ישראלי ופיליפינית ניצחו את רשות האוכלוסין

משרד הפנים סבר שעובדת סיעוד לשעבר מנסה להישאר בארץ כדי לעבוד והורה על גירושה. ביהמ"ש התערב ומתח ביקורת על הראיונות שנערכו לזוג

עו"ד אלכס זרנופולסקי | פסקדיןפורסם: 09.10.21 , 11:07

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הורה לאחרונה לרשות האוכלוסין וההגירה לשלב אזרחית פיליפינית בת 44, שנמצאת בקשר זוגי עם ישראלי בן 52, בהליך מדורג לקבלת מעמד בארץ. בכך התקבל ערעור שהגישו בני הזוג על החלטת הרשות לגרש את האישה בטענה שהקשר ביניהם לא אמיתי. השופטת מיכל אגמון-גונן מתחה ביקורת על האופן שבו נוהלו ותועדו הראיונות שנערכו לשניים.

האישה הגיעה לארץ ב-2007 כדי לעבוד בסיעוד. עשר שנים לאחר מכן היא פגשה גבר ישראלי באתר ההיכרויות OkCupid ותוך זמן קצר עברה לגור איתו. באותה תקופה המעסיק שלה נפטר ואשרת העבודה שלה בוטלה. השניים ניסו לקבל עבורה מעמד מכוח הזוגיות אבל רשות האוכלוסין ובית הדין לעררים דחו את בקשותיהם בטענה שהקשר ביניהם לא אמיתי.

יותר משלוש שנים הם לא הצליחו לקבל הכרה כזוג ולהתחיל בהליך לקבלת מעמד, ובהחלטה האחרונה של בית הדין לעררים מדצמבר האחרון נקבע שהאישה צריכה לעזוב את ישראל תוך 60 יום.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

בפסק הדין התקבלה עמדת רשות האוכלוסין שלפיה סתירות שהתגלו בתשובות של השניים בראיונות העידו שהם לא מכירים מספיק טוב, לא מעורבים האחד בחיי השנייה, אין ביניהם שיתוף כלכלי והאישה מנסה להישאר כאן כדי לעבוד ולפרנס את המשפחה שלה בפיליפינים.

אולם השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את הערעור שהגישו בני הזוג על החלטת בית הדין לעררים, והורתה לרשות האוכלוסין להכניס אותם להליך מדורג לקבלת מעמד ולקזז מהתקופה 14 חודשים שבהם המתינו לפסק הדין בעניינם.

נקבע כי הטיעונים של רשות האוכלוסין לא חזקים מספיק כדי לשלול מהמערער את הזכות לקיים חיי משפחה בארצו. כך למשל, הטיעונים לגבי היעדר שיתוף כלכלי או מיעוט שיחות בין טלפון בין השניים בזמן העבודה לא בהכרח שוללים קיומה של זוגיות אמיתית.

"בשלה העת שהרשות (כמו גם בית הדין), תכיר במציאות הרווחת היום, שבה אנשים שונים מעצבים את חיי משפחתם בדרכים שונות, ואין דרך אחת נכונה לקשר זוגי אמיתי. כך, יהיו בני זוג אשר יבחרו לנהל זוגיות תוך הפרדה כלכלית מוחלטת, או בתדירות קטנה של שיחות במהלך יום עבודה", נכתב בהחלטה.

השופטת מתחה ביקורת על האופן שבו התנהלו הראיונות וקבעה כי חלק מהשאלות שנשאלו לא היו ענייניות (בהן "מה מצאת בה?" שהופנתה למערער). היא ציינה שהראיונות לא תועדו במלואם, מה שמקשה להבין כיצד הרשות הגיע למסקנות.

בהקשר הזה הדגישה השופטת שיש פערים משמעותיים בין הפרוטוקול הלא מסודר של הרשות לבין התמלולים שערכה עורכת הדין שייצגה את בני הזוג, שבהם גם נמצאו הסברים לסתירות שונות שעליהן התבססה הרשות בהחלטתה.

נקבעה כי הרשות התמקדה בסתירות שוליות כמו בלבול בתשובות לשאלות מה אכלו בבוקר או מי שילם את השכירות בחודש מסוים. לעומת זאת, עיון בתשובותיהם הכוללות מעיד שהם יודעים פרטים משמעותיים אחד על השנייה, מבלים יחד ומכירים את התחביבים האחד של השנייה.

במילים אחרות, המסקנה מהראיונות אמורה הייתה להיות הפוכה ולשכנע את הרשות, לפחות לצורך הכניסה להליך המדורג, כי המערערים מנהלים מערכת יחסים זוגית לכל דבר. רשות האוכלוסין חויבה לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.