זאב אלקין זוכר בדיוק מתי הוא הבין שנתניהו כמו שהוא הכיר אותו, חדל להתקיים. "השבר ביני לבין נתניהו היה תהליך ארוך וקשה, את הפרידה בסופו אני משווה לגירושים", הוא משחזר היום. "זה איש שאני הולך איתו מאז 2009 אבל בשנה וחצי האחרונות השתנה לי מול העיניים. זה שהוא לא חבר, שהיחס שלו לאנשים הוא לגמרי אינסטרומנטלי שאתה לא יכול לסמוך עליו ושהמילה שלו היא לא מילה, זה שנים ידעתי. הבעיה הייתה כשהתחלתי להטיל ספק אם הבן אדם הזה בכלל כשיר להנהיג את המדינה. בפגישה בינינו לפני הבחירות השלישיות אמרתי לו ייקחו לך את החסינות בבחירות, תרשום מה שאני אומר לך. אתה סתם נאחז במשהו שתכף לא יהיה. חבל על זה, לקחת מדינה שלמה לבחירות. שמתי בפניו את האמת כפי שאני רואה אותה".
כתבות נוספות למנויים:
והוא היה מסוגל להתמודד עם האמת הזאת?
"בעניין הזה הוא לא מפוקח מול המציאות. נאחז בכל תקווה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה כמו אדם שחולה במחלה סופנית. הוא ילך לכל טיפול שיגידו שיש לו סיכוי. באותה פגישה התעמתנו. הוא מאוד כעס עליי. אמר, 'איך אתה יכול להגיד לי דבר כזה ולמה הם רוצים לקחת לי את החסינות והם לא יעזו'. בסוף השיחה אני רואה שהוא מבין ואפילו מסכים איתי. ואז הוא אומר לי, 'תודה על הישירות, אני צריך לחשוב מה אני עושה'".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
כמה זמן זה החזיק?
"זה השתנה באותו יום! אני יוצא מהחדר והיועצים שלו אומרים לי שהוא הורה לבטל את כל הלו"ז ושהוא נוסע לבלפור להתייעצות. ואז כשהוא מגיע הביתה שוב הכול מתהפך. אני חושב ששנינו לא שכחנו את השיחה הזאת. הוא לא סלח לי. אני הייתי בזעזוע עמוק שבסוף הוא בחר ללכת לבחירות כשהוא יודע כמה זה בעייתי וחסר טעם. לפעמים בשביל ניצחון פוליטי אתה עושה דברים לא פשוטים".
או בגלל שהמשפחה אמרה לך.
"כן. זו בעיה. שם נפער סדק מאוד עמוק".
מדהים שהסדק אצלך נוצר שם ולא עם הגשת שלושת כתבי האישום.
"מה שמרשיע בן אדם זה בית משפט ולא כתב אישום. מה שהיה מטריד זה ההתמודדות שלו עם שלושת התיקים. אני באמת מאחל לו שייצא זכאי, אין לי שום רגש נקמה כלפיו. להפך. אבל אחרי השיחה ההיא שלנו אני זוכר שאני בא הביתה...”
מריה: (משלימה את המשפט) "מאוד נסער. אני זוכרת אותו סובל פיזית, הוא אחז את הראש בכבדות כזאת ואמר לי, 'אי־אפשר להמשיך ככה'".
זאב: "זה היה השבר הראשון. ומשם הדברים התגלגלו. הרי שיחה כזאת משאירה צלקת לשני הצדדים".
אני מניחה שלא עזר שבמקביל שרה נתניהו סימנה אותך כפרסונה נון־גרטה. יש טענה שהיא זיהתה אותך כאחראי למינוי של איילת שקד לשרת המשפטים ולא סלחה לך על זה.
"הייתי בהחלט מסומן. למרות ששרה טעתה ואני סבלתי על לא עוול בכפי, כי דווקא התנגדתי למינוי של איילת כשרת משפטים, ואיילת יודעת את זה. בישיבה הראשונה של צוות המו"מ בבלפור, אמרתי שאם אנחנו לא עומדים בהבטחה שלנו לתת לבנט את תיק הביטחון או החוץ ורוצים להוריד אותו לתיק החינוך הוא יבוא, אבל אז לא יהיה מנוס מלתת להם שלושה שרים ולכן איילת תהיה שרה. היו שם אנשים שאמרו שאיילת שקד לא תהיה שרה בממשלת נתניהו, נקודה".
אנשים שהם במקרה קרובי משפחה של נתניהו?
"אנשים פוליטיים, שקרובים לראש הממשלה ורעייתו. היה ויכוח, אני אמרתי שבתיק התרבות והספורט אפשר לגמור את האירוע. ומישהו סיפר את זה לרעיית ראש הממשלה ושם יצא הקצף עליי. זה שאני לא המלצתי על שקד לתיק המשפטים לא עזר. סומנתי בבלפור על הנושא הזה".
את זה הבנת ממקורבים או משיחה ישירה איתה?
"גם וגם".
מה היה בשיחה איתה?
"בואי נגיד שנזרקו לעברי כל מיני דברים”.
לא הבנתי, מילולית או פיזית? כי היו אגדות.
(נבוך) "לא לא, מילולית. אין לי שום טענות לשרה נתניהו, היא לא הכתובת. לצערי, היו אנשים בסיעת הליכוד ומספרם גדל בשנים האחרונות, שהשתמשו בבני המשפחה של נתניהו כמקור לכוח פוליטי. אני אף פעם לא נהגתי בשיטה הזאת. תמיד ראיתי את מערכת היחסים שלי עם נתניהו כמערכת יחסים שהיא ביני לבינו ולא ביני לבין בני משפחתו".
ומתי אתה אומר, "איני יכול עוד"?
"השבר הסופי עם נתניהו היה בהחלטה שלו ללכת לבחירות רביעיות. כשראיתי שהעסק מתגלגל לשם ושנתניהו נעול מטרה, ביקשתי פגישה וניתחתי לו את המצב. זה היה שיא משבר הקורונה, אם תלך לבחירות אתה תאבד שליטה על הממשלה, גנץ לא ישתף איתך פעולה בכלום והממשלה תשותק. אמרתי לו, חתמת הסכם. אתה לא רוצה לקיים אותו, שזו בעיה בפני עצמה? יש לך עוד שנה להיות ראש ממשלה. תוציא את המדינה מהקורונה. זה גם נכון כלכלית ופוליטית מכל כיוון. אמרתי לו, 'קורונה זה כמו מלחמה. במלחמה היית הולך לבחירות? זה מעשה שלא ייעשה וגם אין לו תוחלת פוליטית. לא יהיה לך 61. ומה כבר יקרה אם תלך לבחירות עוד שנה? גנץ יהיה ראש ממשלת מעבר שלושה חודשים?'"
