הפצצת הנשק הכימי של סדאם חוסיין היא ייתכן הגורם לכך שמאות אלפי חיילים אמריקנים ובריטים חלו ב"תסמונת מלחמת המפרץ". כך עולה במחקר חדש. כרבע מיליון חיילים אמריקנים ועוד 33 אלף חיילים בריטים התלוננו על אוסף תסמינים כרוניים לא מוסברים, שכוללים חום, הזעה מוגברת בלילה, ובעיות זיכרון וקשב - ומהמחקר עולה כי הגז סארין הוא כנראה הסיבה לכך.
במשך עשורים ניסו חוקרים להבין מה הגורם למחלה המסתורית, שלפי הנתונים פקדה בערך 250 אלף חיילים אמריקנים (מתוך קרוב ל-700 אלף ששירתו במלחמת המפרץ הראשונה), והתסמינים שלה אצל חיילים לשעבר היו בין היתר עייפות, בעיות זיכרון וכאבים כרוניים.
כעת, מחקר שמומן על ידי ממשלת ארצות הברית טען שמצא את "ההוכחות הכי חותכות עד כה" לכך שהשמדת מאגר הנשק הכימי העיראקי היא שהובילה לכך. ההפצצות בינואר 1991, שהתרכזו בערים פאלוג'ה ומות'נא, שחררו לאוויר את גז העצבים הקטלני סארין. ב"דיילי מייל" נכתב כי הגז מעשה ידי אדם, שבו נעשה שימוש במתקפת טרור ברכבת התחתית בטוקיו, עלול להרוג – אבל המנות ששאפו הכוחות המערביים היו מוחלשות.
ד"ר רוברט היילי, שחוקר את התסמונת כבר כמעט שלושה עשורים, אמר עם זאת כי אותן מנות הספיקו לגרום לחיילים לחלות: "יש עדיין יותר ממאה אלף ששירתו במלחמת המפרץ ולא מקבלים סיוע למחלה שלהם. התקווה שלנו היא שהממצאים הללו יאיצו את החיפושים לטיפול טוב יותר".
מאות אלפי חיילים אמריקנים, לצד חיילים מקואליציה של 34 מדינות נוספות, נשלחו לכוויית באוגוסט 1990, לאחר שעיראק סיפחה את שכנתה הקטנה. מדינות המערב חששו שמנהיג עיראק באותה עת סדאם חוסיין יצעיד את כוחותיו דרומה אל סעודיה, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ופתחו במתקפות אוויריות על עיראק בינואר 1991, לאחר שזו לא נסוגה מכוויית – על אף האולטימטום שהוצב. מיד לאחר מכן החל ירי טילי הסקאדים על ישראל. חודש לאחר פתיחת המלחמה, העיראקים נסוגו.
פרט לארצות הברית ובריטניה, התסמינים המסתוריים דווחו בין היתר גם בקנדה, דנמרק ואוסטרליה, שאף הן היו חברות בקואלציה. בתחילה הסברה הייתה שהסיבה לתסמונת היא שברים של תחמושת אורניום מדוללת, אבל לאחרונה הצטברו יותר ויותר עדויות שסארין הוא הגורם לכך.
ד"ר היילי ושותפיו למחקר בחנו 1,016 אמריקנים שלחמו במפרץ. חצי מהם סבלו מתסמינים של "תסמונת מלחמת המפרץ", שכוללים גם קושי למצוא מילים, שלשולים ותפקוד מיני לקוי. האחרים לא סבלו מכך.
נלקחו מהם בדיקות דם ודגימות DNA, והם נשאלו אם באותה עת שמעו אזעקות הנוגעות לנשק כימי. במיוחד נבדק הגן PON1, שמפרק כימיקלים בגוף. אחד הווריאנטים שלו, PON1Q, יוצר אנזים שמפרק סארין. וריאנט אחר בשם PON1R מסייע לפרק כימיקלים אחרים, אבל לא יעיל להשמדת סארין. לכל אחד שני PON1, ולכן יש שלוש אפשרויות לגנוטיפים – QQ, RR או QR.
הממצאים, שפורסמו במגזין Environmental Health Perspectives, הראו כי לחיילים עם גנוטיפ QQ (שניים שיעילים מול סארין) ששמעו אזעקות לנשק כימי יש סיכוי של פי 3.75 שיש להם תסמינים ביחס לאלו שלא שמעו אזעקות. אצל אלו עם QR – פי 4.43 מאלו שלא שמעו אזעקות. ואילו אלו עם RR (שניים שאינם יעילים להשמדת סארין) הסיכוי ללקות בתסמינים אצל מי ששמע אזעקה כבר גבוה פי 8.91 ביחס לאלו שלא שמעו.
החוקרים אמרו כי הנתונים מראים בוודאות גבוהה שסארין הוא הגורם לתסמונת. "הסכנה עולה בהתאם לגנוטיפ שלך, כי באמצעות הגנים האלה אפשר לדעת איך הגוף שלך מתמודד עם סארין", אמר היילי. "זה לא אומר שאתה לא יכול ללקות בתסמונת מלחמת המפרץ אם יש לך גנוטיפ QQ, כי גם ההגנה הגנטית הטובה ביותר לא מספיקה מול חשיפה לכמות גבוהה".
סארין פותח לראשונה על ידי גרמניה הנאצית. צבא ארצות הברית אישר כי זוהה סארין בעיראק במהלך מלחמת המפרץ. תמונות לוויין מאותה עת הראו ענן גדול של שפוכת שהכילה סארין עולה לאוויר, לאחר הפצצת מאגר נשק כימי עיראקי על ידי כוחות הקואליציה.
