יאפשר לו לשמור על הזהות הייחודית? ממש לא ברור, אבל אנחנו מקווים מאוד שכן.
