התקיפה הלילה של הבסיס האמריקני בא-תנף, באזור משולש הגבולות סוריה, ירדן ועיראק (על אדמת סוריה), מסמלת הקשחה במדיניות הפעלת כוח קודס האיראני בסוריה ואולי גם נועדה ללחוץ על וושינגטון בהקשר של השיחות לחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב. היום (ה') דיווחה הטלוויזיה האיראנית כי טהרן החלה בתרגיל אווירי גדול. לפי הדיווח, מפציצים, מטוסי קרב ותקיפה ומל"טים מכל בסיסי חיל האוויר האיראני משתתפים בתמרון, שבוע לאחר תרגיל אחר של כוחות ההגנה האווירית.
עצם הפעולה הישירה נגד בסיס של הקואליציה המערבית בסוריה, שנועד במקור להילחם בדאעש, מאירה כמה היבטים על כך שהמלחמה על אדמת סוריה ובסוריה בין הגורמים השונים השתנתה בתקופה האחרונה, כולל, לפי פרסומים בתקשורת הערבית, בדפוסי הפעילות של ישראל במסגרת המב"ם (מערכה שבין המלחמות) בסוריה.
האמריקנים הקימו כאמור את הבסיס בא-תנף על אדמת סוריה בשעתו במסגרת המלחמה נגד ארגון המדינה האיסלאמית - דאעש. מדובר בבסיס קטן שבו שוהים כ-400 אנשי צבא ואזרחים אמריקנים וכן כמה עשרות אנשי מודיעין צבאי בריטיים וצרפתים, שעסקו באיסוף מידע בעורפה של הח'ליפות האיסלאמית שהקימה דאעש בסוריה ובעיקר בעיראק.
רוסיה והמשטר בדמשק מתנגדים לנוכחות האמריקנית בבסיס שעל אדמת סוריה, נוכחות שפוגעת במאמציהם להחזיר את סוריה לשליטה מלאה של משטר אסד. הנפגעים בתקיפה יוצאת הדופן הם האמריקנים, ואפשר להניח שתגובה אמריקנית על תגובת הבסיס בוא תבוא.
הגנה כורדית
הבסיס זכה להגנה של הכוחות הכורדיים הסוריים שמתנגדים למשטר אסד (YPG), ומשתייכים לארגון הגג "הכוחות הדמוקרטיים בסוריה", שמורכבים מכורדים, סורים בני האזור ובני שבטים ערביים סונים, כולם כאמור מתנגדי המשטר.
הבסיס בא-תנף היה למעשה מוצב קדמי של הקואליציה המערבית שפעלה מירדן נגד דאעש בשיתוף פעולה עם הכורדים והערבים בני המדבר המזרחי בסוריה. אחרי שדאעש הובס והח'ליפות חדלה מלהתקיים, הבסיס בא-תנף המשיך לפעול בעיקר באיסוף מודיעין ובמבצעים מיוחדים נגד המיליציות השיעיות שמשמרות המהפכה האיראניים הביאו לסוריה.
אותן מיליציות החלו להתבסס באזור אל-בוכמאל ואל-קאים, כ-300 ק"מ מצפון-מזרח לא-תנף, במקום שבו חוצה הפרת את הגבול הסורי-עיראקי ואשר בו נמצאים מעברי הגבול העיקריים שמשרתים את המסדרון היבשתי שאיראן הקימה מטהרן דרך עיראק, המדבר המזרחי הסורי עד לבנון.
מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, היה היוזם ומי שהקים את הבסיסים של המיליציות האלו באזור הגבול בין סוריה לעיראק ואחר כך ביישובים על שפת נהר הפרת באזור הקרוב לגבול העיראקי-סורי. ישראל וגם האמריקנים, כך פורסם בתקשורת העולמית, הפציצו מפעם לפעם ריכוזים אלה של המיליציות השיעיות העיראקיות, האפגניות, הפקיסטניות וגם הסוריות, שפעלו במימון, בחסות ובהובלת כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים.
