מיליוני מילים נכתבו על העזיבה של מסי לפריז, רובן עסקו ברומנטיקה ובמבצעים עוצרי הנשימה על הדשא שהשאירו עולם שלם פעור פה. אבל עוד יותר מיליונים הייתה שווה תעשיית מסי לברצלונה. ולמפעל היקר הזה הייתה השפעה דרמטית ויום-יומית גם על הקהל הישראלי. מאות אלפי ישראלים ביקרו ב"קאמפ נואו" בעשור וחצי האחרונים, מאז שיציעי האצטדיון הזה הפכו לתחנת חובה בטיולי בר מצווה, לא פחות מהכותל. "מ־2008 ועד 2019, רגע לפני הקורונה, עבדה פה במשך 11 שנה מחלקה שלמה, שאם נהיה אמיתיים, קראנו לה 'מחלקת מסי'", אומר סמנכ"ל חברת קשרי תעופה ניר מזור. "לפחות 70 אחוזים מהעבודה שלה הייתה חבילות נופש למשחקים של ברצלונה. ההערכה היא שמעל 120 אלף איש בשנה היו מגיעים למשחקים של ברצלונה, בין אם דרך חבילות שנקנו בעיר מהמועדון עצמו, ובין אם דרך כרטיסי ספסרות וחבילות נופש בשוק היד שנייה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- אוזני כרובית: למה לג'ודוקא יש אוזניים כל כך מוזרות?
- אגדת יאניס: "היה ברור שהוא הולך להיות מפלצת - ואז הוא גדל עוד יותר"
לפני שהחל עידן מסי, ברצלונה וספרד ראו את הגב של אנגליה ואיטליה כיעדי חופשות הספורט המועדפים על הישראלים. ואז מסי בא, והחלה המסיבה. "החל ממתנת בר המצווה הכי פופולרית בשנים האחרונות דרך אירועי חברות, כנסי מנהלים ומפגשי עובדים - הכל קרה סביב הליגה הספרדית, ובעיקר סביב ברצלונה ומסי", אומר מזור. "במשחקים שבהם מסי היה פצוע, הייתה ירידה מיידית במכירות".
ברצלונה בעידן מסי הייתה הקבוצה של המדינה, מותג שהוא מניה בטוחה. לחיילים המשוחררים יש את המזרח הרחוק ודרום אמריקה, לזוגות בירח דבש מחכות לרוב פריז, רומא וסיישל, ולילדי בר מצווה - והאמת, גם לישראלים רבים אחרים - זו הייתה ברצלונה, שסיפקה את החוויה המושלמת לכל המשפחה.
לפני הערכות מעודכנות בקטלוניה, ביום שאבו מסי עזב, הפסידה ברצלונה סכום שנתי שנע בין 160 ל-200 מיליון יורו - מנותני חסויות, ממכירת חולצות, וכמובן, מכרטיסים למשחקים. לפי הערכה של חברת קשרי תעופה, היצע הטיסות לברצלונה יירד כעת בכ-40 אחוזים בשל העזיבה של מסי, והנוכחות הישראלית ביציעי קאמפ נואו, שהביאה ליציעים את דגלי ישראל באופן קבוע, תצנח ב-60 אחוזים לפחות.
"בברצלונה עדיין לא מצליחים להבין איך נעשתה הטעות הזאת שבוויתור על מסי, מבחינה כלכלית", מוסיף מזור. "כל המחקרים והבדיקות שנעשו מדברים על זה שהקבוצה מכניסה אחוז וחצי מהתל"ג של כל חבל קטלוניה, ומסי הוא הסיפור מאחורי זה. הספונסרית רואקוטן הסבירה שחתמה על חוזה עם ברצלונה בגלל מסי. הם נתנו 58 מיליון יורו לברצלונה, ו־10־15 מיליון יורו למסי באופן אישי. האם בארסה תגיע לחסויות ברמה הזאת? אני בספק. תהיה ירידה בהזדמנות לברצלונה וההשפעה על העיר תהיה הרסנית. הקבוצה אחראית לשישה אחוזים מהתיירים בעיר, בלי מסי זה ייחתך לפחות בחצי".
