ראש שב"כ לעתיד נכנס לבר, כשותף. הימים הם סוף האייטיז, ר' בדיוק השתחרר מהצבא וזה היה אחד הברים המיתולוגיים שקמו בתל-אביב: "קפה בגדד". אחרי שירות מפרך כלוחם בסיירת מטכ"ל, נפתחה בפניו האפשרות להצטרף לחברה בתחום המזון שהקים אז אביו, כימאי בוגר הטכניון. אבל לר' היו חלומות משלו, והוא התחיל להגשים אותם כשנכנס כשותף במוסד ברנז'אי ברחוב בן־יהודה פינת נורדאו, שאירח בליינים עד אור הבוקר. לימים, הוא גם יכיר שם את אשתו, ד', שעבדה שם כמלצרית.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
"זו הייתה סצנה", אומר הקולנוען אבנר ברנהיימר, שעבד במקום. "'בגדד', במלעיל, היה פתוח עד שש בבוקר, וכל הבליינים שסיימו את המסיבות בשלוש ובארבע הגיעו לאכול 'טוסט אבולעפיה' שהיה הלהיט". "זה היה פיק־אפ בר של טייסים, אנשי תקשורת, והרבה רמת-שרונים והרצליינים", מסכם לקוח קבוע מאותה תקופה.
ר' לא היה טייס, אבל יכולות חברתיות מעולם לא חסרו לו. "הוא התמזג יופי עם תרבות הלילה", מספר מנהל מועדון בעיר באותם ימים. "הוא איש של אנשים, מסביר פנים, חמוד וחם. לא מתנשא. אף אחד שם לא בא מהמקום של 'אנחנו המקום הכי איני בעיר'. לא היו לא סלקציה ולא סלקטורים. לא 'אתה תיכנס ואתה לא'. הם נתנו הרגשה כיפית לכל אחד".
"ארז היה הבעלים המוחצן, יובל הגוד־גאי ור' היה החביב והחייכן, וזה לא קל בחיי הלילה כי בר זה עסק שדורש הרבה תחזוק", אומר אחד העובדים שהיה תחת ר'. "אני זוכר אותו עם כתפיים רחבות כאלו, מתרוצץ, מסדר ומזיז שולחנות בעצמו. ואז הוא פרש מהתחום. נראה לי שהוא מיצה".
לפני שהוא מיצה, הוא כבר שילב. במקביל לעבודה בחיי הלילה של תל־אביב, ר' הצטרף לשירות הביטחון הכללי כלוחם במערך המבצעים, תפקיד שהעמיד את חייו בסכנה כמעט על בסיס שבועי. בינתיים, החברה המשפחתית שהקים אביו ב־1987 צברה תאוצה. היא הפכה להצלחה בינלאומית שבבעלותה מפעלים בספרד, באיטליה ובהולנד, ולקוחות באירופה, באפריקה ובמזרח הרחוק. לאחרונה, נכנסה בסערה גם לשוק האמריקאי והסיני. אחיו של ר' משמש בשנים האחרונות כמנכ"ל החברה, ואחותו עובדת בה בתפקיד בכיר.
גם משפחתה של אשתו של ר' ידעה שגשוג כלכלי. אחיה הוא אחד מאנשי העסקים המוכרים בישראל, ומי שנכלל עד לא מזמן ברשימות בינלאומיות כגורם דומיננטי בכלכלה העולמית. "המשפחה של ר' מאוד אמידה, מכל הכיוונים", אומר אחד מידידיו. "אבל זה משהו שהוא אף פעם לא הבליט ואף פעם לא שאף אליו".
ואכן, לפני כ-15 שנה, בעוד ר' עדיין בונה את הקריירה שלו כאיש מבצעים בשב"כ, הציע לו אביו להצטרף לחברה המשפחתית, שכבר ביססה את עצמה היטב, ולהשתחרר מהעבודה המסוכנת בשירות. ר' סרב בתוקף. "הוא אמר לאבא שלו, 'לא, אני נשאר בשירות'", מספר אדם שמכיר את שניהם. "הוא אהב את העבודה בשב"כ, אהב את מה שהוא עשה, והחליט להישאר. לזכותו ייאמר שזה קרה הרבה לפני שהוא ידע, שיום אחד הוא יהפוך לראש השב"כ".
