המשטרה מעדכנת על חיסול המחבל
(צילום: נדב אבס, שמוליק דודפור)
גל הפיגועים הנוכחי מתנהל למעשה בשני ערוצים: האחד - פיגועים שיוצאים בהכוונת הג'יהאד האיסלאמי או חמאס, בדרך כלל על-ידי חוליות שהתארגנו מראש. השני הוא מחבלי ההשראה והחיקוי, שפועלים בדרך כלל על-פי החלטה אישית, בלי התארגנות של ממש ובאמצעות כלי נשק שהשיגו באופן פרטי או בעזרת בני משפחה וחברים.
בניגוד לגל פיגועי הבודדים שהחל בחגי תשרי ב-2015 והסתיים באוקטובר 2016, המחבלים משתמשים בנשק חם. וזהו השינוי הבולט האחד שהופך כל פיגוע כמעט לקטלני, כמו אמש בלב תל אביב.
השוני השני הוא בכך שגם הבודדים שיוצאים לרצוח ביוזמתם, אפילו בהחלטה של רגע, כבר למדו להיזהר, ורובם לא מודיעים מראש או רומזים ברשתות החברתיות על כוונתם לפגע. לעתים הם מכינים פוסטים או קטעי וידאו, שמשמשים להם כצוואה שמתפרסמת אחרי הפיגוע.
שתי עובדות אלה מקשות מאוד על השב"כ ועל צה"ל, שמנטרים באמצעות כלים טכנולוגיים שונים את הרשתות במטרה לאתר כוונות רצחניות ומי שמתכוון להוציאן לפועל. כשאין רמזים, קשה לאתר ולשים את היד או להזהיר את המחבלים הפוטנציאליים.
מחנה הפליטים ג'נין, ליד בית המחבל
השב"כ, המשטרה וצה"ל מצליחים לפי שעה לטפל היטב בערוץ הראשון, של הטרור המאורגן. רק בשבועות האחרונים סוכלו יותר מ-10 פיגועים כאלה, ויש פחות או יותר "שליטה סיכולית". לעומת זאת, לערוץ מחבלי ההשראה, ההסתה, החיקוי והנקמה עדיין לא נמצא פתרון מודיעני ולכן גם קשה מאוד לסכל אותו.
אז מה כן עושים? אפשר לכנות זאת סיכול והרתעה מרחבית, באמצעות הרוויית השטח בכוחות ביטחון בכמות גדולה מאוד, גלויים וסמויים - בהנחה שאם הנוכחות הזו לא תרתיע, היא עשויה לפחות לאפשר להבחין במפגעים פוטנציאליים.
בשבוע האחרון נדמה היה שהרוויית השטח בכוחות צה"ל והמשטרה וחסימת קו התפר עם חיילים, מביאים את התוצאה הרצויה. התבצעו גם מעצרי מנע של פעילי דאעש ונראה היה כאילו גל הטרור נבלם. אבל אמש בתל אביב זה נקטע מידי מחבל, שוהה בלתי חוקי שבא ממחנה הפליטים ג'נין.
שני הפרטים הללו חשובים להבנת האופן שבו כנראה צריך לפעול בהמשך - מאחר שאזור ג'נין בפרט וצפון השומרון בכלל הוא האזור שממנו יצאו חלק גדול מהפיגועים, צריך לפעול בכל האמצעים ושיטות הפעולה שיסכלו פיגועים, או שלפחות יכריחו את המחבלים הפוטנציאליים להסתתר ולדחות את ביצוע הפיגוע.
כשמדובר במחבלי חיקוי והשראה, דחייה לרוב משמעותה הצטננות וביטול הכוונה לבצע את הפיגוע. במקביל, צריך להפעיל לחץ חזק על מבצעי הפיגועים ומשפחותיהם כדי שהדבר ירתיע מחבלי השראה פוטנציאליים. יש רשימה ארוכה של אמצעים, ובראשם איתור שוהים בלתי חוקיים וענישת מעסיקיהם. ועם זאת, יש להימנע ככל האפשר מפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הלא-מעורבת, ולאפשר לה לנהל שגרת חיים, כדי שלא תהיה לצעירים נוספים מוטיבציה זועמת להצטרף לגל הפיגועים ולהיות שאהידים.
צריך לשמור על קור רוח, וזה נכון לא רק לגורמי הביטחון, אלא גם לגבי האזרחים ואמצעי התקשורת. המרדף בשידור חי אחרי כוחות הביטחון המשתמשים באמצעים טכנולוגיים ושיטות פעולה חשאיים, רק מסכן את ביטחון כולנו.
