ההסלמה ההדרגתית בזירות הפלסטיניות היא עובדה וכנראה שתלך ותגבר. היא נובעת מכמה סיבות ומכמה גורמים: הסיבה הראשונה היא חגי תשרי. אין זו טעות, חגי תשרי ברחוב היהודי בירושלים, בעיקר בקרב החרדים, מעוררים גל נגדי של התלהטות והתלהמות דתית בקרב המוסלמים במזרח ירושלים וגם ברחבי יהודה ושומרון. הנוכחות המוגברת של יהודים בלבוש המסורתי, התנועה המוגברת שלהם ברחבי ירושלים והתנועה הרבה של המטיילים בגדה, כל אלה מעוררים את השטח המוסלמי הדתי כנגד היהודים.
זו הסיבה שהייתה הסלמה בחגי תשרי ב-2015 וגם בהזדמנויות אחרות. אין זו סיבה יחידה, אבל היא חשובה וחשוב להבין שהיא קיימת. גורם שני להסלמה היא בריחת האסירים, שמחברת את הפלסטינים בגדה ואת הפלסטינים בעזה, בעיקר את הנהגת הג'יהאד האיסלמי בעזה. הצלחת הבריחה מהכלא שגרמה לאופוריה, ותפיסת ארבעה מששת הבורחים שגרמה לתסכול ואכזבה, לצד החשש לגורלם של הנותרים, גם הם יוצרים ברחוב הפלסטיני מצב נפיץ, שכאמור מתוגבר על ידי אדי הדלק שכאמור היו ממילא ברחוב לפני הבריחה.
לקריאה נוספת
סיבה שלישית היא הבעיה שיש לחמאס לקבל את התשלומים הקטאריים ל-26 אלף פקידי השלטון בעזה. חמאס עצמו מביע את תסכולו ומנסה לסחוט את ישראל באמצעות בלוני תבערה, ירי מקלעים והטרדות ליליות של תושבי עוטף עזה. אבל התסכול מביא אותו גם להשלים עם ירי הרקטות על ידי הג'יהאד האיסלמי מעזה. הנהגת הגא"פ העזתית רואה עצמה מחויבת להפגנת תמיכה באסירים הבורחים ולניסיון להרתיע את ישראל באמצעות איום בירי רקטות על דרום ישראל וגרירה למערכה בשעה שאינה נוחה דווקא לישראל.
אלו הם המנועים העיקריים שמזינים את ההסלמה, ואפשר להוסיף להם את העובדה שלמדינת ישראל, לפחות בשבועיים הקרובים, אין עניין להיכנס למערכה גדולה בעזה. יום כיפור, חופשת סוכות, הקורונה – כל אלו הן סיבות טובות למדינת ישראל לרצות להשהות מערכה בעזה בשבועות הקרובים, למרות שהולכת וגוברת ההכרה אצלנו שלא יהיה מנוס ממערכה כזו. עובדה זו הובהרה כנראה לנשיא מצרים א-סיסי בשיחתו עם רה"מ היום. ראוי לציין כי מצרים משמשת גורם מרסן בהקשר של החמאס אבל גם בהקשר הישראלי ולישראל אין עניין כרגע להיכנס לעימות עם מצרים. אנחנו נהיה זקוקים להם גם אחרי המערכה הגדולה בעזה, ויש לנו עניין שנהיה מתואמים איתם עד הסוף.
אגב, נשיא מצרים הזמין אליו את ראש ממשלת ישראל לפגישה גלויה ורשמית – מה שלא עשה עם נתניהו לא מאהבת מרדכי – אלא מהניסיון למצוא מסילות לליבו של ממשל ביידן בוושינגטון. הפגישה בשארם נועדה לאפשר לסיסי להפגין את חזרתה של מצרים לעמדת מנהיגות פעילה ומשפיעה בעולם הערבי, אבל בעיקר לבסס את מעמדה של מצרים כנדבך חיוני במחנה הפרו-מערבי במזרח התיכון.
