הדירה והירושה: אישה חזרה בה מהסכם גירושין
בעל ויתר על חלקו בדירה אך התנה זאת בכך שאשתו לשעבר תעביר לאחר מותה את הנכס לילדיהם. האישה טענה שהתנאי מנוגד לחוק, אבל נדחתה
בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה
עתירה לביטול הסכם גירושין שבמסגרתו נקבע שהאישה תקבל את הדירה המשותפת בתנאי שתעביר אותה לאחר מותה לארבעת הילדים. האישה טענה שהסעיף נוגד את האיסור בחוק הירושה לערוך עסקאות בעזבונו של אדם, אבל הדיינים קבעו שההסכם אינו סותר את החוק.
אלא שאז האישה התחרטה. במסגרת העתירה שהגישה היא טענה שהסעיף אינו חוקי שכן הוא נוגד את ההוראה בחוק הירושה האוסרת לערוך עסקאות בעיזבונו של אדם. לטענתה, לאור זאת ומכיוון שמדובר בהסכם כולל, יש לבטל את כולו ולדון מחדש ברכוש כאילו לא היה הסכם כלל.
במשך תקופה ארוכה סירבה האישה להתגרש וטענה שאין עילה לגירושין כך שעל הבעל לשלם לה פיצוי בתמורה להסכמתה לקבל גט. לאחר שבית הדין הרבני האזורי קבע שהיא חייבת להתגרש והטיל עליה מגבלות, העניין הגיע לבית הדין הרבני הגדול.
בתום משא ומתן ממושך הצליחו הדיינים להביא את הצדדים להסכמות ובאפריל 2019 נחתם הסכם גירושין. ההסכם קבע ששתי הדירות המשותפות יעברו על שם האישה, אך באחד הסעיפים נקבע שהיא מתחייבת לרשום הערת אזהרה לגבי אחת מהדירות, כך שהיא תעבור אחרי מותה לארבעת הילדים בחלקים שווים.
אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)
אבל נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד ברוך לאו והרבנים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס דחו את העתירה. הם קבעו שלא מדובר בהסכם בדבר ירושתו של אדם האסור לפי חוק הירושה, אלא בהסכם שיש לו השלכה על עזבונו של אדם שאינו סותר את החוק.
הם ציינו שהאישה מנסה באופן מלאכותי לנתק את סעיפי ההסכם זה מזה. הם הדגישו ששני הנכסים שהאישה קיבלה הם נכסים שבית המשפט למשפחה קבע שהם שייכים באופן שווה לבעל ולאישה.
הדיינים הוסיפו שהאישה סירבה להתגרש כי רצתה לקבל זכויות עודפות באותם נכסים. במהלך המשא ומתן ובעזרתו של בית הדין הרבני הגדול הוצע כי הבעל יסכים להעביר לאישה את חלקו בבתים. אלא שהבעל לא רצה להדיר את ילדיו מזכויות אלו ולכן הסכים לתת אותם לאישה תוך הגבלה ברורה באמצעות רישום הערת אזהרה.
בפסק הדין הודגש שלא מדובר על סעיף הדן בירושת נכסי האישה אלא על הגבלה מראש של זכויותיו של הבעל הניתנות לה.
בתוך כך כתבו הדיינים כי הסכם ממון או הסכם גירושין הוא תולדה של משא ומתן שהתנהל בין בני זוג ושל שיקולים שונים של בני הזוג, אשר בסופם הגיעו הם להסכמות כיצד יאוזן רכושם, ואין מקום לבודד הוראה אחת מתוך ההסכם כולו ולהצביע בה על מרכיב ירושה כביכול. האישה חויבה בהוצאות בסך 20 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ האישה: טו"ר יהודה אבלס וטו"ר משה ליבוביץ, עוה"ד שמעון לוריה, הניה הכהן רפאל דין פרס, רונית ברנט, מיכאל קורינלדי
- ב"כ הבעל: עו"ד משה מילר
- עו"ד חגי צברי עוסק בירושות וצוואות
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
