ביידן מגיע לבית הלבן לאחר השבעתו לפני שנה
(צילום: רויטרס)
השנה הראשונה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בתפקידו הניבה עד כה תרומה שלילית לביטחון הלאומי של ישראל, בעיקר מההיבט האסטרטגי. בשנה האחרונה נחלש מאוד מעמדה של ארה"ב כגורם משפעיה בזירה הבינלאומית וגם מעמדה ותדמיתה כמעצמה גלובלית מובילה.
התופעות הללו פוגעות ישירות גם בישראל. הברית הלא-כתובה אך איתנה עם הדוד סם הייתה ועודנה אחד הנכסים הביטחוניים-אסטרטגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל. אויבי ישראל ידעו שארה"ב לא תיתן להם להשמיד את מדינת ישראל, ואפילו לא לפגוע בה אנושות.
היכולת של ישראל להפעיל השפעה בוושינגטון הייתה מנוף דיפלומטי חשוב להכרה בישראל ולרצון לקשור קשרים איתה כדי לגייס באותה ההזדמנות את רצונה הטוב של ארה"ב. הסכמי אברהם הם דוגמה לכך. אבל למעשה, ממשל ביידן הוא ברווז צולע פוליטי בתוך ארה"ב ובזירה הבינלאומית ההרתעה שמייצרת ארה"ב, גם אל מול אויבי ישראל, מתכרסמת.
הסיבות להיחלשות מעמדה של ארה"ב הן פנימיות וחיצוניות. זה נובע בין היתר מהקיטוב הפוליטי בארצות הברית, ההתמודדות הלקויה עם מגפת הקורונה, הרוב הזעום שיש לממשל ביידן הדמוקרטי בשני בתי המחוקקים שמונע בעדו מלהעביר חוקים והחלטות קריטיים לביצוע מדיניותו.
10 צפייה בגלריה
ביידן בקונגרס. הרוב הזעום שיש לממשל בשני בתי המחוקקים מונע ממנו להעביר חוקים והחלטות קריטיים למימוש המדיניות
(צילום: AP)
סיבה מרכזית נוספת היא האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, שמעמיד את שיקולי זכויות האדם וקידום הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ האמריקנית, על חשבון קשרים אסטרטגיים חיוניים עם מנהיגים ומדינות באסיה, באפריקה ובמזרח התיכון. ואי אפשר שלא להזכיר את הנסיגה המבולגנת והמבוהלת מאפגניסטן, שהציגה את המודיעין האמריקני וכושר הביצוע של ארה"ב באור מאוד לא מחמיא. ואם לא די בכך, ממשל ביידן הודיע מראש שהוא מעדיף דיפלומטיה על פני שימוש בכוח צבאי כאמצעי להשיג את יעדיו בזירה הבינלאומית, וכי הוא ובכירי ממשלו יפעילו על יריביהם "כוח רך", כלומר לחץ מדיני, דיפלומטי וכלכלי, כדי להניעם בכיוון הנכון.
זאת בתקופה שבה מנהיגים-רודנים כוחניים כמו פוטין, לוקשנקו, שי וחמינאי מנסים לערער את הסדר העולמי הקיים לטובת האינטרסים של עצמם ושלהם אישית. ובכל פעם שהממשל בוושינגטון נתפס כחלש, המרכיב האמריקני בשלד הביטחון הישראלי מתערער.
כמו כהונת אובמה אבל בלי כריזמה ויכולות פוליטיות
לא צריך להיסחף, היו תקופות גרועות יותר שבהן נשיא ארה"ב רונלד רייגן נזף בישראל ואף עיכב משלוחי נשק אליה. עם זאת, המגמה הנוכחית בממשל ביידן איננה מבשרת טובות. הממשל הנוכחי בוושינגטון ממשיך את מדיניותו של הנשיא אובמה.
ב-2012 הודיע הנשיא האמריקני שאם שליט סוריה בשאר אסד ישתמש בנשק כימי, ארה"ב תראה בכך קו אדום ולא תבליג. אסד צפצף והשתמש בנשק כימי, אך אובמה לא מימש את איומו ואף פנה לפוטין שיעזור לו להיחלץ מהמבוכה.
