בשעות הבוקר המוקדמות של יום שני בשבוע שעבר, נעצרה מכונית משוריינת ברחבה הריקה שמול בית הכלא גלבוע שבצפון. בתוך הרכב המתינו ארבע דמויות: שניים מהם היו חייליו של ראש ארגון הפשיעה שלום דומרני, ועוד שניים מבני משפחתו. בדיוק בשש וחצי נפתחה דלת המתכת הכבדה של בית הסוהר, ודומרני יצא משם, אחרי שש שנים וחצי מאחורי הסורגים. עם כיפה לראשו ותיק צד על הכתף, דומרני – כך מספר אחד ממקורביו – אפילו לא הסתובב, כמנהגם של אסירים משוחררים, להעיף מבט אחרון על חומות הכלא שעזב. העבריין הבכיר, שנחשב לאחד מהיעדים המרכזיים של משטרת ישראל ובמשך שנים הטיל את אימתו על הדרום, פשוט נבלע במהירות בתוך הרכב.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
ולאן הוא נסע משם?
"התחנה הראשונה שלו הייתה בית העלמין הישן בעיר צפת. דומרני הלך קודם כל להשתטח על קברו של האר"י הקדוש. ככה זה מקובל, כשמשתחררים ממאסר ארוך. לאחר מכן הוא הלך לטבול במי מקווה הטהרה אשר נמצא במתחם (שטמפרטורת המים שבו ידועה כנמוכה במיוחד – ש"מ). זה היה כדי להיטהר מכל החטאים".
משם, כשלשיטתו הוא מטוהר מחטאיו, הפליג הרכב המשוריין לנסיעה הארוכה דרומה. בחלק מהדיווחים החדשותיים שסיקרו את השחרור, נכתב כי דומרני חזר למצודה המבוצרת המפורסמת שלו במושב עוצם. אלא שדומרני כבר לא גר שם יותר. במהלך מאסרו הוא ועופרה, אשתו ואם ששת ילדיו, התגרשו, "והוא השאיר לה ולילדים את האחוזה על כל תכולתה", ממשיך המקורב.
אז איפה הוא חי עכשיו?
"לדומרני יש בשנים האחרונות משפחה חדשה. בת זוג ותינוק שנולד להם לפני כשנה וחצי, במהלך שהותו בכלא. שמה של בת הזוג הוא יסמין הנר. היא בת למשפחה אמידה מאשקלון, והאחיינית של אלי אלעזרא (איש עסקים, מבעלי חברת הבנייה 'אפרידר', חברת הליסינג 'אלבר' וחברת הביטוח 'הכשרה' – ש"מ)".
"יסמין היא בחורה טובה, משכילה, בשנות ה־30 לחייה והיא עוסקת בראיית חשבון", מספרת מקורבת לבני הזוג. "הם הכירו עוד לפני שדומרני נכנס לכלא, והקשר ביניהם התהדק. היא התקשרה אליו לכלא ואחר כך גם באה לבקר אותו שם, והם התאהבו. הם לא נשואים. ההורים שלה לא עפו על הקשר הזה. הברית של התינוק נערכה בכלא בחוג משפחתי מצומצם, מאחר שהשב"ס לא איפשר לו לצאת".
אז מה, דומרני מעכשיו הולך להחליף חיתולים?
"נראה לך? זה לא יקרה".
גם במשטרה נערכים לאפשרות שהאב הטרי דומרני לא הולך להשקיע את רוב זמנו בצפיית בינג' ב'קוקו הארנב' בערוץ לולי, אבל הרבה מאוד השתנה בדרום בשנים שבהן הבוס היה בבית הסוהר. "צריך להבין שדומרני מאוד נחלש בכלא", מסביר גורם בכיר במשטרת מחוז דרום. "זה כבר לא אותו אדם שנכנס לשם בתור ראש ארגון פשע אכזרי, נוקם, אלים וחזק, כזה שאנשים סרים למרותו".