לפני כחודש הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט, גם הוא יוצא סיירת מטכ”ל, על מינויו של ר’ לאחד התפקידים החשובים והמשפיעים במערכת הביטחון הישראלית. “לוחם נועז ומפקד מצוין”, הגדיר בנט את ר’, בהודעה שהכתירה אותו כראש השב”כ הבא. “אין לי ספק שהוא יוביל את השירות לפסגות חדשות של מצוינות”.
את ראש השב”כ בוחר ראש הממשלה. אבל את החותמת הרשמית למינוי מעניקה הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. ועדת גולדברג צפויה להתכנס היום לדיון שאמור היה להיות פשוט, טכני כמעט. אבל ביום רביעי בערב, בישורת האחרונה, צץ אתגר מסוג אחר עבור ר’. מכתב אנונימי, ובו טענות אודותיו על התנהגות שאינה הולמת, הגיע לידי הוועדה. את דבר קיומו של המכתב והטענות בו חשף השבוע יוסי יהושוע ב-ynet.
בסביבתו של ר’ אמרו בימים האחרונים כי הנושא שעלה במכתב האנונימי היה ידוע לראש השב”כ הנוכחי ארגמן כבר כאשר הוא מינה את ר’ לסגנו. כך או כך, ר’ משוכנע שהדבר לא יפגע במינויו לתפקיד. “מדובר במכתב שנשלח כבר לפני שלוש שנים ומאחוריו עומד גורם בעל אינטרס, שביקש לפגוע כבר אז בשני מינויים”, אמר, “הוא חסר בסיס עובדתי ורצוף שקרים. עדויות לכך, ככל שיידרש, יוצגו בוועדה”.
ר’, עד לאחרונה סגן ראש השב”כ, עובר בימים אלה חפיפה לתפקיד. בהתאם לכללי הצנזורה הנוקשים, הציבור הישראלי ייחשף לשמו המלא רק בשבוע הבא, אם אכן מינויו יצלח את ועדת גולדברג ויאושר סופית בממשלה. אלא שבאופן פרדוקסלי, אם אתה פלסטיני ויש לך וואטסאפ, סביר להניח שאתה כבר יודע לא מעט פרטים על ראש השב”כ הבא.
לפני שבועיים, מיד לאחר המבצע הגדול שערכו שב"כ וצה"ל למעצר מבוקשים באזור ג'נין, במהלכו נפצעו שני לוחמי דובדבן וחוסלו חמישה מחבלים, החלה להתרוצץ ברשתות החברתיות הפלסטיניות מודעה שמעליה מתנוססת המילה "מבוקש". במודעה מופיעה תמונתו של ר', חיוך גדול על פניו, בצירוף שמו המלא, תאריך לידתו המדויק ואפילו כתובתו באחת הערים בגוש דן. הפרסום, כמעט מיותר לציין, גרם למבוכה גדולה בשב"כ, על אף שחלק מהפרטים בו אינם נכונים. "אין ספק שמדובר בהדלפה מתוך המערכת", אומר גורם לשעבר בארגון המודיעיני.
איתור מקור ההדלפה לא תהיה המשימה היחידה של ר', שאמור להיכנס לתפקידו ביום רביעי הקרוב. הוא יצטרך להתמודד גם עם קולותיהם של מתנגדיו בשירות. לדברי אחד מהם, ר' ניהל קמפיין אגרסיבי על מנת לזכות בתפקיד מול י’, גם כן סגנו של ארגמן. "לפני כחודש, לפני שבנט נסע לפגישה עם נשיא ארצות־הברית, התחושה של י' הייתה שהוא יקבל את התפקיד", אומר גורם לשעבר בשב"כ. "אבל אז בנט חזר, והכל השתנה".
אנשים ששוחחו עם י' לאחרונה קיבלו ממנו את הרושם שמה שהטה את הכף נגדו, הייתה התערבותו של הרמטכ"ל אביב כוכבי בהליך המינוי. גורם שמכיר היטב את בנט זה שנים, מספר שאכן, לבנט יש חולשה לרמטכ"ל, שהמליץ בפניו על ר' לתפקיד. "לבנט יש הערכה על גבול ההערצה לכוכבי, בקטע מוגזם", מגדיר זאת אותו גורם.