10 צפייה בגלריה
פוטין. הבין שארה"ב איבדה את הרצון להשתמש בכוח כדי לכפות את רצונה וערכיה בזירה הבינלאומית, וניצל את ההזדמנויות
(צילום: רויטרס)
פוטין קפץ על ההזדמנות להפגין את השפעתו במזרח התיכון, אבל הבין שארה"ב איבדה את הרצון להשתמש בכוח כדי לכפות את רצונה וערכיה בזירה הבינלאומית. מצויד בתובנה זו, פחות מחצי שנה אחר כך, פלש פוטין לאוקראינה, כבש את חצי האי קרים וסיפח אותו לרוסיה.
כיום, אחרי הפיאסקו המודיעיני והצבאי האמריקני בנסיגה מאפגניסטן, פוטין מבין שוב שהוא בעמדת כוח ומנצל את חולשת ארה"ב. הוא מעמיד לביידן ולמדינות נאט"ו דרישות מפליגות שהמערב אינו יכול להיענות להן בלי להתבזות ולהזמין לחצים נוספים, ומאיים שאם דרישותיו לא יתמלאו הוא יפלוש לאוקראינה.
ביידן מאיים בסנקציות כלכליות חמורות, שיטיל יחד עם האירופים, ובסיוע בציוד ואימון של האוקראינים ב"לחימת התנגדות". הטיפול של ביידן במשבר אוקראינה ותגובתו על פלישה רוסית אפשרית ישפיעו בעקיפין על ביטחון ישראל.
10 צפייה בגלריה
חיילים אוקראינים בתרגיל למניעת פלישה אפשרית. הטיפול של ביידן במשבר ישפיע בעקיפין על ביטחון ישראל
(צילום: רויטרס)
צריך להבהיר, ביידן לא התחיל את הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון, ולא הוא החליט להעביר את מרכז העובד לעימות עם סין ורוסיה. זה התחיל עוד בימי אובמה, כשארה"ב נעשתה עצמאית מבחינה אנרגטית והמזרח התיכון חדל להיות חשוב לכלכלת ארה"ב. המלחמות הכושלות בעירק ובאפגניסטן תרמו גם הן לרצון המשותף של הנשיאים אובמה, טראמפ, ועכשיו ביידן, להתנתק מאזורנו ולמזער את ההוצאות הכלכליות העצומות והנזק המורלי שגרמו המלחמות.
אבל אין ספק שממשל ביידן החמיר את האפקטים השליליים של נטישת המזרח התיכון כשהודיע לעולם בכלל ולאיראן בפרט שהוא אינו מתכוון להשתמש בכוח פיזי-קינטי, אלא רק בכוח רך, דיפלומטיה ולחץ כלכלי, כדי להשיג את מטרותיו.
למעשה, השנה הראשונה של ממשל ביידן היא במידה רבה המשך כהונת אובמה, אך ללא הכריזמה והיכולות הפוליטיות שהיו לו. בכירי הממשל הנוכחי הם בכירים לשעבר בממשל אובמה, שבוער בהם היצר לאיין את כל מה שעשו טראמפ וממשלו.
מעמדה של ארה"ב כמעצמה נחלש לא מפני שכוחה הצבאי פחת, אלא מפני שהממשל הפוליטי איבד את הרצון לעשות שימוש בכוח צבאי כדי להיות מעורבים בשמירת הסדר העולמי
חשוב להדגיש, מעמדה של ארה"ב כמעצמה נחלש לא מפני שכוחה הצבאי פחת, אלא מפני שהממשל הפוליטי שלה והעם האמריקני איבדו את הרצון והמוטיבציה לעשות שימוש בכוח הצבאי העצום העומד לרשותם כדי להיות מעורבים בפועל בשמירת הסדר העולמי, כפי שהתעצב אחרי מלחמת העולם השנייה והתעדכן אחרי קריסת ברית המועצות.