איך כזה בן אדם פתאום נחלש?
"כי רוב החיילים שלו עזבו אותו. למרות שיש לדומרני הרבה מאוד כסף – ואני מדבר על ראש ארגון שלפי ההערכות שלנו גילגל מחזור של מאה מיליון שקלים בשנה – לדומרני יצא שם של בוס קמצן. כזה שלא יודע לשמור על החיילים שלו, ולא דאג לשלם להם בזמן שהיה בכלא. אז למה שהם ימשיכו לעבוד בשבילו? עובדתית, כרגע דומרני במצב די פגיע. גם יחסי הכוחות של הארגונים השונים בשטח השתנו. היריבים שלו התחזקו, ולצד שחקנים חדשים שנוספו, גם האויב הכי גדול שלו, ראש הארגון בני שלמה, השתחרר באוגוסט האחרון מהכלא. דומרני בלחץ אימתני מזה. וכשהאדמה סביבו רועדת, הוא תמיד יורד למחתרת. אני מעריך שהוא יברח מהדרום, כדי שלא יחסלו אותו. אולי הוא ישכיר דירה בצפון. דומרני מפחד פחד אימים שיפרקו אותו".
גורם בכיר במערכת אכיפת החוק, מעלה עוד אפשרות: שדומרני יעדיף לעבור לחו"ל. "לא בטוח שהוא יישאר בארץ בכלל. אולי הוא יטוס למרוקו. הוא כבר נסע לשם בעבר. יש שם מושבה שלמה של עבריינים ישראלים נמלטים, שישמחו לקלוט אותו".
דומרני סיפר לאחר שחרורו לכמה ממקורביו, שהיה רוצה לערוך טיול ארוך לדובאי, וגם זרק לחלל החדר את האפשרות שאולי הוא יגור, לפחות לכמה חודשים, בדירת מסתור בחו"ל, "עד שהוא יתאפס על עצמו ויבין מה תמונת המצב בשטח".
"דומרני הולך ללמוד כל התקופה", אומר מקורב אחר. "יש לו גם פערים להשלים עם המשפחה שלו. הוא לא יצא אפילו יום אחד לחופשי במשך שש שנים וחצי, וגם לא עלה לוועדת שליש. כמו שאנחנו מכירים אותו, בכל מקרה הוא יבחר לטוס לחו"ל. אבל דומרני בסוף יחזור".
איך אתה יודע?
"כי הוא מאלה שתמיד חוזרים".
לילה לפני השחרור שלו מבית הסוהר, ציין שלום דומרני את יום הולדתו ה־46. במצטבר, כ־18 שנה משנות חייו היו מאחורי הסורגים. כנער באשקלון, הוא התחיל לצבור עבירות רכוש, סמים ואלימות, אחר כך כמתבגר עבר לגניבות חול, סחר במכוניות גנובות והשתלטות על עסקים, ומשם להימורים באינטרנט. עד למאסרו האחרון, הארגון שלו עסק בגביית דמי חסות, בניכיון צ'קים, בהימורים ובהלוואות לשוק האפור, ובנוסף, דומרני שימש גם בורר בעולם התחתון. עבריינים בכל הארץ ידעו שאסור להתעסק עם "השחור", כינוי הרחוב שדבק בו בשל צבע עורו (דומרני הוא בן לאב ממוצא תימני ולאם יוצאת אתיופיה). בתחילת שנות האלפיים השם דומרני כבר פרץ מחוץ לכותרות מקומוני הדרום. זה קרה לאחר שניסיון התנקשות בחייו – אחד מיני רבים – כשל, ושקד שלחוב ז"ל, נערה תמימה בת 16 שלגמרי במקרה הייתה שם, נרצחה.
