הכל התחיל במפקדת תיאום וקישור ביריחו. ספיר אנגלרד, אז סמב"צית שבוזה, משועממת וחרמנית, כתבה סיפור על זאב אלפא שיכבוש את לבה ואת גופה בסערה. הסיפור שכתבה בלי להתכוון שמישהו אי פעם יקרא אותו, הפך כעבור שש שנים לסדרה של ארבעה ספרים דיגיטליים למבוגרים בשם "זאבי המילניום", ונקראו נכון לרגע זה על ידי יותר מ־25 מיליון קוראים ששילמו עבורם בממוצע שישה דולר לפרק.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- "הייתי מלאת זימה עצורה": לגלות את המיניות אחרי הגירושים
- אשמה וריקנות: למה נשים מרגישות רע אחרי סטוצים?
- "התמכרתי לטיפול בו": הזוגיות הרעילה שהולידה ספר
"בגיל די צעיר אהבתי לקרוא ספרות ארוטית למרות שזה לא היה לגילי", מסבירה בחיוך אנגלרד (26). "הייתי בגיל ההתבגרות, וכמו כל מתבגרת גם אני לא הרגשתי טוב עם עצמי, שנאתי את איך שאני נראית. היה איזה שלב שאפילו אמרתי, 'איכס, אף אחד לא ייגע בי אפילו עם מקל', אז ברור שרציתי להיות אחת מאותן כוסיות מהספרים האלה, שמצליחות למשוך הרבה גברים. ממש חייתי דרכן, נשאבתי לעולם אחר והעמדתי פנים שזו אני".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במרכז הספר הראשון בסדרה עומדת הגיבורה סיינה בת ה־19, שחיה בעולם של אנשי זאב מלאי תשוקה ומחזיקה בסוד כמוס: היא בתולה. בעונת הייחום היא מושכת את תשומת לבו של איידן, זאב האלפא החתיך של העדר, ומה שקורה בהמשך מבהיר מדוע הסיפורים של ספיר מיועדים לבני 18 ומעלה.
לפרויד הייתה תיאוריה מעניינת על המתח הארוטי בין כיפה אדומה לזאב.
"אני מבינה מה פרויד אמר, ואני אפילו מסכימה איתו. מה שעושה את הזאבים לכל כך נחשקים הוא שהם חיות מאוד חזקות ומגוננות על אלה שיקרים להן. האופן הפראי שבו הן נלחמות כשהן עוטות בגדי אדם, קורץ לקוראים, ליתר דיוק, לקוראות".
איך נולד הספר?
"שירתי בבסיס שלא קרה בו הרבה, עשיתי משמרות של 12 שעות עם הפסקות ארוכות, והיה לי הרבה זמן פנוי. קראתי וכתבתי הרבה, כי לראות טלוויזיה אני לא כל כך אוהבת, וגם הייתה רק טלוויזיה אחת בבסיס ולא היה מה לראות. קראתי המון ספרים בצבא, כולם בז'אנר שאני כותבת עכשיו: פנטזיה רומנטית־ארוטית. בגיל 19 התחלתי לכתוב סיפור לעצמי, קראתי לו The Millennium Wolves".
שזה בעברית "זאבי המילניום".
"כן, אבל באנגלית זה נשמע יותר טוב. בעברית זה נשמע כמו ספר ילדים".
למה בחרת לכתוב את הספרים באנגלית ולא בעברית, שהיא שפת האם שלך?
"כמישהי שכבר כתבה ארוטיקה בעברית בצעירותה, זה פשוט נשמע נורא מוזר לדבר על סקס בעברית. העברית היא אחלה שפה, אבל יש בה משהו שנורא מוריד מהקטע הארוטי, היא פשוט מכבה את כל האש".
אנגלרד נולדה ברמת־השרון, בת זקונים לטובה (61), אשת עסקים, ייעוץ ושיווק בתחום הרפואה והקוסמטיקה, ודוד (62), איש עסקים, ייעוץ ושיווק בתחום של מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים, אחות לאור (31). היא למדה במגמת מוזיקה בתיכון אלון ברמת־השרון, ואחרי הצבא עשתה קורס בהפקת מוזיקה אלקטרונית במכללת BPM. מיד לאחר שסיימה את הקורס, החלה ללמוד בבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון" במגמת הלחנה, עיבוד וניצוח.
בעקבות שיתוף הפעולה של בית ספר רימון עם "ברקלי" בארצות־הברית היא התקבלה למכללה היוקרתית, וכבר שנתיים היא חיה בבוסטון, מסצ'וסטס, ולומדת מוזיקה בזמן שספריה נקראים במכשירי סלולר ברחבי העולם, לאחר שכבר תורגמו מאנגלית לגרמנית, לצרפתית ולספרדית.