הברית בין ארה"ב לישראל היא חלק מהסדר הזה, והיום אויבי ישראל, ובעיקר איראן, מבינים שבכל הנוגע להפעלה ישירה של כוח ארה"ב לא תשתף פעולה עם ישראל, אף כי אהדת העם והממשל בארה"ב לישראל ולעמה עדיין איתנים כמעט כמו שהיו.
אגב, ישראל דווקא הרוויחה מהנטייה של האמריקנים לצמצם את נוכחותם ומעורבותם במזרח התיכון, מפני שמדינות הנפט הערביות חיפשו משענת אסטרטגית, טכנולוגיות, מודיעינית וצבאית מול איראן ושלוחיה – וישראל יכלה לתת להם חלק ניכר ממבוקשם יחד עם שירותי לובי בוושינגטון. זו הייתה אחת הסיבות החשובות לכך שמדינות ערביות הסכימו לנרמל את יחסיהן עם ישראל ולחתום על "הסכמי אברהם".
עקרונות הפעולה של ביידן לביטחון ישראל
החשש העיקרי של ממשל ביידן הוא שישראל תגרור אותו למלחמה - מיותרת מבחינתו - במזרח התיכון. בוושינגטון התקבעה התחושה עוד בימי ראש הממשלה הקודם נתניהו, שלישראל יש כוונה להכות במתקני הגרעין באיראן גם במחיר מלחמה כוללת במזרח התיכון, שארה"ב תיאלץ להיגרר אליה בדרך זו או אחרת.
אם כדי לסייע לצה"ל "לסיים את המלאכה" באיראן, או לתגבר את מערך ההגנה של ישראל מפני טילים (מה שכבר תורגל מספר פעמים בהיקפים גדולים), או מפני שוושינגטון תתבקש לשלוח רכבת אווירית וימית שתעביר אספקת חירום חיונית לצה"ל הנלחם, כולל חידוש מלאי החימושים שבידי צה"ל שיתדלדל.
10 צפייה בגלריה
ביידן ובנט בבית הלבן. בוושינגטון חוששים שישראל תגרור אותם למלחמה במזרח התיכון
(צילום: AP)
ואולי מפני שאיראן ושלוחיה ינסו כתגמול-נקם לפגוע בחיילי ואזרחי ארה"ב המוצבים במזרח התיכון, באינטרסים כלכליים ומדיניים אמריקניים באזור המפרץ הפרסי, או בבעלות ברית של ארה"ב כמו סעודיה וכוויית. בכל המקרים הללו ארה"ב תצטרך להפעיל את צבאה, ואולי אף להיות מעורבת ישירות במלחמה לא לה, ואת זה מבקש ממשל ביידן למנוע.
לכן, בכל מה שנוגע לביטחון מדינת ישראל, ביידן וממשלו מנהלים את מדיניותם על פי שלושה עקרונות. הראשון הוא שארה"ב לא תרשה שלאיראן יהיה נשק גרעיני. בוושינגטון אין תוכנית פעולה בעניין זה מלבד המאמץ לחזור להסכם הגרעין הישן עם המעצמות.
העיקרון השני הוא שארה"ב תעשה כל שביכולתה כדי לשמר את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל על פני שכנותיה במזרח התיכון. בעניין זה ממשל ביידן עושה מעט, כשהוא מעקר יכולות מסוימות ממערכות נשק ומטוסי F-35 שנמכרים למדינות מזרח תיכוניות.
העיקרון השלישי הוא שארה"ב מוכנה לסייע בכל מה שנוגע להגנת ישראל ואזרחיה, כמו למשל בשיפור מערכי ההתרעה וההגנה בישראל מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט, טילים היפרסוניים מתמרנים, מל"טים ורחפנים, וכן באמצעות שיתוף פעולה נגד איומים ימיים ואיומי סייבר.