בדיעבד זו הייתה טעות של נתניהו.
"ברור. התשובה שלו הכריעה בסוף את העזיבה שלי: הוא אמר לי, 'אם אשאר עוד שנה עם גנץ, מי ימנה את פרקליט המדינה?'"
ומה שווה פרקליט המדינה אם אנחנו לא שולטים בו?
"כשהתשובה לשאלה איך הולכים לבחירות בזמן מלחמה היא 'מי ימנה את פרקליט המדינה' אתה מבין את גודל הבעיה. באתי הביתה ואמרתי למריה שאני לא אוכל לצאת ולהגיד לציבור תצביעו לו. היה אפילו רגע שהתחלנו לדבר על פרישה מהפוליטיקה".
עד כדי כך?
"כן".
ומה מריה אומרת?
"היא אומרת תפרוש".
מריה: "אני אומרת לו, 'יש חיים גם מחוץ לפוליטיקה'. אני תמיד מביאה לו כדוגמה את דני נוה. תראה איך הוא פורח! גם לא יזיק לך בגיל 50 ליהנות מהחיים, מהמשפחה, לנשום חופשי".
זאב: "היא אמרה, 'צא לעסקים, תעשה כסף'".
ומה ענית?
מריה: (נאנחת) "'זה לא אני'. זאב לימד אותי כלל חשוב: התייעצות לא נותנת לך הבטחה שמקשיבים לך. בהתחלה אמרתי, 'בשביל מה אתה מנהל איתי פולמוס 48 שעות ובסוף עושה להפך?' אבל הבנתי שהחיים הם לא על צודק או לא".
השווית את הפרידה שלך מנתניהו לגירושים קשים. מעניינת אותי הבחירה בדימוי המאוד רגשי הזה.
"כי זה מאוד אמוציונלי. כשיש זוג שהיחסים ביניהם כבר לא אותו דבר הם צוברים וצוברים. אבל כל עוד הם נשארים יחד הכל נשאר בפנים. רק כשהם נפרדים פתאום ה־כ־ל יוצא החוצה”.
הבחירות האחרונות הוכיחו שנכון לעכשיו, אצל אלקין הכל בחוץ. אחרי כך וכך שנים רזות כאיש הצללים של נתניהו ומי שנמצא בכל משא ומתן קואליציוני ובכל פגישה עם פוטין, התדמית הציבורית שלו נותרה פקידותית ואפורה. אבל בבחירות האחרונות הוא בחר לעשות מעשה, ויצא לקדמת הבמה. הפרישה מהליכוד והחבירה לגדעון סער נראתה מהצד כהרפתקה עתירת סיכונים. פצצה שאיש לא חזה. אלקין, אמן מידור, שמר על המהלך בסוד עד הרגע האחרון. נאום הפרישה שלו מהליכוד היה כתב האישום החריף ביותר שניסח ליכודניק אי פעם נגד נתניהו ויותר מזה: לראשונה בחייו הפוליטיים אלקין התגלה כאדם עם בעירה פנימית וכריזמה שמי ידע שיש לו.
האש דווקא מאפיינת את שותפתו לחיים, מריה. הוא סולידי, היא גדולה מהחיים. מה שהתחיל בתור רומן סודי כשהיא העוזרת הפרלמנטרית שלו צמח לנישואים שניים לשניהם ולשותפות מרשימה. לרגעים לא ברור מי מוביל את מי, ומי מנהל את הדיון. בניגוד לטענות שהיא מחליטה הכל בבית, מריה מספרת שהיא נמצאת בעורף. המכילה. "עברתי ממשרת אמון אחת לשנייה”, היא מגחכת. לכל אחד מהם שני ילדים מהנישואים הראשונים והם מגדלים יחד שלושה ילדים משותפים: אריאל בן 11, בנימין בן שמונה ורחל בת חמש וחצי.
מפגין מתעמת עם מריה אלקין
בשבועות מאז שקמה הממשלה החדשה לשניים לא היה רגע ליהנות מהתפקיד החדש (שר השיכון, שר ירושלים והשר המקשר בין הממשלה לכנסת). והתרכזו בחזית שנפתחה אצלם בבית, כשעמדו פתאום מול הפגנות רוויות אלימות מילולית, שנערכו במרחק של עשרה מטרים מהחדר של בתם הקטנה. מריה עצמה ספגה שם מילים קשות - בוגדת, מטורפת וגויה. בנאום חריף ואגרסיבי בכנסת אלקין האשים ישירות את נתניהו על ששלח לביתו בריונים כדי לזרוע תבהלה בילדיו. שרי הליכוד, חבריו לשעבר, נמנעו מליצור איתו קשר עין. זאת למרות שלטענתו רבים מהם התקשרו לחזק את ידיו. גם עכשיו הוא משוכנע שנתניהו הוא זה שעומד מאחורי מנגנון ההסתה וההשתוללות מול ביתו. "אני מכיר את האיש, אבל ציפיתי ממנו בכל זאת למשהו. לפאסון. לקלאסה. גם את זה כבר אין", הוא נאנח.
אוקיי. בואו נחזור להפגנה הראשונה.
מריה: "הם באו ביום שני בשש בערב, בשעה שידעו שזאב לא יהיה בבית. זה לא היה סתם".
זאב: "זה היה תוך כדי הקמת הוועדה המסדרת. הייתי בכנסת ואני מקבל טלפון ומהצד השני היא רק בוכה. לא מדברת".
מריה: "אני לא אחת שבוכה בקלות. כשהם התחילו לצעוק 'אלקין בוא הביתה' יצאתי אליהם ואמרתי, 'אני מסכימה איתכם, אני גם רוצה שהוא יבוא הביתה. תנו לי מגאפון ואני אצעק גם שיבוא כי יש פה מקלחות'. אבל הם לא התחברו להומור. במקום זה התחילו לצעוק עליי, ‘את שותפה לפשע. אוכלת חינם. מושחתת. מגדלת את ילדייך בנוכלות’. ורחל בת החמש וחצי חוזרת עם המטפלת מהטיול, וכשהיא מנסה להיכנס לבית, אותו בריון ניצב מעליה וצורח, 'אבא שלך פושע! אבא שלך מוכר את ישראל!' הבנתי שאין שם שיח, נכנסתי הביתה, הורדתי תריסים וצילצלתי אליו".