במשך השנים היו גם לא מעט ידוענים שנקרו בדרכו של דומרני, ביניהם הכדורגלן חיים רביבו, הזמרת מרגלית צנעני והרב יעקב איפרגן ("הרנטגן"). על פי פרסומים שונים, ב־2008 שימש דומרני כבורר בסכסוך בין חיים רביבו לאדם בעל רקע פלילי. דומרני, כך נטען, פסק לרעת רביבו, והטיל על הכדורגלן קנס כספי וגלות של שנתיים מהארץ. המשטרה, יש לציין, לא מצאה ראיות לטיעונים הללו, והגורמים מכחישים.
ב-2011 נעצר דומרני בחשד למעורבות בתיק המתוקשר של הזמרת מרגלית צנעני, אך שוחרר לאחר שלא נמצאו די ראיות להעמידו לדין. עם זאת, שמו מככב לאורך כתב האישום נגד צנעני, שהורשעה בסחיטה באיומים של האמרגן אסף אטדגי. על פי המתואר שם, דומרני ניסה להיכנס לעסקי הבידור והשעשועים, ולייצג באמצעות אנשיו מתמודדים ב"כוכב נולד". צנעני, שהייתה שופטת בתחרות, התבקשה על ידו לגייס אותם עבור משרד האמרגנות שמאחוריו עמד. המהלך לא צלח בשל התפוצצות הפרשה.
ב־2014, דומרני הורשע במסגרת עסקת טיעון כי הפעיל לחצים על הרב "הרנטגן", כדי להשפיע על תוצאות הבחירות בנתיבות, ונידון ל-15 חודשי מאסר בפועל.
באותה עת דומרני כבר היה היעד המודיעיני הבכיר בדרום, והמאסר הזה אולי קנה למשטרה כמה חודשי רגיעה, אבל היה ברור שזה זמני. וכך נולד התיק שקיבל את הכינוי "בלוק חוסם", ושהיום יש בפרקליטות כאלו שמוכנים להודות שמדובר בתיק יחסית רעוע, "אבל שיחק לנו שם המזל".
הסיפור הולך ככה: במשטרה השקיעו המון שעות ומאמצים כדי לבנות לדומרני כתב אישום שיכניס אותו לשנים ארוכות לכלא. היה נדמה שהם הצליחו: ב־2015 הוגש נגד דומרני ואנשיו כתב אישום, שבמקור ייחס להם עבירות חמורות של ניסיונות רצח ושידול לרצח של יריביהם, על רקע מאבקי השליטה באשדוד. המשטרה אף גייסה עד מדינה בתיק, שכונה "פנדורה". "עד המדינה היה הראיה הנוספת לחומרים שהיו נגד דומרני בתיק", מסביר הגורם הבכיר. "הבעיה בתיקים כאלה שנסמכים בעיקר על דיבורים - היא שהם תיקים מאוד קשים לניהול".
6 צפייה בגלריה
דומרני הורשע בעבר כי הפעיל לחצים על הרב איפרגן כדי להשפיע על תוצאות הבחירות בנתיבות
(צילום: ישראל יוסף, ידיעות אחרונות)
מה זה "תיקים שנסמכים בעיקר על דיבורים"?
"לא מדובר פה בגופה, או במישהו שנפצע. לא היה שום נזק, וטוב שכך. אבל לקשר את דומרני למעשים האלה היה מאוד קשה, כי לא הייתה לנו שום אמירה שלו".
מה הוא אמר בחקירותיו?
"שתק כמו דג בכולן. או שהוא אכל, או בהה בתקרה ופשוט לא דיבר. הייתה לו רק אמירה אחת באמצע המשפט: 'אותי לא תשמעו אומר הלו' (הכוונה מדבר בטלפון שהמשטרה הצליחה להאזין לו – ש"מ). דומרני זהיר. יש לו אינסטינקטים של חתול רחוב. הוא מחליף רכבים בתדירות גבוהה כדי שלא יאזינו לו, מסתובב תמיד רק עם מאבטחים ומאוד חשדן. באחת הפגישות, שהתקיימה בדירה שלו באשקלון, הוא ישב במרפסת, כי יותר קשה משם להאזין, וכל פעם נכנס אליו רק אדם אחד שהוא סומך עליו".