10 צפייה בגלריה
מטוס תדלוק KC-46. ארה"ב מסרבת להקדים את הגעתו לישראל מחשש שישמש אותה לתקיפה באיראן
(צילום: בואינג)
אבל בכל מה שנוגע לשיפור היכולות ההתקפיות של ישראל, שר הביטחון גנץ נתקל בביקוריו בפנטגון בחומה מנומסת אך עיקשת של דחיות ועיכובים. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הסירוב של הפנטגון להקדים אספקת שני מטוסי תדלוק אווירי חדישים שישראל רכשה בכספי הסיוע האמריקני מחברת בואינג. המטוסים האלה, מדגמי KC-46, משפרים מאוד את היכולת של חיל האוויר הישראלי לתקוף באיראן, וזו בדיוק הסיבה שממשל ביידן לא רוצה שיגיעו בהקדם לישראל.
למען האמת, זה פוגע בהכנות של ישראל להתמודד עם פריצה אפשרית של איראן לנשק גרעיני בזמן הקרוב. בטווח הזמן היותר רחוק, התעשיות הביטחוניות הישראליות ידעו לסתום את הפרצה.
שינוי באסטרטגיה הישראלית
החדשות הטובות הן שבישראל, ממשלת בנט-גנץ-לפיד, הכירו לאחרונה בעובדות והחליטו להתאים את מדיניות הביטחון של ישראל למציאות החדשה, במיוחד בכל מה שנוגע לאיום האסטרטגי שנשקף מאיראן.
האסטרטגיה העדכנית כלפי איראן, שעדיין לא עברה את כל תהליכי האישור בממשלה ובקבינט, גורסת שישראל צריכה להיות מסוגלת לטפל לבדה בכל ההיבטים של האיום האיראני. לא רק באיום הגרעין, אלא גם בחתירתה של איראן להגמוניה אזורית ולהשמדת ישראל באמצעות "שלוחים" (מליציות שיעיות בעיראק, סוריה, חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן – שפועלים כולם בשרות המשטר האיראני ובמימונו).
על פי אסטרטגיה זו, ישראל תבקש מארה"ב לסייע לה ככל שממשל ביידן יהיה מוכן ויוכל פוליטית להיענות. איש לא יאמר זאת בפומבי, אבל הסיוע העיקרי שישראל מבקשת הוא בעיקר שהאמריקנים – אם לא יסייעו – אז שלפחות לא יפריעו ולא ישבשו את המאמצים שישראל תפעיל בערוצים שונים, חשאיים וגלויים, כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני.
הסיוע העיקרי שישראל מבקשת מהאמריקנים - אם לא תסייעו אז לפחות אל תפריע ואל תשבשו את המאמצים הישראליים למנוע מאיראן נשק גרעיני
ישראל מצפה שממשל ביידן יסייע לישראל במרכיב ההגנתי של ההכנות שהיא עושה להתמודדות צבאית עם איראן ושלוחיה, אך מבלי לצפות שירושלים תעניק בתמורה לוושינגטון זכות וטו על פעולותיה.
בנוסף, ישראל מברכת על ההיבטים החיוביים של היחסים עם הממסד הביטחוני-מודיעיני האמריקני שמתקיימים בשטח כבר היום. שיתוף הפעולה המצוין בתחום המודיעין והסייבר, התיאום ההדוק של הפעילות הצבאית בין צה"ל לפנטגון ולפיקוד המרכז (CENTCOM) בזירות הפעולה המזרח-תיכוניות – מדובר בעיקר בפעילות אווירית וימית.
10 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל כוכבי בביקור בארה"ב לפני כחצי שנה. מברכים על היחסים החיוביים עם הממסד הביטחוני-מודיעיני ומודים על הסיוע הצבאי השנתי
(צילום: AFP)
לישראל עדיין חשוב מאוד הסיוע הצבאי השנתי בסך 3.2 מיליארד דולר שממשל אובמה החליט ב-2018 להעניק לישראל במשך עשר שנים. ממשל ביידן אמנם הבטיח להשלים לישראל ולהגדיל את מספר המיירטים של כיפת ברזל ושרביט קסמים אחרי מבצע "שומר החומות", אבל גם הבטחה זו לא מולאה.