מלחיץ.
מריה: "התפרקתי שם טוטאלית. כשבאים אנשים בצורה אלימה כל כך ואת יודעת שהם גם מקבלים על זה שכר, סליחה, בעיניי זה כמו לשכור רוצח. אז הפעם הוא לא בא עם סכין אלא עם מגאפון".
זאב: "ואז כשהילדה ראתה משטרה אחרי שאמרו לה 'אבא שלך פושע' היא נכנסה ללחץ שבאים לקחת אותי".
מריה: "והיא בוכה ואומרת, 'אמא תצאי החוצה דחוף באים לקחת את אבא'. ואני לא מבינה מה היא רוצה ממני. ואז אני מקבלת את הסרטון ואני רואה איך צורחים עליה 'אבא שלך פושע'".
זאב: "לקחתי את הרכב וטסתי לקחת ילד שלא הבין מה קורה כי הוא חיכה 45 דקות לבד אחרי חוג בחוץ, לא מבין למה לא אוספים אותו".
אין הרבה אנשים שמכירים את מנגנון ההסתה הליכודי כמוך. היית בשני הצדדים, במעגל הכי פנימי ובזה שחוטף את האש. אתה יכול לתאר את המכניזם? מי מפעיל את האנשים האלה?
"היו שם דמויות שאני מכיר, אנשים שעבדו וקיבלו כסף מטעם מצודת זאב. כלומר מקופת המפלגה".
יש להם תפקידים רשמיים?
"לא, אבל יש אנשים שמשלמים להם לארגן כזה דבר. זאת עובדה".
מי אחראי על התשלומים במצודת זאב?
"לא יודע. אף פעם לא התעניינתי בזה. זה גם לא מעניין אותי כיום".
לא מעניין אותך מי אחראי לחוויה הטראומטית שעברו הילדים שלך?
"בשנים הטובות של נתניהו זה לא היה קיים. לא בכאלה עוצמות. זה הידרדר בהדרגה. השיאים אליהם זה הגיע לא תרמו ליחסים בינינו כי לא הזדהיתי עם האווירה הזאת. לא בפריימריז כשלא לקחתי חלק בצעקות 'גדעון סער בוגד' ולא בהתקפות על מנדלבליט. יש פה קבוצה מסוימת של אנשים שמנהלת את האירוע הזה בידיעתו המוחלטת של נתניהו. נורא עצוב לי שזה מה שקרה למפלגה, שהיא בעצם נחטפה על ידי נתניהו לצרכים האישיים שלו".
איך זה השפיע על הילדים?
מריה: "רחל נפגעה נפשית, פגיעה איומה. חזרה לעשות פיפי במיטה. זו התמודדות מאוד לא פשוטה, זאב אומר, 'זה המחיר שאני משלם' ברגשות אשם נוראיים. מזל רק שהוא הגיע הביתה כי אני הייתי יוצאת ורוצחת אותם".
זה מסוג המחירים שחשבת אי פעם שתשלמי בגלל שבעלך פוליטיקאי?
"בחיים לא חשבתי שזה יכול לקרות. צפינו שיהיה גל של תגובות שליליות בעזיבה של הליכוד, אבל לא שזה יגיע לאלימות ולרוע כזה".
יאיר נתניהו ענה על פוסט של מריה, שאולי עכשיו אתם יכולים להבין מה הוא ומשפחתו עוברים עם ההפגנות.
זאב: "אני לא יודע אם לבכות או לצחוק. יש מתחם שלם ביניהם לבין הרחוב, אי־אפשר להתקרב לבית".
מריה: "שמירה! חלונות כפולים! חומות! אצלנו הם מגיעים לחלון של הילדה. עשרה מטרים מרחק. אין לי חומה. אין לי שער. אין מה שיגן עליי".
זאב: "הילדים חווים את זה גם בבית הספר. עשיתי שיחה משפחתית כי ידעתי שזה יבוא. אני גר בשכונה מאוד 'ליכודית' וילדים יגידו את מה שישמעו בבית. גם דיברתי עם בית הספר כמה פעמים. אני לא אשכח שהייתה לנו ישיבת מו"מ קואליציוני מול יש עתיד ואני מקבל טלפון מהבן שלי, מספר בבכי שאחד הילדים רוצה לעזוב בגללו את תנועת הנוער כי הוא שמלאני בוגד. חזרתי לחדר מו"מ, החבר'ה ראו שמשהו קורה לי וסיפרתי להם. אמרתי להלל קוברינסקי (היועץ של לפיד), 'אתה רואה עם מה אני צריך להתמודד ומה המשמעות של הממשלה איתכם?'"
מריה: "אחרי מה שקרה לרחל התיישבנו ואמרנו, מה עושים. התייעצתי עם פסיכולוגית ילדים".
ולמה לא להרים טלפון לגברת שרה נתניהו שהיא פסיכולוגית ילדים בהכשרתה ולהגיד לה תראי, הילדה שלי עוברת טראומה ומי כמוך מבינה את ההשלכות. אנא בקשי שזה ייפסק.
מריה: "יש לה את יאיר להגן עליו. שתתעסק בזה".
ההיכרות ביניהם בהחלט יכלה להיות פרק בגרסה הישראלית של "בית הקלפים". שר והעוזרת הפרלמנטרית שלו מתאהבים כנגד כל הסיכויים וגם נגד החוק שאוסר על יחסים בין בוס ועובדת. שניהם גם היו נשואים לבני זוג אחרים. לאלקין עצמו קצת פחות נוח לדון בנושא. כבן להורים גרושים הוא נושא מטענים מילדות לגבי ההליך. "הבטחתי לעצמי שלעולם לא אתגרש, אבל החיים עושים את שלהם”, הוא מסכם במבוכה. ובמסלול חייה של מריה, שום דבר לא הכין אותה לפאזה הנוכחית, אשת שר שומרת מצוות. היא נולדה ברוסיה ועלתה לארץ בגיל 13. הוריה, שניהם אקדמאים, עבדו בניקיון בשנים הראשונות בישראל. "הם קצת ויתרו על עצמם", היא מסכמת את הטרגדיה של עולים רבים. היא עצמה, חילונית גמורה אז, התחתנה במפתיע בגיל 18 עם החבר שלה. "הם לא היו מוכנים שאגור עם חבר בלי חתונה. אמרתי להם, ‘בישראל זה בסדר’. הם אמרו ‘לא, את תיכנסי להיריון והוא יעזוב אותך’. אז התחתנתי ואמרתי לבן הזוג שלי, ‘אם כבר אז בוא נביא ילד’".
