בזמן שנושאים כלכליים ופליליים תפסו בשבוע החולף את סדר היום המרכזי במדינה, ברשות הפלסטינית חלו אירועים והתפתחויות משמעותיים מאוד. חלק מהאירועים חיוביים מאוד עבור ישראל, שלא נמנעה מלטמון ידה בצלחת. תמונת מצב ביטחונית – חלק ב'.
שלוש תופעות שמסתמנות כדומיננטיות בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון מדאיגות את ישראל. הראשונה היא המאמץ האסטרטגי שחמאס משקיע כדי לבנות את עצמו כגורם הפוליטי הדומיננטי ברחוב הפלסטיני באיו"ש.
התנועה האיסלאמית שואפת בהמשך להשתלט תפקודית ופוליטית על הרשות הפלסטינית ואש"ף – ארגון השחרור הפלסטיני, הנחשב להנהגה הייצוגית הלגיטימית של העם הפלסטיני כולו ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובתפוצות הפלסטיניות. לחמאס, כמו גם לג'יהאד האיסלאמי, אין כיום דריסת רגל בארגון הגג הזה, שבו מאוחדים כל הפלגים הפלסטיניים הוותיקים.
השנייה, היא היחלשות התמיכה והלגיטימציה העממיים ברשות הפלסטינית בהנהגתו של אבו מאזן, שגרמה להיחלשות יכולתה למשול, לשפר את המצב הכלכלי ולאכוף את החוק ביהודה ושומרון. החולשה התפקודית של הרשות ומנגנוני הביטחון שלה חיזקה את מעמדו של חמאס באיו"ש, וגורמים להתגברות פיגועי הטרור והתנכלויות הטרור העממי נגד ישראל והמתנחלים.
8 צפייה בגלריה
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. החולשה התפקודית של הרשות והמנגנונים חיזקה את מעמד חמאס באיו"ש
(צילום: gettyimages)
התופעה השלישית היא ההיערכות בקרב גורמי הכוח הפלסטינים ביהודה ושומרון ליום שאחרי הסתלקותו של אבו מאזן מהזירה הפוליטית. התרחיש הגרוע שמדאיג את ישראל הוא שהקרב על ההנהגה יתדרדר לאנרכיה אלימה שתזלוג כטרור לישראל ותשבש את חיי המתיישבים היהודים.
בנוסף, האנרכיה הזו תזרע מצוקה כלכלית בקרב הפלסטינים, תפורר סופית את הפתח, ותהפוך את התנזים למיליציות חמושות שפועלות באלימות עבור מנהיגים מקומיים. כל זה יאפשר לחמאס לתפוס את השלטון ויסכל סופית כל סיכוי להגיע להסדר פוליטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
יש גם תרחישים פחות גרועים למה שיקרה ביום שאחרי אבו מאזן, אבל בכירי ממשלת ישראל הנוכחית הגיעו בסיוע שב"כ ואמ"ן למסקנה שתרחיש הבלהות דלעיל סביר, ולכן צריך לעשות הכל כדי לסכלו.
הפעילות הישראלית לקראת היום שאחרי אבו מאזן
ממשלת ישראל פועלת בנושא בשני ערוצים. האחד – חיזוק הרשות הפלסטינית באמצעות צעדים משותפים עם הנהגתה לשיפור המצב הכלכלי ואיכות החיים של הפלסטינים בשטחים. ההנחה היא שהישגים מוכחים בתחומים אלה יגבירו את התמיכה העממית באבו מאזן ובממשלו.
הם גם יהוו תמריץ עבורו ועבור מנגנוני הביטחון שלו להדק את המשילות ואת אחיזת הזרם המרכזי של הפתח במקומות שבהם התרופפו, בעיקר במחנות הפליטים ובמוסדות הפוליטיים של תנועת הפתח.
8 צפייה בגלריה
אבו מאזן וגנץ. הישגים מוכחים בתחום הכלכלי ובאיכות החיים יגבירו את התמיכה באבו מאזן ובממשלו
(צילום: רויטרס, אבי מועלם)
רווחה כלכלית וחברתית משופרת תהווה תמריץ לתושבים הערבים ביהודה ושומרון לרסן את הגורמים האלימים שינסו להשתלט על ההנהגה ולדרוש העברת שלטון מסודרת מהפוליטיקאים של הפתח. ישראל מבקשת לרתום למאמץ הזה גם את ממשל ביידן והאירופאים, ההיענות בינתיים טובה.