לא מפני שביידן לא רוצה, ואפילו לא בגלל התנגדות האגף הפרוגרסיבי-ליברלי במפלגה הדמוקרטית. אלא פשוט מפני שביידן לא מצליח לגייס את הרוב הנחוץ בקונגרס להעברת הסעיף בתקציב הנוגע לסיוע הצבאי המיוחד לישראל. זו רק דוגמה אחת לכרסום האסטרטגי והטקטי בתמיכה שארה"ב מושיטה לביטחון ישראל.
העזרה הישראלית שלא סייעה והתרומה החיובית של ממשל ביידן
תחום מחלוקת קריטי בין ישראל לממשל ביידן הוא הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, שאובמה והאירופים חתמו עליו ב-2015. עוד במערכת הבחירות הכריז ביידן שהוא מעוניין להפוך את מה שעשה הנשיא טראמפ ולחזור להסכם המקורי. אבל מרגע שהאיראנים הבחינו בלהיטות האמריקנית לחזור להסכם, היה ברור לממשל החדש והשמרני בטהרן שביכולתם לסחוט מארה"ב הסכם משופר מבחינתם, וכי אין שום מניעה מלמשוך זמן במשא ומתן.
10 צפייה בגלריה
חמינאי. כשהאיראנים הבחינו בלהיטות האמריקנית לחזור להסכם הם הבינו שיכולים לסחוט הסכם משופט ואין מניעה מלמשוך זמן
(צילום: AP)
תוך כדי המשא ומתן בווינה עם המעצמות איראן הגדילה את כמות האורניום שהעשירה לרמה של 60% ויותר. בו בזמן היא השלימה פיתוח צנטריפוגות מתקדמות שמעשירות אורניום במהירות גבוהה יותר והשתחררה מהפיקוח של סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם (סבא"א).
ארה"ב רק יכולה עכשיו לבקש שאיראן תקפיא את הישגיה או תפחית את כמות האורניום המועשר שברשותה, אבל הידע והיכולות כבר נמצאים באיראן ויישארו שם בכל מקרה. עדיין אין לדעת איך יסתיים המשא ומתן בווינה, אבל בישראל סבורים שבכל מקרה התוצאה תהיה גרועה ותחמיר את המצב מנקודת ראות ביטחונית ישראלית. האיראנים ימשיכו להחזיק בהישגיהם בתחום העשרת האורניום אבל יוסרו מהם ההגבלות על ייצוא נפט ועל הגישה למערכת הסליקה הפיננסית הבינלאומית.
10 צפייה בגלריה
השיחות על הסכם הגרעין בווינה. בישראל סבורים שבכל מקרה התוצאה תהיה גרועה
(צילום: רויטרס)
טהרן תרוויח מיליארדים לא רק מהנפט שתייצא, אלא גם את מיליארדי הדולרים שהאמריקנים הקפיאו בבנקים ברחבי העולם. את הכסף הזה יוציאו האייתוללות לא רק על שיפור הכלכלה והקלת המצוקות הקיומיות של אזרחי ארצם, אלא גם על קידום תוכנית הגרעין ותעשיית הנשק שלהם, ואף יחדשו את המימון הנדיב של מאות מיליונים לחיזבאללה בלבנון, לחות'ים בתימן ולמיליציות הנאמנות להם בעירק ובסוריה.
התחום היחיד שעשוי להשתפר מנקודת ראות ישראלית, אם אכן יושג הסכם בווינה, הוא הפיקוח של סבא"א שיחודש ויגביל את האיראנים ביכולתם לבצע בסתר פעולות שיקדמו את תוכנית הגרעין והטילים שלהם. ישראל חוששת בעיקר מחידוש הפיתוח של מערכת הפעלת הנשק הגרעיני והתאמתו לראש קרב של טיל.
הטענה בישראל היא שאלמלא היה דחוף לממשל ביידן לבטל את מה שעשה טראמפ מסיבות פוליטיות, ואלמלא הודיעו מראש שהם להוטים להסכם, אותו ישיגו באמצעים דיפלומטיים בלבד, אפשר היה לקבל מהאיראנים הנואשים עסקה טובה יותר.
