נעצר בנתב"ג בגלל חוב מזונות בן 30 שנה

לאחר שנים בחו"ל חזר ישראלי לארץ, וכשביקש לצאת שוב גילה שיש נגדו צו עיכוב יציאה כי ביטוח לאומי שילם מזונות לגרושתו. הבעל פנה להוצל"פ - וניצח

עו"ד יקיר דבול | פסקדיןפורסם: 11.08.21 , 08:57

רשמת ההוצאה לפועל אפרת אזולאי חנוביץ קיבלה לאחרונה בקשה של חייב לסגור את תיק ההוצאה לפועל שמנהל נגדו ביטוח לאומי בגין חוב מזונות מאז 1988.

החייב היגר מישראל לאירופה ב-1986. 30 שנה מאוחר יותר הוא חזר לארץ וכשביקש לצאת שוב ב-2018 נעצר בשדה התעופה בשל צו עיכוב יציאה שהוציא נגדו ביטוח לאומי במסגרת תיק ההוצאה לפועל. התיק נפתח בשל חוב מזונות לאחר שהביטוח הלאומי שילם מזונות לגרושתו הראשונה.

החייב הגיש בקשה דחופה לביטול צו עיכוב היציאה וטען שכלל לא ידע על תיק ההוצאה לפועל. לדבריו, מלוא חוב המזונות שולם לגרושתו והוא לא ידע שהיא גבתה מזונות גם מביטוח לאומי. לטענתו הוא שילם את המזונות שנקבעו בפסק הדין לפני 30 שנה בערבות בנקאית. הוא ציין כי גרושתו השנייה שילמה 300 אלף שילינג אוסטרי כערבות בנקאית לתשלום המזונות וצירף אישור שלה כי אכן שילמה את הסכום.

ארכיון(צילום: shutterstock)

החייב הוסיף כי לאחר מסירת הערבות היגר לחו"ל שם התחתן ב-1987 ואשתו השנייה שילמה בכל חודש את המזונות לגרושתו הראשונה עד לשנת 1991. לדבריו, יש לסגור את התיק מחמת התיישנות ושיהוי קיצוני.

ביטוח לאומי טען כי מבירור עם גרושתו הראשונה של החייב עולה כי הוא לא שילם לה מזונות מעולם. נטען כי הומצאה לו הערת אזהרה באמצעות הדבקתה על דלת דירת הוריו ב-1989. כמו כן, לא ניתן היה לבצע פעולות גבייה לנוכח מגוריו בחו"ל. לשיטתו, על הליכי הוצאה לפועל לא חלה התיישנות וכי מרגע פתיחת תיק ההוצאה לפועל הוקפא מרוץ התיישנותו של פסק הדין.

הרשמת אפרת אזולאי חנוביץ מלשכת ההוצאה לפועל חיפה הבהירה כי על ביצוע פסק דין חלה תקופת התיישנות של 25 שנה. לדבריה, אין מחלוקת כי האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל מעולם לא נמסרה לחייב שכן היא הודבקה בכתובת מגורי הוריו כשלוש שנים אחרי שיצא מהארץ. בנסיבות אלה הדבקת האזהרה לא עצרה את מרוץ ההתיישנות.

היא הוסיפה כי הליכי ביצוע ננקטו לראשונה רק בינואר 2018, בחלוף 30 שנה מהיום בו הגישה הגרושה את בקשתה לתביעת מזונות מביטוח לאומי, כך שחלה התיישנות על החוב.

הרשמת הבהירה כי אין די בעצם פתיחת תיק ההוצאה לפועל שכן אמנם פעולה לביצוע פסק דין יוצרת חזקה שלפיה עומד הזוכה על ביצוע פסק הדין אך לא לעולם תעמוד חזקה זו על כנה: "זוכה שאינו משלים את פעולתו במשך שנים רבות סותר חזקה זו ומפיץ ריח של ויתור על זכותו".

היא הזכירה את החובה המוטלת על רשות שלטונית לפעול במהירות הראויה. היא הדגישה כי המוסד לא עשה ניסיון כלשהו לאתר את החייב במקום מגוריו בחו"ל או להטיל עיקולים על נכסים שלו המצויים בארץ. בנסיבות אלו, אף אם הייתה נדחית טענת ההתיישנות היה מקום לסגור את התיק בשל שיהוי.