המאמץ השני, החשוב יותר, שנועד למנוע אנרכיה מדממת אחרי אבו מאזן הוא לייצר העברה חלקה ללא זעזועים של השלטון וההנהגה מאבו מאזן לשניים-שלושה ממקורביו.
אבו מאזן מחזיק היום בשלושה כובעים שבגינם הוא, לפחות פורמלית, נחשב למנהיג הלגיטימי היחיד של כל העם הפלסטיני. הוא יו"ר אש"ף, נשיא הרשות הפלסטינית וראש תנועת הפתח.
אין ברשות הפלסטינית אדם אחד שיכול לרשת את אבו מאזן. לכן בכירים בישראל ובפתח חושבים על קבוצת הנהגה שתחלק בין החברים את התפקידים ללא מאבק
אין בתנועת הפתח, ומחוצה לה ברשות הפלסטינית, אדם אחד שיכול לרשת את אבו מאזן, כפי שהוא ירש בצורה חלקה את יאסר ערפאת. לכן, בכירי ממשלת בנט וגורמי ביטחון בישראל, יחד עם בכירים בפתח, חושבים על קבוצת הנהגה שאנשיה יחלקו ביניהם ללא מאבק את התפקידים שממלא כעת אבו מאזן. הם יפעלו יחד בהרמוניה ובשיתוף פעולה שיאפשרו לרשות הפלסטינים ולאש"ף לתפקד ולתנועת הפתח להתאושש. כל זה לפחות לתקופת מעבר.
נראה שאבו מאזן תומך ברעיון הזה, בתנאי שיורשיו יהיו מקרב אנשי אמונו. לכן מתנהלים כעת מהלכים שונים ומגעים בין-אישיים שתכליתם לסמן ולהעמיד בעמדת פתיחה טובה וחזקה למרוץ לצמרת כמה אנשים מסביבת אבו מאזן.
השמות של חוסיין א-שייח, השר לעניינים אזרחיים שנחשב למספר 2 של אבו מאזו, ומאג'ד פאראג', ראש המודיעין הכללי, מוזכרים תכופות בהקשר זה, אך שום דבר לא סופי. ישנה התנגדות ברשות הפלסטינית למינויו של א-שייח בעקבות שמועות על התנהגות מינית אסורה. אבל בסופו של דבר, כל אחד מהשניים אמור בבוא היום לקבל באופן חוקי וטבעי לפחות אחד מתפקידי ההנהגה שאותם ממלא כעת אבו מאזן.
ההנהגה הישראלית אינה יכולה לתמוך בגלוי באישים הפלסטינים שהיא מעוניינת בהם. תמיכה גלויה של ישראל תהפוך אותם למצורעים פוליטית ברחוב הפלסטיני. לכן, רוב המגעים בעניין מתבצעים מאחורי הקלעים ובחסות סיפור כיסוי פוליטי, שאיננו שקר אבל גם איננו אמת.
הצעדים של אבו מאזן לקראת מאבק הירושה
הבשורה הטובה היא שהמאמצים שממשלת ישראל מנהלת באיו"ש כבר החלו להניב את התוצאות הרצויות. שב"כ הצליח לשבש את האסטרטגיה של חמאס, שלפיה הוא רוצה רגיעה בעזה ומתסיס את איו"ש. תשתיות טרור ופוליטיות שחמאס ניסה להקים בגדה נכשלו ברובן, לא מעט הודות לשיתוף פעולה יעיל, אך חשדני, בין מנגנוני הביטחון הפלסטינים לבין שב"כ וצה"ל.
אבל חשוב עוד יותר, הודות לשיפור היחסי שכבר מורגש במצב הכלכלי ובאיכות החיים התחזק מעמדם של הרשות הפלסטינית ואבו מאזן ברחוב הפלסטיני, בדיוק כפי שרצו שר הביטחון גנץ, בכירי ממשלת בנט ובכירי צה"ל ובראשם סגן הרמטכ"ל אלוף הרצי הלוי.
עדות לשינוי מגמה דרמטית אפשר למצוא בסקרי דעת קהל שערך הסוקר הפלסטיני הוותיק חליל שקאקי. לפי אותם סקרים, הפופולריות של חמאס הייתה בשיאה במאי 2021, בזמן מבצע "שומר החומות" ולאחריו. התמיכה הציבורית ברשות הפלסטינית ובתנועת הפתח הייתה באותה תקופה בשפל חסר תקדים בקרב הפלסטינים.
