אחד הדגמים המשפיעים ביותר על קטגוריית רכבי הפנאי, זו שבעשור וחצי האחרונים ממוקמת בלב-ליבו של השוק המקומי, הוא ניסאן קשקאי. אף על פי שלא היה בין החלוצים בתחום, בארץ זכה היפני המסוקס להצלחה נאה. באירופה לעומת זאת הוא הפך ללהיט היסטרי, ונחשב לראשון ששכנע אנשים לוותר על משפחתית קומפקטית לטובת רכב גבוה, גדול, כבד ומגושם יותר - אבל עם פוזה, ועם המון מקום.
כתבות נוספות למנויים:
בשונה מהדגם היוצא והוותיק, שלא יכול היה להבריק מול מתחרים חדשים ומעודכנים ממנו, הדור החדש אמור להחזיר את ניסאן לצמרת - וזו כמובן סיבה טובה להציב אותו מול שני המתמודדים הטובים ביותר כיום בקטגוריה: יונדאי טוסון החדש ופיז'ו 3008 הוותיק, שעבר לאחרונה מתיחת פנים של אמצע החיים.
להשוואה הפעם קיבצנו את הדגמים בגרסאות בסיס עם אבזור מופחת ומנועים צנועים, כדי לשמור על תג מחיר נמוך (יחסית) של 160 אלף שקלים בלבד. לא במקרה אלה גם דגמים המיועדים לשוק המוסדי או בפשטות, רכבי ליסינג.
מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 1.3 ליטר, 156 כ"ס
תמסורת: רציפה, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 9.2 שניות, 199 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 15.6 ק"מ לליטר
בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת
מחיר: 160 אלף שקל
מנוע: בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר, 156 כ"ס
תמסורת: אוטומטית, שישה הילוכים, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 11.1 שניות, 181 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 12.2 ק"מ לליטר
בטיחות: שבע כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב והתרעת שטח מת
מחיר: 160 אלף שקל
מנוע: טורבו-בנזין, שלושה צילינדרים, 1.2 ליטר, 130 כ"ס
תמסורת: אוטומטית, שמונה הילוכים, הנעה קדמית
זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית (יצרן): 9.7 שניות, 188 קמ"ש
צריכת דלק (יצרן): 15.4 ק"מ לליטר
בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, שמירה על נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית
מחיר: 160 אלף שקל
3008 הוא הנאה ביותר בחבורה, עם מרכב אלגנטי ודינמי שמצליח לסובב ראשים למרות גילו. יונדאי ניסו לייצר מראה ייחודי והצליחו בכך חלקית, בעיקר בחרטום ובאחוריים, אבל הצללית עדיין נראית כאבולוציה קלה של הדגם הקודם, בעיקר לאחר שהתרגלנו כבר למראה החדש. הניסאן נראה שרירי ודינמי יותר, וכמו הקוריאני מציג מרכב רכב פנאי סטנדרטי יחסית.
גם בתא הנוסעים הבחירה ברורה. ה-3008 הוא המרשים, הנאה והמודרני ביותר ובפער, ולא רק מכיוון שהוא היחיד שמצויד בלוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) או בתא מקורר מתחת למשענת היד. הוא אומנם רחוק מלהיות מושלם: המושבים פחות נוחים (בעיקר לגבוהים) ותנוחת הנהיגה פחות שולטת, עם תפעול שמחייב הסתגלות ואין מנוס, הגה קטן מדי לטעמנו - אבל הוא המיוחד והמושקע ביותר בסביבת הנהג, ללא תחרות.
הטוסון הוא האיכותי מכולם מבחינת חומרים, ועל כך הוא צובר נקודות, אבל בעוד שגרסאות יקרות שלו נראות מעולה באזור הנהג, גרסת הבסיס מאכזבת עם לוח מחוונים אנלוגי, צג נתונים צנוע ובורר הילוכים מכני (לעומת אלקטרוני עם מנופי שליטה מההגה בשני האחרים). לא ניתן לכוון את מושב הנוסע לגובה והוא נותר בתנוחה לא נוחה במיוחד, ובכלל, הבחירה בצבע שחור אינה מחמיאה.
הקשקאי מסיים באמצע. גם כאן, גרסת הבסיס אינה מרשימה כגרסאות יקרות יותר, וגם כאן יש לוח מחוונים אנלוגי במפתיע, אם כי צג הנתונים גדול ומפורט יחסית. מסך המגע הוא הפחות איכותי במבחן, אבל תפעולו הוא הנוח ביותר. נקודת זכות גדולה - הוא מצויד במושבים הנוחים והתומכים מהשלושה.
מרחב פנים? הטוסון הוא המרווח ביותר ליושבים מאחור, והיחיד כאן שמאפשר ישיבה נוחה לארבעה גבוהים (1.85 מטר) עם מקום לילד במרכז הספסל האחורי. הוא גם היחיד עם כיוון לזווית המסעד של הספסל, שליטה נפרדת בפתחי המיזוג האחוריים ומערכת להתרעה על שכחת ילדים.
ה-3008 פחות מרווח ומוגבל בעיקר לגובה, אך הקשקאי הוא הצפוף ביותר עם מושב שממוקם נמוך מדי. הוא גם היחיד כאן ללא פתחי מיזוג ליושבים מאחור. נקודה לחיוב: מנגנון פתיחת דלתות אחוריות בזווית של כמעט 90 מעלות, המקל משמעותית על גישה לספסל האחורי, בעיקר לצורך הושבת תינוק.