10 צפייה בגלריה
טראמפ. בישראל טוענים שאם לא היה דחוף לממשל ביידן לבטל את כל מה שעשה טראמפ מסיבות פוליטית היה אפשר לקבל מהאיראנים הנואשים עסקה טובה יותר
(צילום: GettyImages)
בתחילת השנה שעברה נטו פוליטיקאים ואנשי ביטחון בכירים בישראל לנסות לשבש את המרוץ של אנשי ביידן לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, באמצעות הבעה פומבית של התנגדות ובאמצעות איומים בתקיפה באיראן.
ההנחה הייתה שההתנגדות הישראלית הפומבית תזיק פוליטית לממשל ביידן בתוך ארה"ב, וכי הרמזים על מתקפה ישראלית אפשרית באיראן תגרום לוושינגטון לחשוש ממלחמה שישראל תצא אליה כדי לגרור את האמריקנים, אם יוסרו הסנקציות מעל איראן.
אבל התוצאה הייתה הפוכה ממה שקיוו לה בירושלים. המערכה הפומבית שניהלה ישראל רק גרמה לאנשי ביידן לרצות להחיש את המשא ומתן, כדי להעמיד את ישראל בפני עובדה מוגמרת. לכן, בחודשים האחרונים החליטו בוושינגטון ובירושלים להנמיך את הטונים, מתוך הכרה בעובדה שהתגוששות בוץ ואיומים בתקיפה ישראלית משחקים בסופו של דבר לידי האיראנים ומעמיקים את הקרע בין המדינות. זאת הסיבה לכך שראש הממשלה בנט נתן הוראה לבכירים בממסד הישראלי להימנע כליל מראיונות ומתדרוכים בנושא האיראני-אמריקני.
והייתה גם תרומה חיובית בשנה הראשונה של הנשיא ביידן לביטחון הישראלי. בכל מה שנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אפשר לומר שממשל ביידן תרם לרגיעה וליציבות היחסים ביהודה ושומרון, ובמידה מסוימת גם ברצועת עזה. חידוש הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית ולאונר"א הקל על המצוקה הכלכלית ביהודה ושומרון ובעזה, ועזר לאבו מאזן לחזק את שלטונו, אחיזתו והשפעתו על מנגנוני השלטון והפוליטיקה הפלסטיניים.
10 צפייה בגלריה
בית ספר של אונר"א בעזה. חידוש כספי הסיוע לפלסטינים הקל על המצוקה הכלכלית ביהודה ושומרון ובעזה
(צילום: AFP)
זאת ועוד, למרות הלחץ שהפעילו על ביידן אנשי ונשות האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, הוא החליט לגלות הבנה למצבה העדין ולהרכבה הפוליטי המיוחד של ממשלת בנט, ולכן נמנע מללחוץ על ישראל להסכים להפעלה מחדש של הקונסוליה בירושלים, שמטפלת בעיקר בענייני הפלסטינים. ביידן ואנשיו יודעים היטב שהאגף הימני בממשלת בנט עלול להתפורר תחת לחץ האופוזיציה והמתנחלים אם זה יקרה.
מחלקת המדינה אמנם ממשיכה לשגר לישראל דרישות לחקירה, ואף נזיפות, הנוגעות לפעולות צה"ל שבהן נפגעו פלסטינים, אבל זה נעשה בפרופיל נמוך. מנגד, בזירת האו"ם ובמוסדות הבינלאומיים ארה"ב ממשיכה לגבות את ישראל.
השורה התחתונה היא שבנושא הפלסטיני, בעיקר במה שנוגע לביטחון, ממשל ביידן נמנע מלהקשות על ישראל. המחלוקת העיקרית בין ירושלים לוושינגטון של ביידן הייתה ונותרה בעניין הגישה והמדיניות כלפי האיום האיראני, אבל הבעיה האמיתית היא הכרסום במעמדה של ארה"ב כמעצמה גלובלית ובהרתעה שהיא מקרינה.
