לאורך השנים תוכנית הבידור האמריקנית "The Dating Game" אירחה לא מעט צעירות וצעירים, יפים ויפות, מוצלחות ומוצלחים. השחקנים טום סלק, פארה פוסט, לי מייג'ורס, סוזאן סאמרס, ג'ון ריטר, ברט ריינולדס, סטיב מרטין וארנולד שוורצנגר לקחו חלק בתוכנית, וכן הקומיקאי האמריקני אנדי קאופמן ומי שנבחרה שנים לאחר מכן למושלת מדינת מישיגן, ג'ניפר גרנהולם. בדיעבד, יותר משהוא נועד לשדך בין המשתתפים, שעשועון ההיכרויות הוותיק והמצליח עשה לציבור הצופים היכרות ראשונית עם סלבריטאים לעתיד. אולם כל התגליות הללו מחווירות ביחס לרודני אלקלה, האדם שמזוהה יותר מכל עם התוכנית עד היום. לא בגלל הקריירה הנוצצת בהמשך הדרך, אלא דווקא בגלל היותו רוצח סדרתי נבזי, מה שהקנה לו את התואר המפוקפק "The Dating Game Killer".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים
- "לא קראתי את 'מיין קאמפף', אולי אני צריך"
- לינה הידי מסבירה: למה ביקרתי את ישראל
- המוח המעוות מאחורי ג'פרי אפשטיין: מי את גיליין מקסוול?
רודני אלקלה הלך לעולמו בשבוע שעבר בקליפורניה בגיל 77, בעודו מרצה מאסר כנידון למוות. לאורך הסיקור התקשורתי של פרשות האונס והרצח של נשים שבהן נקשר שמו, ובמשפטים החוזרים ונשנים שלו, הוצג אלקלה כגבר טורפני, אלים וחסר רחמים שהתעלל בקורבנותיו מינית ולא היסס לפני שנטל את חייהן. עם זאת, בפרק ההוא של The Dating Game, ששודר בספטמבר 1978, הוא הוצג לצופים על ידי המנחה ג'ים לאנג באופן שונה לגמרי: "הוא צלם מצליח, שהתחיל כשאביו מצא אותו בחדר החושך בגיל 13. בין הצילומים, ייתכן שתמצאו אותו צונח צניחה חופשית או רוכב על אופנוע". מה שלאנג לא ציין הוא ש"מועמד מספר 1", כפי שהוא כונה בתוכנית, הואשם כמה שנים לפני כן בניסיון חטיפה של ילדה בת שמונה ובתקיפת נערה בת 12, מעשים שסיבכו אותו עם רשויות החוק – אבל לא עם מפיקי השעשועון, שכנראה לא היו מודעים לעברו הפלילי.
אולם מעלליו הנבזיים של אלקלה לפני הופעתו הטלוויזיונית לא השתוו לזוועות שחולל בהמשך, במהלך מסע הרצח האכזרי שלו לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית. כ"צלם מצליח", אלקלה נהג לפנות לנערים ונערות בהצעות לצלם אותם, אך מה שהיו אמורים להיות צילומי אופנה הפכו לצילומי עירום, שנתפסו בעיניו כהישג אמנותי. "הוא אמר שהוא מקצוען, אז מבחינתי דגמנתי עבורו", אמרה בדיעבד אישה שנפלה ברשתו של אלקלה ב-1979. סדרת התמונות בעלות האופי המיני האמנותי כביכול שימשה את חוקרי המשטרה כקצה חוט בניסיון להתחקות אחר קורבנותיו של אלקלה. תיק העבודות היצירתי שלו הפך למסדר זיהוי בתיקי הרצח הרבים שבהם הוזכר כחשוד מרכזי.
מקרה הרצח הראשון שאלקלה נחשד בו, ואף נאסר בגינו, היה זה של נערה בת 12 בשם רובין סמסו מהאנטינגטון ביץ' בקליפורניה, שנחטפה בדרכה לשיעור בלט בספטמבר 1979. גופתה נמצאה זרוקה בלוס אנג'לס, בעוד שעגיליה אותרו באזור אחסון ששכר אלקלה בסיאטל. צירוף המקרים היה בלתי מתקבל על הדעת, אולם החשוד הכחיש כי הוא מעורב ברצח. זה כמובן לא עזר לו במהלך המשפט ב-1980, שבסופו נגזר עליו עונש מוות, אולם הוא ניצל בעקבות ערעור שהתקבל על בסיס כשל בירוקרטי שנגע למושבעים. משפט נוסף שנקבע לו ב-1986 הסתיים בהרשעה נוספת, ושוב נגזר עליו עונש מוות, אלא שטענות לסדרי משפט בלתי תקינים הביאו שוב לדחיית גזר הדין. אלקלה ייחל אולי לכך שמשפט שלישי יביא לזיכויו, אולם ב-2003, בעודו שוהה בכלא, הגיעה תפנית לא חיובית מבחינתו, שהפכה אותו מרוצח מתועב לרוצח סדרתי מתועב אף יותר. דגימת DNA שנלקחה ממנו תאמה שאריות זרע שנמצאו על גופותיהן של שתי נשים שנאנסו ונרצחו בלוס אנג'לס בסוף שנות ה-70. בהמשך התגלו שתי נשים נוספות שנמצאו מתות בלוס אנג'לס במהלך אותה התקופה - כשעל גופן זכר לגופו של אלקלה.
