משכן את דירתו תמורת הלוואה – וביקש לבטל את ההסכם

הלווה קיבל את 600 אלף ש' במזומן מאדם אחר אך לא עמד בהחזרים החודשיים. הוא טען שההסכם נחתם תחת עושק, אך נדחה בבית המשפט

עו"ד אלון אברהמוב | פסקדיןפורסם: 21.10.21 , 09:17

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה בקשה של אדם לבטל הסכם הלוואה שעליו חתם לפני כשש שנים ובמסגרתו קיבל 600 אלף שקל ממכר ומשכן את דירתו כבטוחה.

ביולי 2015 חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו נקבע שהסכום יועבר 600 אלף שקל במזומן באותו יום. בהמשך נקבע כי הצדדים ירשמו משכון על דירת הלווה בגין ההלוואה, כמו גם הערת אזהרה בטאבו. בהסכם נקבע שהלווה ישלם למלווה החזר חודשי של 25 אלף שקל במשך 24 חודשים. המשכון נרשם ברשם המשכונות למחרת ובאותו יום גם נרשמה הערת אזהרה על הנכס.

ביוני 2018, לאחר שהלווה לא עמד בתשלומים, הגיש המלווה בקשה למימוש הדירה. התנגדות שהגיש הלווה בהוצאה לפועל נדחתה ובנסיבות אלה הוא הגיש תביעה לביטול ההסכם והמשכון. לדבריו, ההסכם נחתם במרמה ועושק, כשהמלווה מאלץ אותו לחתום אף שהוא בן 72 ואינו יודע קרוא וכתוב בעברית. הוא הוסיף כי במעמד החתימה לא נכח איש מבני-ביתו, וסעיפי ההסכם לא הוקראו לו והוא לא הבין את תוכנם.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

עוד טען הלווה כי הסכום הנקוב בהסכם כלל לא הועבר לידיו והוא קיבל 200 אלף שקל בלבד. הלווה הדגיש כי המלווה הכיר אותו וידע שלא יוכל לעמוד בהחזר התשלומים והוא פעל להחתימו על ההסכם כדי לנשל אותו מדירתו היחידה.

המלווה טען מנגד כי ההסכם נערך על ידי עורך דין שייצג את שני הצדדים. הוא הוסיף כי עורך הדין העיד שהלווה קיבל את מלוא סכום ההלוואה וכי ההסכם נערך מרצונו החופשי ובהבנתו המלאה. הוא הסביר כי אינו עוסק במתן הלוואות ורק ביקש לסייע ללווה, וטען כי טענות הלווה באשר למרמה והעושק לא הוכחו כלל.

השופט סארי ג'יוסי דחה את התביעה והבהיר כי הסכמים יש לכבד וזהו כלל בסיסי ועתיק-היומין. נקבע שהלווה לא הוכיח שהמלווה יצר בפניו מצג שווא, או שנמנע מגילוי מידע כך שאין כאן מקרה של הטעיה. בנוסף, מהתשתית הראייתית עלה בבירור כי הלווה הבין היטב את תוכן ההסכם ומשמעותו ולא מדובר באדם שאינו מבין עברית.

עוד עלה מחומר הראיות כי בניגוד לטענת הלווה בנו נכח במעמד החתימה על הסכם ההלוואה. השופט גם התחשב בכך שהתביעה הוגשה רק כשלוש שנים לאחר מתן ההלוואה, לאחר שהמלווה החל בהליכי הוצאה לפועל והתנגדות הלווה נדחתה.

באשר לטענת העושק ציין השופט כי על אף שקיימת אפשרות שהלווה היה במצב כלכלי רעוע, הוא לא היה במצוקה, ומכל מקום לא במצוקה חמורה ומתמשכת, כדרישת הפסיקה. עוד הוא ציין כי אין ללווה כל חולשה שכלית וגופנית והוא לא הוכיח, ולו בדוחק, כי המלווה ניצל אותו או כי תנאי העסקה היו גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.

עוד קבע השופט כי אף שהכספים הועברו במזומן יש ראיות המצביעות על כך שהלווה קיבל את מלוא הסכום הנקוב בהסכם. לפיכך קבע השופט שההסכם תקף וחייב את הלווה בשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.