פרט לכוכבי, גם השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, תמך בפני בנט במינוי של ר'. בר-לב היה מפקד סיירת מטכ"ל בתקופה שבה ר' היה שם חייל בולט, והשניים נפגשים מעת לעת עד היום, במסגרת קבוצת ריצה משותפת של יוצאי היחידה. "כל מתמודד מבין שהוא צריך למצוא כמה גורמים, אתה יכול לקרוא להם לובסיטים, שיש להם יכולת להשפיע על ראש הממשלה", אומר בכיר השב"כ לשעבר א'. "אני מעריך שר', כמטכ"ליסט לשעבר, הלך למקומות האלה ופנה לאנשים הרלוונטיים שלוחשים על אוזנו של בנט. אבל גם י' הלך לאנשים שלו. בסוף זה לובינג לכל דבר ועניין, כמו בהליך של מינוי מפכ"ל, רמטכ"ל או ראש מוסד".
לדברי א', גם אם הופעלו לוביסטים כאלה ואחרים מטעם שני הצדדים, הקמפיין על ראשות השב"כ היה נקי. "מיותר להגיד שי' מאוכזב. כל אחד מאיתנו שהיה מגיע עד השוקת ולא שותה מים, היה מאוכזב", הוא אומר. "אבל לאורך כל הקמפיין, לא היו לכלוכים. כל אחד מהמתמודדים שם את המרכולת שלו על השולחן. כל אחד בא ואמר, 'זה אני, זה מה שאני יודע לעשות, בזה אני טוב'. אף אחד מהם לא התמקד במה רע אצל הצד השני. בשלושת החודשים לפני המינוי הסתובבתי עם י' לא מעט, ולא שמעתי ממנו מילה אחת רעה על ר'".
"ר' לא עשה שום קמפיין, אני אומר את זה חד-משמעית", אומר ד"ר רן גושן, אחד מחבריו הקרובים של ר' ומי ששירת איתו בסיירת מטכ"ל. "מטבע הדברים הוא רצה בתפקיד, אבל גם הבין לחלוטין שיש סיכוי שלא יקבל אותו ושזה לא בשליטתו. הוא הקפיד לאורך כל הליך הבחירה לשמור על ג'נטלמניות וחס ושלום לא להכפיש את המועמד השני. הייתה לו ידיעה ברורה שההישגים שלו והאישיות שלו, הם שידברו בעדו. אגב, כשר' נכנס לראש הממשלה ובנט אמר לו 'אני רוצה לברך אותך', הוא ענה 'אה, יופי. אז אני מבין שאני יכול לצאת לחופשה'. היו לנו תוכניות שברגע שהוא ישתחרר, ניסע לטיול ארוך באיטליה. אבל בנט אמר לו, 'לא, אתה מקבל את התפקיד'".
מה בנוגע לטענות שהרמטכ"ל כוכבי והשר בר־לב פעלו למען ר' אצל בנט?
"מטבע הדברים בר-לב מכיר היטב את ר', אבל לכוכבי ולו אין מערכת קשרים, הם מעולם לא ישבו לכוס קפה או נפגשו בנסיבות חברתיות. כרמטכ"ל כוכבי ראה את ר' בפעולה, כי כסגן ראש השירות הוא היה אחראי על הפעלת הכוח של השב"כ. ר' גם כתב נייר מפורט על שיתופיות בין ארגוני הביטחון, וכדרכו בקודש מיישם את הדברים הלכה למעשה. גם בשומר החומות כוכבי ראה את החפ"ק שהתקיים בתוך אחת היחידות של השירות, וטעם את טעמה של השיתופיות האמיתית הזו. אני יודע שזה מאוד הרשים אותו, הוא בא ממקום ענייני לחלוטין".
כך או אחרת, נראה שהבחירה של בנט בר' הותירה דם רע בינו לבין י': לפני כמה ימים הגיעו שניהם לאירוע פרטי. אדם שנכח במקום התרשם שידידות אמיצה אין בין השניים. המתיחות הורגשה כשהם לא טרחו להחליף מבטים, למרות שעמדו במרחק של מטרים ספורים זה מזה.