לפי מודל חמשת שלבי האבל של קובלר-רוס, נראה שברצלונה נמצאת עכשיו בתפר שבין השלב הראשון (הכחשה) לשני (כעס). חלק מהאוהדים עוד לא מעכלים את האובדן, ואלה שכן - מתקשים לכבוש את הזעם על ההנהלה, שנאלצה לוותר על מסי בגלל בירוקרטיה שנובעת מתקרת השכר בליגה הספרדית, והאמת, בעיקר מניהול כושל לאורך שנים. השבוע חשפה הנהלת ברצלונה את הגירעון העצום שהקבוצה נמצאת בו: 451 מיליון יורו. גם מבחינה מקצועית, המועדון ידע כמה שנים לא טובות בכלל, למרות מגע הקסם של הפנומן הארגנטינאי.
עם גירעון עצום וגם בלי קשר אליו, ויתור על מסי בנסיבות שבהן הוא התרחש, בעיקר לוחץ על בלוטות הרגש. הכאב הצורב מהפרידה הכפויה ממנו, בלתי נמנע. 17 שנה שברצלונה היא מסי - ומסי הוא ברצלונה: השילוב הזה היה טבעי, בלתי מעורער, נצחי כמעט, גם כשידע משברים ורגעים פחות זוהרים. הילד הצנום, בן למשפחת פועלים מהמעמד הבינוני ברוסאריו, הגיע למועדון עם סימני שאלה סביב מצבו הגופני וסימן קריאה חריג בגודלו סביב הכישרון הנדיר שלו. בגיל חמש הוא התחיל לשחק כדורגל, בגיל 11 אובחן כמי שסובל מהפרעת גדילה והחל לעבור טיפולים יקרים שעלו 900 דולר לחודש, ובגיל 13 הגיעה ברצלונה. היו לה סיבות להירתע מההתפתחות המאוחרת של הילד, אבל היא העדיפה להסתכל על חצי כוס המלאה והעמוסה כל כך בכישרון.
המנהל המקצועי באותם ימים, קרלס רשאק, זיהה מיד את הפוטנציאל וגם את ההתעניינות של הנמסיס ריאל מדריד - וחטף את היהלום לפני שיחטפו לו אותו. כדי למנוע עיכובים שהיו יכולים לטרפד את העסקה, הוא שירבט חוזה על מפית במסעדה ונעל עם בריח את העילוי. להסכם המאולתר התלוותה הבטחה: לממן את הטיפולים ההורמונליים של מסי, שהמשפחה התקשתה לכסות, עד גיל 14.
איך זה נמשך, כולם יודעים. מסי סובב ראשים כבר באימונים הראשונים, ובמשחקים כתב את ההיסטוריה מחדש עונה אחרי עונה. בכל תואר שהשיג הצליח להעצים עוד קצת את המיתוס. הוא מחזיק בשיא שערים לשחקן בקבוצה אחת - 672; בשיא עולמי של שישה כדורי זהב, הפרס האישי היוקרתי בעולם הכדורגל, שניתן מדי שנה לשחקן הטוב בעולם; והוא גם מחזיק בשיא של 35 תארים עם ברצלונה, יותר מכל כדורגלן בקבוצה ספרדית אי פעם.
השילוב הזה, בין כדורגלן חד-פעמי לעיר חוף אהובה, יצר רכבת אווירית שפירנסה תעשייה שלמה ומשומנת של חברות תעופה, מדריכי טיולים ובתי מלון. עכשיו, אחרי שנפרד בדמעות מהעיר שבה הפך מנער פלא לאגדה והצטרף לקבוצת חלומות חדשה בפריז, התעשייה הזאת אולי נגמרה לתמיד. סוף עידן מסי הוא סופה של תקופה שבה ברצלונה כבר לא תיראה אותו דבר, גם מנקודת המבט הישראלית. ברצלונה עוד לא חווה על בשרה את המכה האנושה, כלכלית ותדמיתית, שהיא ספגה בעקבות האובדן של מסי. אבל כשזה יקרה, רעשי המשנה יורגשו היטב, ואולי מורגשים כבר, גם במזרח התיכון.
"בימי מסי המוקדמים, החלטנו לחתום על הסכם ספק רשמי של ברצלונה. זה אומר שבכל משחק התחייבנו למכור 20 כרטיסים למשחקים בקאמפ נואו", אומר עידו ווג, מנכ"ל איסתא ספורט. "אמרנו ששווה לנסות, למרות שהסתכלו עלינו כמו משוגעים. שאלו אותנו, 'איך תמכרו כרטיסים למשחק בין ברצלונה לחטאפה?' באותם ימים עוד לא הייתה הרבה תעופה לברצלונה, אבל כבר התחיל להתהוות משהו, וברצלונה היא יעד שישראלים מאוד אוהבים: עיר חוף, לא מאוד יקרה יחסית לאירופה המערבית הקלאסית. כמעט עשור לאחר מכן, ב-2019, מעל 500 ישראלים הגיעו בכל סוף שבוע שני דרכנו לקאמפ נואו. לפני הקורונה, ההערכה היא שבכל סוף שבוע שני היו 2,000 ישראלים שטסו לראות משחק של ברצלונה – שני אחוזים מכל האצטדיון. אין לזה אח ורע".
