זהו כנראה המשפט החשוב והמדהים של התקופה: ביום האחרון של אוגוסט תגיע אליזבת אן הולמס - מי שרק לפני שש שנים עוד נחשבה לאחת הדמויות המרתקות, המצליחות והמחוזרות בעמק הסיליקון - אל כותלי בית המשפט. שם, תחת שבועה, היא תידרש לספק הסברים לציבור על אחת ההונאות המדוברות של העשור האחרון, כשמעל ראשה מרחף גזר דין מקסימלי של 20 שנה בכלא.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- סמים ומנוסה מהחוק: סיפורו של ממציא האנטי-וירוס שהתאבד במעצר
- גם בסעודיה: כך פועלת תעשיית ריגול הסייבר הישראלית
- "אנשים לא מבינים כמה צוקרברג חזק": הסודות של פייסבוק
ארה"ב נגד הולמס חורג הרבה מעבר לגבולות המקרה הפרטי. הסיפור על יזמית הביוטק שביקשה לשנות את העולם, סחפה אחריה משקיעים, את התקשורת וגם את הכסף הגדול, והפכה בתוך עשור למיליארדרית הצעירה ביותר ברשימת עשירי ארה"ב ולאייקון של פמיניזם והצלחה, לא נעצר בה. הוא מגלם בתוכו מסר עמוק ומורכב יותר על הצד האפל של עמק הסיליקון ושל תעשיית ההיי-טק בכלל, על כסף ועל כוח, ועל המבנים החברתיים שמאפשרים למקרים מהסוג הזה לצמוח בתוכם, כמעט באין מפריע.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פניו, הסיפור של הולמס מכיל את כל התבניות הנכונות. בהיותה בת 19 בלבד, סטודנטית מצטיינת להנדסת כימיה בסטנפורד, פרשה מהלימודים כדי להקים את חברת הסטארט-אפ שלה, תראנוס. הקונספט היה מהפכני, על גבול הבלתי אפשרי: הולמס ביקשה להתנפל על תחום בדיקות הדם - תחום מסורתי ומיושן - ולהמציא אותו מחדש. היא ניגשה אל הכאב המהותי, תרתי משמע, של התחום כולו - הליך רפואי שכולל דקירות, מחטים ומילוי מבחנות - וביקשה להוציא אותו מהמשוואה.
הטכנולוגיה של תראנוס התיימרה לאפשר בסופו של דבר יותר מ-200 בדיקות שונות, במכונה אחת ובאמצעות דקירה קלה באצבע. "כמויות אדירות של מידע מכמה טיפות דם", כפי שהגדירה זאת בעצמה כשהגישה את הרעיון הראשוני שלה לפרופסורים בסטנפורד. המטרה הסופית: דמוקרטיזציה מוחלטת של בדיקות הדם, שיהפכו זולות ונגישות לכולם, וישמשו לראשונה גם כהליך רפואי מניעתי. כלומר, לא רק כשיש חשד לבעיה בריאותית אלא מראש - כאמצעי לזיהוי מוקדם של מחלות. בשוק הבריאות האמריקני זו הייתה בשורה של ממש, וכשדיברו על "שיבוש" (Disruption) של תעשיות מסורתיות בעמק הסיליקון, התכוונו למהפכות מהסוג שהולמס הציעה לממש.
את הפרופסור לרפואה פיליס גארדנר היא לא ממש הצליחה לשכנע. גארדנר הכירה את הולמס כסטודנטית מבריקה, אולם כששמעה על הרעיון שלה הגיבה בפשטות: "אני לא חושבת שאפשר לעשות את זה". בכירים אחרים בסטנפורד דווקא התגייסו ונרתמו למהפכת בדיקות הדם, בהם דקאן בית הספר להנדסה באוניברסיטה היוקרתית, שהצטרף כחבר הדירקטוריון הראשון בתראנוס וסייע להולמס לבסס קשרים ראשונים עם משקיעים. הייתה זו הסנונית הראשונה, ובתוך עשור תצרף הולמס אל הדירקטוריון שלה כמה מהשמות המדוברים ביותר בציבוריות האמריקנית, כולל מזכירי המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ.
