במשך שנה וחצי של מגפה, הקורונה מוכיחה לנו שוב ושוב שבקרב בין האדם לנגיף, ידו של הנגיף על העליונה. אחרי חיסוני בני הנוער, שלא עוררו התנפלות בלשון המעטה, השבוע נרשמה הסתערות על החיסון השלישי נגד קורונה למבוגרים. כשמספרי המאומתים, החולים קשה והמתים מכפילים את עצמם במהירות, כל מי שיכול להניח את ידו על מנה נוספת של החיסון - שמח.
עד סוף השבוע הגענו למספר מרשים של רבע מיליון מתחסנים בזריקה השלישית. "אחרי יום ראשון, שבו הייתה התנפלות של אלפים רבים בכל רגע נתון והעמדות הטלפוניות שלנו קצת קרסו ברגעי השיא, התעשתנו", אומר רן סער, המנכ"ל היוצא של מכבי שירותי בריאות שסיים השבוע את תפקידו אחרי עשור אינטנסיבי בתפקיד. "התארגנו על זה מהר מאוד, פתחנו יותר עמדות. עוברים את המתקפה הזו בצורה טובה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הביקוש הגבוה הפתיע אתכם?
"אני הערכתי שהמבוגרים יתנפלו על החיסון. היה צריך לעשות את זה קודם. היינו בשלים לתת את החיסון השלישי כבר לפני כמה שבועות ואז לא היינו זורקים 80 אלף חיסונים לפח. היינו מכשירים ציבור שלם, שהחסינות שלו נפגעה כי הוא התחסן מוקדם, להיות עמיד יותר למחלה".
אבל לא הייתה הסכמה בין המומחים. בכל זאת, אנחנו הראשונים בעולם לחסן במנה שלישית.
"אני חושב שאנחנו הבאנו על עצמנו את הערעור של החיסון בציבור. ההתנהלות של חלק מהברנז'ה הרפואית היא שערורייתית".
תסביר. הרי רוב הברנז'ה הזו תומכת בחיסון השלישי.
"יש הבדל ביחס לחיסונים בין הקלינאים לתיאורטיקנים של הרפואה. הקלינאים, שהם הגורמים היותר פרקטיים, בעד החיסונים, משום שאנחנו חיים בעולם מעשי של ניהול סיכונים. ובניהול הסיכונים הזה, בחישוב מתמטי־סטטיסטי, עדיף בהרבה להתחסן מלא להתחסן. הסיכונים של אי־התחסנות הרבה יותר גדולים ברמה האישית לא משנה בן כמה אתה - גם לילד וגם לאדם מבוגר. אבל יש גורמים מובילים ברפואה שמדברים גם ככה וגם ככה, ובסוף חלקם אומרים 'נחכה'. ההתלבטות פוגעת גם במאמץ הלאומי וגם באלה שרוצים לקבל החלטה. אני מכיר הרבה אנשים מבוגרים שהזמינו תורים וכשהם שומעים אותם מתלבטים אמרו: אולי לא נלך. ברגע ששומעים פרופסור מכובד בהדסה, בלי להזכיר שמות, מתלבט, מה יגידו האנשים הפשוטים?"
5 צפייה בגלריה
''אני שמח שהציבור קיבל את ההחלטה להתחסן שוב ולא הקשיב לחלק מהמומחים''. רן סער
(צילום: שאול גולן)
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל מותר להתלבט בהחלטה משמעותית שעדיין אין עליה הסכמה רפואית.
"הגענו לרגע שצריך להבין: הפגיעה של הקורונה היא הרבה מעבר לפגיעה הרפואית. אחרי שנה וחצי של מגפה הוכח בוודאות שהפגיעה החברתית, הכלכלית ובעטיה גם הנפשית וכנראה גם בסוף בעיות בריאותיות בגין זה שפחות טיפלנו בהן, היא הרבה יותר גדולה מהפגיעה של הקורונה עצמה. לכן אני שמח שהציבור קיבל את ההחלטה להתחסן שוב ולא הקשיב לחלק מהמומחים".
אתה רואה סיכוי שתצליחו להגדיל את מספר המתחסנים גם בקרב מי שעוד לא קיבל מנה ראשונה?
"בשלב הזה ברור לי שאנחנו נוגעים כבר בגרעין הקשה וזה עולם אחר. הגענו לאנשים או שאידיאולוגית לא רוצים להתחסן או שמרגישים מוגנים כי הם צעירים. יש גם הורים לנוער שלא רוצים לחסן אותם מחשש כלשהו. כמו שאמרתי, גם אנחנו אשמים בחשש הזה".
