לשון הרע: עו"ד ישלם 145 אלף ש' ליועמ"שית
עורך דין שלח מכתב לשורת גורמים וטען בו שהיועצת המשפטית של עיריית נצרת מתנהלת "בדפוס של שחיתות". היא החליטה לתבוע אותו - וזכתה
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה
תביעת לשון הרע שהגישה היועצת המשפטית של עיריית נצרת, עו"ד אולגה גורדון, נגד עורך דין שפנה לראש העיר ולגורמים נוספים במכתב שבו ייחס לה התנהלות "בדפוס של שחיתות". השופטת מירב כפיר קבעה שהמכתב נשלח בחוסר תום לב ומבלי שהיה חשד סביר להאשמות, ולכן הוא יפצה אותה ב-145 אלף שקל.
עו"ד גורדון היא היועצת המשפטית של עיריית נצרת מאז 1999. במסגרת הליך שנפתח ב-2009 בבית משפט השלום בעיר ייצג הנתבע עורכת דין שתבעה את העירייה בטענה להתעמרות בה, בבעלה המנוח ובעסק שלהם בגין אי מתן פטורים מתשלום ארנונה. ההליך התנהל במשך כ-10 שנים ובספטמבר 2019 ניתן פסק דין.
בהליך העלו הנתבע ומרשתו טענות כלפי גורדון, שלפיהן היא העלימה מסמך המצביע על פטור חוקי מארנונה שניתן לאישה. לאחר דיון ארוך והליך הוכחות קיבל השופט את גרסתה של גורדון שלפיה לא ראתה את המסמך עד שהתובעת ביקשה להציגו כראיה בתיק.
לדברי עו"ד גורדון, עוד לפני הגשת סיכומי העירייה בהליך שלח עורך הדין הנתבע מכתב לראש העיר ולגורמים רבים נוספים כמו היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי של משרד הפנים ועוד. המכתב כלל אמירות קשות כנגדה ואף דרש את פיטוריה או השעייתה. בין היתר הוא כתב כי "היועצת המשפטית מתנהלת בדפוס של שחיתות".
משהתקבל המכתב דרשה גורדון מעורך הדין לחזור בו ולהתנצל על הדברים שפרסם, אך הוא התעקש שהוא עומד מאחורי הדברים. מכתב תשובה זה נשלח לראש העיר ולחברי מועצת העיר. בעקבות הפרסומים הללו הגישה היועצת המשפטית את תביעת הדיבה.
עורך הדין הנתבע טען שעומדת לו ההגנה לפי חוק איסור לשון הרע שעניינה הגשת תלונה על ידי נפגע. לדבריו, היה לו יסוד להאמין באמיתות תוכנו של המכתב ולכן הפנה אותו כתלונה לגורמים הרלוונטיים. הוא ציין שההסתרה של המסמך בהליך שניהל עבור הלקוחה שלו לא הייתה מקרית או רשלנית אלא בוצעה בזדון.
השופטת מירב כפיר ציינה כי עיון במכתב מראה שהנתבע מעלה טענות קשות כנגד התובעת ובהן כי היא מנסה לגרום לעיכוב הליכים בהליך, כי הוגשו נגדה תלונות למשטרה וכי היא מתנהלת בדפוס של שחיתות, שיש בו "להטיל צל כבד על הרשות המקומית".
עוד מועלות במכתב טענות כנגד מוסריות ואתיות של התנהלותה כמי שיש לה קשרים הגורמים לזילות של מקצוע עריכת הדין ואינם מקדמים את שלטון החוק. הפרסום גם נועד לפגוע במשרתה של גורדון, שכן הנתבע דרש את פיטוריה. בנסיבות אלה, נקבע, הוא מהווה לשון הרע.
השופטת דחתה את טענת עורך הדין והבהירה כי ההגנה כפופה לעיקרון תום הלב, כלומר שהנפגע יאמין שיש בסיס לתלונתו, ומותנית בכך שהחשד המפורט בתלונה יהיה חשד סביר. במקרה זה לא מדובר בהגשת תלונה למשטרה ביחס לעבירה שנעברה, לכאורה, אלא במשלוח מכתב בתפוצה רחבה ללא צידוק.
מעבר לכך השופטת התרשמה כי לנתבע לא היה חשד סביר לטענות ונראה כי מדובר בהטחת האשמות ללא שנעשה בירור מינימלי בגינן. באשר לגובה הפיצוי נקבע כי היקף הפגיעה חמור בפרט לנוכח העובדה שהנתבע עורך דין במקצועו שכן הציבור מייחס בדרך כלל מהימנות רבה לעורכי דין.
השופטת חייבה את עורך הדין ב-120 אלף שקל בתוספת הוצאות של 25 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד מיטל מושקוביץ'-סויסה עוסקת בלשון הרע
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים