חייב ויתר על ירושה: "זו לא הברחת נכסים"

נאמן בהליך חדלות פירעון טען שהוויתור על הזכויות שהותיר אבי החייב בחצי דירה חולון נועד כדי לחמוק מנושיו. אבל השופט קבע שהחוק היה לצידו

עו"ד מיכל שחר | פסקדיןפורסם: 08.08.21 , 09:38

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של נאמן בתיק חדלות פירעון לבטל הסתלקות של חייב מעיזבון אביו המנוח לטובת אימו. נטען שהוא ויתר על זכויות במחצית דירה בחולון בזמן שכבר היה שקוע בחובות, במטרה למנוע מנושיו את האפשרות לממש אותה, אבל השופט רונן אילן לא השתכנע שמדובר בחוסר תום לב.

ההליך נפתח ביולי 2020 לבקשת החייב. באוקטובר אותה שנה ניתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הנאמן שמונה במסגרת ההליך הגיש בקשה לצו המורה על ביטול הסתלקות של החייב מירושת אביו, ולצו מניעה שיאסור על ביצוע כל עסקה או העברת זכויות בדירת המגורים שנכללת בעיזבון.

האב היה בעלים של מחצית הזכויות בדירה, ולאחר שנפטר, החייב הסתלק מעיזבונו לטובת אימו והזכויות בדירה נרשמו על שמה. הנאמן טען שבעת ההסתלקות החייב כבר היה שקוע בחובות והמהלך נעשה במטרה להבריח את הדירה מנושיו ולמנוע מהם את האפשרות להיפרע באמצעותה.

אילוסטרציה (shutterstock)

החייב התנגד לבקשה. הוא הסביר כי הוויתור על הדירה נעשה מתוך דאגה כנה לאימו שמתגוררת בה. לטענתו, באותה העת חובותיו היו זעירים, לא התנהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל ולא עברה בראשו המחשבה להבריח נכסים.

עוד טען החייב כי ההסתלקות נעשתה בסמוך לפטירת אביו, לפני יותר משבע שנים מיום פתיחת הליכי חדלות הפירעון, ולכן לפי החוק לא ניתן לבטל את הפעולה.

הנאמן טען לעומת זאת שהזכויות בדירה נרשמו על שם האם רק באוקטובר 2013 וההליך כאמור נפתח ביולי 2020, כך שלא חלפו שבע שנים.

הממונה על חדלות פירעון הסכים עם עמדת החייב וטען כי המועד הקובע לפעולת ההסתלקות הוא המועד שבו ניתנה הודעת החייב על ההסתלקות, ולא מועד רישום הזכויות בפועל על שם האם שנעשה בשלב מאוחר יותר.

השופט אילן הסביר שחוק חדלות פירעון מאפשר לנאמן להגדיל את נכסי קופת הנשייה באמצעות ביטול פעולה שגורעת ממנה נכסים. מדובר בפעולות שעשה חייב מתוך כוונה להבריח נכסים ובתנאי שהן נעשו בשבע השנים שלפני פתיחת הליך חדלות הפירעון.

השופט קבע שלפי חוק הירושה, התקנות והפסיקה, פעולת ההסתלקות מושלמת בהודעה בכתב לבית המשפט. כלומר, מועד העברת הזכויות לאם אינו רלוונטי והסתלקות החייב מהעיזבון נעשתה יותר משבע שנים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון, ולפי החוק לא ניתן לבטלה.

מעבר לכך, הוסיף השופט כי בזמן ההסתלקות לא נוהלו נגד החייב הליכי גבייה, וגם אחיו ואחותו של החייב הסתלקו מהעיזבון יחד איתו, מה שמעלה ספק גדול אם היא נעשתה שלא בתום לב מתוך כוונה להברחת נכסים.