אגב, גורם ביטחוני לשעבר שעבד צמוד לארגמן ולשני סגניו, טוען שהמאבק על הירושה בין שני סגניו של ארגמן, לא מצא חן בעיני ארגמן עצמו. לדברי אותו מקור, ראש השב”כ היוצא שקל להמליץ על מועמד מבחוץ כמחליפו. מבחינת ארגמן, אומר הגורם, ר' היה הרע במיעוטו - כי האופציה הגרועה ביותר מבחינתו הייתה שבנט יחליט למנות לראשות השב”כ את מאיר בן שבת, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש המל”ל, ומי שנחשב למקורבו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו. “נדב היה ממש במצוקה”, הוא אומר, “ובעיקר חשש ממינוי של בן שבת ולכן לא מנע את קידומו של אחד מסגניו, למרות שהוא לא חשב שאחד מהם יכול להיות ראש שב”כ טוב”.
ר', בן 55, נשוי ואב לשלושה, בילה את מרבית הקריירה הביטחונית שלו כלוחם ומפקד בשטח. הוא התגייס לסיירת מטכ"ל ב-1983 והצטרף לצוות של דורון קמפל, לימים מפקד הכוח שהיה אמור לחסל את סדאם חוסיין, מבצע שאפתני שהסתיים באופן טרגי באסון צאלים ב'. אחד מהלוחמים ששירת לצידו של ר' בצוות המקביל בסיירת הוא ראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע.
אין רישום מסודר בנושא, אבל נראה שלפני כשבועיים נרשם תקדים בישראל, כשראש המוסד וראש השב"כ המיועד יצאו יחד לנופש משותף. זה קרה במהלך חג הסוכות, כששני הצוותים המקבילים מהסיירת יצאו לטיול משפחות נוסטלגי. סוף השבוע הזה לווה באופן צמוד על ידי מאבטחים חמושים.
במסגרת שירותו ביחידה השתתף ר' במבצע החטיפה של השיח' עובייד והיה לחייל בולט. הוא לא יצא לקורס קצינים אך ורק בגלל בעיית ברכיים חמורה, ששלחה אותו לסדרה של טיפולים רפואיים מורכבים. "מאז ועד היום הוא עבר לפחות שישה ניתוחי ברכיים", אומר חברו הטוב גושן. למרות הכאבים והניתוחים הרבים, מקפיד ר' לשמור על כושר גופני ונוהג לרוץ ולשחות בים באופן קבוע. כמה מהמרואיינים לכתבה זו מספרים, שנתקלו בו במהלך ריצה לאורך החוף. "ר' ממשיך לרוץ למרות כאבי הברכיים, כי זה חלק מהאישיות שלו", אומר גושן. "אם יש משהו שמאפשר לו להתגרות בגבולות היכולת, הוא יעשה את זה".
לדברי חברו הטוב גושן, עניין נוסף שעליו ר' מקפיד לכל אורך הקריירה הוא זמן איכות עם המשפחה, ולא רק בחופשה האחרונה בסוכות. "זה הדבר שהכי חשוב לו", הוא אומר, "אשתו קוראת לו 'קצין פולני', אחד עם מערכת ערכים שהוא לא יסטה ממנה לעולם. אז אם הוא הציב את המשפחה כערך עליון, זה מה שיהיה. בעוד כמה ימים, למשל, אחד הילדים שלו אמור לעבור הליך רפואי. אני אומר לך שאם ועדת גולדברג תזמן אותו לראיון ביום של ההליך, הוא יגיד להם שהוא לא יכול כי יש לו עניין משפחתי. סדר העדיפויות שלו ברור בעניינים האלה".
לצד היותו איש משפחה, כל המרואיינים לכתבה גם מגדירים את ר' כאינטליגנטי, יצירתי וקר רוח, תכונות חשובות לאיש מבצעים. "איש ספר שקורא המון ספרי היסטוריה, מנהיגות ומדינאות, אבל מדי פעם גם עושה בינג' עם אחד הילדים על איזו סדרה בנטפליקס", אומר גושן.
