מתרבים הסימנים שהאדמה רועדת מתחת לרגליו של ולדימיר פוטין, ואולי בשל כך סיומה של המלחמה באוקראינה יותר קרוב ממה שמעריכים. נשיא רוסיה ו"המבצע הצבאי המוגבל" שעליו הכריז באוקראינה עדיין נהנים מתמיכה בשיעור גבוה של כ-70%. אבל הביקורת על פוטין בקרב האליטות הרוסיות הולכת וגוברת. יש עדויות לא מעטות לסדקים בגיבוי שנותנים לפוטין, שזה בסיסי הכוח העיקריים שלו: בכירי מערכת הביטחון, האוליגרכים הנאמנים לו ומושלי המחוזות.
הסימנים לחוסר שביעות הרצון של האליטות הכלכליות והשלטוניות במוסקבה הופיעו כבר בימיה הראשונים של המלחמה. הבולט שבהם היה כשנגידת הבנק המרכזי של רוסיה ובכיר במערך הדיפלומטי הודיעו על התפטרותם, וכמה אוליגרכים עזבו את המדינה. אבל זה נתפס כתגובה אופוזיציונית נסבלת שפוטין יידע להכיל אותה בלי זעזועים. הנגידה חזרה בה והיא כעת מתמודדת עם הקשיים שגורמות הסנקציות המערביות לכלכלת רוסיה, שאותם חזתה בדייקנות רבה. אבל ככל שמתארכת המלחמה, הנמשכת כבר כשלושה חודשים, נרשמות תופעות שעצם הצטברותן מאיימת לכאורה על אחיזתו של פוטין בשלטון.
במצעד לרגל יום השנה לניצחון על הנאצים במוסקבה, ב-9 במאי, פוטין נשא, בניגוד לציפיות, נאום שהיה יותר מתנצל מאשר מאיים, ומה שחשוב יותר - מטס חיל האוויר הרוסי, שהיה אמור להציג את עוצמתה האווירית של רוסיה לא רק בשמי מוסקבה אלא גם בכמה ערים גדולות אחרות בפדרציה הרוסית, בוטל. הנימוק הרשמי של דובר הקרמלין היה שהמטס בוטל בגלל מזג אוויר גרוע, אבל כל צופה טלוויזיה יכול היה לראות את השמיים הבהירים והכחולים מעל הכיכר האדומה במוסקבה בעת המצעד.
הסיבה לביטול המטס יכולה להיות עניינית-פונקציונלית: למשל, אם מפקדי חיל האוויר רצו לחסוך בשעות טיסה בחלפים ובמאמץ ארגוני בתקופה שבה מתנהלת לחימה עצימה באוקראינה. אבל אם הסיבה למטס שלא טס הייתה רצון לחסוך, צריך היה לבטל גם את מטסי האימונים הרבים שנערכו כהכנה אליו, עלו הון תועפות וצולמו בהרחבה כחלק מהמערכה להעלאת המורל ברוסיה.
לכן, לא מן הנמנע שהסיבה לביטול המטס הייתה פוליטית. למשל: חשש שאחד או כמה מהטייסים המשתתפים או מפקדיהם ייתנו תוך כדי טיסה ביטוי למחאתם נגד הפלישה לאוקראינה, ואולי אפילו חשש שמישהו מהם יבצע משהו יותר דרסטי בשעה שכל הצמרת הביטחונית הרוסית, כולל פוטין, מרוכזים ביציע אחד. ייתכן שבקרמלין נזכרו לפתע שאת ניסיון ההפיכה הכושל נגד ברג'פ טאיפ ארדואן ביולי 2016 החלו טייסי חיל האוויר הטורקי שביצעו מטסים מאיימים בשמי אנקרה.
אבל בכך לא מסתיימת רשימת הסימנים: ארבעה מושלי מחוזות חשובים ברוסיה התפטרו או אולצו להתפטר לאחרונה, לכאורה מסיבות פוליטיות. אבל סימן מובהק יותר אירע לפני זמן לא רב כשפרשן צבאי רוסי בכיר אמר בגלוי בטלוויזיה הרוסית הממלכתית שעצם היציאה למלחמה באוקראינה הייתה שגיאה, וכי כעת היא לא מתנהלת ולא מנוהלת כראוי.
דברי כפירה כאלה בפומבי בתוכנית הנצפית "60 דקות" מפי מפקד בכיר בכוחות ההגנה האווירית לשעבר של צבא רוסיה עם אירוע יוצא דופן. מה גם שהדובר, הקולונל בדימוס מיכאיל חודארנוק, כתב מכתב פומבי לפוטין לפני שהצבא הרוסי פלש לאוקראינה, והזהיר אותו שפלישה כזאת מנוגדת לאינטרס הלאומי הרוסי. כשאדם שידוע כי הוא מחזיק בדעות אופוזיציוניות מוזמן כעת להביע את דעתו בטלוויזיה הרוסית הסרה למשמעתו של הקרמלין - זה אומר דרשני.