8 צפייה בגלריה
חגיגות הפסקת האש של "שומר החומות" ברמאללה. הפופולריות של חמאס באיו"ש הייתה בשיאה
(צילום: AFP)
שבעה חודשים אחרי המבצע, בדצמבר 2021, נרשם מהפך. סקרי דעת קהל העניקו יתרון קל לרשות הפלסטינית ולפתח על פני חמאס.
מעודד מרוח הגבית שקיבל מהציבור שלח אבו מאזן את מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית למבצעי החזרת משילות ואכיפת חוק גדולים בחברון ובמחנה הפליטים ג'נין. המבצעים הצליחו והרחיקו את חמושי חמאס ואת הקיצוניים שבין אנשי התנזים של הפתח מהרחוקות ומהסמטאות.
אבו מאזן והפתח רשמו התאוששות מרשימה גם בתחום הפוליטי. המועצה המרכזית של אש"ף, שכונסה השבוע, הצביעה בדיוק כפי שרצה אבו מאזן. חוסיין א-שייח ירש את מקומו של סאיב עריקאת המנוח בוועד הפועל הפלסטיני, וגם מאג'ד פארג' זכה לקידום פוליטי נאה.
מאבק הירושה עדיין לא נגמר. הפוטנציאל לאנרכיה פלסטינית אלימה עדיין קיים. עדות לכך הן קבוצות הסוררים שעושות דין לעצמן ומשרתות "בוסים" מקומיים, שעדיין קיימות בקרב גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של תנועת הפתח, תנועתו של אבו מאזן.
אחת מהחוליות הללו של אנשי תנזים משכם, שביצעה ירי לא יעיל ארבע פעמים לעבר מוצבי צה"ל ולוחמיו, חוסלה השבוע בפעולה יעילה של שב"כ, ימ"מ וצה"ל. המסר התודעתי של המבצע באמצע היום בלב שכם נועד להרתיע את גורמי הביטחון באיו"ש. חיסול החוליה, שאנשיה השתייכו לפלג קיצוני בפתח, סייע בעקיפין גם למשילות של אבו מאזן.
היעד המרכזי של חמאס – התעצמות צבאית ומאמצי הסדרה
בינתיים ברצועת עזה, מסתבר שמבצע "שומר החומות" השיג תוצאות טובות בהרבה מכפי שניבאו מבקריו עם סיומו. בשמונת החודשים שחלפו מאז שוררת רגיעה יחסית. אמנם היו כמה אירועי לחימה קצרים, שבאחד מהם נהרג לוחם משמר הגבול בראל חדריה שמואלי ז"ל, אבל תושבי העוטף זוכים בינתיים לתקופת שקט שכמוה לא ידעו שנים רבות.
יחיא סינוואר, שהרבה להתרברב ב"נצחונו" אחרי שהמבצע הסתיים, נרגע בינתיים. כנראה כשקלט סופסוף מה אירע לאנשים, ושלא הצליח באמת לרתום לעגלתו את הפלסטינים וערביי ישראל. אין ספק שכעת הוא מורתע, לכן חמאס בהנהגתו בחר באסטרטגיה שנועדה לאפשר לתושבי הרצועה והזרוע הצבאית של חמאס להתאושש, ובמקביל מנסים בכירי חמאס בטורקיה ובלבנון להתסיס אינתיפאדה ביהודה ושומרון.
ישראל יוזמת ומשתפת פעולה עם המאמצים לשיקום עזה ולשיפור רווחתם הכלכלית ואיכות החיים של תושביה. הרעיון המסדר של מערכת הביטחון האו שרווחה כלכלית יכולה להביא להסדרה שתימשך כמה שנים ושתביא בכנפיה רגיעה ארוכה לשני הצדדים.
לאיש בצד הישראלי אין אשליה. חמאס הוא חמאס, אומרים בקריה ובירושלים, והוא לא יזנח את שאיפתו למחוק את מדינת היהודים מהמפה ולהקים במקומה מדינת שריעה פלסטינית. אבל "הודנה" ארוכת טווח היא בהחלט אפשרית. מה שהתיר לעצמו הנביא מוחמד בשעתו בהחלט מותר ליחיא סינוור, עד שיתעצם ויוכל לחדש את מלחמתו ביהודים.