גם בצבא וגם בשב"כ נודע ר' לא רק כלוחם מקצועי ונועז, אלא כאיש של אנשים. בניגוד לקודמו בתפקיד, ארגמן המסוגר והתכליתי, מי ששירת לצד ר' מספר על אדם פתוח ונעים הליכות, כזה שתמיד מחייך ולעולם אינו מרים את הקול. "מאוד כיף לדבר איתו, אף פעם לא תשמע אותו כועס או צועק. ג'נטלמן", אומר בכיר לשעבר בשב"כ, דווקא כזה שרחוק מלהיות אחד מאוהדיו הגדולים של ר'. "גם כשהיו בינינו אי-הסכמות תמיד זה היה בנחמדות. הוא מאוד אכפתי, מאוד צנוע. מה שכן, יש לו לשון חלקלקה, יש שאומרים חלקלקה מדי. הוא יודע איך להתנסח ולצאת ממצבים לא נעימים".
“הוא לא איזה שב”כניק בוק, ר’ הוא גם איש חברה”, אומר קצין בצה”ל ששיתף פעולה עם ר’ בעשרות מבצעים לסיכול טרור, ועל הדרך מסביר את הסיבות שבגללן הצליח ראש השב”כ המיועד גם לכבוש את סצנת חיי הלילה בתל אביב וגם לטפס עד ראשות ארגון ביון. “חוץ מזה שהוא מענטש, הוא יודע לקבל אחריות גם על תקלות. אין אצלו אגו, הוא לעולם לא יגיד ‘או שאנחנו עושים את המבצע הזה, או שאף אחד לא עושה’. הכל תמיד למען המטרה”.
כמו בסיירת, גם בשב”כ התבלט ר' מתחילת הדרך. “אני זוכר אותו מאחד המבצעים הראשונים שעשינו יחד, בדרום רצועת עזה בתחילת שנות ה־90, עוד לפני הסכמי אוסלו", אומר איש השב"כ לשעבר, עדי כרמי. “זה היה מבצע מאוד מורכב, שקשור באמל”ח ושעד היום לא שמעו עליו, והוא כלל תנועה בכלי רכב ואחרי זה תנועה רגלית עם משקלים כבדים על הגב. ר' הגיע מסיירת מטכ"ל והתגלה כבחור מאוד מבצעי ומבין עניין, אבל מה שהרשים אותי זה שהוא ידע להקשיב. לא מזמן נפגשתי איתו בנושא מקצועי, כשהיה סגן ראש השירות. שמחתי לגלות שהוא לא השתנה. אותו בן אדם שלפני כמעט 30 שנה ישבתי איתו בג'יפ, נשאר אותו אדם שמקשיב ומחייך. למרות המעמד שרכש, חטא היוהרה רחוק ממנו".
בעיית הברכיים לא מנעה מר' להתקדם, ולפקד על כמה מהיחידות המבצעיות בשב"כ. ב־1998 הוא כבר ניהל את אחד ממבצעי הדגל של השירות נגד התבססות חמאס בגדה, והיה בכוח שפרץ לבית שבו שהו האחים עאדל ועמאד עוודאללה, בכירים בזרוע הצבאית של ארגון הטרור ומי שחוסלו באותו אירוע.
כמפקד יחידה מבצעית בשירות, היה ר' פעיל מאוד במסגרת האינתיפאדה השנייה. זהר דביר, שבאותן שנים היה מפקד הימ"מ, זוכר אותו היטב. "עשינו הרבה מבצעים ברמת סיכון גבוהה, כאלה שהם 'וואן צ'אנס'. אתה סוגר על מבוקש או על חוליה, ואין לך הזדמנות שנייה", הוא אומר. אחד המבצעים האלה התרחש ימים ספורים לאחר תחילת מבצע חומת מגן ב-2002. "אחרי תחילת המבצע, הרבה מבוקשים כבדים ברחו לצפון השומרון, והיה מבצע משותף ליחידה של ר' ולימ"מ, ששנינו השתתפנו בו כמפקדי יחידות", מספר דביר. “הגענו מסוערבים לכפר עוין בשומרון, וזה התפתח ליום קרב. כדורים פגעו בקירות לידנו וגם החילוץ היה תחת אש, כמו בסרט 'בלאק הוק דאון'. ר' היה קר רוח, ביצענו את המשימה וניטרלנו את החוליה".
