נפצע מרוחץ שקפץ לבריכה, ויקבל 126 אלף ש'

נופש ב"ספידי כיף" במבוא ביתר נפגע בצוואר ובראש ונותר עם נכות. מפעילת הבריכה ניסתה להפיל עליו את האחריות, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד יוסי ניזרי | פסקדיןפורסם: 15.08.21 , 08:57

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לפיצויים שהגיש נופש ששחה בבריכת "ספידי כיף" במבוא ביתר, ונפצע בצוואר ובראש כשמתרחץ אחר קפץ עליו בטעות. מפעילת הבריכה טענה שיש להטיל את האחריות הקופץ, אבל השופטת סיגל דומניץ סומך קבעה שהיא אחראית ל-80% מהנזק.

התובע סיפר שביום התאונה הוא שחה בבריכה כשללא התרעה מוקדמת קפץ עליו אדם שעשה "קפיצת סלטה" למים. לדבריו, בבריכה היו מתרחצים רבים ולא היה במקום מציל או גורם אחר מטעם המפעילה שהשגיח על הנעשה ומנע מהמתרחצים לקפוץ.

לדבריו, לאחר שיצא מהבריכה וקיבל טיפולי רפואי ראשוני על הפגיעה, התנצל בפניו הקופץ וביקש את סליחתו. הוא פונה באמבולנס לבית חולים הדסה עין כרם, שם נבדק ואובחן חתך בראשו שנתפר. בנוסף, אובחן שבר של הזיזים בחוליות.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

מפעילת הבריכה טענה שבאותו יום נכחו במקום מפעיל מוסמך ומציל. לדבריה, קיים במקום שילוט המתריע מפני קפיצה לבריכה ואוסר על כך, ובמקרה הנדון, התאונה נגרמה כתוצאה מהתנהגות רשלנית וחסרת זהירות של הקופץ.

היא הוסיפה כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור מכריע של 100% שכן אף שהיה מודע לסכנה במועד התאונה, לאור עומס המתרחצים והקפיצות לבריכה, בחר לשחות בה. הקופץ, שנגדו הגישה מפעילת הבריכה הודעת צד שלישי, הכחיש שפגע בתובע וטען כי הוא נפגע ממעקה הבריכה או באשמתו של אדם אחר.

השופטת סיגל דומניץ סומך קבעה כי מהראיות שהוצגו עולה שאכן הוצב שלט בכניסה למתחם, אלא שמשלט זה נמחקו האיסורים. לדבריה, גם אם היו תלויים שלטים, לא היו אלה שלטים מאירי עיניים אשר הסבו את תשומת לב המתרחצים בצורה ברורה לאיסור לקפוץ לבריכה.

מעבר לכך, המפעילה לא עשתה מאמץ סביר לפקח על איסור הקפיצה. השופטת ציטטה מעדותו של עד ראייה נייטרלי שסיפר: "בבריכה שרר אי סדר גדול, מתרחצים השתוללו בבריכה ועשו סלטות במים, המציל היה אדיש ולא התייחס לנעשה".

השופטת הגיעה למסקנה כי האווירה ששררה בסביבת הבריכה במועד התאונה הייתה של חוסר משמעת, אי סדר והיעדר אכיפת האיסורים. היא ציינה שהעדים כולם העידו שאנשים רבים קפצו לבריכה באין מפריע וכי נוכחות מציל או מי מבעלי התפקידים באתר לא הורגשה. לפיכך, במצב דברים זה לא ניתן לומר כי הקופץ הוא "גורם זר מתערב" המנתק את הקשר סיבתי בין התנהלות הנתבעת לבין קרות התאונה.

היא ייחסה לתובע אשם תורם נמוך של 10% מאחר שהיה עליו להישמר לנוכח ההתנהלות הפרועה בבריכה. נקבע שמהעדויות עלה שהצד השלישי אכן היה האיש שקפץ על התובע ואחראי גם לנזק.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהתובע נותר עם נכות של 12% והעמידה את הפיצוי על סך של 126 אלף שקל שאותו יחלקו הנתבעת (80%) והקופץ (20%). לטובת התובע נפסקו גם שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות בסך 8,224 שקל.