"לפי הנתונים של ברצלונה, חוץ מספרדים ומקטלנים יש במגרש שלושה קהלים מרכזיים: רוסים, יפנים וישראלים", מסביר ווג. "באופן אבסולוטי, ישראל היא המדינה השלישית במספר האנשים שהיא שולחת לקאמפ נואו בשנה, כי ילדים כאן יודעים מי זה מסי כמו שהם יודעים מי זה סמי הכבאי. מסי הוא מותג כמו נייקי ואדידס, מכונה משומנת. בחלק ממשחקי הקלאסיקו היו במגרש גם 5,000־6,000 ישראלים, חלקם היו משלמים אלף יורו לכרטיס. היה שלב שחשבנו לבטח את זה שמסי עולה לשחק - לתת ללקוח את האפשרות לבטל את החבילה עד 48 שעות לפני, ולא לטוס במקרה שמסי נפצע ולא עולה לדשא. בסוף זה לא הבשיל, אבל זה רק מסביר את הצורך ואת הביקוש של הקהל. היו פעמים שהוא נפצע שבוע לפני וקיבלנו טלפונים מתוסכלים מלקוחות".
שאלת מיליארד הדולר היא מה יצר את ההסתערות המתמשכת על ברצלונה במשך כל השנים האחרונות, והאם זה באמת רק מסי שהפך אותה לקבוצת הספורט הזרה הכי אהובה שהייתה כאן? או שמא, מעבר ליכולות של "הפרעוש" לחולל קסמים ולכשף כדורים - בלי החוף המזמין, חיי הלילה המהנים והקולינריה המשובחת של ברצלונה, כל הסחף הזה לא היה נוצר? בסופו של דבר, נראה שזה לא רק עניין של כדורגל - אלא גם, ואולי בעיקר, תדמית.
"ברור שזה שילוב", מסביר פרשן הכדורגל נדב יעקבי, שגם שידר את משחקו הראשון של מסי בברצלונה ועוד משחקים רבים ובלתי נשכחים שלו לאורך הקריירה. "מסי תמיד ידע לדבר להורים ולילדים. הרי לא הילד בוחר לאן לטוס, בדרך כלל זה האבא, ומסי יותר 'חינוכי' מרונאלדו. ילדים קטנים יותר יכולים לאהוב אותו. רונאלדו, למשל, מעבר להיותו כדורגלן-על - הוא לא דמות לחיקוי. הוא לא צנוע, בטח לא קטן וביישן כמו מסי. משהו במסי יותר דיבר למשפחות, גם אם לא באופן מודע. כשמסי התחיל לשחק בברצלונה, כריסטיאנו רונאלדו - שביניהם השוו לאורך כל הקריירות שלהם - שיחק אז במנצ'סטר יונייטד. ומנצ'סטר היא לא עיר תיירותית ואף אחד לא נוסע לשם לראות משחק. השילוב הזה של ברצלונה, עם דמות ‘הילד’ הקטן והמדהים שהוא מסי, זה מה שיצר את התופעה. היה הייפ סביב הקבוצה: אחרי שהגיעו אלף - באו עוד אלף אחריהם. זה הדביק, נוצר באזז מטורף סביב הדבר. ילדים היו אומרים להורים שחבר שלהם נוסע למשחק והם גם רוצים. ובסופו של דבר, ברצלונה הייתה במשך שנים הקבוצה הכי טובה בעולם; הכי כיפית - עם מסי, צ'אבי ואינייסטה. במשך חמש-שש שנים, לא היה שום דבר שמתקרב אליהם".
מה העזיבה של מסי תעשה למותג?
"הוא ייפגע, בטח בשנה־שנתיים הקרובות. לאחר מכן זה יחזור, לא לממדים שבהם זה היה בתקופתו, אבל ברצלונה תישאר היעד מספר אחת. תהיה ירידה גדולה, בוודאות, אבל יש אוהדי ברצלונה שיישארו אוהדי ברצלונה גם אחרי שמסי יעזוב. הם לא ייהפכו להיות אוהדי סלטה ויגו (צוחק)".