זאת הסיבה שההתעצמות היא היעד המרכזי כעת של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קאסם, כשם שמאמצי ההסדרה בתיווך מצרי וקטארי הם במוקד העשייה של הממשל האזרחי של חמאס.
חמאס מתקשה עכשיו להתעצם. ראשית, מפני שרוב בכירי מערך הייצור והפיתוח של אמצעי הלחימה שלו נהרגו באחת ממנהרות "המטרו" שחיל האוויר הפציץ בהצלחה.
תקיפות צה"ל נגד מטרו המנהרות של חמאס ברצועה
(צילום: דובר צה"ל)
שנית, מפני שצה"ל פוגע ברוב מתקני הייצור והפיתוח של אמצעי לחימה ימיים ואוויריים, שהמודיעין מצליח לאתר. בעיקר רקטות כבדות, מרגמות, פצמ"רים, מל"טים ורחפנים. בהתאם למדיניות החדשה שהתוותה הממשלה אחרי "שומר החומות", צה"ל מנצל כל הפרה של הרגיעה שמקורה ברצועה, קלה כחמורה, כדי לפגוע בתשתית ההתעצמות של חמאס.
המעניין הוא שגם המצרים פגעו אנושות בהתעצמות חמאס בכך שהשמידו את כל המנהרות. יש הטוענים שמספר מצומצם של מנהרות קטנות עדיין משמש להברחת סיגריות וכדומה.
בכל מקרה, חמאס מתקשה לקבל נשק תקני מגורמים מחוץ לרצועה, כמו איראן למשל. הוא נאלץ לייצר בעצמו כלי נשק, באמצעות חלקים וחומרים שמוברחים עבורו מישראל או ממצרים.
צה"ל מתכונן למערכה נוספת ברצועה
מערכת הביטחון מנסה במקביל להגיע להסדרה ארוכת טווח עם חמאס. לשם כך, שב"כ נענה לגנץ והסיר את התנגדותו לכניסת אלפי פועלים עזתים מהרצועה. בישראל מקווים שהמחוות הכלכליות מצדנו יאפשרו שיקום מהיר של המצב הכלכלי והתברואתי ברצועה, וייתנו תמריץ לחמאס לשמור על הרגיעה, כפי שהוא עושה כעת.
8 צפייה בגלריה
השבויים והנעדרים הישראלים. כל עוד לא תהיה עסקה שכוללת שחרור מחבלים לא תהיה פריצת דרך במגעים להסדרה
(צילום: אלבום פרטי)
למרות הכל, נראה שכל עוד לא תהיה עסקת שבויים ונעדרים תמורת אסירים ביטחוניים לא תהיה פריצת דרך במגעים להסדרה באמצעות התיווך המצרי. בישראל יש מי שסבורים שהגיעה השעה לשקול צעדים שבהם לא נקטנו עד כה בנושא זה, אבל לא בטוח שזה הזמן הנכון לכך.
אפשר איפוא לסכם ולומר שההרתעה שהושגה ב"שומר החומות", קשיי ההתעצמות שחמאס חווה, הלחץ המצרי והכסף הקטארי, תורמים לרגיעה שבינתיים מחזיקה מעמד ברצועה ומסביב לה. אבל בצה"ל יודעים על סמך הניסיון שהתדרדרות למערכת עזתית נוספת עלולה לקרות בתוך שעות, אפילו אם חמאס או צה"ל אינה רוצים בה, בדומה להשתלשלות האירועים שהובילה ל"שומר החומות".
לפיכך, צה"ל מתכונן בלי הרף למערכה נוספת ברצועה על פי הלקחים שהפיק מ"שומר החומות". הוא מתאמן וקונה אלפי טילים מיירטים עבור כיפת ברזל, כדי לא לחשוש ממלאים שמתרוקנים במהירות כמו בפעם שעברה.
אשר לעתיד הרחוק יותר, במפא"ת ובתעשיות הביטחוניות עושים בימים אלה מאמצים עליונים להגיע מהר ככל האפשר למערכת מבצעים ליירוט בלייזר. "קרן ברזל", זה כינויה הלא רשמי של המערכת הזאת. היא אמנם לא תהיה מענה קסם לרקטות מעזה או של חיזבאללה, אבל היא תוזיל כלכלית את היירוטים ותעזור לכיפת ברזל להתמודד עם כמות גדולה של חימושים עוינים ומדויקים שישוגרו מעזה ומלבנון.