למרות הראיות החד-משמעיות שקשרו אותו למקרים אלה, אלקלה המשיך להתעקש על חפותו בפומבי וגם מול המושבעים והשופט במשפט השלישי שלו ב-2010, שבו הואשם בחמישה מקרי רצח. בקרב המאסף שסופו ידוע מראש, אלקלה ייצג את עצמו וטען בתוקף כי הוא אינו מעורב במקרי הרצח הללו, או לפחות אינו זוכר אותם. בניסיון נואש לשכנע את המושבעים בחפותו הקרין בבית המשפט קטעים מהפרק המדובר של "The Dating Game", שם לטענתו ענד את אותם עגילים מפלילים שנמצאו ברשותו, אולם לא ניתן היה להבחין באוזניו מתחת לשיערו השופע.
כמובן, כל הטיעונים המופרכים של אלקלה והפרובוקציות השונות לא עמדו לזכותו הפעם, והוא הורשע בחמשת מקרי הרצח. בשלב הדיון על העונש הוא גם עומת עם עדה מפתיעה בשם טלי שפירו. האישה בת החמישים (למרות שמה, אין ראיות לשורשים ישראליים) פגשה את אלקלה לראשונה ב-1968, כילדה תמימה בת שמונה שנאספה על ידיו למכוניתו ונחטפה לביתו (חייה ניצלו בזכות אזרח ערני שעקב אחריהם והזעיק את המשטרה). בזמנו העדיפו הוריה למנוע ממנה להעיד והיגרו למכסיקו, אולם 42 שנים אחרי כן היא התייצבה מול הנבל שכמעט קטע את חייה. עדותה תרמה להחלטת השופט, שהכריע לטובת גזר דין מוות לאלקלה בפעם השלישית.
בניגוד לשתי הפעמים הקודמות, הפעם הרשעתו של אלקלה לא עמדה בספק מהותי או פרוצדורלי, והיה ברור לכול כי הוא עתיד לבלות מאחורי סורג ובריח באגף הנידונים למוות עד סוף חייו. לכאורה הפרשה באה לסיומה, אלא שבעקבות ההרשעה התקבלו ראיות נוספות בנוגע למקרי רצח אחרים שנפתחו מחדש. ואכן, אלקלה נאשם והורשע גם ברצח תושבות ניו יורק קורנליה קרילי ואלן הובר, ארבעה עשורים אחרי מותן, ונגזרו עליו 25 שנות מאסר שהתווספו לעונש המוות.
ההופעה של אלקלה ב-The Dating Game
ההתפתחויות הללו הביאו את משטרת האנטינגטון ביץ' לפתוח בחקירה לאיתור קורבנות נוספים על סמך אותו תיק עבודות, שכלל צילומים של יותר ממאה נערות ושל שני נערים. הייתה להם סיבה טובה לכך. מוניק הויט, שדגמנה עבור אלקלה כשהייתה בת 15, התלוננה נגדו כי אנס אותה באלימות. אלבומי התמונות הופצו באמצעי התקשורת, ולאחר שמרוב המצולמים התקבלו סימני חיים, כמה תיקי אונס ורצח ישנים נפתחו שוב מצד חוקרים במדינות וושינגטון, וויומינג, אריזונה וניו המפשייר (שם עבד אלקלה בצעירותו כמדריך במחנה נוער), אולם אלו לא הבשילו לכדי הכרעה משפטית, בין השאר בגלל מצבו הבריאותי הרופף של האסיר. בשלב זה, ומאז הרשעתו, הצטברו חשדות שונים ומשונים למעורבותו של אלקלה בכ-130 מקרי רצח בסך הכול, שמעמידים אותו בשורה אחת עם המתועבים שברוצחים הסדרתיים האמריקנים, לצד טד באנדי וג'פרי דאהמר.