בשנים הראשונות הולמס הקפידה להישאר מתחת לרדאר. היא עסקה בגיוס כספים, בפיתוח ההמצאה שלה ובשכלולה, ובנתה את תראנוס לאט אבל בטוח. כל זה עמד להשתנות: ב-2013, עשור מאז עזבה את סטנפורד לטובת הקמת החברה, תראנוס השיקה שיתוף פעולה משמעותי ראשון עם רשת בתי המרקחת וולגרינס, שהציעה את בדיקות הדם החדשות והמקיפות של תראנוס. התנאים היו מהפכניים: להיכנס אל בית המרקחת, לקבל דקירה קטנה באצבע ולהמשיך את היום. קל כמו לקפוץ למכולת כדי לקנות חלב. הדקירה הקטנטנה, כך הבטיחו בתראנוס, תספק לנבדקים תוצאות של עשרות בדיקות שונות.
שיתוף הפעולה הזה עורר את סקרנותה של התקשורת די מהר. בסיפור של הולמס, כאמור, היו כל החומרים שמהם עשויה הכתרה: רעיון מהפכני, מוח מבריק, כסף ומשקיעים, ועכשיו נוספה גם החותמת התאגידית של רשת בתי מרקחת פופולרית, שמביאה את הבשורה לציבור הרחב. שנה מאוחר יותר שוויה של תראנוס הוערך בכמעט 10 מיליארד דולר, והולמס נכנסה לרשימת 400 העשירים ביותר בארה"ב של "פורבס", והוגדרה כאישה המיליארדרית הצעירה ביותר שעשתה את הונה בזכות עצמה. היא הייתה אז רק בת 30.
בעיתונות הכלכלית-מדעית-טכנולוגית חגגו. היזמת הצעירה נענתה והחלה להעניק ריאיונות, הרצאות טד והופעות בכנסים, והופיעה על שערי מגזינים נחשבים. היא סומנה מיד כהבטחה, ולא רק בעולם טכנולוגיות הרפואה אלא בעמק הסיליקון בכלל. אישה צעירה במועדון סגור של גברים, שמצליחה לסחוף אחריה את הכסף הגדול אבל לא מורידה את המבט, מילולית, מהמטרה.
שלא במקרה, הסיקור התקשורתי כלל הרבה מאוד השוואות לאליל טכנולוגיה אחר: "סטיב ג'ובס של הביוטק", כינו אותה. מייסד אפל אומנם הלך מאיתנו ב-2011, אבל הולמס הודתה כי שאבה ממנו השראה במובנים רבים. היא הקפידה להתלבש כמותו בסוודר גולף שחורי, אימצה את הגינונים והמניירות שלו - לרבות המבט הבוהה, הישיר והבלתי ממצמץ שלו, טכניקה שבה השתמש ליצירת קשר עין עמוק - ואת שפת הגוף שלו. הקול שלה היה נמוך והחלטי, והפך בעצמו לסמל קטן של מהפכה מגדרית גדולה בענף הגברי.
האובססיה לג'ובס לא נגמרה שם: הולמס כינתה את מכשיר הבדיקות שהמציאה "האייפוד של עולם הבריאות"; היא אימצה את שיטות הניהול של ג'ובס, כפי שתוארו בביוגרפיה על אודותיו, עד כדי כך שעובדי תראנוס אמרו כי יכלו לדעת "באיזה פרק היא נמצאת" לפי משפטים שאמרה להם; היא שכרה את אותה סוכנות פרסום שאפל השתמשה בה עבור מודעות של תראנוס; ואף אימצה את המנהג הג'ובסי ושכרה נהג עם מכונית יוקרה שחורה ללא לוחיות זיהוי שיסיע אותה לכל מקום. בשלב מסוים החלה להתייחס לעצמה כהתגלמות הנשית המוחלטת של סטיב ג'ובס. כשמת הונהג יום אבל במשרדי תראנוס, והונף דגל מיוחד שנעשה בהתאמה אישית, וכלל את הלוגו של אפל בצבע לבן על רקע שחור.