סער, 69, בעברו איש מוסד, בכלל התכוון לפרוש עוד לפני הקורונה, לפני שנתיים. אלא שאז הגיעה הפנדמיה. במקום ליהנות מהחיים, אחרי שנים של עשייה לטובת המדינה והציבור, נתן גז והאיץ את פעילותו האינטנסיבית ממילא כדי לצלוח את המשבר הרפואי הגדול בתולדות העולם המודרני והמדינה. השבוע פינה את כיסא המנכ"ל ועבר לתפקיד הייצוגי יותר של יו"ר מכבי, אותו ימלא במקביל להמשך פעילותו כיו"ר אסותא אשדוד ("אני אדם מעשי ופרגמטי, אצטרך ללמוד לבצע את התפקיד החדש במכבי מבלי להפריע למנכ"לית החדשה, סיגל דדון־לוי"). את השבועות האחרונים בתפקיד, הקדיש – שוב – להערכות הקורונה.
5 צפייה בגלריה
''היינו בשלים לתת את החיסון השלישי כבר לפני כמה שבועות''. ניצול השואה יהודה וידבסקי בן ה־ 102 מקבל את מנת החיסון השלישית
(צילום: רויטרס)
"אחרי הירידה בתחלואה, הקופה צימצמה מאוד את מערך הבדיקות והחיסונים שלה", הוא אומר. "עם בוא הגל הרביעי, הכל נפתח מחדש. הציבור והפוליטיקאים לא מבינים את זה. אפילו גורמים במערכת הבריאות לא יודעים במה זה כרוך. קופות החולים הוכיחו במשבר הזה שיש להן הרבה יכולות. אבל היכולות האלה לא קרו בשנייה. בנינו אותן תוך כדי המגפה. כשהמגפה נגמרה הורדנו מאוד את היכולות שלנו. אי־אפשר להחזיר אותן בלחיצת כפתור. יש פה מאמץ מאוד גדול".
תן דוגמה לקושי.
"המדינה חושבת לטווח הקצר. שלחו את הציבור שרוצה לנסוע לחו"ל לבצע בדיקות קורונה פרטיות. אני התנגדתי. אמרתי, 'את כל הבדיקות הקופות צריכות לעשות כי אנחנו צריכים לשמר את היכולות שלנו'. הקופות היו צריכות לבצע אותן ולקבל על זה כסף. היה ברור שבשלב מסוים זה עלול לחזור. אבל אני לא יכול לשמר יכולות בלי שנותנים לי תקציב לעשות את זה. גם בחיסונים, הגענו למצב שיכולנו לתת 80 אלף חיסונים ביום. מרגע שמספר החיסונים ירד, שיחררנו כוח אדם זמני וסגרנו מתחמים חיצוניים. עכשיו אנחנו בונים הכל מחדש. כנ"ל לגבי האשפוז של חולי קורונה בבית. נכון שהיו לנו ניסיון ותשתית, אבל לוקח זמן לבנות אותה מחדש ולגייס שוב את כוח האדם הרפואי לטובת המשימה הזו. זה בא על חשבון פעילויות אחרות".
פתחתם עכשיו את היכל שלמה, מתחם ענק ששימש עד לא מזמן לחיסונים, לבדיקות. אתם עומדים בעומס על המעבדות?
"אנחנו מסוגלים לבצע 25 אלף בדיקות ביום. עוד לא הגענו למספרים האלה. בערים הגדולות, שבהן יש ביקוש מאוד גדול, אכן עוברים למתחמים חיצוניים. הזמן לקבלת תשובה לבדיקה התארך קצת, אבל גם בלחץ של השבוע שעבר עמדנו בהרבה פחות מ־24 שעות מבדיקה לתשובה".
בקרב קופות החולים קיימת תחושה כי הן לא זוכות לכבוד המגיע להן על חלקן במאמץ הלאומי במלחמה בקורונה. טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות, בו נטלו חלק נציגי בתי החולים בלבד, נתפס כעלבון צורב. "אם יש רופא מבית חולים שתהיה גם אחות מהקהילה, זה המינימום", קבל אז סער, כשעוד היה לו זמן להתלונן. "מה שחמור יותר, הוא שזה לא נעשה בכוונה. זה רק מראה כמה הם מנותקים. הם לא מבינים שהיה פה אקט ענק של הקופות, שהצילו את המדינה".