אנגלרד גדלה על מוזיקה. "דוד שלי ניגן בפסנתר הרבה שנים, אמא ניגנה בפסנתר, ואבא בקלרינט ואקורדיון, כך שהאהבה למוזיקה נכחה בבית כל הזמן, והיה גם הרבה רצון מצד אמא שלי שאני ואחותי נלמד לנגן", היא מספרת. "כשהייתי בת חמש אמא לקחה אותי למרכז המוזיקה ברמת־השרון. אחותי כבר למדה שם פסנתר עם מורה קשוחה במיוחד, שאמרה לה בפרצוף, 'לך אין כישרון, אבל אחותך בסדר', וככה התחלתי לנגן. אני בעצם פסנתרנית קלאסית, הפסנתר הפך מאז לחלק בלתי נפרד מחיי".
מה רצית להיות?
"בהתחלה רציתי לכתוב מוזיקה לסרטים ולטלוויזיה, בתיכון אפילו ניסיתי להתקבל למגמת קולנוע, אבל בסוף ויתרתי כי היה לי קשה לוותר על המוזיקה הקלאסית. נרשמתי לרימון כדי ללמוד הלחנה כמו שצריך, אבל כרגע ויתרתי על המוזיקה הקלאסית לגמרי, כי אני יותר בכיוון של יצירה ועיצוב סאונד של מוזיקה אלקטרונית".
מה את לומדת בברקלי?
"התחלתי במסלול הלחנה לסרטים, וכשהגעתי לאמצע המסלול הרגשתי שרכשתי מספיק כלים, במיוחד שברימון הייתי מתרגלת במסלול הטכנולוגי וסייעתי לתלמידים בכל הנושאים של תוכנות מוזיקליות וכלים טכנולוגיים. לכן עברתי למגמת הפקה אלקטרונית ועיצוב סאונד. באופן כללי ברימון הלימודים היו כל כך מקיפים, שבברקלי אני מרגישה סוג של שידור חוזר".
אז למה את עוד שם?
"כי אמרתי לעצמי שאולי ילמדו אותי בהמשך משהו שאני לא יודעת, רציתי לתת לזה צ'אנס. אני עושה עכשיו את הקורס האחרון מהארץ בזום. עזבתי את ארצות־הברית במאי והייתי אמורה לעבור לברלין, אבל החלטתי להישאר בארץ כרגע, גם בגלל הקורונה וגם כי אני רוצה להיות עם האחיין החדש שנולד לי לא מזמן. אני רוצה לראות חברים, להסניף קצת את החום הישראלי אחרי תחושת הבדידות שהייתה לי בבוסטון בגלל הקורונה".
איך נולד הרעיון לכתוב על ארוטיקה של זאבים?
"זה לא רעיון שבא משום מקום, כל מה שקראתי פשוט הוביל לשם. בתקופה שבה התחלתי לכתוב, הז'אנר של אנשי זאב, פלוס רומנטיקה וארוטיקה היו נפוצים אונליין, בעיקר בפלטפורמת Wattpad לפרסום ספרים, שאחר כך יצאו ממנו הרבה רבי־מכר, כמו 'דוכן הנשיקות' או 'אפטר', שהפך לסרט פולחן סופר־מצליח. אהבתי לקרוא טקסטים של כל מיני בנות בגילי שכתבו בז'אנר הזה".
ההורים שלך קראו את הספרים הארוטיים שלך?
"הרבה שנים הם בכלל לא ידעו שאני כותבת, בקושי נתתי לכמה חברים לקרוא. אני יכולה לספור על יד אחת חברים שלי קראו את מה שכתבתי אז, לא הרגיש לי נכון לשתף יותר מדי אנשים, כי הכתיבה הייתה המקום הבטוח שלי".
ואולי זה גם קצת הביך אותך?
"לא, זה פשוט הרגיש נורא אישי. מי שקורא את הספרים שלי מצליח לזהות מתי כל ספר נכתב ובאיזה מצב הייתי באותה תקופה. אני משתדלת שבכל הספרים יהיה גם חלק ממני, אבל אף אחד מהם הוא לא עליי ממש. אפילו אחרי שהספרים הצליחו, לקח לי זמן עד שנתתי לאמא שלי לקרוא, ולגבי אבא שלי - אני לא בטוחה שהוא היה רוצה בכלל לקרוא ואם להיות כנה גם אני לא. למרבה המזל הוא לא קורא באנגלית, אז הדילמה הזו נחסכה משנינו".
אחרי שכתבה את הספר הראשון בסדרה, החליטה אנגלרד להעלות אותו לשתי פלטפורמות ספרים - Inkitt ו־Wattpad. ב־Inkitt הם תפסו חזק במיוחד. כמו סיפורים אחרים באפליקציה, גם שלה נחלקים לפרקים של חמש או עשר דקות. המשתמשים מקבלים בדרך כלל פרק אחד ביום בחינם, אבל הם יכולים לרכוש מהאפליקציה פרקים נוספים בתשלום ולקבל אותם מהר יותר.