ילדה בת 19 עושה ילדה.
"לגמרי. בגיל 19 הייתי עם תינוקת. הגעתי הביתה. לא הבנתי מה עשיתי לחיים שלי. את בקושי יודעת מי את ואת כבר עם תינוקת. עד היום הגדולה שלי אומרת, ‘זה לא פייר, היום את אמא יותר טובה’. אני עונה, ‘נכון, אבל איתך אני יותר חברה’".
היא למדה בבצלאל צילום ועריכת וידיאו והתגלגלה לערוץ תשע. "באחת ההפסקות ישבתי ליד מפיקה של אחת התוכניות והיא אמרה, ‘תקשיבי, אני לא יודעת מה לעשות, חסרים לי כתבים, כי זאת התפטרה וההוא חולה’. אמרתי לה, ‘תני לי לנסות. מה אכפת לך? לכתוב אני יודעת. צילום אני מבינה’. זהו. ביצים תמיד היו לי בעודף".
תחת הכובע של ערוץ תשע פגשה גם פלוני, פוליטיקאי בתחילת דרכו בשם זאב אלקין. נאמר זאת בעדינות: לא נרשמה התלהבות הדדית. "באתי לראיין אותו", היא נזכרת. "והוא איחר ב־45 דקות לראיון. אמרתי לעצמי, זה לא מכבד! הוא הגיע לבוש בצורה מזעזעת: רעמה לא מסודרת, כיפה חומה מרופטת, חולצת משבצות כחולה־ירקרקה, מעל וסט צמר אדום ועל כל זה ז’קט קורדרוי בצבע חרדל. היום זה נקרא היפסטר. ב־2006 זה היה מזעזע. אמרתי לו, 'אדוני, איחרת ב־45 דקות, דפקת לי את הלו”ז. הסינק שלך חצי דקה, רחם עליי ודבר בקצרה'. הבן אדם פותח פה ואחרי 30 דקות הצלם מסמן לי. בכלל לא שמתי לב כי הייתי מרותקת. הדיבור השוטף. הזוויות הלא־שגרתיות. אחר כך מאוד היה קשה לי לתמצת את הדבר הזה. אבל אני זוכרת שהוא נכנס לי למוח לאיזה מקום של הפתעה. לזכותו ייאמר שבפעם הבאה שראיינתי אותו הוא כבר היה לבוש יפה עם חליפה".
זאב: "הפגישה הראשונה איתה הייתה מעצבנת. מציקה. אני רגיל שיש לי זמן לדבר ולבטא את הדעה שלי. פתאום היא באה וניסתה שאני אסביר לה בשלוש דקות למה אני הולך לפוליטיקה ולמה דווקא למפלגה הזאת. אמרתי לה אני לא יודע לחשוב או לדבר בשלוש דקות. ואז נאמתי לה נאום ארוך שראית לפי הפנים שלה שהיא כבר מתה שאעצור. זה היה דיזסטר”.
דרכיהם הצטלבו בפעם השנייה כשהוא חיפש עוזרת פרלמנטרית ולה נמאס מתפקידה בערוץ. "אמרתי לחברה, נראה לך שאני אלך להיות דוברת של ח”כ? מגישת קפה?" סיפרתי את זה למי שהיה אז בעלי. והוא אמר לי, ‘אם את לא מתקשרת אליו ולא מנסה, אני מתגרש ממך עכשיו. נמאס לי לראות אותך ככה’.
"אז התקשרתי. מתברר שהטלפון שלי היה שמור אצלו, התרגשתי מזה שהוא זכר מי אני בכלל. הוא אמר, ‘בעיקרון כבר סגרתי עם מישהו’. אמרתי לו ‘טוב, לא נורא. ניסיתי’. ואז הוא אומר לי, ‘בואי בכל זאת נשב ונדבר’. ישבנו בקפה. פחות או יותר שיכנענו אחד את השני למה לא כדאי. זה היה ראיון העבודה שלי. הוא סיפר כמה הוא נודניק, פריק קונטרול, חונק ואני סיפרתי כמה אני ציפור דרור ואף פעם לא עבדתי עם בוס צמוד ותמיד בונה את הלו”ז לעצמי".
הפגישה הסתיימה בתחושת כישלון הדדית מה שנקרא.
"כשחזרנו לזה אחר כך שאלתי אותו, ‘בשביל מה אמרת לי לבוא?’ הוא אמר לי, ‘אולי בגלל הברקים בעיניים שלך’. בסוף הוא הציע לי לבוא ליום ניסיון. הוא שאל אותי אז אם אני יודעת לקשור עניבות. לא ידעתי, אבל ברור שעניתי כן".
מתי הוא מגלה שאת לא יודעת?
"באחד הימים כשכבר עבדתי איתו והוא אמר עכשיו נוסעים לראיון טלוויזיה, ובבקשה תקשרי לי עניבה. נכנסתי לפאניקה. מה אני עושה? נכנסתי ליוטיוב והתחלתי ללמוד מהר־מהר”.
וכמה זמן אתם עובדים יחד עד שאת מרגישה שאולי קורה ביניכם משהו שחורג מיחסי עבודה?
"מאוהבת הרגשתי מיד ואפילו רציתי לעזוב את העבודה, כדי לא להכניס את עצמי לסיטואציה שתהיה לי בעיה לצאת ממנה אחר כך. אבל בגלל שלא ידעתי מה הצד השני מרגיש, אמרתי, אוקיי, אפשר להעריץ את האיש ולאהוב אותו ולהיות בקשר. לא חייבים הכל לשפוך החוצה".
אז איך את מתוודה בכל זאת?
"בסמס, כי כנראה הביצים שלי לא היו מספיק גדולות באותה תקופה. כתבתי לו, אני רוצה לכתוב לך משהו חשוב, אם אפשר כשתגיע הביתה תשלח לי שאתה יכול להקשיב. זהו. חיכיתי. הוא ענה, ‘אני זמין’. אז כתבתי לו את הטקסט הבא, שאני זוכרת אותו מילה במילה – ‘התאהבתי באיש מקסים ומרתק, שצבע את חיי בצבעים עזים והלב פועם בקצב לא סדיר. יודעת אני שלא בטוח שאהבתי תתממש. ואם תתממש יהיה בה גם כאב וצער. אבל זאת המציאות”.
והתשובה?
"מילה אחת הוא כתב לי. ‘אהובתי’"
זה הכי לא מתאים לאיך שהוא נתפס.