אחרי חיסול סולימאני בינואר 2020, המשיך יורשו - איסמעיל קאאני - את מפעל הקמת בסיסי המיליציות השיעיות הנאמנות באיראן על אדמת סוריה ביתר שאת. המיליציות האלה גם פעלו מפעם לפעם באמצעות כטב"מים ורקטות או באמצעות מטעני חבלה, הן נגד הכוחות האמריקניים בעיראק והן נגד ישראל. בתגובה הן הופצצו על ידי האמריקנים ולפי פרסומים זרים גם על ידי ישראל.
אבל הבסיס הקטן בא-תנף נשאר מחוץ למשחק, אם מפני שהכוחות האמריקניים שהיו בו עסקו בעיקר באיסוף מודיעין ובמלחמה בשרידי דאעש שנותרו באזור, ואם מפני שהיה מרוחק מבסיסי המיליציות האלו, שפחדו להיתקל בכוחות הכורדיים-הסוריים ואולי גם בגורמים אחרים אם ינסו לתקוף אותו.
הלילה זו הייתה הפעם הראשונה שהבסיס הותקף. הסיבה לכך כנראה הייתה כמה תקיפות בחודשיים האחרונים נגד בסיס מיליציות שיעיות באזור דיר א-זור ומעבר הגבול בין עיראק וסוריה באל-בוכמאל, שאמצעי התקשורת הסוריים טוענים שבוצעו על ידי ישראל מהמרחב האווירי של הבסיס הקטן בא-תנף.
התקיפות האלו, שעליהן דיווחו התקשורת הסורית וגם האופוזיציה הסורית, גרמו להרוגים ופצועים בין אנשי המיליציות וגם בקרב חיילים סורים. לאחר מכן הופיע גוף חדש בשם "חמ"ל בעלי הברית של סוריה", שנשבע לנקום את דם הקורבנות ואת ההרס שזרעו התקיפות שביצעו מאזור א-תנף בלי שמישהו נטל עליהן אחריות.
באחד המקרים, ב-15 בספטמבר, טענו גורמי אופוזיציה סורים שהאמריקנים הם שתקפו בטילים את בסיסי המיליציות הנאמנות לאיראן, אבל האמריקנים הכחישו ואז הופנתה האצבע המאשימה נגד ישראל. בסך הכול בוצעו לאחרונה מכיוון א-תנף ארבע תקיפות של כשישה יעדים בשטח סוריה, כולל מתקנים של המיליציות האיראניות בשדה התעופה T-4 ובסיסים של המיליציות בדיר א-זור ולפי גורמים בתקשורת הותקפו גם סוללות הגנה אווירית סוריות, ושם כנראה נהרגו אנשי הצבא הסורי, שעליהם דיווחה הטלוויזיה הסורית.
התקיפות כאמור יוחסו לישראל. אם אמנם היה זה חיל האוויר ישראלי או כוחות מיוחדים של ישראל שתקפו מאזור א-תנף את סוללות הנ"מ ואת בסיסי המיליציות הנאמנות לאיראן בשטח סוריה, אזי אפשר להעריך שהדבר התבצע משיקולים מדיניים של התוקף. ראשית, מפני שבאזור המדבר הסורי המזרחי הגנת הנ"מ הסורית היא דלילה מאוד ומדובר בסוללות נ"מ מיושנות מתוצרת רוסיה וציוד גילוי מיושן שאינו יכול לאיים בצורה רצינית על מטוסים של צבא מודרני שתוקפים באזור.
נ"מ חדיש וצפוף
אפשר גם להניח שסוללות הנ"מ המעטות שהיו בקרבת העיר תדמור, למשל, שותקו כשהמטוסים האלמוניים תקפו את הבסיסים של המיליציות האיראניות באזור. בעבר התבצעו תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל בעיקר מכיוון לבנון ומכיוון הים התיכון או משטח ישראל, ואז גם המטוסים וגם טילי האוויר-קרקע שאותם מטוסים שיגרו היו צריכים להתגבר על נ"מ חדיש וצפוף מאוד מאוד, כולו מתוצרת רוסית שנמצא במרכז ובמערב סוריה ובעיקר סביב דמשק.