"כשהגעתי לפלטפורמה הזאת לפני חמש שנים, היא הייתה רק שלוש שנים באוויר ועדיין לא כל כך פופולרית כמו היום", היא מסבירה. "הפלטפורמה בנויה על אלגוריתם שאמור לזהות בסט־סלרס על פי כניסות וקצב קריאה. בדיוק כשהעליתי לשם את הספרים שלי הם ערכו תחרויות חודשיות בין הספרים שעלו לאתר, ואני, כמו כל ישראלית טובה, רשמתי את כל הספרים שלי לתחרות. הלכתי על שיטת מצליח, אמרתי מה שיתפוס, יתפוס, וזה תפס".
מה זה אומר תפס?
"הצטרפו עוד ועוד קוראים והתחלתי לקבל תגמולים. ברבעון הראשון קיבלתי 500 דולר, בשני כבר קיבלתי 1,500 דולר וברבעון השלישי הגעתי לכמה אלפים. הסכומים עלו ועלו, היו חודשים שקיבלתי גם 15 אלף דולר, אז אמרתי, 'וואו, מה קורה פה?'. אחרי שעשו כתבה על האפליקציה ב'פורבס' וכתבו שהספרים שלי הם רבי מכר באפליקציה, זה די התפוצץ אאוט אוף נו וור".
איך עלה הרעיון לשלב אפקטים מוזיקליים בספרים?
"מוזיקה וספרים זה הכי אני, אבל אני מוכרחה להודות שהרעיון לא היה שלי אלא של Inkitt. כשהם ראו שהספרים שלי מצליחים, הם רצו להוציא אותם בגרסה מודפסת, ומאוד התלהבתי מהרעיון. אחרי כמה חודשים ראיתי ששום דבר לא מתקדם, התקשרתי לשאול מה קורה והודיעו לי שהם ירדו מהעניין, כי הם עובדים על אפליקציה חדשה בשם Galatea שמצרפת לסיפורים אפקטים קוליים, שאמורים לעזור לקורא להיכנס לאווירה. הם שאלו אם זה מעניין אותי, ואמרתי 'יאללה, בואו נלך על זה'. הספר שלי היה השני שהם העלו לאפליקציה, אנד דה רסט איז היסטורי. המוזיקה שמלווה את הטקסטים היא לא שלי, למרות שזה משהו שאני יכולה לעשות בקלות. הם החליטו להיעזר בספריות אפקטים וחיברו אותם לסצנות המתאימות. זה יצא מאוד יפה".
הופתעת מההצלחה?
"אני עדיין בהלם. חודש אחרי שהגעתי לבוסטון פתאום נהיה כל ההייפ הזה סביב הספרים שלי, ועד עכשיו אני מנסה להבין מה קרה פה. אומרים לי, 'את מאוד מצליחה', ואני כזה 'באמת? אני מצליחה?'. אני משתדלת לא להילחץ מזה. אני מופתעת כל פעם מחדש שאנשים קוראים את הספרים שלי ומתאהבים בהם כל כך. זה מוזר לי, חשבתי שאני היחידה שעדיין הייתה בתולה בגיל 19, שאני היחידה שאין לה אף אחד ואני בצבא וחרא לי, ופתאום אני מגלה שמלא אנשים מתחברים לזה. יותר מ־25 מיליון קוראים ליתר דיוק".
מה לדעתך יש בסיפורים שלך שכל כך מושך את הקוראים?
"למען האמת ניסיתי להבין את זה בעצמי, וקטונתי, באמת. אני יכולה רק לשער שאני עושה את זה קצת שונה מאחרים. הרבה סיפורים בז'אנר הם מכווני ארוטיקה, הסקס קורה די מהר, וחסר בהם מתח שבונה סיפור. אצלי יש הרבה בילד־אפ, בסיפורים שלי עולות תהיות שגורמות לאנשים להימשך לסיפור, וגם קורים הרבה דברים באמצע שמושכים את העניין עוד ועוד עד שמגיע הסקס".
יש לך מודל השראה?
"בעיקר הסופרת הניו־זילנדית נליני סינג, שכתבה סדרת ספרים על אנשי זאב בעלי כוחות טלפתיים, והסיפורים שלה מאוד מעניינים מבחינה פוליטית וארוטית. התחלתי לקרוא אותה בגיל 15 ועד היום אני קוראת אותה בהנאה גדולה".
היית רוצה להפוך את הספרים לסרט או לסדרת טלוויזיה?
"למען האמת כבר היו כמה פניות מכל מיני חברות בהוליווד, ניו־יורק, קנדה ופריז. יש מו"מ כרגע, אבל אני עדיין לא יכולה לדבר על זה. חלומו של כל סופר שיוציאו סרט או סדרה על פי הספר שלו, ואמן שזה יקרה. אני מחזיקה אצבעות ומקווה שזה יֵצא כסדרה בנטפליקס, ואני אהיה זו שתכתוב לה את המוזיקה".
כבר יש לך זוגיות או שאת עדיין כמהה לזאב אלפא שיכבוש את לבך?
"אין לי זוגיות כרגע, אין לי זמן לזה כל כך. אף פעם לא הייתה לי זוגיות משמעותית מאוד, לכל היותר כמה חודשים, אבל עברתי הרבה מאז גיל 19, וסקס כבר עשיתי. לפחות זה קרה, ברוך השם".