“הוא אחר לגמרי ממה שרואים אותו בחוץ. משם התחלנו לדבר מה עושים. עד שמקבלים החלטה שעוזבים את המשפחות ומנסים לבנות את עצמנו מחדש".
כמה זמן זה לקח?
"חודשים של התלבטויות. ברור שהיה משהו במערכות היחסים הקודמות של שנינו שאיפשר בכלל מחשבה על פירוק. אבל זה או שאת בוחרת את עצמך או שאת בוחרת את ילדייך. לבוא ולהגיד לילד שלך, ‘אני עוזבת את אבא’, זה בעצם להרוס לו את החיים, גם במחיר של אהבה חזקה וגם אם מצאת נפש תאומה".
לא היה זמן ליהנות אפילו מהרעיון של רומן? לך היה ברור שעוזבים את הבית?
“היה די ברור שאנחנו לא נמצאים בסיטואציה של סטוצים. בשבילי זאת הייתה פעם ראשונה בחיים שיצא לי לפגוש רגש מאוד חזק. מאוד הדדי. שנינו בערנו מאוד חזק”.
כמה זמן זה נמשך בסוד?
“הוא בא לראות אותי בהצגה שהופעתי בה. רצה להביא לי פרחים אבל פחד שיראו. אז הוא התקשר אליי מהדרך הביתה ואמר שלא משנה מה ההחלטה שלי, הוא החליט שהוא רוצה לעזוב. ניסיתי לשכנע אותו שלא. אמרתי לו, ‘אני לא יכולה להבטיח לך. יש לי ילדים מאוד קטנים. אני בכלל לא יודעת אם אני רוצה אותך כבן זוג’".
נבהלת? זה פתאום נהיה אמיתי?
"ידעתי שברגע שאנחנו נצא בפומבי אני אצטרך לוותר על העבודה”.
מה שמרגיז זה שגם היום על גברים אומרים "חמוד, הוא התאהב” ועל נשים, "היא התקדמה דרך המיטה".
"אני פוטרתי ותקופה ארוכה לא מצאתי עבודה, כי אמרו אלקין וזה, אחר כך אי־אפשר לפטר. אני מרוויחה היום פחות ממה שהרווחתי אז (מריה עובדת היום כמרכזת בכירה לתקשורת רוסית בלע”מ), שנינו יצאנו מהנישואים שלנו בלי כלום. עברנו לגור בדירה שכורה בלי רהיטים, רק מזרן מתנפח שישנו עליו חודש”.
הוא היה הבוס שלך, את העובדת שלו. זה לא חוקי. לא הטריד אותך?
"לא. ברגע שהחלטנו על זוגיות זאב דיווח ליועץ המשפטי של הכנסת, שפסק באופן חד־משמעי שבגלל שאנחנו לא נשואים, אני יכולה לעבוד איתו. אם הייתה לי אפשרות הייתי עובדת איתו גם היום כי אני רואה כמה טוב זה עשה גם לזוגיות וגם לקמפיין. אנחנו פאוור־קאפל ולא כי אני שוכבת איתו באותה מיטה, יש הרבה אנשים ששוכבים באותה מיטה ולא מדברים על כלום".
הדינמיקה בין השניים, זוג שבמבט ראשון מתאים כמו קופסת קרן קיימת וטווס, סיקרנה במפתיע גם את נשיא רוסיה פוטין. זאב: "נסענו בנסיעה חגיגית כזאת למוסקבה והיה אירוע בבולשוי, פוטין עשה מחווה שבא לאירוע ונשאר בקונצרט יחד עם נתניהו ושרה. לפני המופע פוטין ונתניהו עולים לבמה ומברכים את הנוכחים ואנחנו יושבים בשורה הראשונה. בסיום, אנחנו מחכים שקצת יתפזר ואז ניגשים לפוטין, הוא הרי מכיר אותי מכל השנים שאני מגיע אליו עם ביבי כדי לתרגם. והוא מסתכל עלינו ואומר, ‘יש לי שאלה אליכם. מי את מי?’"
מה?
"גם אנחנו לא הבנו".
מריה: "ואז הוא אומר, ‘מי מחזיק את מי?’"
זאב: "ועדיין לא הבנו. ואז הוא אמר, ‘כשעמדתי על הבמה שמתי לב שאתם מחזיקים ידיים. אז מה שמעניין אותי זה מי לקח יד של מי? אתה את שלה או היא את שלך?’"
מריה: "הוא חוקר אדם".
זאב: “תביני: לעמוד על הבמה תוך כדי נאום ולקלוט פרט כל כך קטן. אני הרי לא בן אדם שצריך לעניין אותו באופן מיוחד. יש שם 40 איש בשורה ראשונה”.
מצחיק. תגידו, היו מסקנות מהטעויות בסיבוב הקודם שלכם?
מריה: "שמנו לעצמנו מטרה שאנחנו באים לזוגיות הזאת לא כדי לפרק אותה עוד כמה שנים, אלא כדי לתחזק אותה למרות שהשגרה תנסה להרוג בכל דרך אפשרית. אני חייבת להגיד לזכותו שהוא יידישע מאמע אמיתית. בשישי־שבת הוא לוקח על עצמו את הטיפול בילדים. נותן לי לישון שעות נוספות. לוקח את כל המקלחות על עצמו. אסיפות הורים הן קודש בשבילו. מסיבות סיום כן. מאוד. אצלנו רק הוא קם בלילה. זה דברים שלומדים כנראה בפרק ב’”.
אגב, יש לו כיום עוזרת פרלמנטרית?
"לא. יש לו צוות מאוד־מאוד גדול".
כולל עוזרת? או שזה משהו שאחרי הסיפור איתך אמרת עד כאן, אני לא מסכימה?
"אני חושבת שתעודת הביטוח לא מגיעה מהמקום של לסנן צוות. בסוף, מה שקובע זה מה שיש לך בבית. אני מנסה שבבית יהיה טוב. אז אני לא הולכת לחיות בפרנויה".
בהשראתו היא התקרבה לדת. "לא הייתי חילונית פנאטית וגם לא הייתי צריכה גיור, להפך. תמיד היו לי שיחות עם הקב”ה. זאב לא הכריח אותי לשמור כשרות אלא אמר, ‘יהיה לי מאוד עצוב אם אני לא אוכל לאכול את האוכל שלך אם לא תשמרי כשרות’, למשל. ולי זה היה דווקא נוח כי רציתי מטבח חדש". בענייני נידה זה היה אפילו יותר קל. היא הביאה איתה ניסיון מהתיאטרון, שם גילמה גויה שעברה תהליך גיור. "אחת הסצנות בהצגה זו סצנת המקווה. פשוט ישבתי ולמדתי את ההלכות ומה עושים במקווה והכל. עשיתי טהרה חודש. וזה נתן לי הרגשה כל כך קוסמית, שפשוט המשכתי לטבול. בלי שום קשר לדת. משהו מיסטי פנימי".