עכשיו החל משחק המוחות. בפרקליטות ידעו שיש להם תיק לא חזק, "שמבוסס על דיבורים", אבל השאלה היא מי ימצמץ ראשון. התובעים הציעו לדומרני הסדר טיעון מקל, אבל הוא דחה אותו בצעקות ופוצץ את המו"מ. התובע בתיק, עו"ד יריב צורי, לא התבלבל, והורה להעלות מיד לדוכן העדים את עד המדינה "פנדורה", שכל העת ישב על הספסל באולם, וכבר העיד נגד נאשמים אחרים בתיק. רק אז, דומרני השתכנע וחזר בו מהסירוב לעסקה.
בכתב האישום המתוקן, נמחקו ניסיונות החיסול ושונו לעבירות נשק. דומרני הואשם בקשירת קשר לפשע, במתן אמצעים לביצוע פשע, בעבירות נשק ובסיוע לחבלה בכוונה מחמירה. "על כל התיק הזה לקחתי אחריות ומודים בתיק ונגמר", אמר לשופטים. "הסכמתי, כי אני סוחב מאחוריי רכבת של נאשמים".
האם לא היה עדיף לפרקליטות לחכות ולנסות לבנות תיק יותר מבוסס נגד דומרני? "קנינו סיכון", משיב הגורם המשפטי. "ישנם תיקים שצריך אומץ כדי להגיש אותם. בגלל החשיבות של העניין, אנחנו מוותרים טיפה יותר. התפיסה שלי אומרת, שכל זמן שאנחנו מרחיקים אחד כזה מהחברה, זאת מתנה. לא הוא נרצח, ולא נרצחו אחרים. בשנים שדומרני היה בכלא, היה שקט".
מה לדעתך גרם לדומרני להסכים לעסקה בסוף?
"דומרני לא האמין ש'פנדורה' יעז להעיד נגדו. אבל כשזה כמעט קרה, ודומרני הבין שברגע שעד המדינה יעלה הוא יהיה בבעיה – והוא הסכים לקחת את ההסדר".
אבל למה בעצם לא להעלות כבר את "פנדורה" לדוכן, ואולי הנאשם היה כבר נכנס להרבה יותר זמן משש שנים וחצי?
"מבחינתנו, כשיש עד מדינה, עדיף שהתיק ייגמר בהסדר, כי עד המדינה בעצמו הוא עבריין".
בשש השנים וחצי שדומרני היה בבתי כלא שונים – נצח במושגים של ארגון פשע – הוא ישב באגפים שמורים ובהפרדות. אלו אגפים שהאסירים הכלואים בהם לא מתחככים בשאר אוכלוסיות הכלא – בעבודה או בחדר האוכל – בשל היותם או מסוכנים לאחרים, או מטרה בעצמם. דווקא מהסיבה הזאת, מוטלת על מודיעין שב"ס האחריות לא לשבץ לאותו אגף שמור אסירים מארגונים יריבים. אבל זה לא מה שקרה בתחילת מאסרו של דומרני, כשהיה בכלא השרון. על פי המודיעין המשטרתי, באותה עת שררה יריבות בין ארגונו של דומרני לארגונו של יצחק אברג'יל. למרות זאת, בשב"ס שיבצו את אברג'יל ואת דומרני תא ליד תא באגף ההפרדות. "בהתחלה, עוד הכל היה בסדר", מספר חייל של דומרני.
איך בסדר? תא ליד תא. מה, אין קללות וכו'?
"בכלא יש כלל: לא מקללים אסיר מאחורי הדלת, אלא רק פנים מול פנים".
אז מה קרה?
"יום אחד, הגיע לשם אייל נגר, ראש כנופיה מאשדוד, שנחשב מספר שתיים של בני שלמה, היריב של דומרני. שמו אותו בתא זוגי עם אברג'יל, ומשם התחיל המתח. דומרני שם לב שהשב"ס מכניס לאגף הרבה מאנשיו של בני שלמה, האויבים שלו, כך שיחסי הכוחות שם התערערו כנגדו".
