התקיפות בעזה, הערב
(צילום: דובר צה"ל)
אפשר להניח שהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, אחרי שהנהגתו תתאושש מההלם הראשוני, ינסה להגיב על מכת הפתע הקשה שהנחית עליו צה"ל אחר הצהריים. לארגון יש מאות פעילים מיומנים ותאבי נקם וכ-4,000 רקטות, בהן גם רקטות ארוכות טווח שנושאות ראשי קרב במשקל של יותר מ-100 ק"ג חומר נפץ.
מבצע "עלות השחר" - כתבות נוספות
תושבי הדרום ומרכז הארץ חייבים להתכונן למצב שבו הסירנות ישמיעו קול ונצטרך למהר לממ"דים. לא רק בעוטף עזה, אלא גם בירושלים, תל אביב ואף צפונה משם. צה"ל כבר ערוך היטב ליירט את מטחי הרקטות ומשלים בשעות אלה את היערכותו גם למקרה שסבב הלחימה יסלים ותידרש כניסה פיזית לרצועת עזה כדי לדכא את השיגורים.
לג'יהאד האיסלאמי בעזה יש עוד כמה צוותי שיגור טילי נ"ט ועשרות טילי קורנט, וכמובן גם עשרות מרגמות, לכן צריך להמשיך בהגבלות התנועה ולהימצא בקרבת הממ"דים בעוטף עזה עד שיתברר, ככל הנראה תוך 48 שעות, אם פני הג'יהאד להסלמה ממושכת - או שיסתפק בסבב קצר כדי לשמור על מה שנותר מיוקרתו וכבודו.
אלה החדשות הפחות טובות. החדשות היותר טובות הן שרוב הסיכויים שחמאס כנראה לא יצטרף ללחימה. ראשית, מפני שהמצוקה הכלכלית ברצועה חמורה, וחמאס, שהוא הריבון האחראי לרווחת התושבים, מעוניין כעת ברגיעה. שנית, מפני שיחיא סינואר ואנשיו ניסו במשך שלושה ימים לרסן ולשכנע את הנהגת הג'יהאד שלא למתוח את החבל עם ישראל. הם, וגם ראש המודיעין המצרי, טענו בפני הנהגת הג'יהאד בעזה וגם באזני מנהיג הארגון זיאד נחאלה, שבאסם א-סעיד, שנעצר במחנה הפליטים ג'נין, לא נהרג - ואפילו לא נפצע בצורה רצינית במעצר.
לכן, אפילו לפי קודי הכבוד והנקם של הג'יהאד האיסלאמי, אין סיבה לייצר בגללו סבב לחימה, שאמנם ישבש לכמה ימים את החיים בישראל אבל יגרום הרג, סבל ונזק נוראיים לתושבי עזה. נראה שבהנהגת הג'יהאד הסיקו מסקנות לא נכונות מהאיפוק שהפגינה ישראל והציגה דרישות לא מציאותיות בתמורה להסכמתה לחזור לרגיעה.
בחמאס הרימו אמש ידיים, וגם המתווכים המצרים הודו שהתיווך נכשל. הסיבה לקשיחות של הג'יהאד הייתה כנראה העובדה שמנהיג הארגון נמצא כעת בטהרן, וקרוב לוודאי שמארחיו לחצו עליו להמשיך בהשפלת ישראל. סיבה נוספת הייתה שהג'יהאד האיסלאמי תכנן ממילא, עוד לפני מעצר באסם א-סעיד, להוציא פיגוע נ"ט או צליפה נגד תושבי עוטף עזה, במטרה להרתיע את ישראל מהמשך המעצרים הסיטונאים של פעיליו בגדה שכואבים לו מאוד. אבל הקשיחות והסרבנות של הארגון גרמו להנהגת חמאס להשתחרר מאחריות ומחויבות לתמיכה בג'יהאד האיסלאמי במקרה שבו הוא ממשיך להתגרות בישראל שתעבור מדיפלומטיה לסבב לחימה קינטי, ואותו הדין תקף גם לגבי המצרים.
מי שראוי לשבחים זו ההנהגה בירושלים, ובמיוחד בכירי מערכת הביטחון שיישמו את לקחי המבצעים וסבבי הלחימה שהיו לצה"ל ולשב"כ בעזה, ופעלו על פי הכלל "החיפזון מהשטן". ראשית, מפני שהעדיפו במקום סבב לחימה בזבזני בחיי אדם ובמשאבים לנסות להוריד את הג'יהאד מהעץ באמצעים "רכים", ובה בשעה הכינו את המכה. ולא סתם מכה, אלא כזו שתהדהד לכמה שנים ותגביר את ההרתעה שנשחקה.
בהקשר הזה צריך לציין שעזה, בניגוד ללבנון, אינה משופעת במטרות תשתית איכותיות שהפגיעה בהם תפגע אנושות בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. הנכסים העיקריים – בעיקר של ג'יהאד - הם מפקדי השטח הפנאטים המנוסים. אותם מחבלים יצירתיים מצליחים להחדיר מוטיבציה דתית באנשיהם שיוצאים להרוג ישראלים, אבל פגיעה באנשי מפתח מחייבת מודיעין בזמן אמיתי וכדי להגיע לכזה בזמן אמת דרושה עליונות מודיעינית ואווירית, אך לא פחות מכך גם זמן, כמה ימים או שבועות, שבהם יארבו חיישני המודיעין לאותם ארכי-טרוריסטים עד שיעשו שגיאה שתאפשר לסכל אותם. המל"טים שחגו בשמי הרצועה בימים האחרונים, ברובם נועדו להכין את המבצע.
לפעמים צריך לבצע הונאה שתמשוך אותם למלכודת, ואת כל זה ביצעו מפקדי ולוחמי צה"ל בקור רוח ובסבלנות של ציידים מנוסים למרות שספגו קיתונות של בוז מהתקשורת ומחלק מתושבי עוטף עזה שמחו על "ההרתעה שאבדה", ועל כך שמפקירים אותם לגורלם בעוד שבמרכז החיים מתנהלים כרגיל. זה לא פשוט לעמוד בלחץ פסיכולוגי כזה ולהתכונן, כמו שאומרים בצה"ל, "עד שהכוכבים יסתדרו". ואכן הכוכבים הסתדרו.