5 צפייה בגלריה
ניסיון של א-סיסי למצוא מסילות לליבו של ביידן. שארם א-שייח, היום
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
אני חייב קצת לסתור את עצמי ולומר שניתוח הגורמים להסלמה שקיימת כרגע בינינו לבין הפלסטינים בשתי הגזרות, העזתית ויהודה ושומרון, הן לא כל כך חשובות. החשוב הוא מה ישראל רוצה להשיג אחרי שייגמר המצב הנוכחי, בין אם במערכה רבתי ובין אם בהסדרה.
למדינת ישראל יש היום שני אינטרסים חשובים בהקשר הפלסטיני העזתי. האינטרס החשוב יותר הוא מניעת התעצמות של חמאס ושל הג'יהאד האיסלמי כדי למנוע מצב שבו כל אימת שהם מחליטים או שנראה להם שהם יכולים לסחוט את מדינת ישראל, הם יכולים להריץ את תושבי עוטף עזה ואת אזרחי ישראל האחרים לממ"דים ולמקלטים, בין אם מדובר בירי מקלעים לילי או במטחי רקטות על תל אביב.
כל עוד לחמאס יש יכולת לעשות את זה, וצריך להודות בצער שלחמאס ולגא"פ בעזה יש יכולת לגרום להסלמה רבתי ולשיבוש החיים הנורמליים במדינת ישראל מתי שהם רוצים, מדינת ישראל לא תדע שקט בין אם המצב הכלכלי והחברתי בעזה יהיה טוב ואפילו טוב מאוד, ובין אם הם יחוו מצוקה. החמאס והג'יהאד האיסלמי שמנהלים כרגע את עזה אינם לגמרי מושפעים ממצבה של האוכלוסייה, ויש להם מניעים ואינטרסים משלהם וכל עוד יש להם יכולת לפגוע בישראל, לשבש את החיים הנורמלים בה ולהפעיל מנופי לחץ על הממשלה - הם ישתמשו בהם.
לכן, כדי להשיג רגיעה ארוכת-טווח לא יספיק לתת לעזתים הסדרה כלכלית אלא צריך להגיע בשיתוף עם מצרים למצב שבו הם לא יוכלו להתעצם יותר. אבל קודם לכן, לשלול מהם את כל מה שיש להם כעת. עד שלא ייעשה, אנחנו נידונים לסבבים חוזרים ונשנים. מבצע "שומר החומות" במאי היה התחלה טובה של התהליך הרצוי הזה, אבל המטרה לא הושגה ובצה"ל ובמערכת הביטחון מתגבשות המגמה והכוונה כי לא יהיה מנוס, כנראה, מכניסה של צה"ל לרצועה לצורך מבצע מונע התעצמות.
לא מיגור חמאס, לא מיגור ג'יהאד איסלמי וגם לא מיטוט שלטונם, אלא הריסת היכולות ומניעת חידושן. המטרה האסטרטגית השניה של ישראל בזירה הפלסטינית היא רגיעה לתושבי עוטף עזה וגם למתנחלים ביהודה ושומרון שכל עוד הם שם, מדינת ישראל אחראית לביטחונם. הרגיעה תושג אכן באמצעות שיפור המצב הכלכלי, הן בעזה והן ביהודה ושומרון, אבל תחילה חייבים לשלול מהעזתים את היכולת לטרטר את מדינת ישראל ובעיקר את תושבי עוטף עזה כל אימת שיעלה הרצון מלפניהם. נראה שזו תמונת המצב ואלה צריכים להיות היעדים של מדינת ישראל בתקופה הקרובה וזו אולי הדרך שבה אפשר להפסיק את הסבבים החוזרים ונשנים בתכיפות גוברת והולכת מבלי שתושג בהם תכלית כלשהי, מנקודת ראות ישראלית.