לכאורה לא אמורה להיות כאן בעיה, כי זה הרי אגף שמור, לא?
"אבל בסוף כולם יוצאים מהתאים, אם זה לטיול בחצר, או למטבחון, לטלפון, או לשיחה עם עו"ס. מה הבעיה לדחוף סוהר ולהתקרב אליו?"
ואכן, לדברי אסיר אחר שהיה שם באותה עת, יום אחד, הר הגעש הזה התפרץ: "אחד מחייליו של בני שלמה ישב ליד אשנב הטלפון שפונה לחצר הטיולים, ואז חייל של דומרני שטייל בחצר, הטיח בו כוס קפה רותח. החייל של בני שלמה לא נפגע ממש, מלבד כמה טיפות – צריך להיות ממש צלף כדי לקלוע לאשנב הזה – אבל זה הספיק בשביל שיוציא סכין גילוח וינסה לחתוך אותו. תפסו את שניהם, ותוך 24 שעות העבירו משם את דומרני ואת כל אנשיו, שבעה־שמונה אסירים, לכלא אשל. וזה כשדומרני לא בסיפור הזה בכלל".
ואיך הוא הגיב?
"דומרני לא קיבל את זה בכלל. הוא לא רצה להיות באשל, ועשה בלגן. אחרי שבועיים, פינו את אברג'יל ואנשיו לכלא איילון ברמלה, והחזירו לשרון את דומרני וחייליו. מאז כלא איילון נחשב ל'כלא של אברג'יל' והשרון ל'כלא של דומרני'".
איך הוא היה עם שאר האסירים?
"הוא אדם שקט, אינטליגנט, מכבד, עוזר לאסירים שאין להם כסף, אם זה בקנטינות, בסיגריות, באוכל. דומרני היה מבקש מסוהר לגשת לתא של אסיר נזקק, 'תראה אם הוא רעב ואם הוא צריך משהו', או משאיר להם אוכל על הפלטות במטבח".
ומה הוא עשה שם כל היום?
"אין גאלות. הוא היה מנקה את החדר שלו, שוטף כלים ועושה ספונג'ה כמו כולם. יוצא לחצר הטיולים שעה וחצי־שעתיים ביום. מבשל ארוחות, עושה ספורט, רואה טלוויזיה בתא שלו, בעיקר סדרות. טלפונים, ביקורי משפחה, התייחדויות ומפגשים עם עורכי הדין שלו וגם עם עובדים סוציאליים, כשצריך".
אבל במשטרה טוענים שחוץ מחצילים על הפלטה, דומרני ניצל את הזמן בכלא לעוד עניינים, ביניהם טווית קשרים עם ראשי ארגונים אחרים. אחד מהם, כך לפי המודיעין המשטרתי, הוא מיכאל טנסקי, מי שבמשטרה טוענים כי הוא ראש המאפיה הרוסית בישראל. טנסקי ישב אז שלוש שנים על רצח כפול (ממנו זוכה בהמשך), "וכשהתברר להם שהם חולקים אויב משותף, בני שלמה, החיבור ביניהם היה אוטומטי", מספר אסיר.
הם עשו קואליציה שם?
"זה לא נקרא חיבור של קואליציה, אלא 'האויב שלך הוא האויב שלי'".
עם מי הוא כן עשה שם קואליציה?
"עם העבריין מיכאל מור, שגם הוא הפך יריב של בני שלמה. זה קרה בכלא, כאשר מספר שתיים שלו ובן טיפוחיו של מור, שמואל הרוש, בגד בו, הקים ארגון משלו והתחבר עם בני שלמה. דומרני ומור היו יחד באותו אגף, והם מאז באותה קואליציה. אגב, שניהם מיוצגים אפילו על ידי אותה עורכת דין, מור כי־אשמרה".
