הדרישה האיראנית מארה"ב להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור היא חצופה. עצם הצגת הדרישה הזאת לאמריקנים במסגרת שיחות וינה, שבהן האיראנים לא מוכנים להידבר ישירות עם ארה"ב, היא ביטוי בוטה של זלזול ואפילו השפלה לאמריקנים. אבל מה שחשוב יותר הוא שלאמריקנים אין שום סיבה או אפילו תירוץ להיענות לדרישת המשטר האיראני, שכנראה זיהה שממשל ביידן מעוניין באופן נואש כמעט להגיע מהר לחתימה על חזרה להסכם הגרעין מ-2015.
הסיבה העיקרית שהדרישה האיראנית איננה קבילה היא שמשמרות המהפכה הן אכן ארגון שמפעיל טרור במישרין בתוך איראן או בעקיפין, באמצעות שלוחים ברחבי המזרח התיכון נגד אזרחים לא מעורבים בעיראק, בסעודיה, באיחוד האמירויות ובמקומות אחרים. בתוך איראן, משמרות המהפכה מפעילות טרור נגד אזרחים המביעים דעות מנוגדות לקו של משטר האייתוללות, או שפועלים באופן שהמשטר מגדיר כלא רצוי לו.
בנט וביידן בהצהרה משותפת: "לאיראן לא יהיה נשק גרעיני לעולם"
(צילום: רויטרס)
9 צפייה בגלריה
חושש שאם לא ייחתם הסכם בזמן הקרוב האיראנים יגיעו לנקודה שבה כבר אי אפשר יהיה לעצור. ביידן
(צילום: gettyimages)
ארגון הבסיג', המיליציות המזוינות שמפעילות משמרות המהפכה, הוא זה שדיכא את ההפגנות ב-2009 נגד בחירתו באמצעים לא-חוקיים לנשיא של אחמדינג'אד. את הטרור מחוץ לאיראן ברחבי המזרח התיכון וגם באירופה, בתאילנד ובהודו, מפעילות משמרות המהפכה באמצעות כוח קודס, שהוא זרוע מבצעי החוץ של משמרות המהפכה, והוא פועל גם בסוריה ובלבנון.
יתרה מזאת, הכוח הימי של משמרות המהפכה פוגע ללא הרף בספינות הנפט של איחוד האמירויות ושל ערב הסעודית, וגם לעתים מופעל ישירות נגד ספינות אמריקניות במפרץ הפרסי. היו כמה מקרים בשנים האחרונות שבהן סירות מהירות של הזרוע הימית של משמרות המהפכה הטרידו כלי שיט של הצי החמישי של הצי האמריקני, ואף לקחו בשבי לפחות פעם אחת בעשור האחרון מלחים ואנשי צי אמריקנים.
הזרוע האווירית של משמרות המהפכה אחראית לפיגועים ברחבי המזרח התיכון, כמו הפגיעה במתקני זיקוק הנפט של ערב הסעודית בספטמבר 2019, ששיתקה חצי מכושר התפוקה הסעודית למשך כמה שבועות. חיל האוויר של משמרות המהפכה גם אחראי למתקפת המל"טים על הבסיס האמריקני-בריטי בא-תנף שבגבול סוריה-עיראק לפני כחודשיים וחצי.
שלא לדבר על עשרות תקיפות של חיילים אמריקנים ומתקנים אזרחיים בידי מיליציות תימניות, עיראקיות וסוריות ושל חיזבאללה בלבנון ובסוריה, שמשמרות המהפכה מפעילות אותן ומספקות להן אמצעי לחימה. כך, שהגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור היא יותר ממוצדקת הן מבחינה חוקית והן מבחינה מוסרית.
הדרישה האיראנית היא חצופה גם מפני שמעמדן של משמרות המהפכה אינו חלק מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 ואשר ממשל ביידן רוצה להחזיר אותו לתוקפו אחרי שדונלד טראמפ פרש ממנו והטיל סנקציות על האיראנים. משמרות המהפכה לא נזכרות בהסכם הגרעין המקורי, והאיראנים הודיעו במפורש שהם לא מוכנים לדון בשום נושא אחר, חוץ מחזרה להסכם המקורי, שעוסק בהגבלות על העשרת אורניום על ידי איראן, בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות שמוטלות על המשטר בטהרן.