תאי המטען של שלושתם דומים בנפח, סביב 520-500 ליטר, אבל הטוסון עדיף במעט הודות לסף הטענה נמוך יותר ולמפתח רחב יותר. ל-3008 יש בתא המטען מנופי קיפול נוחים לגב המושב האחורי. אפרופו אבזור, שלושתם מציעים בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם, מראות מתקפלות חשמלית ומצלמת נסיעה לאחור עם חיישני חניה (בפיז'ו גם קדמיים). לקשקאי יש חלון שמש גדול, אבל ללא אפשרות פתיחה.
אבזור הבטיחות כולל בשלושתם בלימה אוטונומית (בקשקאי גם לתנועה חוצה), אבל הטוסון מאכזב עם חסרונה של בקרת שיוט אדפטיבית. הקשקאי הוא היחיד עם התרעת סטייה מנתיב לעומת שמירת נתיב באחרים, וב-3008 אין התרעת שטח מת או כרית אוויר מרכזית בין הנהג לנוסע.
מערכות ההנעה של השלושה שונות. זו של הטוסון יכולה להיחשב מיושנת, עם מנוע בנזין רגיל (2.0 ליטר, 156 כ"ס) לעומת יחידה קטנה יותר ומוגדשת באחרים, והוא גם היחיד שמחבר את הכוח לתיבת שישה הילוכים אוטומטית. בתאוצות ביניים מסייע הנפח הגדול, אבל הוא האיטי מכולם בזינוק מהמקום. רצועת כוח צרה מחייבת העברות הילוכים תכופות בשיוט בין-עירוני נמרץ, ומייצרת כך תחושה "עסוקה" ומגושמת מדי.
ל-3008 המנוע הקטן והחלש ביותר (1.2 ליטר, 130 כ"ס), אבל הוא מחובר לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית מצוינת. בתאוצות הביניים הוא אומנם אחרון, אבל התחושה בו נמרצת וקלילה יותר מזו שבטוסון. תצורת שלושה צילינדרים לעומת ארבעה באחרים אחראית ליותר רעש בסל"ד בינוני עד גבוה, וגם צריכת הדלק אינה חסכונית כפי שניתן היה לצפות: 9.2 ק"מ לליטר בממוצע המבחן, לעומת 9.5 ק"מ לליטר לטוסון ו-9.6 ק"מ לליטר לקשקאי.
הקשקאי הוא הבריון שבחבורה, אף שגם לו מנוע צנוע נפח - 1.3 ליטר. 156 כ"ס זמינים כאן יותר, והוא מחובר לתיבה רציפה עם תגובות מהירות ואופי פעולה "טבעי" - והוא אכן המהיר בחבורה והנינוח מהשלושה בשיוט.
הטוסון הוא הנוח מהשלושה בכל כביש וטווח מהירות, הודות למתלה אחורי מודרני (רב-חיבורי, לעומת קורת מתח באחרים) ובעיקר לכיול מתלים מוקפד. היכולת הדינמית שלו טובה מאוד, עם אחיזת כביש גבוהה ויציבות כיוונית טובה. גם בידוד הרעשים בו טוב, למעט אוושת צמיגים.
ה-3008 מעט פחות נוח מהטוסון, בעיקר ביכולת לשכך שיבושים קטנים - עדות לכך שניתן היה לוותר על חישוקים גדולים ("18 לעומת "17 באחרים) ועל צמיגים בחתך נמוך שלא לצורך - אלא אם מייחסים חשיבות גדולה להתנהגות הכביש שלו, הטובה במבחן. הוא גם המהנה ביותר לנהיגה מהשלושה, ובפער לא קטן.
הקשקאי מסיים גם כאן אחרון, עם איכות נסיעה נמוכה ממתחריו. הוא קופצני מהם במהירות עירונית ורך מדי כשהוא עמוס נוסעים על הכביש המהיר. תא הנוסעים שלו רועש יותר בשיוט, עם רעשי רוח ודרך מיותרים, ולמרות השיפור הניכר ביכולת הדינמית בהשוואה לקודמו, הוא אינו עומד בסטנדרט שמציבים שני מתחריו. רמת האחיזה נמוכה יותר (בעיקר מאחור), וההגה קל וחסר תחושה. נקודת זכות - מערכת הבלימה הטובה במבחן.
הקשקאי המשופר משמעותית לעומת קודמו מציג את הביצועים הטובים ביותר, מערך בלימה עדיף ויתרונות קלים מבחינת אבזור נוחות, אבל בכל שאר הפרמטרים הוא אינו מציב תחרות של ממש - וזו הפתעה, שכן לפני המבחן היו שהימרו על ניצחון היסטורי ליפני. זה לא קרה, והוא מסיים כאן אחרון.
יונדאי טוסון, עם כתר הטוב מכולם במבחן ההשוואתי שערכנו לגרסאות בכירות, מסתפק במקום השני. הוא עדיין נהנה מאיכות נסיעה גבוהה ומתא נוסעים שימושי יותר, אבל סובל מסביבת נהג פשוטה בהשוואה לפיז'ו, וממנוע ארכאי ולא נעים.
זה מותיר את פיז'ו 3008 במקום הראשון, בגלל המראה, התחושה וסביבת נהג שמרגישה בדור אחד מתקדמת יותר מהמתחרים, וגם מכיוון שבניגוד לאחרים, שמשווקים גרסת בסיס עירומה ולעיתים אפילו מעליבה, הוא שומר על רמה גבוהה ללא תחושת חיסכון בשום פרמטר - המנצח הגדול.
