אמהות, תפסיקו להיאבק נגד משמורת משותפת | דעה
בזמן שארגוני נשים נלחמים נגד הפחתת מזונות וביטול חזקת הגיל הרך, משמורת משותפת צריכה להיות האינטרס של כולם. זה מצב של win-win
ארגוני נשים נלחמים נגד ביטול חזקת הגיל הרך, ונשים אינן מעוניינות בחלוקת שווה של זמני השהות עם הילדים בינן לבין האבות. מנגד, ארגוני גברים מעודדים גברים לדרוש הסדרי מפגש שוויוניים בין הצדדים, ולעמוד על אי תשלום מזונות כפועל יוצא מכך. כולם מדברים על "טובת הילד" אך בפועל כל הורה רואה את הדברים דרך הזווית הצרה שלו.
האם נכון שילד ישן כל לילה בבית אחר? האם נכון שיהיו לו שני בתים עיקריים ושיצטרך לנסוע עשרות קילומטרים מדי שבוע כדי לעבור מאימו לאביו? ומה יותר קשה לילד: לעבור מבית לבית או לא לראות את ההורה השני במשך ימים רבים?
אין תשובה אחת נכונה לשאלות הללו. יש משפחות שהורות משותפת הולמת אותן, ויש כאלה שהמודל הזה אינו מתאים לאורח החיים שלהם.
אבות רבים עושים שינוי בשעות עבודתם לאחר הגירושין, על מנת לשהות עם ילדיהם מחצית מהזמן. זה שינוי מבורך שכן הילד מרוויח שני הורים. האב מתמרן בין הצורך לעבוד ולפרנס לבין הרצון הברור להיות הורה משמעותי, ולא הורה של "סרט ופיצה".
אימהות פעמים רבות רואות את המצב כפגיעה בהורותן, ונוטות לטעון כי מה שהיה הוא מה שצריך להיות גם לאחר הגירושין. משמע, אם הן היו ההורה העיקרי קודם לכן – מצב זה צריך להימשך. אלא שהן לא מביאות בחשבון את הפירוד הפיזי ואת קיומם של שני בתים. מה שהיה נכון כשהמשפחה הייתה מאוחדת כבר אינו מתאים למשפחה שנפרדה, והאב מרגיש צורך – ובצדק – להיות חלק מחייהם של הילדים.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים שהמשמורת המשותפת או בשמה המודרני "חלוקת הסדרי שהות שווים", היא הפתרון האידיאלי, או לפחות הרע במיעוטו.
על פי תוצאות המחקרים, כאשר הילד ישן בבית אביו ולא רק מבקר אצלו אלא גם מבלה עמו זמן משמעותי, הקשר עם האם לא רק שלא נפגע אלא אף מתחזק, וגם האב מרוויח מהקשר וממערכת יחסים איכותית עם הילד.
הרבה מעבר למזונות
נשים רבות מתנגדות לזמני שהות שווים. ולא, זה לאו דווקא בגלל סוגיית המזונות. חלקן הגדול מאמין כי לילד עדיף לחיות בבית אחד עיקרי, ולנוע פחות בין שני בתים. אחרות, רואות בכך פגיעה באימהות שלהן ובזכותן כמי שנשאו את הילד תשעה חודשים.
עבור האבות, הטיפול בילדים בשגרת היום גם בדברים טכניים כגון השכמה של הילד, הכנת שתיה וארוחה קלה לבית הספר, התארגנות הבוקר, איסוף מהגן או בית הספר, הכנת שיעורים ומשחקים, השכבה ולינה – כל אלה תורמים לחיזוק הקשר עם הילד. הזמן המשותף מחזק את מערכת היחסים שלהם ומספק בסיס לעתיד היחסים.
בנוסף עולה ממחקרים כי לינה ושהות אצל האב מסייעת לאם לנפוש מהמתח והלחץ שבגידול הילדים – משימה מעייפת ורוטינית – ומקילה עליה לעבוד בעבודה עם שכר גבוה יותר.
ווין-ווין
בהקשר זה אני רוצה להציע זווית ראיה חדשה עבור נשים. מרבית הגירושין מתרחשים כאשר בני זוג הינם בשנות הארבעים לחייהם. עיתוי זה הינו הזדמנות עבור אישה לנצל את הזמן הפנוי, כאשר הילדים באחריות האב, ולעשות את מה שלא העזה לעשות קודם: לפתח קריירה משמעותית, להשקיע שעות רבות בעבודה, לפחות פעמיים בשבוע כשהיא יכולה לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות מבלי לדאוג לבית או לילדים.
נשים נתפסות כמי שאינן מפתחות קריירה מרשימה בעטיים של הילדים. משמורת משותפת תאפשר לנשים לפתח קריירה בדיוק כמו גברים. עצמאות כלכלית היא דבר שיש בו רק יתרונות. אישה צריכה להיות מסוגלת לפרנס כמו גבר. לא פחות.
במקום להתמרמר על כך שהילדים עם האב, אפשר לנצל את ההזדמנות להשקיע בלימודים והשתלמויות שיפתחו את היכולת המקצועית, ויאפשרו לאימהות להיות עצמאיות כלכלית ובלתי תלויות במזונות (במידה שהאב משלם) או בתמיכה מההורים שלהן.
הזמן הפנוי מאפשר גם לנקות את הראש. זוהי הזדמנות לפנות את הזמן לבילויים עם חברות, לחוגים ותחביבים. וכן, לגיטימי גם לנסות לפתח קשר עם בן זוג חדש וליצור מערכת חיים שניה וחדשה, בעלת מאפיינים אחרים. זו העת להתבונן פנימה, לראות מה היו הטעויות בבחירה ובניהול החיים הזוגיים, ולעשות החלטות ובחירות שונות מאלו שהיו בעבר.
לא פמיניזם רדיקלי
רק במקרים חריגים ונדירים הילדים לא יקבלו את צרכיהם הממשיים מהאב עקב המשמורת המשותפת. קרוב לוודאי שהם לא יהיו רעבים, מלוכלכים או מוזנחים. סביר להניח שגם אב פחות מיומן ירכוש מיומנות בטיפול בילדים, ילמד לבשל אם לא ידע קודם, יכין שיעורים ועבודות גם אם בעבר לא לקח אחריות בנושא.
ככל שיש רצון טוב הדברים יעלו יפה ויסתדרו. ככל שיהיו משקעים בלתי פתירים ורצון לנקמה – המשמורת המשותפת תתקיים אבל תכביד על כל הנוגעים בדבר.
זוג שלא הצליח לנהל נכון את הזוגיות שלו יכול בהחלט לבחור לנהל את החיים שאחרי הגירושים בצורה מכובדת ויפה, שכן נקודות המחלוקת והממשק מצומצמות יותר.
ונשים – הן יצאו נשכרות מכך ללא כל ספק. לא מדובר בפמיניזם קיצוני ורדיקלי, אלא באפשרות של האישה להוציא את המיטב מהסיטואציה ולעשות לעצמה ולביתה.
אני רואה בכך win win. במצב כזה כולם יוצאים נשכרים. אם כך יחוו שני ההורים את המצב החדש, ברור שאושרם של הילדים, הסתגלותם ובריאותם הנפשית – ישתפרו.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלינור ליבוביץ עוסקת בדיני משפחה
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