בהקשר זה חשוב לציין שארה"ב דווקא רצתה להרחיב את ההסכם שעליו דנים בווינה כדי לעשות אותו, כפי שאמר שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, "חזק יותר ולטווח ארוך יותר". האמריקנים לא רצו חזרה להסכם הגרעין המקורי שעוסק אך ורק במגבלות העשרת אורניום על ידי איראן - כדי שאפשר יהיה במסגרת ההסכם החדש להטיל הגבלות גם על פיתוח וייצור טילים, וגם על הפסקת הפעילות החתרנית והטרוריסטית של איראן ברחבי המזרח התיכון, במטרה לערער את היציבות של המשטרים שמתנגדים להגמוניה האיראנית באזור.
האיראנים סירבו להגיע אפילו לשולחן המשא ומתן עד שהאמריקנים לא הורידו את הדרישה הזאת מעל הפרק. וראו זה פלא, כרגע האיראנים הם שמעלים את הדרישה להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, במסגרת הסכם וינה, שהם דרשו שיעסוק רק בהעשרת אורניום.
משמרות המהפכה נוסדו על ידי האייתוללה חומייני אחרי המהפכה נגד השאה ב-1979, כדי להגן על משטר האייתוללות שזה עתה עלה לשלטון. אבל מאז הפך ארגון משמרות המהפכה למדינה בתוך מדינה, והוא גורם כלכלי מרכזי במשק האיראני. למעשה, ארגון משמרות המהפכה הוא קונצרן כלכלי שיש לו חברות בנייה, הפקת נפט, שינוע ותשתיות ותעשיות אחרות.
אולם, כשהנשיא טראמפ הכריז על ארגון משמרות המהפכה כעל ארגון טרור, הוא למעשה פגע כלכלית ביכולת של משמרות המהפכה לנהל פעילות מסחרית, תעשייתית וחברתית מחוץ לגבולות איראן. ובכך, פגע אנושות הן באינטרסים של ראשי משמרות המהפכה וגם במה שמכונה "הקופה הפרטית" של המנהיג הדתי והפוליטי העליון חמינאי, שמשמרות המהפכה נתונים לפיקודו הישיר. לכן, ברור למה האיראנים כל כך מעוניינים להסיר את עצמם מרשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקנית.
ברגע שהן יוסרו מהרשימה, הן יוכלו לנהל פעילות כלכלית ברחבי העולם ללא כל קושי, ולהמשיך להיות הכוח המניע העיקרי לא רק מבחינת ביטחון פנים באיראן, אלא גם מבחינת הכלכלה האיראנית. חוץ מזה, ברגע שמשמרות המהפכה לא נכללות ברשימת ארגוני הטרור, אנשיהן יכולים לנוע בחופשיות ולפעול בחופשיות ברחבי העולם מבלי שמישהו יטריד אותם - כולל מפקדים בכירים במשמרות המהפכה, בבסיג' ובכוח קודס, שמעתה יוכלו לתכנן ולארגן פעילות טרור ישירות או באמצעות שליחים בלי שום מגבלה בכל רחבי הגלובוס.
הרבה פחות ברור, לאור מה שנאמר, מדוע האמריקנים מוכנים להיענות לדרישה האיראנית החצופה, שאין לה שום הצדקה מוסרית, מעשית או חוקית. אפשר רק להעריך שהסיבה העיקרית שממשל ביידן מוכן בכלל לדון בדרישה האיראנית, היא שהם חוששים שאם לא ייחתם הסכם חזרה להסכם הגרעין מ-2015 בזמן הקרוב בווינה, האיראנים יגיעו לנקודה שבה כבר אי אפשר יהיה לעצור או להחזיר אחורה את פעילות העשרת האורניום שתגיע לרמה גבוהה ולכמות שתספיק למספר ראשי נפץ גרעיניים.