פמיניסטית היא אומרת שהיא ממש לא. "דווקא שוביניסטית", היא מצהירה. "אוהבת שהוא מביא לי פרחים. לא רוצה לתקן את הברז. מצד שני יש חלוקה בבית. הוא כן עושה כביסה. אבל אני רוצה להרגיש שהוא הגבר ואני האישה. שאני יכולה להישען עליו ולשים ראש". ועדיין נישואים הם הציעו אחד לשני באותו זמן. "משם התחיל המו”מ: אני ממש לא איהנה בחתונה עם אלף ליכודניקים. עם המשפחה ברבנות לא בטוח שיהיה שמח. כי עדיין יש משבר סביב הגירושים וזה שהפכתי לדתייה גם יצר מתח עם המשפחה שלי. אבל גם אני קצת פוליטיקאית. אמרתי לו בוא נעשה חתונה איך שאני רוצה. דהיינו, חברים קרובים, 100 איש, מקום צנוע. ננסה לשמור שלא יהיה יותר מדי רעש תקשורתי. ואז בעזרת השם אני אלד לך בן. תזמין את מי שאתה רוצה".
לקחת הימור.
"לא. הקב”ה שומר עליי. הבן הראשון שלנו אריאל נולד בב’ באב. לכן, הברית שלו הייתה בתשעה באב. זאב הזמין את כל העולם ואשתו אבל לא הזמין קייטרינג (כי כולם צמים), נתן בדיוק אלף שקל למוהל וזהו, כך לא נכנסנו לברוך כלכלי".
מעניין אותי מתי אתם לא משלימים אחד את השנייה. כשאת כותבת ברשת חברתית על רגעים אינטימיים שלכם, הוא לא אומר לך מריה, עד כאן?
"מוסכם בינינו שבא לי להמשיך את חיי ומה שהצחיק אותי ממשיך להצחיק אותי. חוץ מזה, אני רוצה שיחוו את זאב מחוץ לפוליטיקה, דרכי. בקבוצה שאני חברה בה בפייסבוק למשל שאלו מי שכבה עם איזה סלב, ואני כתבתי, ‘מה כולן עפות על עצמן? אני שוכבת עם שר בכיר!’ אז לחלק אין חוש הומור. אם בעלי שר אז אין לי זכות לצאת בכפכפים ובטרנינג למכולת השכונתית?”
9 צפייה בגלריה
משפחת אלקין. ''להגיד לילד שלך אני עוזבת את אבא, זה בעצם להרוס לו את החיים''
(צילום: אוליאנה רודיץ)
הייתה פעם שהוא ביקש שתורידי פוסט?
“העליתי לרשת תמונת היריון קלאסית בעירום אמנותי שעשיתי בסטודיו עם צלם, השיער הסתיר את הגוף, אבל זאב אמר ‘הגזמת’. מאז אני לא מפרסמת תמונות עירום שלי ברשת. אבל אם אני שולחת אותו בצחוק לחפש ביצי יען בסופר למה שאני לא אעלה את זה?”
צודקת. אבל הפוסט שאני זכרתי עסק בעינוג עצמי.
"קניתי איזה קוטל זרע, בהוראות הפעלה היה כתוב שלפני השימוש צריך לתרגל את התנועה לבד עם האצבעות. אז כתבתי שהגעתי למסקנה שאני לא צריכה אחרי זה אף אחד".
באמת מצחיק. הוא כעס?
“לא. זו אני. אנשים מצפים ממני שאתנהג כמו מלכת אנגליה, אבל זה לא אני”.
אני חושבת שהוא באמת אוהב אותך. הוא מקבל אותך כמו שאת.
"נכון. אחרת אי־אפשר לשרוד".
החצר הביזנטית שאלקין מתאר בליכוד של היום היא חלק ממה שהניע אותו לחפש את דרכו החוצה. הוא גם חשב כאמור לפרוש לגמרי מהחיים הפוליטיים, אבל ממש־ממש העדיף שלא. בדיוק אז, גדעון סער עזב את המפלגה ופתח בפניו את נתיב המילוט. "אני וגדעון ביחסים טובים הרבה שנים. הוא היה אחד האנשים שהיו איתי בקשר מטעם נתניהו כשהייתי בקדימה, אבל בפריימריז בליכוד לא הייתי בעדו. אמרתי לו בפנים, 'אני לא אתמוך בך. אם תנצח, גרעין התמיכה של הפנאטים של נתניהו לא יסלח לך על זה שהרגת את המלך והליכוד תפסיד בבחירות. הם לא יצביעו בשבילך. ובגלל שאני לא רוצה שהימין יפסיד אני לא אתמוך בך. אבל אני אומר לך שאני לא אתן יד לאווירת הסתה וזכותך להתמודד’. בזה אנחנו נפרדים.
"ובפריימריז ההם נגד סער אני מכריז על התמיכה בנתניהו. ואז מתחילים כנסים וראיונות בתקשורת ומה שמצופה מתומכי נתניהו בסיעה זה להתייצב בהם ולהגיד שגדעון בוגד. אז אני מסרב לבוא לכנסים. ומתקשרים אליי יום אחרי יום ואומרים, 'ראש הממשלה מזמין אותך לכנס'. אז פעמיים־שלוש אתה משתמש בכל מיני תירוצים טכניים, אבל סופרים את הראשים מי הגיע. בסוף אני הופך ליחיד שהודיע שתומך בו ולא בא. בשלב מסוים אני מקבל טלפון נזעם 'מה קורה?' שם החלטתי שדי. אני לא יכול לקחת חלק בכנסים שהאווירה בהם מזכירה לי את האווירה בברית־המועצות עם הצעקות 'בוגד!' "עשיתי לו שביתה איטלקית כמו שהוא הגדיר. למרות שביום הבחירות הסתובבתי בקלפיות בשבילו. ואז בא עוד מבחן וזה התמונה המפורסמת על מדרגות בית המשפט שסירבתי להשתתף בה. אני אחד מהמעטים שלא היו שם".
איך הצלחת?