רגע לפני המפלה, כדאי לעצור ולהבין משהו על היי-טק ועל טכנולוגיות רפואיות. המרוץ למוצר הסופי מכתיב סודיות. זה כמעט מובן מאליו, אבל שכשמדובר בטכנולוגיות בריאות התמונה הופכת מסובכת קצת יותר. הדירקטוריון המהולל שגייסה הולמס לשורותיה הכיל אומנם שמות גדולים עם כיסים עמוקים, אבל אנשי מדע ורפואה כמעט שלא היו בו. הולמס הקפידה לשמור על הטכנולוגיה שלה בסודיות, אבל נמנעה בתירוצים שונים גם מהצגת הוכחות, בדיקות ואישורים רלוונטיים - מפני שטענה לכל אורך הדרך כי אופן ביצוע הבדיקות של תראנוס לא שונה מהקיים. תראנוס לא שיתפה בפיתוחים שלה, לא פרסמה מאמרים ולא חלקה ידע עם הקהילה המדעית-רפואית - נורת אזהרה מהבהבת בצבע דם.
מסכת הזיוף וההונאה נחשפה ב-2015, אז פרסם עיתונאי ה"וול סטריט ג'ורנל" ג'ון קריירו תחקיר שבו טען כי סטארט-אפ הביוטק, השווה כבר יותר מ-9 מיליארד דולר, לא עושה שימוש בטכנולוגיה שהמציא עבור בדיקות הדם. בתחקיר הוא גולל את סיפור ייסודה של תראנוס, שוחח עם רופאים שהפסיקו לעבוד עם מערך הבדיקות של החברה כי לא סמכו על התוצאות והביא גם את סיפורה של אלמנת אחד המדענים הבכירים בחברה, שהתאבד בשנת 2013. היא סיפרה שהודה בפניה כי "כלום לא עובד", אך כששוחחה עם עיתונאים לאחר מותו ספגה איומים בתביעות מאנשי תראנוס.
קריירו כתב גם כי בתראנוס הילכו אימים על העובדים באופן שיטתי. איומים בתביעות, השתקות ופיטורים כלאחר יד הפכו לתרבות ארגונית של ממש, בעיקר מרגע שתראנוס הפכה למוקד משיכה תקשורתי והשווי שלה נסק. הוא הסביר כיצד תראנוס מבצעת בדיקות באופן שיטתי באמצעות מכשירים של חברות אחרות וקיימות, ולא באמצעות מכשיר ה"אדיסון" המהפכני שלה - טכנולוגיית הדגל שאותה המציאה, תרתי משמע, אליזבת הולמס.
היקף ההונאה היה חריג: משקיעים קיבלו תוצאות מזויפות ומצג שווא מוחלט לגבי היכולת הטכנולוגית של תראנוס, ונבדקים קיבלו תוצאות לא מדויקות. רוב הבדיקות בכלל לא עברו את המכשירים של תראנוס, אלא בוצעו באופן סטנדרטי - כמו כל בדיקת דם רגילה בשוק - באמצעות עובדי החברה. ככל שהפרסומים נגד תראנוס גברו, כך סערו הרוחות בתוך החברה. הולמס סברה כי תוכל לזייף תוצאות לפחות לתקופת ההשקה של שיתוף הפעולה עם וולגרינס, ודחקה בעובדי הפיתוח לשפר את ביצועי המכונה - ללא הצלחה. אחרי ההשקה נכנסה תראנוס ללופ בלתי אפשרי של שקרים וזיופים - עם תוספת לחץ בשל הצורך לעמוד במכסות.
החשיפות על מה שמתנהל בתוך המעבדות של תראנוס עוררו רק עוד ועוד שאלות: כך למשל, על קולה הנמוך של הולמס - שאפיין אותה והופך לסמל של ממש - נטען שהוא מזויף, כלי ווקאלי שבו נעזרה כדי לגבש תדמית סמכותית יותר. גם החיים האישיים שלה נחשפו כשקר מוחלט: בריאיונות הקפידה לספר שהיא נמנעת מזוגיות ומקדישה את כל מרצה וזמנה לתראנוס, אולם התברר כי היא מנהלת רומן סודי עם סאני בלוואני - שאותו הכירה כבר בגיל 18, ולמענה פירק את משפחתו.