זמן קצר אחר כך, ביולי 2003, נחטף נהג המונית אליהו גוראל בידי מחבלים. במשך ארבעה ימים החזיקו אותו בבור בעיירה ביתוניא שליד רמאללה. ר' הוא מי שפיקד מטעם השב"כ על המבצע המוצלח לשחרורו של גוראל ולמעצר החוטפים, שהתנהל בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. עשור אחר כך ינהל ר' את מבצע החיפושים הנרחב אחר חטופים אחרים – שלושת הנערים גיל־עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח. ר' יהיה גם האחראי הראשי על המבצע לתפיסת רוצחי הנערים.
לאחר שורה ארוכים של תפקידים באגף המבצעים בשב"כ, ב־2011 מונה ר' לראש האגף בכבודו ובעצמו. ככזה היה לו תפקיד מרכזי בשורת חיסולים ממוקדים ברצועת עזה – כשהבולט שבהם היה חיסולו של מי שנחשב לרמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, במסגרת מבצע עמוד ענן ב-2012. "הוא תמיד היה בולט, אינטליגנט, עם מנהיגות שקטה", אומר עליו טל רוסו, אלוף פיקוד דרום דאז. "מה שהכי בלט בו זה הפתיחות והצניעות, ולכן גם היה לו קל לשתף פעולה עם גופים מחוץ לארגון. זה יתרון משמעותי לתפקיד ראש השב"כ, כי אתה חייב שיתופי פעולה יצירתיים כדי להגיע למצב שאחת ועוד אחת שווה שלוש ולא שתיים. הרבה פעמים יש ענייני כבוד שמפריעים לזה, אבל אצלו זה הרבה פחות נוכח מכל ראשי הארגונים האחרים שראיתי".
בקדנציה של ראש השב”כ היוצא נדב ארגמן עבר השב”כ טלטלות רבות: הוא נגרר בעל כורחו למאבק בקורונה וספג ביקורת על מעקבים שניהל אחר אזרחים, התמודד עם חוסר יציבות פוליטית מתמשכת שבשיאה הוציא ארגמן הודעה חריגה בגנות השיח המסית ברשתות החברתיות, ובימים האחרונים עומד במרכז הדיון סביב המלחמה בנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. במקביל, חיזק ארגמן את יכולותיו הטכנולוגיות של השב”כ, בין היתר על ידי הקמת האגף הטכנולוגי החדש “אטלס”, שהפך לגדול ביותר מבין אגפי השב”כ. כל זאת לא מנע מהשירות להחמיץ את התקוממות האלימה בתוך שטחי ישראל בזמן מבצע שומר החומות, אולי הכשל הגדול ביותר של ארגמן במהלך כהונתו.
בכירים לשעבר בשב”כ טוענים שר’, בן דמותו של ארגמן ומי שגדל כמוהו במערך המבצעים, ימשיך במסלול שהתווה קודמו בתפקיד ויחזק את הפן הטכנולוגי של השב”כ על חשבון המודיעין האנושי (יומינט), ליבת העשייה של הארגון מאז הקמתו. “הטענה שבחמש השנים של ארגמן הייתה קפיצת מדרגה בשב”כ, היא לא מדויקת”, אומר אחד מהם. “השירות בזמן האחרון קצת מפספס, ברצועת עזה וגם מול ערביי ישראל, והבעיה היא שר’ ימשיך באותו כיוון. ההשקעה באגף אטלס הייתה אדירה מבחינת כסף וכוח אדם, ניפוח שרירים עצום, ותוצאות אין. יש בשירות ביקורת פנימית מאוד נרחבת על העניין הזה. היתרון היחסי של השב”כ הוא בחיבור לשטח, למקורות האנושיים, ומה שראינו בשומר החומות הוא סימפטום לכך שהיתרון הזה הולך ונשחק”.
