תביעה: בננו מת אחרי 31 שעות בגלל רשלנות

בני זוג טוענים שהצוות הרפואי בביה"ח כרמל כשל בחילוץ מהיר של העובר ולא התייחס למצוקה קשה ולגורמי סיכון רבים. מביה"ח לא נמסרה תגובה

מערכת פסקדיןפורסם: 12.08.21 , 09:26

לבית משפט השלום בירושלים הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית על סך מיליוני שקלים נגד שירותי בריאות כללית כבעלת המרכז הרפואי כרמל: התובעים הם הורים לתינוק שנולד בנובמבר 2020 ומת לאחר 31 שעות. ההורים טוענים כי צוות בית החולים התרשל כשלא התייחס כראוי להאטות ממושכות בדופק העובר והתעכב בביצוע ניתוח קיסרי.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ענת גוטמן ועו"ד ארן אמיר, טוענים ההורים כי בנם מת בשל מצוקה עוברית חמורה וממושכת שנגרמה על רקע איחור רב ורשלני בחילוצו מהרחם, כמעט שלושה ימים אחרי שהאם אושפזה בבית החולים לשם השראת לידה. זה היה הריונה הראשון של האם והוא היה תקין לכל אורכו.

התובעים סיפרו כי כשהאם הייתה בשבוע 40+1 היא הגיעה לביקורת בבית החולים. הם ציינו כי אצל האם התקיימו לפחות שלושה גורמי סיכון למצוקה עוברית או מוות עוברי: מיעוט מי שפיר, השמנת יתר והריון לאחר טיפולי פוריות. למרות גורמי הסיכון ווגיניסמוס קשה שממנו סבלה האם (כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק), התקבלה החלטה על השראת לידה באמצעות פתיליית פרופס הגורמת לריכוך צוואר הרחם והתחלת צירים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

יומיים לאחר מכן, כשהתברר שהפרופס נפלט פעמיים, התקבלה החלטה לחדול מהשראת הלידה ולהמתין להתפתחות לידה ספונטנית. זאת, מבלי שנערך דיון עם התובעים באשר לאפשרות לבצע ניתוח קיסרי לנוכח גיל ההיריון וגורמי הסיכון הרבים.

יתר על כן, בניטור העובר הופיעו האטות ממושכות ועמוקות בדופק ליבו אך הצוות לא פעל לחילוצו הדחוף מהרחם בניתוח קיסרי, מחדל שחשף את העובר למחסור ממושך בחמצן על פני שעות ארוכות. כמו כן, ובאופן חמור, לאחר שהתקבלה בסופו של דבר החלטה על ניתוח קיסרי בהול הניתוח בוצע רק לאחר למעלה משעה.

הטיפול הוביל ללידת התינוק כשהוא ללא דופק וללא נשימה. לאחר 22 דקות של החייאה הדופק שב אך התינוק נותר בתרדמת (coma), ללא נשימה ספונטנית. בשל הפגיעה המוחית הקשה הוחלט שלא לטפל בתינוק בקירור והוא נפטר כאמור בגיל 31 שעות.

ההורים צירפו חוות דעת רפואית שלפיה הלידה הייתה בדרגת סיכון גבוהה, בין היתר בשל מיעוט מי שפיר שמעלה את הסיכון למוות עוברי פי 4.5, היריון לאחר טיפולי פוריות שמגביר גם הוא את הסיכון והשמנת יתר. למרות זאת ועל אף העובדה שהתובעת סבלה מוגיניסמוס קשה הוחלטה על השראת לידה נרתיקית, שכאמור לא צלחה.

המומחה ציין כי הטיפול הרשלני בא לידי ביטוי גם בהעדר התייחסות מתאימה להאטות ארוכות וקשות שהעידו על מצוקה עוברית הולכת וגוברת. כך למשל, בעיצומה של האטה ממושכת ועמוקה בדופק, נותקה היולדת מהמוניטור למשך שמונה דקות רצופות וארוכות כדי להעבירה לחדר לידה. זאת, בעוד שהפעולה המתבקשת הייתה להמשיך את הניטור תוך ביצוע החייאה תוך רחמית, ואם זה לא עוזר לשיפור הדופק – לסיים בניתוח קיסרי בהול.

המומחה הסביר שהצוות לא השכיל להעריך נכון את חומרת הניטור ובמקום לחלץ מיידית את העובר מסביבתו הרחמית העוינת, הוא התעכב באופן בלתי סביר ואיבד זמן יקר בו מוחו של העובר נפגע באורח בלתי הפיך.

מבית החולים כרמל לא נמסרה תגובה.