איראן כידוע ממשיכה גם בימים אלה להעשיר אורניום לרמות גבוהות של 20 ו-60 אחוזים, אך בינתיים נמנעת מלהעשיר לרמה של 90%, שזה החומר הבקיע המשמש לייצור פצצה. האמריקנים חוששים שאם לא יפסיקו את פעילות העשרת האורניום באיראן בשבועות הקרובים, האיראנים כבר יעשירו את האורניום לרמה שמאפשרת להם להגיע לנשק גרעיני ברגע שייגמרו לפתח את מגנון הנפץ של הפצצה.
במצב כזה שבו האיראנים יהיו במרחק של שבועות מפצצה גרעינית, ממשל ביידן יצטרך לעמוד בהתחייבותו ש"לאיראן לא יהיה נשק גרעיני". זה עלול לחייב את וושינגטון לפעולה מעשית, לא רק דיפלומטית, אלא אולי אפילו צבאית - ואת זה ממשל ביידן רוצה למנוע בכל מחיר באמצעות חזרה להסכם הגרעין המקורי. סיבה נוספת היא שידי הממשל בוושינגטון כרגע מלאות במשבר אוקראינה וההתמודדות עם רוסיה, וברקע ממתין העימות עם סין. ולכן, וושינגטון רוצה שקט לפחות בגזרה האיראנית.
מה שלא פחות חשוב הוא שאם ייחתם הסכם גרעין מחודש בווינה, איראן תוכל לחזור ולספק נפט וגז לשוק העולמי, וזה יוריד את המחירים ויחליף את הנפט והגז שרוסיה לא יכולה למכור או לא רוצה למכור בשוק העולמי בגלל הסנקציות החריפות שהוטלו עליה על ידי ארה"ב ועל ידי אירופה. כך שלארה"ב, בעקבות המשבר באוקראינה והסנקציות החריפות על רוסיה, יש אינטרס אסטרטגי בהסכם עם איראן, שיסיר את האמברגו על ייצוא נפט איראני ויוריד את מחירי האנרגיה בשוק העולמי.
כשמשקללים את הנתונים והאינטרסים האלה מגיעים למסקנה שלא צריך לשלול על הסף אפשרות של הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. אבל האמריקנים צריכים לדרוש תמורה הולמת מהאיראנים תמורת המתנה הזאת - שיש לה ערך לא רק דקלרטיבי, אלא גם כלכלי מובהק.
ארה"ב למשל צריכה ויכולה לדרוש מאיראן להסכים להיכנס למשא ומתן על הסכם נוסף, או מה שמכונה "הסכם המשך" להסכם הגבלת העשרת האורניום, שבו ידונו באמת גם בעניין הטילים וגם בפעילות הטרוריסטית והחתרנית של איראן לערעור היציבות במזרח התיכון. אם הכל על השולחן, אז צריך לדון גם בנושאים אלה.
ארה"ב גם יכולה לדרוש מאיראן שמשמרות המהפכה יפסיקו לחלוטין את פעילותם הטרוריסטית – לפחות את פעילותו של כוח קודס מחוץ לאיראן, כמו הסיוע שהוא מעניק לחיזבאללה ולסוריה בפיתוח טילים מדויקים – בתמורה להסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור.
צריך לזכור שכאשר ארה"ב מסירה את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, היא בעצם נותנת גם לגיטימציה למשטר האייתוללות, שעליו נועדו להגן משמרות המהפכה, ולכן מוצדק לגמרי מכל הבחינות שאם ארה"ב מוכנה לדון בדרישה האיראנית בנושא משמרות המהפכה - היא צריכה לדרוש תמורה שתהלום את גודל הוויתור.
ואת זה לגיטימי שישראל תדרוש, אפילו אם זה לא לרוחו של ממשל ביידן. אחרי הכל, הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור תיתן לארגון "זריקת דחף" כלכלית שתאפשר לו להגביר את פעילותו, כולל פעילותו הטרוריסטית, ואת זה צריכה ארה"ב להבטיח שלא יקרה.
