האב תבע וניצח: הבת סולקה מהבית

סכסוך משפחתי קשה הסתיים בביהמ"ש: האב דרש שבתו תעזוב את דירת עמידר שבה גרו. היא מנגד ביקשה לבטל את צו הירושה של האם - ונדחתה

עו"ד נחום שר | פסקדיןפורסם: 05.10.21 , 09:06

בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעת פינוי שהגיש אב כנגד בתו מדירת עמידר שזכות הדיירות המוגנת בה הועברה אליו מאשתו המנוחה. היא קבעה כי זכויות הדיירות המוגנת של אשתו המנוחה בדירת "עמידר" בה התגוררה המשפחה שייכות לו, והבת לא רשאית לגור בה בניגוד לרצונו. בתוך כך דחתה השופטת שושנה ברגר את בקשת הבת לבטל את צו הירושה של אמה ולשלול מאביה את הזכויות בדירה.

ההורים קיבלו את זכויות הדיירות המוגנת בדירה ב-1978 והבת התגוררה איתם במשך שנים ארוכות. ב-2014 מתה האם ומערכת היחסים הקשה ששררה בין האב לבין בתו הסלימה וגלשה לפסים משפטיים. מ-2014 ועד היום הם הגישו אחד נגד השנייה תשע בקשות לצווי הגנה, כשבפועל הבת היא זו שהורחקה מהבית בצווים שהוארכו מעת לעת.

בתוך כך הגיש נגדה האב תביעת פינוי ודרש לסלק אותה מהדירה לצמיתות בטענה שעמידר העבירה לו את הזכויות של אשתו המנוחה בדירה והוא לא רוצה אותה בבית כי היא עושה לו בעיות. הבת הגישה בתגובה בקשה לביטול צו הירושה של אמה, שבמסגרתה טענה כי אביה לא זכאי לרשת אותה משום שנפרד ממנה ב-2001 ועבר לגור עם אישה אחרת.

הובלה של ארגזים במעבר דירה (צילום: Shutterstock)

אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

המטרה של הבת הייתה לא רק לשלול מהאב את הזכות לרשת את אשתו אלא גם, ואולי בעיקר, לשלול ממנו את הזכויות בדירה. חוק הגנת הדייר קובע כי זכויות דיירות מוגנת של דייר שנפטר יעברו לבן הזוג שלו רק אם התגוררו יחד והיו בני זוג בחצי השנה שלפני מותו, ואם האב לא גר בדירה ונפרד מאשתו הרי שהוא לא עונה על התנאים. שלילת זכויות האב הייתה מובילה לכך שהבת הייתה זוכה בהן משום שהתגוררה בדירה ואין לה דירה אחרת.

אלא שגרסתה נדחתה על ידי השופטת שושנה ברגר, שהבהירה כי מה שקובע מבחינת חוק הירושה הוא הסטטוס הפורמלי של בני הזוג, ומאחר שהאב והאם המנוחה היו נשואים - אי אפשר לשלול את מעמדו כיורש שלה.

מעבר לכך, השופטת לא שוכנעה שהאב היה פרוד מאשתו בזמן מותה. היא ציינה שאמנם ב-2001 הם סבלו ממשבר בזוגיות, אלא שההליך המשפטי שפתחו נסגר והם הגיעו להסכמות. מסמכים נוספים שהגישה הבת לא הוכיחו שאביה עזב את הדירה, וגם עמידר שוכנעה כי חי בה עם אשתו עד יומה האחרון. השופטת אף הפנתה לעדות של בת אחרת מאחד הדיונים בצווי ההגנה, שאמרה כי "אמא סבלה ממנו עד לרגע האחרון".

לפיכך נקבע כי אם צו הירושה תקף, ואם האב גר עם אשתו עד שנפטרה, הוא דייר מוגן בדירה ולבתו אין זכות לגור בה ללא רשותו. לפיכך, תביעת הפינוי התקבלה והשופטת אף הוציאה צו מניעה קבוע שאוסר על הבת להיכנס אליה. היא החליטה שלא לפסוק הוצאות כדי שלא להקצין את הסכסוך המשפחתי.