לדברי גורם אחר לשעבר בשב”כ, “לכולם יש הערכה כלפי ר’, אבל החשש של אנשי השטח והבכירים בתחום היומינט הוא מהמשך ההשקעה באגף אטלס שהפך למעצמה, והזנחת הכלי העתיק והקלף המנצח של השב”כ - היומינט. זה קרה בעבר ושילמנו מחירים יקרים: אחרי הסכמי אוסלו פיטרנו חלק ניכר מהמקורות שלנו בשטחים, בעיקר בפתח. הייתה אשליה שהולכים לכיוונים חדשים, ומה שקרה בסוף זה שפרצה אינתיפאדת אל־אקצא, והשב”כ מצא את עצמו עם בעיית מודיעין. יש בשירות חשש שהמקרה הזה יחזור על עצמו”.
“כשאתה מחבר את חמש השנים האחרונות של נדב ארגמן, לחמש השנים הבאות שבהן ר’ ימשיך באותה דרך, אתה מקבל פער גדול, שעשוי להוביל למשבר”, מצטרף בכיר לשעבר בשב”כ. “אולי אפילו לעוד אירוע אלים גדול, שיכול להתפוצץ”.
הבחירה של בנט בר’ עוררה אי־נחת בקרב אנשי היומינט של השירות, גם בגלל זהות האדם שהתמודד מולו והפסיד. י’, מפקד מוערך בארגון, הגיע מהאגפים הערביסטיים של השירות ושימש כמפקד מרחב דרום, הגדול שבמרחבי השב”כ וזה שאחראי על גזרת עזה הנפיצה, סיני והנגב. איש המבצעים ר’ לעומתו, החל ללמוד ערבית רק לאחרונה ומעולם לא פיקד על מרחב.
“י’ היה רכז, איש שטח, מפקד נפה. זה איש שגדל בין ערבים, ערביסט, כל מה שר’ לא”, אומר א”ש, בכיר לשעבר בשב”כ ומי שעבד בצמוד לשני ראשי שב”כ קודמים, יורם כהן ויובל דיסקין. “בסופו של דבר התכלית של השירות זה איסוף מודיעין, לא מבצעים. היתרון היחיד שלו על כל גוף מודיעיני אחר בישראל הוא העובדה שהוא היחיד שמפעיל בצורה נרחבת מקורות אנושיים בשטחים ובתוך ישראל. החשש הוא שבתקופתו של ר’ נתרחק מהקו המרכזי שאליו אנחנו צריכים לחתור, וזה להביא מודיעין”.
לאחר שסיים לפקד על אגף המבצעים הושאל ר' לתפקיד מבצעי במוסד, אחר כך חזר לשב"כ כראש אגף המטה, וב־2018 מונה לסגנו של ארגמן. במקביל, השלים לימודי תואר ראשון במדעי המדינה ובפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד, במסגרת תוכנית העמיתים של קרן וקסנר.
אחד האנשים שעבד בצמוד אליו בצמרת השב"כ הוא ששי אליה, לשעבר ראש מערך הסייבר בשב"כ. "מדובר באיש מאוד מוכשר, חכם, שגדל וצמח בעולם המבצעים אבל בתפקידיו האחרונים – ראש אגף המטה ואחרי זה סגן ראש השירות – נכנס עמוקות גם ליתר חלקי השירות", אומר אליה. "מהר מאוד הוא נכנס לעניינים הטכנולוגיים, קרא חומר, התעניין ולמד להכיר את העוצמה. הוא איש מאוד יצירתי, והוא ידע להתאים את הארגון לאתגרים המשתנים".
יש בשב"כ לא מעט מתנגדים לאג'נדה הזו.
"היומינט היה ונותר גורם ייחודי ומרכזי בשירות, אבל בסוף בתחום הטכנולוגי צריך יותר כסף, ולשם הולכים התקציבים. ברור שתהיה ביקורת למי שמרגיש שהוא נפגע מכך שהמטוטלת נעה לכיוון מסוים. צריך גם להבין שמודיעין אנושי בימינו לא מסוגל לתפקד באינטנסיביות של המידע שזורם, בלי עזרה טכנולוגית".