ובכל זאת, סביר להניח שתתחיל עכשיו תנועה ישראלית מסיבית לכיוון פריז.
"כמו שאני מכיר את הישראלים - כן. הישראלים הם עדר. יש כמות גדולה כזאת, וכמו שיש אוהדי ברצלונה שרופים – יש גם אוהדי מסי. ילדים קטנים, בני שש או שמונה, אוהדים את מסי וייסעו לפריז כדי לראות את מסי. המחירים יהיו מטורפים כמו בברצלונה, תהיה תעשייה חדשה סביב זה, והחברות מרגישות את זה. לא באמת אכפת להן איפה הוא ישחק: איפה שזה יקרה, לשם הן ישלחו מטוסים".
גם ד"ר תומר פדלון, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שמרצה על פוליטיקה וספורט באוניברסיטאות תל־אביב ובן־גוריון, מצביע על השילוב המנצח שהזניק את שגעת מסי לגבהים שוברי שיאים. “התופעה הראשונה היא ברצלונה, שעוד לפני מסי הייתה קבוצה מאוד אהודה בישראל וברחבי העולם", הוא אומר. "התופעה השנייה, היא כמובן מסי; והשלישית היא הגלובליזציה שמאפשרת להעצים את שתי התופעות הראשונות. היום לאוהדי הכדורגל מישראל יש חשיפה בלתי רגילה לכדורגל אירופי, וזה בא לידי ביטוי משידורים ישירים, דרך רשתות חברתיות שמחזקות את הקשר עם הכוכבים והקבוצה, וכמובן - בהצפת השוק במרצ'נדייז של הקבוצה ושל הכוכב הארגנטינאי”.
כמו בכל העולם, גם עבור האוהדים המסורים בישראל, שהיו מורגלים בביקורים בעיר בעקבות "המשיח" עם המספר 10 על הגב - ימי פוסט־מסי מלווים בטלטלה רגשית. יעוז סבר, איש עסקים בן 42 מרעננה, מוציא בימים הקרובים ספר בשם "בית משותף", שהגיבור שלו אוהד ברצלונה. הוא גם מנחה את הפודקאסט של אוהדי הקבוצה ואוהד את הקבוצה מסוף שנות ה-80. האהבה לבארסה עברה גם לבנו, יהלי בן ה-13, שעולה לכיתה ח'. "טסנו למשחק כשיהלי היה בכיתה ד'. כבר היינו מחוץ למגרש, אבל לא נכנסנו בגלל המהומות בברצלונה", אומר יעוז. "יהלי עמד מחוץ למשחק דומע. לנסוע זה עסק די יקר, וכמובן שתיכננו לעשות את זה גם השנה. גם אם כל הסגל של ברצלונה יעבור לפריז, וכל הסגל של בית"ר יעבור לברצלונה - אנחנו נישאר אוהדי ברצלונה".
להבדיל ממעגל האוהדים הרחב יותר של בארסה, זה שפחות מעודכן ועוקב, ונדבק למסכים ומגיע ליציעים, בעיקר במשחקי הקלאסיקו נגד ריאל מדריד ובליגת האלופות, סבר ובנו לא ינטשו את הספינה ולא ירוצו אחרי מסי לפריז. "צריך להבדיל בין אוהדים לטרמפיסטים", אומר סבר. "אוהדים הם מי שהתאהבו בסמל, במועדון, במה שהוא אומר. אני תמיד אומר ליהלי, שמה שחשוב בחולצה זה הסמל מקדימה ולא השם שכתוב מאחורה. אנחנו אוהדי ברצלונה, אוהבים את מסי, הוא הגדול בהיסטוריה בפער אדיר, אבל אנחנו ברצלונה".
"בגרעין הקשה העזיבה של מסי לא תפגע", אומר אופיר ממן, מנהל בבארסה מאניה ומייסד הפודקאסט של האתר, מורה וסטודנט למשפטים בן 36 משדרות. "במעגלים היותר רחבים אני מאמין שיש אבות זועמים שישנו עכשיו את יעדי הנסיעות שלהם מברצלונה לפריז. אנשים יעזבו את הקבוצה כי מסי הוא מותג חזק מאוד, אנחנו בעידן פרסונלי שבו אדם מושך קהל לא פחות מקבוצה ואפילו יותר. זה כואב לנו. אנחנו עוד בתהליך האבל, היינו מתים שהוא יישאר איתנו. זה מסוג האהבות האלה ששני הצדדים רוצים שתתממש וזה לא יוצא לפועל, אז זה ממש כואב. מסי נועד לסיים את הקריירה בברצלונה. לא נזכה לראות תופעה כזאת בימי חיינו. השילוב שלו עם ברצלונה יצר את הסערה המושלמת".