גם במשטרה מודעים לחיבור בין דומרני למור, שגלש מהכלא החוצה. "מאחר שדומרני נחלש בכלא, ולא סמך על הבן שלו ניסים ('נינה') שינהל את עסקיו בחוץ, אז מור עשה לו טובה וסייע לו", מספר בכיר במשטרת מחוז הדרום. "מור הורה לחלק מהחיילים שלו לרדת לדרום כדי לעזור לדומרני ולחזק את הארגון שלו. מה שבפועל לא ממש עזר".
ובינתיים, מה לגבי הבוס הגדול אברג'יל? היחסים בין יצחק אברג'יל לדומרני ידעו לא מעט עליות ומורדות. זה התחיל כשדומרני הצעיר, כשהיה רק בן 20, העז לתקוף פיזית בכלא את אברג'יל. הרבה לפני שהשם "דומרני" היה ידוע, כבר שמעו בעולם התחתון על "הילד שהרביץ ליצחק". אחר כך השניים עשו סולחה, ולפי עדויות בפרשה 512 – תיק הדגל של המשטרה, שבו הנאשם המרכזי הוא איציק אברג'יל – השניים חיו בהרמוניה יחסית, ואפילו לכאורה היו שותפים במיזם להימורי אינטרנט בלתי חוקיים. אבל אז, כאמור, שוב עבר חתול שחור ביניהם.
יחד עם זאת, פרקליטיהם טוענים כי בין השניים שוררים יחסי כבוד. עו"ד שמשון וייס, המייצג את אברג'יל, מספר כי לפני שנתיים הוא הגיע לפגוש את מרשו, כשבדיוק גם פרקליטתו של דומרני הגיעה. "אסור להוריד שני ארגוני פשיעה יחד", מספר וייס. "אבל בשב"ס לא שמו לב, ותיאמו לנו ביקור באותה שעה. דומרני ירד ראשון, ותפסתי איתו שיחה. הוא שאל אותי מה קורה עם התיק של יצחק, ואמרתי לו: 'לא רוצים להוריד לי אותו (לפגישה) בגללך'. אמר לי: 'תגיד לי, מה נראה לך? גם אם יש משהו בינינו, אני אבוא ואלך איתו מכות באגף?' הסוהרים השתכנעו והורידו את יצחק".
ומה היה כשהם נפגשו?
"זה הדליק לו סיגריה, וההוא נתן לו אש".
הטעות בשעות הביקור התרחשה שוב, הפעם כשפרקליטתו של דומרני, עו"ד כי-אשמרה, כבר ישבה בחדר המפגש עם דומרני. "הדלת הייתה חצי פתוחה ואז יצחק פתח אותה, ניגש לדומרני והם לחצו יד ונתנו נשיקה על הלחי. נדהמתי".
ואיך דומרני הגיב?
"הוא אמר לי: 'הקודים פה שונים מבחוץ. חסר סיגריות למישהו? טלכרט? כסף? אחד בשביל השני. כולנו באותה הסירה'".
בינתיים, כל אותן שנים, עופרה דומרני והילדים התגוררו במתחם המפואר והשמור בקפידה במושב עוצם. במושב מספרים שהיא גידלה את הילדים כמעט לבדה, ניהלה את משק הבית, ושמרה על יחסים טובים עם השכנים. עופרה הקפידה לשמור תמיד על מרחק מהעסקים הבלתי חוקיים של בעלה, למעט פעם אחת. בני הזוג נתבעו לפני כעשור על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשל עבירות בנייה לא חוקית באחוזה. מדובר בשני מבנים ובבריכת שחייה, וכן בפלישה לשטח שבבעלות המינהל. הם הורשעו ונידונו לקנס של 70 אלף שקלים.
