נושלה מירושת אמה - ונדחתה בבית המשפט

הבת התנגדה בטענה שאחיה השפיעו על האם להדיר אותה. אולם נקבע שהמנוחה חתמה על הצוואה ללא השפעה בלתי הוגנת ויש לכבד את רצונה

עו"ד יאיר שרף | פסקדיןפורסם: 26.08.21 , 11:47

בית המשפט למשפחה בפתח תקוה דחה לאחרונה בקשה שהגישה בתה של מנוחה שנישלה אותה מצוואתה והורישה את כל רכושה רק לשלושה מאחיה. השופטת אילת גולן-תבורי קבעה שהצוואה הגיונית לאור מורכבות היחסים בין האם לבתה המתנגדת, ולא הוכחה מעורבות של האחים בהחלטתה.

המנוחה נפטרה בשלהי 2015 והותירה צוואה שנערכה באותה שנה בפני נוטריון. היא הייתה גרושה עם שבעה ילדים, אך ציוותה את רכושה רק לשלושה מהם. את הדירה שבה גרה היא ציוותה לאחת מבנותיה, אך הותירה את זכות המגורים בה לבנה, בעל צרכים מיוחדים שהתגורר עימה. את כספה ציוותה לבן נוסף, והורתה כי במידת הצורך עליו לסייע כלכלית למי מהילדים שיצטרך.

ארבעה מילדיה ביקשו לקיים את הצוואה, אחת התנגדה והיתר לא הצטרפו להליך אך תמכו בקיום הצוואה. הבת המתנגדת טענה שעל רקע סכסוך שלה עם אחיה, הם מנעו את הקשר בינה לבין האם והסיתו אותה לנשלה מהצוואה. לטענתה, הצוואה לא משקפת את רצון האם מאחר שהאחים ניצלו את היותה תלויה בהם לאור מצבה הפיזי והנפשי, והשפיעו עליה באופן בלתי הוגן.

אילוסטרציה(Shutterstock)

האחים טענו מנגד שהאם הייתה עצמאית וצלולה והצוואה משקפת את רצונה. לדבריהם, היא דאגה בעיקר לבן עם הצרכים המיוחדים כפי שעשתה כל חייה ואין לסכל את רצונה. עוד טענו שהמתנגדת מיררה את חיי האם כל השנים בהתקפי זעם והתפרצויות, וגם בצוואה קודמת של האם מ-2005 היא לא ציוותה לה דבר.

ואכן, השופטת גולן-תבורי דחתה את הטענה להשפעה בלתי הוגנת מצד האחים. היא הסבירה שהבת המתנגדת לא הציגה אף מסמך רפואי שמלמד כי האם הייתה תלויה באחים עקב מצב גופני או נפשי. להיפך - ממסמכים רפואיים ומעדויות הילדים, כולל זו של המתנגדת עצמה, עולה שהאם הייתה צלולה, חיונית, עצמאית ובלתי תלויה בילדיה. כך שלא הוכח שרצונה החופשי חופשי נשלל ממנה.

מעבר לכך, השופטת התרשמה שבין האם לבתה המתנגדת הייתה מערכת יחסים מורכבת. הן נפגשו רק לעיתים רחוקות והאם העדיפה לפגוש אותה מחוץ לבית כדי למנוע מריבות. כמו כן, המתנגדת הודרה גם בצוואה שערכה האם כ-10 שנים קודם לכן ב-2005.

בנוסף קבעה השופטת שהאחים לא היו מעורבים בעריכת הצוואה. האם זימנה בעצמה את עורך הדין שערך את הצוואה וישבה עמו ביחידות בעת החתימה. השופטת התרשמה כי רק לאחר מכן נודע לאחים על הצוואה.

נקבע שהצוואה תואמת את רצון האם ואת התנהלותה עם ילדיה לאורך השנים. היא דאגה לבן עם הצרכים המיוחדים ולכן קבעה שיישאר בדירה עד סוף ימיו, ציוותה שהדירה תעבור לבעלות של הבת – שבניגוד ליתר הילדים לא הייתה לה דירה, וסמכה על בן ובת נוספים שישתמשו בכספיה באופן מושכל.

ההתנגדות לצוואה נדחתה והשופטת הוציאה צו לקיום הצוואה. האחות חויבה בהוצאות האחים ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.