בלוואני היה דמות מפתח בתראנוס. בשנים הראשונות אומנם לא החזיק בתפקיד מוגדר, אך ליווה את הולמס ושהה במסדרונות החברה. בסופו של דבר קיבל על עצמו תפקיד של סמנכ"ל תפעול - אך מערכת היחסים בינו לבין הולמס נשארה מוסתרת.
הולמס, שכמה חודשים לפני כן עוד כיכבה על שערי המגזינים הנחשבים, מצאה עצמה במוקד של תחקירים שבדקו כל היבט בחייה המקצועיים והאישיים, וחזרו אל כל מילה שהוציאה מהפה בריאיונות עבר. ב"ניו יורק פוסט" הכתירו אותה מחדש כ"מיידוף של המילניאלז" - ובכך השוו אותה לברני מיידוף, האיש שמאחורי הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה. הקריירה שלה נגמרה, וגם הזוגיות ארוכת השנים עם בלוואני הגיעה לקיצה, וב-2016 הוא עזב רשמית את החברה.
התחקירים הובילו לחקירות רגולטוריות. הרשות לניירות ערך בארה"ב הגישה תביעה רשמית נגד הולמס על בסיס הונאת משקיעים, אולם הצדדים התפשרו כשהולמס שילמה קנס של חצי מיליון דולר. גם מדינת אריזונה (שהשתמשה בבדיקות של תראנוס בביטוחים) הגישה תביעה רשמית שנגמרה בפשרה. תראנוס פורקה והנכסים הנותרים הוחזרו למשקיעים, והולמס הפכה בתוך שנה מהמיליארדרית הצעירה ביותר בארה"ב למי שהונה האישי מוערך ב-0 דולר. הצעדים הרגולטוריים היו רק מכות קלות בכנף. ב-2018 הוגש כתב אישום נגד הולמס ובלוואני, הכולל 11 סעיפים של הונאה וקשירת קשר לביצוע הונאה. אם תימצא אשמה, היא צפויה לרצות עד 20 שנות מאסר בכלא, ולשלם סכומי פיצויים גבוהים.
יותר משלוש שנים אחרי שהוגש כתב האישום, ואחרי שורה של דחיות - תחילה בעקבות הקורונה, ולאחר מכן מכיוון שהולמס נכנסה להיריון - היא צפויה להגיע לבית המשפט. בדרך נישאה לבן זוגה הצעיר ממנה בילי אוונס, שמשפחתו מחזיקה ברשת מלונות, והחליפה עורכי דין לאחר שהקודמים נטשו אותה מכיוון שלא קיבלו תשלום במשך יותר משנה. קווי ההגנה הצפויים מתפרסמים מעת לעת בתקשורת האמריקנית: תחילה העריכו כי הולמס צפויה לטעון שלתקשורת, שהכתירה ואז ריסקה אותה, יש חלק מרכזי באשמה. מאוחר יותר פורסם כי קו ההגנה שהולמס צפויה לנקוט יעסוק באי-כשירות נפשית. ואולם, השאלה הבוערת באמת היא בכלל לא משפטית: מה מניע בחורה צעירה ומבריקה להוציא לפועל הונאה בסדר גודל כזה? על השאלה הזאת כלל לא בטוח שנקבל תשובה.
בינתיים הספיק קריירו הספיק להפוך את התחקיר שלו לספר מצליח, לפודקאסט שמלווה את הפרשה גם בימים אלה ולסרט תיעודי - אחד משניים, בינתיים, שגוללו את הפרשה. גם הפקות עלילתיות על הפרק נמצאות בקנה, לצד שורה של פרקים ותוכניות תחקירים שעסקו בשנים האחרונות בניסיון לפצח את התעלומה של הולמס - ולהסיק משהו מהמקרה שלה על התעשייה שאפשרה לה לשגשג בקלות בלי טיפה של הוכחה אמיתית.