במהלך המאסר האחרון היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, ואחרי 23 שנות נישואים, הם החליטו לפרק את החבילה. הגט הרשמי הגיע לדומרני ביולי 2018, כשהיה בכלא. אבל כאמור, דומרני מצוי מאז כבר בזוגיות חדשה עם יסמין הנר, אם בנו התינוק. כשמועד הלידה התקרב ועו"ד כי-אשמרה ביקשה שללקוח שלה יאושר לחגוג את הברית של בנו מחוץ לכלא, התשובה שקיבלה הייתה שלילית. הסיבה: ממידע מודיעיני עולה כי קיים סיכון ממשי לחייו של דומרני.
זהו חשש מבוסס. דומרני ניצַּל במשך השנים ממספר ניסיונות התנקשות. פעם אחת, המתנקש ארב לו כשרצה לרדת במעלית, אולם דומרני התחרט בדקה האחרונה והמתנקש ירה באדם אחר, שנכנס למעלית במקומו. בפעם אחרת, דומרני ירד ברגע האחרון מרכב שבו נהג חייל שלו, וכשהנערה שלחוב עלתה לאותו הרכב, העבריינים כאמור רצחו בטעות אותה. הייתה פעם נוספת, מספר הבכיר במשטרה, שדומרני נסע עם איש אמונו אבי וטורי, כשמתחת לרכב שלהם הוטמן מטען חבלה רב־עוצמה. "שניהם אנשים גדולים מאוד", משחזר הבכיר, "והם עלו על פס האטה בכביש שגילח את המטען, ולמזלם, הוא נפל לפני שהמתנקשים הספיקו להפעיל אותו. כשהשניים הבחינו בו, הם הזעיקו לשם את המשטרה. בפעם נוספת עצרה המשטרה אדם שהתכוון להגיע עם טרקטור שופל לביתו של דומרני במושב, ולירות טיל לעבר ביתו".
דומרני עצמו יודע שהוא על הכוונת. "אני חי חיים לא צפויים", נשמע אומר באחת מהאזנות הסתר שביצעה לו המשטרה בעבר. "יכול להיות שיהרגו אותנו מחר. מי יודע?"
אלא שבמשטרה טוענים כי גם חיי בנו של דומרני, ניסים ("נינה"), מצויים בסכנה. דומרני ניסה בכל כוחו למנוע מבנו להגיע לחיי הפשע, אבל לא צלח. בגיל 23 נשלח נינה למאסר של 23 חודשים, לאחר שהודה בעבירה של סחיטה בכוח. לאחר השחרור, דרש ממנו האב לשמור על פרופיל נמוך. "הוא מתחבא כל היום בבית שלו ומפחד לצאת החוצה", מספר המקור במשטרה.
יש לו סיכוי לרשת את אביו?
"לא ממש. אין לו שם חזק בין העבריינים".
אם חייו בסכנה למה הוא נשאר באשקלון?
"כי המוח שלהם צרוב על זה. הם לא יכולים לעזוב, התרגלו. קשה להם להתנתק מכל הסחל'ה. יחד עם זאת, מהרגע שדומרני השתחרר, הבנים שלו פחות מעניינים את היריבים שלו, כי מי שנמצא באמת על הכוונת שלהם זה שלום עצמו".
אם שלום דומרני מעלים את עצמו עכשיו לכמה חודשים, מה קורה לארגון?
"דומרני היה לוקח בעיקר אחוזים מהרווחים של בעלי העסקים, מתעסק בהלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, נותן גב לצ'יינג'ים, וגובה מזה ומזה כסף. אלו דברים שתיאורטית הוא יכול להפעיל עם החיילים שלו מכל מקום, לאו דווקא בדרום".
להערכתך, במקרה שדומרני בורח לחו"ל, הוא לוקח איתו את משפחתו החדשה?
"לא. הוא ייסע לבד. החיים לצד ראש ארגון פשע הם כאלה, שאם בת הזוג לא רואה אותו כמה שנים בכלא, זה לא ישנה לה אם הוא יהיה כמה חודשים בחו"ל. והיא לא תרוץ אחריו לדירות מסתור עם תינוק ביד. אין מה לעשות, זה המחיר".