המערך הזה הצליח ליירט לא מעט מהחימושים ששיגרו המטוסים (שעלותם מאות אלפי דולרים), ובמקרה אחד גם הופל מטוס F-16 ישראלי בשטח ישראל ב-2018. כאמור, באזור המדבר הסורי-המזרחי, מערך הנ"מ הסורי הוא דליל ביותר ולכן הכוח האווירי שתקף לפחות ארבע פעמים בחודשיים האחרונים לא התקשה לנטרל אותו ולתקוף בדיוק רב את יעדי המיליציות הנאמנות לאיראן.
אבל ייתכן שישנה כאן גם סיבה מדינית - התקיפות שיוחסו לישראל על ידי התקשורת הערבית והבינלאומית בסוריה הביכו מאוד את הרוסים, שמערך הנ"מ שלהם שסיפקו לסוריה לא הצליח לעצור את התקיפות ואת ההרס שגרמו.
גנרלים רוסים מהכוח שנמצא בסוריה טענו לא אחת שסוללות הנ"מ מתוצרתה של רוסיה בלמו התקפות אוויריות ישראליות שיירטו את הטילים שהמטוסים שיגרו. הטענות האלה היו לא מדויקות בלשון המעטה. התקיפות האוויריות השיגו את יעדיהן והאטו את ההתבססות האיראנית בסוריה ואת שיפור מערכי הטילים של חיזבאללה ושל הסורים.
אבל אפשר להבין מדוע לרוסים היה עניין להכחיש עובדה זו. השיקול הרוסי היה מסחרי בעיקרו כיוון שסוללות נ"מ הן אחד מפריטי הייצוא העיקריים של תעשיות הביטחון הרוסיות והעובדה שהתקיפות האוויריות המיוחסות לישראל מצליחות לחדור את המערך הצפוף ביותר בעולם של סוללות טילים נגד מטוסים ונגד טילים מתוצרת רוסיה, גרמה נזק למוניטין של התעשיות הצבאיות הרוסיות ואיימה לצמצם את המכירות.
לכן, גם בפעמים האחרונות שמטוסים עלומים תקפו מכיוון א-תנף, טען גנרל רוסי בסוריה שסוללות הנ"מ המעטות שהיו באזור כלל לא ירו מפני שהן חששו לפגוע בשני מטוסים אזרחיים שהיו בסביבה באמצע חודש אוקטובר. גם טענה זו אינה ממש מדויקת, אבל באזור א-תנף מערך ההגנה האווירית הוא כה דליל שחדירותו אינה מדיחה את הרוסים.
אפשר להעריך שמי שתוקף מאזור א-תנף ביקש לבצע את המשימה, כולל בשדה התעופה T-4, בלי להביך את הרוסים ובלי להסתכן בכך שחלק מטילי האוויר-קרקע ששיגרו המטוסים ייורטו כפי שקרה בעבר. כך שהיה פה שיקול צבאי, כלכלי ופוליטי שנעשה על ידי מי שתקף מאזור א-תנף.
האיראנים כנראה הבינו היטב את הסיטואציה, אבל בניגוד לעבר החליטו לתקוף באמצעות כטב"מים כמו שעשו לפני שנתיים בסעודיה את בסיס א-תנף. לא ידוע כרגע על אבדות בקרב האמריקנים ועל הרס שנגרם לבסיס.
אולי עצם התקיפה מסמנת הקשחה של הקו האיראני ונכונות להתמודד עם האמריקנים גם על אדמת סוריה, דבר שנמנעו ממנו בעבר ורק המיליציות העיראקיות הפועלות בשליחותן העזו לעשות בשטחה של עיראק. השאלה היא מה תהיה כעת התגובה האמריקנית לעליית המדרגה האיראנית. צריך לשים לב שהתקיפה של בסיס א-תנף התבצעה בתגובה על תקיפות אוויריות שמיוחסות לישראל ולא לאמריקנים עצמם.