וזה לא התסכול היחיד שסער, אדם למוד משברים ומנהל קשוח, סוחב איתו מהגלים הראשונים. "ניהול המגפה היה לא טוב", הוא אומר. "ההחלטות הראשוניות שהתקבלו היו
מאוד בעייתיות. לא היה תהליך חשיבה מסודר. מי שניהל את המערכה הזו לא הבין מה זה ניהול משברים, מה זה ניהול בכלל. בניהול כללי אתה חושב, מתכנן, בונה תהליכים. אתה מציב מטרות ויעדים וחותר להשיג אותם. במשבר זה אותו דבר, ההבדל היחיד הוא שלוח הזמנים מתקצר. כל התהליך הזה לא התקיים פה. התעסקו במיקרו במקום במאקרו".
5 צפייה בגלריה
נפתלי בנט ראש הממשלה עונה על שאלות ציבור תדרוך ל תקשורת פייסבוק התמודדות עם תחלואה זן דלתא קורונה
(צילום: "בנוביץ תקשורת")
מה דעתך על האסטרטגיה של הממשלה החדשה בהשוואה לממשלה הקודמת?
"אני מאוד מסכים עם המדיניות הנוכחית: צריך לחיות לצד הקורונה. הצד הסוציאלי־חברתי־כלכלי חשוב לא פחות מהמגפה. מדיניות הסגרים לא הוכיחה את עצמה. הזוי בעיניי שהעולם עצר מלכת. גם אם הנתונים לא כל כך טובים ברמת ההדבקה, בנושא החולים הקשים יש הטיה, שאני לא יודע אם היא מכוונת. היא נובעת משינוי הפרמטרים לתחלואה, ומגדילה את מספר החולים האלה. המצב הנוכחי הוא סביר ואני מאוד מקווה שהמהלכים הקטנים שנוקטים עכשיו יעשו שינוי, ומה שקרה באנגליה יקרה גם פה".
ובכל זאת, הנה אנחנו דוהרים לסגר. אפילו ראש הממשלה הודה בזה.
"אני חושב שההודעה על אפשרות של סגר היא טעות. היא עומדת בניגוד לכל האסטרטגיה שלהם. המצב בבתי החולים סביר בהחלט. גם בעבר היו נוסחאות מתמטיות שהובילו אותנו לתחזיות קשות וכולן התבדו. אני חושב שיתבדו גם הפעם. יש עוד סיבה שהסגר הוא טעות: יש פה עייפות מקורונה ואין לי ספק שהסגר לא יהיה אפקטיבי. לאנשים לא יהיו את האנרגיות ואת הכוח לעמוד בסגר הזה וגם הוכח שאין אכיפה משמעותית".
הקופות יעמדו בעומס של עשרות אלפי נדבקים ביום?
"אני חושב שגם הקופות וגם בתי החולים בישראל יעמדו בכל סיטואציה".
מעל הפעילות המוגברת של מערכת הבריאות, שצפויה להגיע אל הקצה בקרוב בין השאר בגלל תחלואה שאינה קורונה שנחתה עלינו באמצע הקיץ, מרחפים כל העת סימני השאלה התקציביים והתפעוליים שמלווים אותה כבר שנים. השבוע אושר התקציב בממשלה, לראשונה אחרי שלוש שנים, ותקציב הבריאות זכה בו לתוספת נאה, יחסית, של שני מיליארד שקל. גם זה, טוען סער, לא מספיק.
"אני לא בטוח שזה הישג", הוא אומר, ומספק תשובה מורכבת: "הנושא של תקציב הוא חמקמק. הבאנו עוד כמה מיליארדים שלא ידוע אם הם בכלל יגיעו ואיך יתחלקו. קופות החולים כמעט לא מוזכרות בכל הוויכוח הזה. הדבר הכי משמעותי זה הכסף שנכנס לבסיס. זה כסף אמיתי. את כל השאר אני בודק בחשדנות. זה כסף שיגיע או לא יגיע, לא יודע באילו תנאים. ראשי אגף תקציבים הם אנשים שאני מאוד מעריך. כולם אנשים חכמים, נבונים וטובים. היו הסכמות איתם בשנתיים שלוש האחרונות, כשלא היה תקציב במדינת ישראל. היה הרבה זמן לדבר כי הם לא עבדו. עכשיו הם מפילים עלינו דברים מאוד בעייתיים".