עתה, משהלך לעולמו, כדור הארץ הוא אולי מקום טוב יותר, כפי שאמרה טלי שפירו בריאיון ל"ניו יורק טיימס", אולם אלקלה עדיין ממשיך לחיות בינינו ברוחו ועל המסך. ב-2017 הופקה דרמה ביוגרפית על סיפורו בשם "Dating Game Killer" שביים פיטר מדאק (בכיכובם של גיירמו דיאס וקרי פרסטון), וששודרה בערוץ הפשע של רשת דיסקברי. בינואר השנה, סדרת התחקירים 20/20 מבית ABC הקדישה לו פרק שבמהלכו אף פורסמו צילומים נוספים מתיק העבודות של אלקלה, ונעשתה קריאה נוספת לנשים שמזהות את עצמן לפנות לרשויות ולתת סימן חיים, ואילו נטפליקס הודיעה ממש לאחרונה כי רכשה את הזכויות על התסריט "רודני ושריל" שכתב איאן מקאליסטר מקדונלד, המציג זווית חדשה על קורות חייו המוטרפים של הרוצח דרך ההופעה הטלוויזיונית שלו באותו פרק ב"The Dating Game" מספטמבר 1978.
הסרט, שאת יצירתו תוביל הבמאית קלואי אוקונו, ישחזר את האינטראקציה בין המשתתפים באותו פרק של השעשועון ויקשור אותו במעלליו הזדוניים של "מועמד מספר 1", הלא הוא אלקלה. לא ברור מי יגלם את אלקלה עצמו או את שני המשתתפים הנוספים – מועמדים מספר 2 ו-3 – אולם נודע כי אנה קנדריק כבר לוהקה לתפקיד שריל ברדשו, ששלושת הרווקים עמדו לבחירתה, ושבסופו של דבר בחרה באלקלה כטוב מביניהם. בין השאר סביר להניח שישוחזרו חילופי הדברים המוזרים ביניהם, כשהיא שואלת "אני מגישה אותך לארוחת ערב. איך קוראים לך ואיך אתה נראה?", ואחרי שהוא מזדהה כ"בננה" והיא בתגובה מבקשת תיאור נרחב יותר, הוא עונה: "תקלפי אותי". אגב, על פי הפרוטוקול השניים היו אמורים לצאת לדייט בעקבות התוכנית, אולם שריל החליטה לבטל לאחר שהתגלה בפניה כאדם תמהוני שמעורר אי נוחות.
"תמהוני שמעורר אי נוחות" - כך סיפרה ברדשו למקורביה וכך גם אמר ג'ין מילס, "מועמד מספר 2", שהתחרה באלקלה באותו פרק והפסיד לו. "אני זוכר אותו בבירור, הוא היה קריפי, ממש קריפי. היה בו משהו, לא יכולתי להיות קרוב אליו", נזכר בריאיון ל-CNN. "הוא היה חצוף וקריפי, והוא היה מאוד לא אהוב, גס וניסה להיראות כאדם מאיים. לא חיבבתי את הבחור, לא רציתי להיות קרוב אליו, והוא נהיה יותר קריפי ויותר שלילי. הוא זכור לי כקריפ הבולט בחיי". וכך, למרות כל הסימנים כפי שנחשפו על המרקע מול כולם, אלקלה הצליח להטעות את צוות התוכנית ולהקסים את ברדשו שבחרה בו.
אפשר לדמיין מה היה קורה לולא היה מלוהק לתוכנית. הוא לא היה זוכה לתואר "The Dating Game Killer", אבל האם ניתן היה להציל חיים? סביר להניח שלא, אולם הפרופילאי פאט בראון סבור כי ייתכן שהעובדה שברדשו דחתה אותו אחרי שזכה בשעשועון הגבירה את האכזבה שלו ואת הפורקן האלים שחיפש בעקבותיה. "כשצופים בפרק שוב, מה שהכי מרתק זה שבאותו הזמן הוא כבר ביצע פשע. הוא אנס ילדה קטנה. הוא גבר נחשק בעיני עצמו, בעוד שהוא בעצם טורף מיני של ילדים", הסביר בראון שמאבחן את אלקלה כפסיכופת: "אפשר לתהות מה הדחייה של ברדשו גרמה לו לחשוב. זה משהו שהוא לא היה משלים איתו. דחייה זה לא משהו שאנשים כמוהו מקבלים בהבנה. הם חושבים שמשהו לא בסדר באישה הזאת. שהיא משחקת בהם, משחקת אותה קשה להשגה".