חיבתו של ראש הממשלה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו גם העובדה ששירת באותה יחידה צבאית כמו ר', הן לא הדבר היחיד שגרם לבנט לבחור בו לתפקיד. במהלך הראיונות שערך למועמדים לתפקיד, הוא התעניין גם בסוגיה שנמצאת בימים האלה בראש סדר העדיפויות של הממשלה: שילוב השב"כ במאבק בנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. "שני המועמדים נשאלו על העניין הזה בראיונות עם בנט, ושניהם הבטיחו להיות מעורבים עד צוואר במגזר הערבי", אומר גורם הבקיא בפרטים.
לזכותו של ר' עמדה העובדה שבמהלך שומר החומות ניהל בחוכמה את הקשר בין השב"כ לצה"ל, השתתף בישיבות הקריטיות ביותר עם הרמטכ"ל ואלופי המטכ"ל, וגם בדיונים לאישורי התוכניות של הצבא מול הדרג המדיני. כוכבי התפעל ממנו, והקבלות הגיעו גם משיתוף הפעולה עם המשטרה: מרגע שהשב"כ נכנס לתמונה, הצליחו גורמי הביטחון לעצור עשרות פורעים ערבים ולפענח מי עומד מאחורי האירועים המרכזיים במהלך ההתפרעויות, כמו רצח יגאל יהושע בלוד, השלכת בקבוק התבערה שפצע ילד בן 12 ביפו והצתת המלון בעכו.
ואכן, רק השבוע, ובעקבות ישיבת הבכורה של צוות השרים למאבק באלימות בחברה הערבית, פורסם כי השב"כ ייקח חלק בטיפול בנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית, זאת על אף שעד כה ארגמן התנגד לכך בנחישות. ההחלטה התקבלה לאחר שר’ ייצג את השירות במסגרת הדיונים בצוות השרים המיוחד שהוקם לטיפול באלימות בחברה הערבית.
ר' הציג בפני השרים את עמדת השב"כ, שתואמה עם ארגמן, ואמר כי הארגון יוכל להעמיק את פעילותו בחברה הערבית בתוך שטחי ישראל, באמצעות הסטת כלים וטכנולוגיות לאזורים שעד כה השב"כ נמנע מלהיכנס אליהם. השינוי לא יצריך, כפי שמסתמן כרגע, תוספת כוח אדם או תקציבים.
הרחבת הפעילות של השירות מכוונת לשני תחומים ממוקדים: הברחת נשק וגלישה מפעילות פלילית ללאומנית. ההחלטה לאסוף מודיעין גם על גורמים עברייניים התקבלה לאחר שבשומר החומות התברר שחלק ניכר מהמעורבים בפרעות ובפיגועים על רקע לאומני, היו בעלי עבר פלילי.
מנגד, ר' הבהיר לשרים שהשב"כ בראשותו לא יפעל בתחומים שהם פליליים באופן מובהק, למשל במקרים של סכסוכים אלימים בין עבריינים, גם אם הם כוללים שימוש בכלי נשק חם. בכל מקרה, הוא הדגיש, פעילות השירות תיעשה בצמוד לחוק השב"כ, ועמדת השירות היא שאין לשנות את החוק. באותה הזדמנות הוא אף ביקש לאפשר לשירות תקופת היערכות, של כחודש לפחות, במהלכה יגובשו שיטות הפעולה החדשות של השירות ויוגדרו הקווים האדומים שהשירות לא יחצה.
"ר' ילך לחוק השב"כ וייצמד להוראות שלו", אומר החבר הטוב גושן. "הוא ישמור על העקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, קלה כחמורה, ובכל מקום שבו תהיה אי־בהירות או אפשרות לפרשנות, יבקש מהממונים עליו לפרש את החוק ולהגדיר את גבולות הגזרה. ר' תמיד ישמור על הרעיון המסדר, שלפיו השב"כ אחראי לשמור ולהגן על הדמוקרטיה. הוא לא ייתן לאף אחד, בשם שום משימה, לרמוס את זה".
הוא בעד להכניס את השב"כ לטיפול בעבירות פליליות?
"אני בטוח שהוא לא בעד, אבל הוא מבין את הנסיבות. ההחלטות יתקבלו בממשלה, אבל ברגע שר' ירגיש שדגל שחור מתנוסס מעל פקודה שהוא מקבל, זה לא יקום ולא יהיה. משימה כזו הוא לא יבצע".