הבעיה, אומר סער, היא לא רק כסף, אלא מבנה המערכת. "זה לא שחור־לבן. המדינה מסרבת לטפל בתאגידים ליד בתי החולים (עמותות השייכות לבתי החולים, שמארגנות את הפעילות שם אחר צהריים, תמורת תוספת שכר משמעותית לרופאים ־ ש"ר). הממונה על השכר מטפל בשכר של קופות החולים כאילו זה מלחמה אבל בתאגידים יש רופאים שמרוויחים מאות אלפי שקלים. המלחמה ברפואה הפרטית נובעת מאינטרסים, ולא מרצון לקדש את הרפואה הציבורית".
5 צפייה בגלריה
''אני חושב שאנחנו הבאנו על עצמנו את הערעור של החיסון בציבור''. רן סער מתחסן
(צילום: יובל חן)
גם חוק ההסדרים, שכולל את הרפורמות במשק שיעברו יחד עם תקציב המדינה, מעורר הרבה ביקורת. בין היתר בגלל סעיפים כמו הטלת מס על הביטוח המשלים באופן שיגרע שירותים מהמבוטחים, והכוונה לגבות השתתפות עצמית ממי שהחמיץ תור אצל הרופא ולא הודיע על כך מראש.
"הסעיפים בחוק הזה מאוד־מאוד בעייתיים", אומר סער. "יש פה החלטות שלאו דווקא טובות למערכת כולה וצריך לראות איך מוצאים את דרך המלך: יש קופת חולים ענקית שיש לה המון בתי חולים, ויש קטנה עם פחות, יש שתי קופות שנשענות על רפואה עצמאית ושתיים שנשענות על רפואה שכירה. כשאתה מחליט להטיל הגבלות כאלה ואחרות – למשל הסעיף שקובע שכדי להגיע לרופא מומחה צריך לעבור דרך רפואת משפחה – זה שונה אם אתה בכללית או במכבי ובמאוחדת. הפוליטיקאים לא בדיוק מבינים על מה הם חותמים".
לפני כמה ימים פורסם ששנת הקורונה היטיבה את מצבן הכלכלי של ארבע קופות החולים. מכבי הציגה עודף משמעותי ב־2020, שהסתכם ב־86 מיליון שקל, לעומת גירעון של כ־122 מיליון שקל שנה קודם.
"היטיבה כלכלית זו הטעיה", טוען סער. "מדוע? בגלל שהייתה ירידה בפעילות רפואית מסוימת קיבלנו כסף על פעילויות אחרות. נשארנו עם יותר כסף מזומן והמאזן שלנו יותר טוב ממה שהיה. זה לא אומר שום דבר על מה שיקרה בשנה הזו. למרות שחזרה הקורונה כל בתי החולים עובדים עכשיו בתפוקה מלאה. התחלואה שלא הייתה בחורף הגיעה בקיץ. בתי החולים מפוצצים. אנשים שלא הלכו לבדיקות לגילוי סרטן פתאום מציפים את המערכת. יהיה תיקון של מה שלא בוצע בשנה וחצי האלה, ובסוף נגיע לגירעונות יותר גדולים ממה שהיו לנו. זה יקרה מהר מאוד".
איפה המחסור יבוא לידי ביטוי?
"המחסור כבר בא לידי ביטוי בתורים הולכים ומתארכים בשירות הרפואי. אנחנו מתמודדים עכשיו עם גל ההדף של הקורונה. כל המטופלים שלא הגיעו לבדיקות ולטיפולים במהלך השנה האחרונה, מגיעים עכשיו באלפיהם. זה גל שלא ראינו כמותו ולכן נדרש תקציב משמעותי שיוכל לתת מענה לביקוש. ויש עוד בעיה: אסותא מבצעת 80 אחוז מכל הניתוחים הקטנים במדינת ישראל. ניתוחים שבתי החולים הציבוריים לא מוכנים לעשות כי הם הפסדיים, כמו כפתורים באוזניים ושקדים. בבתי החולים במרכז הארץ עושים את המינימום, ניתוחים בודדים, כדי לשמר את הרישיון. אסותא עושה אלפים כאלה. היא לא מרוויחה עליהם אבל גם לא מפסידה כי היא יעילה. במקרה שיוטל מס כפי שרוצים עכשיו על הפעילות שהיא עושה מול חברות ביטוח – היא תפסיק לעשות את הניתוחים האלה, והילדים שלנו יסבלו".