"אמרתי שאני עד בתיק 2000. אבל היו שם עוד עדים בתיק שהתייצבו. אמרתי שאני לא חושב שזה נכון ושזה לא מתאים לי. זה התקבל באש וגופרית. גם בסוגיה של היחס למנדבליט נוצר בינינו פער, כי לא תקפתי בתקשורת את מנדלבליט. לא הרגשתי שזה... אני מכבד את הבן אדם. לא תמיד מסכים עם כל החלטה שלו, אבל מעריך אותו גם כשלא מסכים איתו".
היחסים עם נתניהו, טעונים כיום ככל שיהיו, הם תוצר של שותפות ארוכת שנים. זו התחילה להיטוות כשאלקין היה חבר כנסת במפלגת קדימה, שנפגש בקביעות עם נתניהו כדי להעביר לו מידעים. גם היום הוא מתגאה בכינוי שדבק בו אז, "הח"כ ה־13 של הליכוד". נתניהו זיהה אצלו פוטנציאל משולש: מתנחל, רוסי וימני. ברשימת הליכוד אז הוא התברג בעזרת נתניהו במקום ה־21 שיועד לנציג עולים, אבל נראה שהדנ"א שלו תמיד היה מעט זר לליכוד. בשורה התחתונה, אלקין הוא דוגמה שייקספירית ליועץ הסתרים הנאמן שיום אחד מחליט להשמיד את המלך. קצת מצחיק שבמקרה שלו עד יום לפני שעזב את הליכוד הוא היה תומך נלהב של בלפור, כולל הכחשה מוחלטת של פרשות שנקשרו בזוג, מהמיטה המעופפת ועד לתנאי המחיה במעון הרשמי והמשפט המיתולוגי, "לפעמים אני מגיע לבלפור ואין מה לאכול". גורם פוליטי בכיר שמכיר את אלקין היטב מסכם אותו כך: "הוא עשה את הונו הפוליטי מהיכולת לתמרן את עצמו ולהתקרב למוקדי כוח. אין לו נאמנויות. שר המים לא העליב אותו. הוא זיהה אצל סער הזדמנות וקפץ על העגלה".
זאב, עד הרגע האחרון שלך בליכוד הגנת על הזוג נתניהו. אתה שלם עם זה היום?
"כן. חלק מהטענות היו קטנוניות וראיתי שזה רחוק מאוד מהמציאות. בלפור הוא מקום שלא מכבד את מדינת ישראל. עצוב להגיד שבסופו של דבר זה מקום די עלוב".
את מריה הטענות נגדו מרתיחות. "אופורטוניסט? הוא ההפך הגמור. לפני שהבן אדם בא ואומר, האם זה טוב לי, האם זה מקדם אותי הוא שואל רגע, מה האידיאולוגיה? לאן הולכים? בואו נזכור שכשהוא היה בקדימה הוא העביר מידע לנתניהו".
זאב: "זה לא אופורטוניזם. הרי כשאני עזבתי את קדימה אמרו שאני מתאבד שיעי כולל חבר'ה בליכוד שהיו חברים שלי. קדימה כשעזבתי אותה קיבלה בבחירות 28 מנדטים. עזבתי שבועיים לפני בלי התחייבות לשום שריון. בגללי לציפי לבני לא הייתה ממשלה! האצבע שלי הייתה חסרה לה. ותמיד מגיע הרגע שהאצבע שלך היא האצבע של השינוי".
ומה קרה בבית כשעזבת את הליכוד? מה הייתה רמת המתח?
מריה: "היה לי ממש קשה לישון כי המחשבות שלו הרעידו את המיטה. ממש הרגשתי את המיטה רוטטת מעוצמת ההתלבטות. וזה חזר עכשיו בימים שלפני הקמת הממשלה".
זאב: "אמרתי לגדעון שמבחינתי המבחן הסופי זה הבחירות הרביעיות. אם יש בחירות אני איתו. וזהו. כל השאר היסטוריה. ובערב ההוא של ההצבעה הדרמטית בכנסת אני מרים לגדעון טלפון".
יש קוד? מה אתה אומר לו?
"אני אומר לו 'סופי'. ואנחנו מסכמים שיום למחרת אני יוצא עם הנאום שלי".
מי כתב אותו?
"אני. הסתגרתי בבית. כתבתי שני טקסטים בשוונג. מכתב התפטרות מהממשלה ונאום".
מריה: "הוא שולח לי טיוטות ואני קצת מחדדת. אמרתי לו תקצר. תרחם על אנשים. לא תמיד הוא מרחם".
זאב: "סיימתי את הטיוטה ושלחתי לגדעון. הרי הייתה אגדה שזה הוא שכתב לי את הטקסט. אז לא. קיבלתי ממנו הערה אחת: 'וואו'. מה שקורה באותו יום זה שצריך להקליט את הנאום כדי שישודר בחדשות ועדיין לשמור על אפקט ההפתעה. פתאום קבעו ישיבת ממשלה בזום בדיוק על הזמן הזה".
אז תעשה כמו שביבי היה עושה: מחשיך את המסך ומצלם סרטונים לפייסבוק.
"זה בדיוק מה שקרה. תוך כדי ישיבת הממשלה בזום אני מגיע לאולפן, מחשיך את המסך, מקליט את הנאום ואז שואל את עצמי, מה עכשיו? ואני מבין שנפשית אני לא יכול לחזור לישיבת הממשלה. לא מסוגל. ואני מתנתק. כנראה שמישהו מתוך צוות ההקלטה הדליף. ב־20 לשמונה עמית סגל מוציא הדלפה שאחד מבכירי הליכוד עוזב. ואז התחילו לחפש מי זה. הרימו טלפון לכל שרי הליכוד. ואני לא עניתי".
מריה: "אני אמרתי לו, 'מהרגע שאתה מסיים להקליט את הסרט אתה לא מדבר עם אף אחד'".
זאב: "אפילו המשפחה שלי לא ידעה. לילדים הגדולים סיפרתי באותו ערב בשבע וחצי. ולקטנים אמרנו בחמישה לשמונה. שלא ידליפו".
מריה: "אריאל מסוגל".
זאב: "את הצוות הכי קרוב שלי הזמנתי אליי הביתה בשמונה. הם לא ידעו למה".