כמו שאומרת קלישאת הספורט הכי חבוטה בספר, אין ואקום, וסופה של תעשיית מסי בברצלונה הוא יריית הפתיחה של תעשיית מסי ישראלית חדשה בפריז. עיר האורות היא החל מהשבוע הבית של ה"גלאקטיקוס" של הכדורגל העולמי, קבוצה דמיונית שכוללת לצד מסי את ניימאר הברזילאי, סרחיו ראמוס שעד לפני רגע היה קפטן ריאל מדריד, וגם את הכוכב הצרפתי קיליאן אמבפה, אם כי האחרון עשוי לעשות את הדרך ההפוכה לראמוס ולעזוב למדריד. בינתיים, הישראלים מצידם, ידאגו לא לפספס את הלהקה הזאת בפעולה. בפריז כבר נרשמה התנפלות על חולצות המלך החדשות, מה שמעיד על העתיד לבוא בשנים הקרובות, כל עוד מסי ושאר הכוכבים יהיו בריאים. ואם זה יהיה המצב, נראה שההיסטריה החדשה רק בתחילתה.
"כבר רואים ניצנים של אפקט מסי בפריז", אומר לירן פרוינד מאתר "טיקט קומפר", "הישראלים שרגילים למסי בברצלונה יוכלו לגוון עם דיסנילנד ושאנז אליזה, בעיר שיש לה המון מה להציע, וגם הולכת להיות לה קבוצת כדורגל אימתנית. אבל פריז תהיה היעד מספר אחת של הישראלים רק אם מסי ייתן הצגות מטורפות".
"עכשיו כבר ברור שהאוהדים הזמניים, לא האמיתיים, של בארסה – יתחילו בנדידה לכיוון פריז. אנחנו גם נערכים לזה", מוסיף מזור מקשרי תעופה. "מתחילים לבצע רכש של טיסות בהתאם, וכמובן, נערכים עם כרטיסים למשחקים בצרפת. זה יהיה יותר מורכב כי תכולת האצטדיון בפריז היא חצי מהתכולה של האצטדיון בברצלונה, ונוכח הביקושים הגבוהים הצפויים וההיצע הנמוך - המחירים יהיו יקרים. תהיה תחרות על כל כרטיס, רואים את זה כבר עכשיו: במשחק הליגה הצרפתית הראשון של פריז סן ז'רמן - מסי רק הוצג, והמחירים של הכרטיסים זינקו לאלף יורו. מינויים כבר לא נשארו למכירה, לכן ברור שצפוי להיות טירוף".
"הדרך הטובה ביותר למדוד את השפעת מעברו של מסי, היא באמצעות מעבר דומה, של שחקן בקנה המידה הזה", מסכם ד"ר פדלון. "למעשה יש רק אחד כזה בעולם, כריסטיאנו רונאלדו, והוא עבר לפני שלוש שנים מריאל מדריד ליובנטוס. המעבר הזה הוריד עוקבים רבים מעמודים ברשתות החברתיות שקשורים לריאל, והוסיף מיליוני עוקבים לעמודים של אלופת איטליה ביוטיוב, בטוויטר ובאינסטגרם. בהקשר של מסי, נראה השפעה בעלייה בתפוסה במשחקי הקבוצה, בכמות העוקבים ברשתות החברתיות, במכירת חולצות ומרצ'נדייז ובשדרוג המותג והחשיפה. אני בהחלט רואה את הישראלים לוקחים חלק בכל אחד מהמישורים האלו, אבל לא צופה סחף אדיר של אוהדים כפי שהיה בתקופת בארסה. פה נקודת הפתיחה לא כל כך טובה, מאחר שמדובר במועדון שהרבה אוהדי כדורגל סולדים ממנו. לדעת רבים, הוא מסמל את מה שרע בכדורגל המודרני: מועדון בלי הרבה מסורת, שנרכש על ידי הקטארים ששופכים הון תועפות כדי להשיג הצלחה, ועל הדרך לשפר את התדמית הקטארית בעולם. מצד שני, בעולם שבו אנשים הולכים לקולנוע לצפות בסרט רק בגלל שלאונרדו דיקפריו משחק בו - אנשים ישמחו להגיע לפריז, עיר פופולרית גם כך, כדי לצפות במסי".
פורסם לראשונה: 08:01, 20.08.21