הקורונה, אומר סער, חוללה גם שינויים לטובה. "הרבה מאוד שנים דיברנו על רפואת העתיד. רפואה מרחוק, מקוונת, רפואה מותאמת אישית. על שימוש בכלים חדשים של ביג־דאטה לטובת הרופאים. זה לא היה מהלך קל, כי הרופאים מאוד־מאוד שמרנים. הקורונה שינתה את המציאות הזו. בפחד הגדול שהיה מהמחלה בהתחלה הרופאים סגרו את המרפאות, ולכן איפשרנו להם לעשות הכל מרחוק, החל משיחות טלפון כפגישות רפואיות דרך הרחבה של הדיגיטל והווידיאו ובהתכתבות בצ'טים שלא היו קודם. בתוך שבועיים בלבד עברנו לרפואה מרחוק. קבוצת מכבי היא הראשונה שמפעילה חממה טכנולוגית, ומשקיעה בקרן הון סיכון שמתמקדת בחברות בתחום הרפואי שנמצאות בשלב מתקדם".
מה מכל הדברים האלה יישאר איתנו הלאה?
"אנחנו חותרים לרפואה מותאמת אישית. יש היום פרמטרים רבים שמשפיעים על בריאות המטופל, מהגנטיקה שלו עד אוכלוסיית החיידקים שהוא נושא במעי. בקרוב לכל אחד יהיה ריצוף גנטי. רפואת המשפחה של היום מאוד רחוקה מזה וצריך לחשוב איך זה ישתלב בטיפול. יש שילוב של דאטה ושל ביג־דאטה שמסייע לקבלת החלטות. בסוף אנחנו רוצים שיעמדו לרשות הרופא כלים שונים, שהמרפאה שלו תראה אחרת. אנחנו עושים פיילוטים שונים בתחום הזה. בתחום הפתולוגיה (הכוונה בעיקר לביופסיות לאבחון סרטן ־ ש"ר) יש לנו סטארט־אפ שעובד בתוך המעבדה שלנו, שנותן חוות דעת שנייה על הפתולוג. בעוד כמה שנים הוא יהיה יותר טוב מהפתולוג. זה נכון לגבי כל אמצעי הדימות".
המטופלים מעוניינים ברפואה מרחוק?
"גם הרופאים וגם המטופלים מבינים שאפשר להעניק ולקבל שירות רפואי ללא מפגש פיזי. הפכנו את הבינה המלאכותית לשחקן מרכזי במתן השרות הרפואי. זה נושא משנה מציאות גם בתחום הטיפול הרפואי וגם בתחום בדיקות המעבדה והרדיולוגיה. מכבי משקיעה בכך הרבה מאוד מאמץ ואני שמח לראות שהתוצאות מצוינות. הרופא יהיה פנוי יותר למקרים המורכבים כי רבים מהמקרים הקלים יקבלו מענה טכנולוגי. זה טוב ונכון לכולם".
מכבי שעוזב סער מבחירה היא קופה טובה לאין ערוך מזו שקיבל לידיו. בשנים האחרונות חל זינוק חד במספר המבוטחים שעוברים אליה: בשנת 2020 גדלה הקופה בכ־28 אלף מבוטחים על חשבון כל שאר הקופות. מדדי שביעות הרצון של המבוטחים גבוהים מאוד. אם תשאלו את המנהלים שעובדים תחתיו, רובם יתלוננו שסער דחק בהם לעמוד ביעדים עד כלות.
"אם יש דבר שהצלחתי בו כמנכ"ל זה לדחוק את המנהלים, שיתאבדו על המשימות שלהם", הוא מודה. "ההטרפה הזו הזיזה את הארגון קדימה. יש לנו שירות מצוין. עובדים שתמיד רואים את המטופלים מול העיניים ומנהלים שחותרים כל הזמן לעמוד ביעדים".
היו הרבה תלונות על כך שהתחרות גורמת לאקטים לא אתיים. מגניבת רופאים עד השערורייה סביב הקופות המתחרות שהציעו חיסוני קורונה לצעירים בטרם עת.
"התחרות הובילה לכל מיני עוולות במערכת. כולנו חוטאים בהן בלית ברירה, גם מכבי. את העוולות האלה צריך לחסל".
על מה אתה מתחרט? מה היית עושה אחרת?
"לפעמים הייתי יותר מדי ישיר. היו מקרים שהייתי צריך להיות יותר עדין כדי להשיג את המטרה".
פורסם לראשונה: 07:56, 06.08.21