למי ששכח, מאז הפלישה לאוקראינה - הקרמלין מטיל צנזורה ועונשי מאסר חמורים על מי שמותח ביקורת על "המבצע הצבאי המוגבל" באוקראינה או אפילו מכנה את הפלישה "מלחמה". המוזר הוא ששאר המשתתפים, כולל המנחה שידועה בתמיכה הגלויה והשוצפת בפוטין, לא ניסו לקטוע את דברי הביקורת של הקולונל בדימוס.
ייתכן שזה היה ניסיון מתוחכם מצד הקרמלין לתת למבקרי המלחמה לשחרר קיטור ולהפגין תוך כדי כך ביטחון עצמי. אולי הייתה זו אפילו יוזמה של הקרמלין שתכליתה להכין את דעת הקהל ברוסיה לאפשרות של הקפאה או שינוי בלחימה באוקראינה כדי להתארגן מחדש. אבל ייתכן שהופעת הקולונל מעידה בעקיפין גם על תסיסה בצמרת הצבאית בהיקף ובדרגת חומרה כזו שאפילו ראשי הטלוויזיה הרוסית הצייתנית אינם יכולים או רוצים להתעלם ממנה.
במקביל, גורמים מודיעיניים במערב מדווחים על שיחות נוקבות שהיו לפוטין עם מפקדי הזרועות בצבאו. הגנרלים טענו שהצבא הרוסי הורעב ולא קיבל את הציוד שהוא זקוק לו, ולכן הוא נכשל בלחימה – ועכשיו יש צורך, למרות הסנקציות המערביות, להשקיע הרבה בחידוש הציוד ובאימונים לפני שממשיכים באוקראינה. מה שיעלה הרבה מאוד כסף שאין כרגע לרוסיה.
בחזית עצמה, כלומר באוקראינה, הצבא הרוסי אינו מצליח להשיג אפילו את היעדים המופחתים שקבע לעצמו בחודש שעבר. הוא לא מצליח לכתר את הכוחות האוקראיניים המגנים על החלק שבשליטת האוקראינים בחבל דונבאס, והוא אינו מצליח להתקדם מערבה בחוף הים השחור מעבר לעיר חרסון. ערי הנמל החשובות, מיקולאייב ואודסה, לא נכבשו וגם לא נראה שהרוסים יצליחו בקרוב לעשות זאת.
ההישג היחיד של הרוסים במערכה עד כה היה כניעת הלוחמים האוקראינים במריופול לפני יומיים. אבל זה בעיקר הישג תודעתי מפני שהרוסים כבר השתלטו על רוב שטחה של מריופול לפני כחודש, וכיס ההתנגדות במפעל הפלדה אזובסטל, שלוחמיו האוקראינים נלחמו בחירוף נפש הירואי, רק ריתק אליו כוחות רוסיים ועיכב קצת את התקדמותם אבל לא שינה את פני המערכה כולה. לא היה בו כדי למנוע מהרוסים לממש את מטרותיהם אם הכוחות הצבאיים שלהם ביבשה, באוויר ובים היו מתפקדים כראוי.
מצד שני, גם האוקראינים אינם מסוגלים, לפחות לפי שעה, לבצע התקפות נגד משמעותיות שיהדפו את הכוחות הרוסיים וכוחות הבדלנים משטחה של אוקראינה. הצבא האוקראיני מתמקד בהגנה עיקשת, ותוקף ומתקדם בעיקר במקומות שמהם הרוסים החלו כבר לסגת, כמו למשל מפאתי העיר חרקוב שהצבא הרוסי נואש מניסיונותיו לכתר ולכבוש אותה.
סביר להניח לכן שהמצב יישאר סטטי עוד זמן רב בלי הכרעה. פוטין ימשיך לנסות לכבוש את חבל דונבאס כולו ואת חופי הים השחור כדי לחנוק את הכלכלה האוקראינית, והאוקראינים בעידוד המערב לא ייכנעו ויחזירו מלחמה שערה, שתלך ותיעשה יותר ויותר יעילה והתקפית ככל שיקבלו ויטמיעו את הנשק והסיוע האחר שמדינות נאט"ו מזרימות אליהם ללא הפסקה.
הבקשה הרשמית של פינלנד ושבדיה להצטרף לנאט"ו מהווה מכת תודעה נוספת לרוסיה, וכנראה גורמת להגברת הזעזועים והסדקים בתמיכה בפוטין ומוסקבה. אבל מי שמחשב לאחור את קיצו של פוטין ומשטרו - כדאי שלא ימהר ויזכור שלפי שעה אין ברוסיה אישיות או מנהיג מוכר שעשוי לשמש כאלטרנטיבה טבעית ומקובלת בציבור לפוטין.
גם התמיכה העממית בפוטין גבוהה מאוד למרות הסנקציות המערביות שמתחילות כבר לתת את אותותיהן. ואולם, לחץ האליטות על פוטין כגדול והוא כנראה חושש מפניהן - מה שעשוי להביא אותו לשנות מדיניות באוקראינה.
כרגע נראה שרק פוטין יכול להוציא את המלחמה באוקראינה מהקיפאון שנקלעה אליו. הוא התחיל את המלחמה והוא, או יורשו, יסיים אותה בדרך זו או אחרת. מתי זה יקרה? קשה מאוד להעריך. רודנים אינם מודיעים מראש מתי הם משנים את מדיניותם, ובטח לא מתי יסתיים שלטונם.