מריה: "הייתה התלבטות מה עושים עם הצוות. זה אנשים שהולכים עם זאב הרבה זמן. הם חלק מהמשפחה ממש. אמרתי לו, 'עם כל האהבה, כולנו אנשים ובוא לא ניקח סיכון. אני אקח את הקטנים לטיול ובזמן הזה הצוות ייכנסו לבית, בלי הפלאפונים. אני אחזור עם הילדים ברבע לשמונה, נעדכן אותם ונצפה בנאום יחד. כשצריך כבר לצאת אני אומרת לילדים 'יאללה, יאללה, לאוטו'. 'אבל אמא רוצים עוד גלידה מה הלחץ'. אמרתי, 'חייבים לחזור דחוף הביתה לאבא יש משהו חשוב להגיד לכם'. אריאל אומר: 'זהו, אתם מתגרשים!' בנימין שואל, 'את בהיריון?' אריאל אומר, 'איזה היריון היא זקנה'. ואז כבר קרוב לבית אריאל אומר, 'זה משהו פוליטי!'"
זאב: "הוא מאוד מעורה".
מריה: "נכנסים הביתה. הצוות שלו יושב שם, כולם פעורי פה. אווירה די כבדה".
זאב: "הצוות שלי מאוד ליכודי. רק מעטים הלכו איתי. ואלה אנשים שהלכו איתי שנים, אבל הדרמה הזאת קרעה אותם".
וברור שאין דרך חזרה.
"ברור".
מריה: "זאת הייתה הפעם הראשונה אי פעם שראיתי את זאב כל כך רגשי בפומבי. רינה מצליח יכולה להתנפץ לאלפי רסיסים ולא יזוז לו שריר, והכפשות ומה שאת רוצה. מבחינתו זה היה להיפטר מהפסאדה הזאת שהוא סוחב איתו".
אגב, יהיו עוד עריקים מהליכוד בקרוב?
זאב: "אני לא מוכן לקבל את המילה עריק. עזבתי לפני הבחירות. החזרתי את המנדט למרות שיכולתי להישאר חבר כנסת. שיניתי כתובת פוליטית במודע ומסיבות אידיאולוגיות".
את ההשבעה הנוכחית מריה עברה לדבריה על סף התקף לב. מי שצפה באירוע יכול להבין את המתח, מול מה שהיה נראה כמעט בלתי אפשרי. גם מאחורי הקלעים לא היה פשוט. אלקין למשל, היה צריך ליישר את ההדורים עם יאיר לפיד בגלל סכסוך עתיק מ־2014. ורק בזמן שאני יושבת בלשכתו ישנם שלושה מיני־משברים שהוא נדרש לנטרל. בשלב מסוים בוקע מהפלאפון קולה של איילת שקד. אלקין אומר לה: "’בינתיים אין לך דרך לקבל החלטה אבל נדבר על זה. מה זה אמרו לך? אז אמרו. ולי אמרו שאני יושב עם דרעי ויריב כשהייתי בדרך למכתש רמון. אז אמרו".
בוא נדבר על חוק איחוד משפחות, שבו נכשלתם השבוע. איפה טעיתם?
“פוליטית לא ניהלתי את האירוע הזה אלא איילת שקד. עשינו הכל כדי שהחוק יאושר. נתניהו והגוש שלו יצטרכו לתת דין וחשבון על זה שפעלו להגיע לרווח פוליטי מדומה שלא יקדם אותם לשום דבר. אם חס וחלילה יהיה פיגוע כתוצאה מזה שהחוק לא עבר, כל מי שהצביע נגדו יצטרך להסתכל לציבור בעיניים".
בינתיים אתם מתקשים להעביר חוקים. עוד משהו שקרה זה שהקואליציה משכה את ההצבעה על הארכת הוראת שעה בחוק שירות ביטחון הנוגעת לפטור לגיוס לנשים מטעמי דת. עכשיו כל חוק שנראה שלא תצליחו להעביר תמשכו?
"לא מדויק. ביליתי בכנסת בשתי הצבעות מאוד חשובות שהאופוזיציה הייתה בטוחה שלא נוכל להעביר (החוק שנועד להקל על פיצול סיעות והרחבת החוק הנורווגי) והעברנו אותם ברוב יציב למגינת ליבם. לגבי החוק לאיחוד משפחות, כל פעם יצוץ משהו. אתה מנהל נכון את לוחות הזמנים, מטפל בחוליות החלשות ומנסה להגיע איתן למקסימום שאפשר”.
אגב חוליות חלשות בוא נדבר על שיקלי. אילו לחצים הופעלו עליו מטעם הליכוד?
"ברור שהופעלו לחצים. אני והוא ביחסים בסדר וידעתי שזו אצבע רגישה. שאלתי אותו מה אתה מתכוון להצביע בחוק יסוד הכנסת שנתניהו פחד ממנו פחד מוות. שיקלי אמר שהחליט לא להגיע. ולמרות זאת לקחתי בחשבון שהליכוד יעשה הכל כדי לטרפד לנו את החקיקה הזאת ואני לא מופתע כשבמהלך הלילה שיקלי חזר. אגב הוא היה מספיק הגון כדי לצלצל ולהגיד אני חוזר כי לחצו עליי".
השבוע הזה הוכיח שהולך להיות קשה, אולי בלתי אפשרי.
"אני שר השיכון. המצוקה היא של כל המגזרים. זו בעיה גם שלי ושל מרב מיכאלי. האם מדי פעם נתווכח? בוודאי. האם החלומות הימניים שלי יוכלו להתממש בממשלה הזאת? לא. אבל גם לא מימשתי אותם בממשלות של נתניהו".
כששאלו אותך איך מקימים ממשלה עם גורמים לא ציוניים ענית שביבי הכשיר אותם. אתה מסתמך עליו כדי לקבוע מה בסדר ומה לא?
"זה תרגיל רטורי. ביבי והשותפים שלו מאשימים אותנו בישיבה עם מנסור עבאס? אנחנו משתמשים בתרגיל רטורי שאומר אתם לא הצלחתם ואנחנו כן. כשהוא ואנשיו תוקפים אותנו על הישיבה עם מנסור תפקידנו הוא לשים להם מראה מול העיניים".
מה משתקף במראה? כי בינתיים נתניהו מתעקש שימשיכו לקרוא לו ראש הממשלה.
"זאת דוגמה לחוסר הבנה מוחלט של המציאות. חבל".
מהליכוד נמסר בתגובה: "הליכוד לא אירגן ולא מימן הפגנות מול ביתו של אלקין. טענותיכם שקריות. מוטב שבמקום להפיץ שקרים אלקין היה עורך חשבון נפש על כך שנתן את ידו לראשונה בתולדות המדינה להקמת ממשלה עם השמאל וגורמים אנטי־ציוניים, בניגוד גמור לכל התחייבות שנתן לציבור במהלך הבחירות".
